שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    "בשביל שלום צריך לבדוק את האופל שבתוכנו"
    בסרטה החדש "התפרקות" בוחנת נינה מנקס את האלימות הישראלית באמצעות גיבור אטום, המהלך כצל ברחובות יפו. מה זה מלמד עלינו? בראיון ל-ynet היא מסבירה: "סרטיי משלבים בין עולמי הפנימי למציאות הפוליטית החיצונית"

    לוס אנג'לס היא עירה של נינה מנקס. אולם במובנים רבים, היא קרובה יותר אלינו, לישראל - ארצנו הקטנטונת המתחברת לאני הפנימי שלה - יותר מאשר לסביבתה החיצונית, ההוליוודית, הזוהרת והמיינסטרימית.

     

    סרטה "התפרקות" ("Dissolution") צולם בארץ ומנסה לפענח צדדים אפלים בנשמתה, כמו גם ברוח הישראלית - היומיומית, הפשוטה, האלימה. הסרט, שזכה בפסטיבל ירושלים האחרון, יוקרן הערב (ג') בסינמטק תל אביב בשיתוף קרן פולברייט.

     

    צפו בטריילר של "התפרקות" 

     

    "נולדתי וגדלתי בארצות הברית, אבל שני הוריי מישראל", מספרת מנקס בראיון ל-ynet. "מעולם לא זיהיתי את עצמי כאמריקאית, אבל גם לא כישראלית. מאז ומתמיד הייתי במצב גלותי. אני לא מרגישה שישראל רחוקה ממני, היא חלק ממי שאני. המדינה והאנשים קרובים מאוד אלי בכמה רמות - מיסטית, רוחנית ורגשית.

     

     

    "ברמה הפרקטית, לעבוד בישראל היתה חוויה מאתגרת. הסרט נעשה במעט מאוד כסף, וההפקה היתה כאוטית מאוד בסטנדרטים אמריקניים. בקושי גייסנו אנשים לצוות ועבדנו שעות ארוכות מאוד. ועדיין, מנקודת המבט שלי, הסרט חזק ויפה והוא משיג את המטרה שראיתי לנגד עיני כשכתבתי אותו: דיוקן אמיתי וחזק של האדם הזה ותקופתו".

     

    לתפוס את הצל. פייר ב"התפרקות"

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

    "האדם הזה", היא מספרת על הגיבור נטול השם בסרט "התפרקות" (אותו מגלם ידי דוד פייר), "הוא ביטוי של גבריות ישראלית מעוקרת, לא מתמודדת וניהיליסטית, שהשגרה התובענית בחצר האחורית של המדינה, מביאה אותו לאקט של אלימות. באמצעות צילום ריאליסטי, קצב איטי וטכניקות של ניכור והזרה (פניו של הגיבור כמעט לא נראים בבירור בחלק הראשון של הסרט), מנסה מנקס לחדור לעומקי נפשה וכך גם לעומק נפשכם.

     

    הצל שלי ואני

    "הגיבור הוא צל", היא מסבירה, "מייצג כל מה שאנחנו לא רוצים לראות בגיבור גברי - הוא אלים, אבל האלימות אינה הירואית, אלא מכוונת נגד אשה זקנה. הוא מתחמק מנטילת אחריות באופן גורף. לא מסוגל לתקשורת משמעותית עם אף אשה. הוא צל גברי - ממש כמו שבכל סרטיי הקודמים, שם הגיבורות מייצגות צל נשי".

     

    צפו בטריילר של הסרט "Phantom Love"

     

    ואכן, סרטיה הקודמים עסקו בעיקר בנשים משולי החברה כמו ב"The Crazy Bloody Female Center" או "The Great Sadness of Zohara", בהשתתפות אחותה טינקה. עם זאת, זוהי לא הפעם הראשונה בה היא עוסקת בגברים אלימים.

     

    כך למשל, ב"The Bloody Child" מ-1996 - אותו כינה הבמאי גאס ואן סאנט "אחד מהסרטים הטובים של השנה, שנעשה על ידי אחת מהיוצרות האהובות עלי" - מגולל מקרה אמיתי של חייל מארינס, ששב מעירק ורצח את אשתו.

     

    צפו בטריילר של "The Bloody Child"

     

    "יש אנשים שמזדהים עם הגיבור של 'התפרקות', אחרים מוצאים אותו דוחה. אני מוצאת את אותן תגובות קוטביות גם בנוגע לצלליות הנשיות", אומרת מנקס, "כמו צל, הוא רחוק, או מצולם מאחור, מהצד. נדיר שאנחנו מקבלים קלוז-אפ טוב, בגלל שכך הצל יושב בתוכנו, בתודעתנו - הוא אפל חלקית, כמו רוח רפאים, לא נגיש. ועדיין, באותו הזמן, לסרט יש עוצמה אינטנסיבית, שנוצרת מתוך המגע האסור עמו".

     

    הרוצח שבתוכנו

    בסרט מבקשת מנקס להעביר באמצעות הגיבור את רשמיה בנוגע לחברה הישראלית ככלל והאלימות המקננת בה, למרות שהיא מודה כי המצב מסובך מטבעו. "האלימות הישראלית מיוחדת בכך שהמצב כל כך מורכב ולפעמים נראה שיש 'סיבות טובות' לפעולות האלימות שהמדינה אחראית לה. מצד שני, אלימות היא לעולם לא התשובה הטובה לאורך זמן. יש לה תוצאות לטווח קצר. מהפך תפיסתי הוא מה שנדרש.

     

    "אני לא טוענת שיש בידי תשובות למצב במזרח התיכון ברמה הפוליטית, אבל הניסיון האישי שלי בחיים הוא שאנו ממשיכים ליצור בחוץ את מה שקיים בתוכנו. לכן, אני חשה שהדרך הטובה ביותר לעבוד על שלום היא לבדוק באמת את האופל שבתוכנו, להתמודד עמו, להודות בו ולקחת אחריות על עצמנו ברמה העמוקה ביותר. אנחנו צריכים לזנוח את העליונות כדרך חיים ולהיות צנועים יותר בפני אלוהים".

     

    הגיבור בסרט חסר כל מודעות עצמית. ומה איתנו הישראלים?

     

    "כמו רסקולניקוב ב'החטא ועונשו', ישראל מצדיקה את האלימות שלה באמצעות אידיאולוגיה. הרציונליזציה הבלתי נדלית שלו גוררת אותו לניתוק מאלוהיו, מאנשים אחרים וגם מעצמו, אבל רק כשהוא משיל מעליו את גאוותנותו, הוא יכול להתייצב מול עצמו בגילוי חסר פחד. במובן הזה, רסקולניקוב הוא כל אדם, אבל הוא משתלב באופן מדויק בישראל של היום". 


    בין הגדרות. מתוך "התפרקות"

     

    אולי כדי לעזור לנו הישראלים להתעורר, יצאה מנקס יחד עם העיתונאית הגרמניה מוניקה בורגמן לביירות ב-2007, כדי לראיין שישה אנשי פלנגות שהשתתפו בטבח בסברה ושתילה. במהלך צילומי הסרט הדוקומנטרי "טבח" ("Massaker"), נחשפה הבמאית לזכרונות לא נעימים ממלחמת לבנון הראשונה, אולם לדעתה הסרט החמיץ את המטרה.

     

    "חשבתי שיהיה מעניין לראיין רוצחים, יותר מאשר את הקורבנות, כמו שזה קורה בדרך כלל", היא מסבירה, "הנקודה המרכזית בסרט לא היתה לסקור את התערבות ישראל - למרות שעדויות עליה מובאת בסרט, אלא לראיין את הרוצחים כדי להבין את האקט של הריגה מסיבית של חפים מפשע. למרות שחומרי הגלם היו מדהימים, אבל אני חושבת שמוניקה הרסה את הסרט בעריכה שלו".

     

    רפואה פנימית

    יש מי שיאמר שגם סרט כמו "התפרקות", שמומן ברובו מכספי קרן רבינוביץ' (ובתמיכת הסנטור האמריקני לשעבר, מייקל האפינגטון), משחיר את פני ישראל בעולם ובטח שלא ראוי לפרס ראשון בפסטיבל ירושלים. מנקס, שזוכה להערכה רבה ברחבי העולם כיוצרת אלטרנטיבית, מתעקשת שההפך הוא הנכון.


    מנקס. רוצה לחזור ללמד בתל אביב (צילום: Lorraine Ginsburg)

     

    "סרטים שכאלה עוזרים לתדמית של ישראל בעולם, בכך שהם מראים שמדובר בחברה דמוקרטית עם קולות רבים ומגוונים", היא מסבירה, וכהרגלה חוזרת לממד האישי. "לדוגמה, הרבה משפחות מסתירות סודות. 'בואו לא נחשוף את הכביסה המלוכלכת בפומבי', אומרים. אבל החלמה אמיתית לא יכולה לקרות עד שהאור מאיר על הפצע, הפצעים זקוקים לאוויר. עלינו לעודד את החלמת הפצעים.

     

    "אם רק ננקה את עצמנו ונכסה הכל באמצעות רציונליזציה ומגנוני הגנה, דבר לא ישתנה. נהיינו נוקשים, תקועים במלכודת של רמייה עצמית והפניית אצבע לאחרים במקום פנימה לעצמנו. אני לא אומרת שהערבים לא מחזיקים באחריות לקונפליקט, ושלא נדבר על האמריקנים, אבל אני מרגישה שיעיל יותר להסתכל על האחריות שלנו, מאשר להאשים אחרים. 'התפרקות' מדבר ישירות על הכאב והקלסטורפוביה במציאות הישראלית העכשווית. בשבילי, זו תפילה לשלום. איך זה יכולה להזיק?".


    פייר ב"התפרקות". "יעיל יותר להסתכל על האחריות שלנו"

     

    טענה שחוזרת על עצמה בציבור הישראלי קובעת שקולנוענים ישראלים מכפישים את המדינה כדי להיראות טוב בעיני העולם.

     

    "אני חושבת שהאנשים האינטליגנטים מודעים לכך שהמצב מורכב, והם מעריכים תגובה קולנועית מורכבת, יותר מאשר עוד נראטיבים ציוניים שהם חסרי רלוונטיות בשלב זה של ההיסטוריה. אני לא מנסה להיראות טוב. להפך, אני אוהבת לחדור למקומות אפלים בנפש שלי כדי ללמוד איך להחלץ מסיוטיי שלי. הסרטים שלי תמיד משלבים בין העולם הפנימי שלי למציאות הפוליטית החיצונית".

     

    את מתכחשת לרציונליזציה, איך מצלמים כך סרט ברמה ההפקתית?

     

    "עשיתי בעצמי את כל עבודת הצילום (בסיוע במאי הצילום איתי מרום). הסיבה שאיני מעבירה את המצלמה לאף אחד היא שאני חווה את הסרט והדמות דרך העדשה. העדשה יוצרת עבורי נסיוב של אמת, באמצעותו אני יכולה לחדור לרגשות העמוקים ביותר שלי בנוגע לסצינה, והאמת של הדמות, כפי שנראית מהזווית שלי. סרטיי הם חלום אקטיבי, התהליך אינו פרי של חשיבה. אני מצלמת באופן אינטואיטיבי ומבינה אחר כך".

     

    "אף אחד לא השקיע בכוונה לעשות כסף"

    שיקולים הגיוניים נעדרים לא פעם מסביבתה של מנקס, במיוחד כשמדובר ביצירתה, ולכן היא והמממנים של "התפרקות" מראש אינם מצפים להצלחה קופתית - למרות השבחים מסביב. "אף אחד מהגורמים לא השקיע כי היה לו כוונות לעשות כסף. זה לא סרט מאוד מסחרי, אבל אנחנו מתחילים להפיץ אותו בארצות הברית, והוא הוקרן בפסטיבלים בינלאומיים רבים".


    מרינה שויף ב"Phantom Love"

     

    אולי הפרויקט הבא של מנקס "Heartstroke", בו תככב אסיה ארג'נטו, יהיה מסחרי יותר. מדובר במותחן רצח סוריאליסטי,

    המתרחש בקהיר ובלוס אנג'לס, שיצטלם בספטמבר הקרוב. "העלילה נוגעת למערכת יחסים בעייתית בין שתי אחיות - האחת כוכבת קולנוע מלוס אנג'לס והשנייה דיפלומטית במצרים. יש טראומה אלימה שעולה מן העבר. באמצעות הסרט אני משקפת המתח בין העולם המערבי לזה הערבי".

     

    את דוברת עברית, לימדת בישראל כמרצה אורחת, חיית פה ויצרת פה. מתי תשובי אלינו?

     

    "מאוד אהבתי ללמד באוניברסיטת תל-אביב. למעשה. רציתי להישאר, אבל לא נמצאו המשאבים לכך. הייתי רוצה לשוב ואני מתגעגעת לישראל מאוד, למרות שזה לא ממש פיקניק לגור שם".

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מנקס. עם הפנים ליפו
    צילום: נינה מנקס ואיתי מרום
    לאתר ההטבות
    מומלצים