שתף קטע נבחר
אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    צילום: AP
    הכירו את תנועות האופוזיציה במצרים
    מצרים מתמודדת מזה תקופה ארוכה עם משבר כלכלי חריף. האבטלה גואה, מחירי המזון נוסקים והצעירים חשים אין להם עתיד. ynet ממפה את תנועות האופוזיציה העיקריות לממשל מובארק. מהחילונים ועד הקיצונים - לכולם אותן טענות

    המצב הכלכלי הקשה, "התקדים התוניסאי" והבחירות המתקרבות לנשיאות – הן שלוש הסיבות המרכזיות שבעטיין ניצת דווקא עכשיו גל המהומות הקשה והמשמעותי ביותר שידעה מצרים, מאז עלה הנשיא חוסני מובארק לשלטון ב-1981. הלילה (שבת) פיזר מובארק את ממשלתו, והצהיר כי הוא "מודע היטב לסבל, אך לא ירשה לדבר לאיים על השלום, על החוק ועל עתיד המדינה".

     

    מהומות במצרים - כל הדיווחים ב-ynet:

     

     

    בדומה למדינות אחרות בעולם הערבי, מתמודדת מצרים מזה תקופה ארוכה עם משבר כלכלי חריף. מחירי המזון ומוצרי הבסיס מאמירים באופן קבוע, ושיעורי האבטלה נסקו לכ-10 אחוזים. מנתונים שפרסם BBC עולה כחמישית מאוכלוסיית מצרים - הנאמדת בכ-80 מיליון תושבים - חיה מתחת לקו העוני. כ-40 אחוזים חיים על פחות משני דולרים ליום.

     

    את התסכול הרב ביותר חשים בעיקר הצעירים, שאינם מצליחים למצוא עבודה, כורעים תחת הוצאות הולכות וגוברות, ובעיקר – אינם רואים כיצד יצליחו לבנות את עתידם. המרמור והזעם הזה הופך למסה קריטית, כשמכניסים למשוואה את הנתון הבא: גילה החציוני של האוכלוסייה במצרים הוא 24, דומה מאוד לה שביתר המדינות ערב.


    קהיר, השבוע. הצעירים מחפשים עתיד (צילום: AP) 

     

    ואכן, הצעירים הם אלה שעומדים מאחורי ההתארגנות המשמעותית ביותר שהובילה לטלטלה במצרים. "תנועת הצעירים של 6 באפריל" היא זו שקראה לאזרחים לצאת השבוע ל"יום הזעם" ודרשה את פיטוריו של שר הפנים, חביב אל-עאדלי, העלאה מיידית של שכר המינימום ואת הסרת תקנות החירום במדינה. אליה נוספו עוד כמה תנועות אופוזיציה, כשבאופן מפתיע משהו דווקא תנועת "האחים המוסלמים" שומרת על פרופיל נמוך יחסית.

     

    תנועת הדמוקרטיה הצעירה - 6 באפריל

    תנועה חברתית לא פוליטית, שהחלה את פעילותה ב-6 באפריל 2008 כשהובילה באמצעות הרשת החברתית פייסבוק מסע תמיכה נרחב בשביתת עובדים בעיר התעשייתית אל-כוברה. היום, היא משתמשת בפייסבוק ובטוויטר לארגון פעילים והוצאתם לרחובות וחברים בה כ-70 אלף צעירים, רובם אקדמאים שהיו פעילים פוליטית עוד קודם לכן.

     

    פעילותה של התנועה באמצעות הרשתות החברתיות היא אחת הסיבות המרכזיות לערפל התקשורתי שכפו שלטונות מצרים על רשת האינטרנט והטלפונים הסלולריים. הנושאים המרכזיים שעומדים על סדר יומה של התנועה הם הגברת חופש ביטוי במצרים, ההתנגדות לנפוטיזם השלטוני והצורך ברפורמות כלכליות. 

     

    האיגוד הלאומי לשינוי

    תנועתו של מנהל סוכנות הגרעין לשעבר, ד"ר מוחמד אל-בראדעי, היא למעשה ארגון גג של כמה ארגונים הקוראים לרפורמות פוליטיות ותיקונים בחוקה. התנועה מוביל סדר יום של מלחמה בשחיתות, בדיכוי השלטונות ובצורך ברפורמות כלכליות במצרים ובצדק חברתי. התנועה קוראת לנשיא מובארק שלא להתמודד לכהונה שישית ואל-בראדעי אף הגדיל כשכינה את נשיא מצרים "קיסר".


    אל-בראדעי. "מובארק מתנהל כמו קיסר" (צילום: AP)

     

    האיגוד הלאומי לשינוי מתנגדת גם לכל מהלך למינויו של גמאל מובארק כיורש ודורשת את פיזורו של הפרלמנט המצרי, המורכב ברובו המכריע מחברי מפלגת השלטון הלאומית-דמוקרטית. בין הגופים המרכיבים את האיחוד לאומי לשינוי, ניתן למצוא תנועות ליברליות, דמוקרטיות, וגם גורמים המזוהים עם האחים המוסלמים – דבר שכבר הספיק ליצור בה חיכוכים בין פלגים הנאמנים לאל-בראדעי לבין פלגים מיליטנטים יותר הקוראים לעימות ישיר עם השלטונות. לאחרונה נפוצו דיווחים על אפשרות לשילובו של מזכ"ל הליגה הערבית, עמרו מוסא, בתנועה.

     

    האחים המוסלמים

    למרות היותה בלתי חוקית, האחים המוסלמים היא תנועת האופוזיציה הגדולה והמאורגנת ביותר במצרים מאז הקמתה על-ידי המטיף חסן אל-בנה ב-1928. היא נחשבת "לאב הרוחני" של חמאס וידועה בין היתר בזכות התנגדותה להסכם השלום המצרי-ישראלי. פעילי המפלגה נמצאים תחת עינם הפקוחה של השלטונות, ורבים מהם נעצרים חדשות לבקרים, בעיקר בתקופות של מתיחות פנימית, עימותים בין עדתיים או בתקופות של מערכות בחירות.


    מחאת האחים המוסלמים על "זיוף" הבחירות (צילום: AFP) 

     

    עד לשנה שעברה, החזיקו האחים המוסלמים - בראשותו של מוחמד בדיע - בחמישית מהמושבים בפרלמנט (מועמדים שנבחרו כעצמאים), אך בבחירות שהתקיימו בחודש נובמבר ספגו מפלה קשה. האחים המוסלמים טענו לזיופים נרחבים בקלפיות, ובעקבות כך בחרו להחרים את הסיבוב השני בבחירות ואיבדו את מרבית נציגיהם בפרלמנט. חרף האשמות משרד הפנים המצרי כי האחים המוסלמים עומדים מאחורי ההפגנות שפרצו השבוע במדינה, מידת מעורבותה של התנועה אינו ברור וככל הנראה קטן.

     

    מפלגת וואפאד אל-ג'דיד

    מפלגת אופוזיציה חילונית ליברל-דמוקרטית, שהחרימה אף היא את הסיבוב השני של הבחירות האחרונות לפרלמנט, אך נחשבת בעיני רבים כבעלת קשרים טובים עם משטר מובארק.

     בראש התנועה עומד אל-סייד אל-בדאווי. בדומה לאחים המוסלמים, אל-בדאווי לא הצטרף באופן רשמי ליום הזעם השבוע, אולם נתן את ברכתו לצעירי המפלגה להשתתף בהפגנות.

     

    המפלגה תומכת בפיזור הפרלמנט, הקמת ממשלת אחדות חדשה והחלת מערכת פרלמנטרית רב-מפלגתית. בתום הכלכלי-חברתי היא דורשת מציאת פיתרון מיידי לבעיות אבטלה והדיור הקשות במצרים, שדרוג של שירותי הבריאות ומערכת החינוך המצרית.  

     

    מפלגת אל-ר'אד

    מפלגה חילונית בראשותו של איימן נור, שהתמודד ב-2005 לנשיאות נגד מובארק וזכה ל-12%. בין השנים 2006-2009 ריצה נור עונש מאסר לאחר שהורשע בזיוף. בתקופה זו השתלטו כוחות הנאמנים למובארק עם מטה המפלגה והעלו אותו באש. לאחר שחרורו בפברואר 2009, חזר נור אל מרכז הבמה האופוזיציונית במצרים. הוא מתנגד להעברת השלטון לגמאל מובארק ותמך בהפגנות יום הזעם השבוע.

     

    מפלגת אל-ר'אד בעלת השקפת עולם ליברל-דמוקרטית ועוסקת רבות בסוגיות הנוגעות לזכויות אדם. היא קוראת לרפורמה חוקתית שתגביל את סמכויות הנשיא ותאפשר ריבוי משתתפים בבחירות. 

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    אל-בראדעי. הכוח החדש
    צילום: AFP
    צילום: איי פי
    נור. החילוני
    צילום: איי פי
    הקיצוני. בידע
    צילום: AFP
    מומלצים