שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    צילום: shutterstock

    איך למנוע ויכוחים ומתחים לקראת ליל הסדר

    אנחנו מוצאים את עצמנו לא פעם עבדים לאותן פנטזיות וציפיות שמלוות אותנו לאורך שנים: שיימצא לנו מקום משמעותי במשפחה, שיקבלו אותנו כפי שאנחנו, שהפעם נקבל מתנה מיוחדת. כדאי לעשות תיאום ציפיות

    חג הפסח, ובעיקר ההתכוננות אליו, מעוררים בקרב רבים מתח וקונפליקט. לפני החג מתקבלים לא מעט טלפונים בהולים, כמו זה של סיגל ורועי.

     

    סיגל ורועי (שמות בדויים) נישאו לפני שלוש שנים, ולהם ילד בן שנה וחצי. סיגל יזמה את הפניה: "אנחנו חייבים להגיע כמה שיותר מהר, החג הזה פשוט מוציא אותי מדעתי", אמרה, "אנחנו לא מפסיקים לריב על כל מה שקשור בו".

     

    >>> הצטרפו לפייסבוק של ynet

    >>> בואו להגיב גם בפייסבוק של ynet יחסים

      בשיחה, שהתקיימה בקליניקה מספר ימים לאחר מכן, סיגל היתה מלאה בטענות וכעסים כלפי רועי וכלפי משפחתו. "הסדר הקודם היה ממש סיוט, אצל המשפחה של רועי מתעקשים לחוג את החג כהלכתו, קוראים את כל ההגדה, מצפים שנביא לכל אחד מבני המשפחה מתנה (ומדובר בלא מעט אנשים). את זו שהבאנו להורים שלו הם אפילו לא פתחו. רק חיכיתי שנסיים כבר את האירוע. רועי לא הבין למה אני מחמיצה פנים. סיכמנו שהפעם החג אצלנו, אבל אין לי כוח לכל הוויכוחים מסביב ולמתחים שבאוויר".

     

    רועי מצידו טען שסיגל מאוד סגורה ונוקשה, לא פתוחה מספיק לקבל את הדרך שבה משפחתו הם חוגגים. "כל שאלה שמופנית אליה מתקבלת כביקורת וכחדירה לפרטיות, היא לא מבינה שאצלנו הכל פתוח. לא עושים חשבון... מבחינתה כל סדר חייב להיות עם המשפחה שלה, כל פתרון אחר נתקל בהתנגדות ועלבון", הסביר.

     

    את מי מזמינים ועל מי פוסחים


    מי יושב ליד מי? (צילום: Shutterstock)

     

    חג הפסח, בו מתקיים מפגש משפחתי סביב שולחן הסדר, מעלה אצלנו לא פעם עם הרבה מאוד רגשות, ציפיות, ופנטזיות. כבר בהכנות לחג אנחנו עסוקים כמארחים בהזמנת האורחים (את מי מזמינים ועל מי פוסחים), בהכנת הארוחה, בהתארגנות ובעריכת השולחן (מי יושב ליד מי, קישוט השולחן) וכמתארחים: אילו מתנות אנחנו קונים לחג, למי, ומה לגבי המתנות שאנחנו מצפים לקבל?

     

    על פניו אלה שאלות שגרתיות, שחוזרות מידי שנה, אבל הן מעלות אצלנו קשת רחבה של רגשות. לצד השמחה והאווירה החגיגית שאופפת את המפגשים המשפחתיים צפים גם מטענים רגשיים שנלווים לחג.

     

    אנחנו מוצאים את עצמנו לא פעם עבדים לאותן פנטזיות וציפיות שמלוות אותנו לאורך שנים: שיימצא לנו מקום משמעותי במשפחה, שיקבלו אותנו כפי שאנחנו, שיאהבו אותנו ללא תנאים, שהפעם נקבל מתנה (מוחשית או מטאפורית) מיוחדת במינה, שתאפשר לנו להרגיש אהובים ורצויים, שלא נישאל שאלות קשות,שלא נפגע ושלא נתקל בהערות מביכות ובביקורת בסגנון "עוד לא מצאת את האחד והיחיד?", "איך זה שעוד לא התחתנת?", "למה אתם מחכים עם ילדים?", "עוד פעם החלפת עבודה?", "למה אתם לא מציבים גבולות לילדים/ למה אתם כל כך נוקשים איתם?" וכדומה.

     

    לגשר על ההבדלים בלי לבטל איש

    המפגש המשפחתי המורחב בליל הסדר עלול ליצור מתחים וקונפליקטים, הן בשל המפגש בין הדורות, והן כתוצאה מהמפגש בין תרבויות וחברות שונות. מנהגי חג, התפישות, הערכים, אינם עולים תמיד בקנה אחד ומחייבים מציאת איזונים ויכולת לשלב ביניהם. את השונויות האלה מייצגים בהגדת החג ארבעת הבנים, המסמלים את הצורך לקבל את האחר, למצוא את המשותף, ולגשר על ההבדלים בלי לבטל איש, ובלי לנסות "לגייר" ולעצב מחדש את אלו ששונים מאיתנו.

     

    סרטו הנפלא של שמי זרחין "לילהסדה" מיטיב להמחיש את מורכבות המפגש המשפחתי המורכב. בסרט ההתארגנות לחג וההתכנסות של השבט המשפחתי, מציפה זכרונות, כאב, געגועים, והרבה מאוד אי הבנות, שמובילות לכמעט אסון. בני המשפחה מתעמתים עם עניינים לא סגורים מן העבר, עולות שאלות על המקום והתפקיד של כל אחד במשפחה: האב שדואג לכולם אך אינו מצליח לתקשר; האם שעסוקה בעצמה ובאבל שלה ואינה ערה למצוקות סביבה; הבן שמתריס ואינו הולך בתלם; הבן שמנסה לפייס ולרצות; הכלה הדחויה; הבת התלותית. עולות שאלות סביב הנאמנויות ביניהם, המחויבויות ההדדיות, המיתוסים המשפחתיים, הרצון להרגיש ביחד אך גם הפחד להיבלע ולאבד זהות אישית. למרות הרצון הטוב של כולם, הדברים הולכים ומשתבשים, שכן התקשורת המשפחתית חסרה. ומה שלא מדובר ביניהם באופן ישיר, הולך ומסבך את היחסים - וכמובן את העלילה.

     

    ייתכנו גם עצב וכאב על מה שהיה ואינו

    ומהקולנוע למציאות: האווירה החגיגית, והציפייה לשמחה והנאה המחג, מעלות באופן מודע ופחות מודע רגשות שונים ומנוגדים שמעוררים מתח. אנחנו עשויים בו זמנית להתרפק על זכרונות והתנסויות נעימים, אך ייתכנו גם עצב וכאב על מה שהיה ואינו ועל מה שייחלנו ולא היה מעולם. המפגש המשפחתי עלול לחדד את הגעגועים, לאלו שחסרים לנו, אם בשל אובדן ומוות, אם כתוצאה מפרידות.  

     

    ציפיות לא מותאמות, שמקורן בחיבור חסר למציאות והתרפקות על המאווים שלנו, עלולות להוביל בסופו של דבר למפגש כואב בין הפנטזיה הרחוקה לבין המציאות הקיימת. בין מה שהיינו רוצים ומקווים שיתרחש, לבין היכולת שלנו ושל בני המשפחה לספק זאת. חיבור מושכל ומודעות לחסר, כמו גם התבוננות ב"יש" ובקיים, יכול להקל ולרכך את המפגש בין השניים, ולהקהות את הכאב שתמיד קיים.

     

    הדרך למפגש מרוכך עם המשפחה (הכוללת הורים אחים אך גם עם בן הזוג והילדים), עוברת דרך היכולת שלנו לנהל תקשורת פתוחה וישירה. לשם כך עלינו להיות קשובים לצרכים שלנו ושל הזולת, אך גם להכיר במגבלות, ולא לנסות בכל דרך, לשנות ולעצב את האחר ואת המציאות כפי שהיינו רוצים שתהיה. הכרה בפער בין הרצוי למצוי, והשלמה מסויימת, תוביל לרגיעה ולמפגש מפוייס יותר עם עצמנו ועם האחרים הקרובים לנו.

     

    שוברים את הראש בקדחת הקניות


    חייבים לקנות מתנות לכולם? (צילום: Shutterstock)

     

    לדוגמה, אצל רבים נושא קניית המתנות לחג הופך להיות עניין מרכזי, שמעורר לא מעט לחץ ומתח. אנחנו שוברים את הראש בקדחת הקניות, מה קונים למי, מה מתאים, מה נהוג במשפחה, כיצד תתקבל התשורה: האם תתפרש כמוגזמת כמתנשאת, האם כפחותת ערך ומזלזלת, מה קונים לילדים, לקרובים ולקרובים פחות. מה קורה במשפחות קטנות, ומה במשפחות רחבות, שאז קניית המתנות הופכת למטלה מורכבת יותר. האם חייבים לקנות מתנות לכולם?

     

    את הדילמה ניתן לפתור בהחלטה משותפת, על הסכומים המושקעים במתנה, על אופיין, על המחוייבות (למי נותנים ובכמה). וכך, באמצעות דיבור ישיר, ניתן להסיר הרבה מאוד מתח ואי נעימות.

     

    דוגמה נוספת היא הקונפליקט בעיקר בקרב זוגות : אצל מי חוגגים את ליל הסדר, וכמובן - את מי מזמינים. בעוד יש כאלו שהגיעו להבנות לאחר בחינת הפשרות והוויתורים ההכרחיים, יהיו בני זוג שבמשך שנים, הפרידה ממשפחת המקור בליל הסדר קשה להם מנשוא, הצורך שלהם לרצות את המשפחה, בצד הקושי להיפרד ולבנות חיים עצמאיים, יגבירו את המתח והכעס סביב הסוגיה הזו מידי שנה.

     

    מודעוּת לכך שבצד השמחה אנחנו עלולים להרגיש גם קורטוב של עצבות, דיאלוג פתוח על החג וההכנות אליו - היכן חוגגים, באיזו מתכונת, מי מכין מה וכדומה – עשוי לצמצם את הפערים, למנוע קצרים בתקשורת, להוריד את מפלס המתח ולאפשר בעיקר ליהנות מתחושת ההשתייכות של היותנו חלק מהמשפחה לדורותיה.

     

    • את המאמר כתבו ד"ר גלית לזר ואלינור גוריון בשן, מטפלות זוגיות ומשפחתיות מוסמכות - מכון איזונים יעוץ זוגי, אישי ומשפחתי.

     


     

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    אתם תקבעו אם זה יהיה סיוט או תענוג
    צילום: shutterstock
    הכרויות
    כתבו לנו
    מומלצים