עד כמה הזוגיות שלכם דביקה? בוחן פתע
סימביוזה היא יחסים בהם בני הזוג נמצאים בצמידות ותלות הדדית. יש שלושה מיני סימביוזה. לאיזה סוג אתם דומים?
1. אתם ישנים בשמיכה אחת?
2. יש לכם צלצול מיוחד בטלפון עבור בן הזוג שלכם?
3. אתם סופרים כמה זמן אתם יחד בחודשים?
4. אתם יודעים את הסיסמה למייל והפייסבוק אחד של השני?
5. כשמישהו מתקשר לבן הזוג או מסמס לו – אתם שואלים מי זה היה?
6. אתם יודעים כל יום מה עבר על בן הזוג שלכם באותו יום?
7. עברתם מאז שהכרתם לאותה קופ"ח? רואה חשבון? איש ביטוח?
8. יש לכם חשבון בנק משותף?
9. אתם מאמצים זה מזה מילים ומשפטים?
10. אתם תמיד יוצאים ביחד לבילויים?
11. אתם הולכים לישון כל יום ביחד?
12. כשאחד מכם במקלחת, השני יכול תוך כדי זה לשבת בשירותים לידו?
13. מותר לכל אחד מכם שיהיו לו תחביבים משל עצמו?
ככל שעניתם יותר פעמים "כן" (מלבד השאלה האחרונה), רמת ה"דביקות" הזוגית שלכם עולה. כלומר, אתם נמצאים יותר בסימביוזה.
>>> הצטרפו לדף הפייסבוק של ynet לקבלת עדכונים
>>> בואו להגיב גם בדף הפייסבוק של ynet יחסים
מהי סימביוזה? יחסים בהם בני הזוג נמצאים בצמידות, שיתופיות ותלות הדדית. בטבע יש שלושה מיני סימביוזה. שימו לב לאיזה סוג אתם הכי דומים:
סימביוזה הדדית – שני בני הזוג תלויים אחד בשני ומפיקים תועלת מהקשר ביניהם. זוג שכזה מזכיר לנו יותר מכל את היחסים של הפרפר והפרח : כמו שהפרח זקוק לפרפר שיאבק אותו, על מנת שיתרבה, כך גם הפרפר זקוק לפרח על מנת לינוק ממנו את הצוף.
סימביוזה חד צדדית – צד אחד תלוי באחר ומפיק מהקשר איתו תועלת. הצד השני יכול להסתדר בלעדיו, אבל לא ניזוק מהקשר הזה. כמו עץ חזק, שעליו משתרג צמח מטפס. אתם בוודאי מכירים גם זוגות כאלה. אחד ממש זקוק לשני על מנת להתקיים, ואילו השני היה יכול להסתדר לבד, אבל לא מפריע לו שהם יחד.
סימביוזה פרזיטית (טפילית) – צד אחד מפיק תועלת מהאחר, נטפל אליו ותלוי בו, ואילו הצד השני מנוצל על ידי הפרזיט וניזוק ממנו. כמו היחסים בין קרציה לכלב...
שקועים לחלוטין זה בזה (צילום: Index Open)
תהליך ההתפתחות הנורמלית של זוג מזכיר במובנים רבים את ההתפתחות של תינוק. תינוק בן חודשיים, נמצא באופן טבעי ונורמלי בשלב של סימביוזה עם אמו. הוא ער להימצאותה סביבו, אך עדיין לא מבין שהוא והיא נפרדים, ותופש את שניהם כאחד. האם, מצידה, קשובה לתינוק, משתדלת להבין מה הוא רוצה ונענית לצרכיו. בחודשים הראשונים לחייו (במיוחד אם הוא הבכור שלה) היא מרוכזת כל כולה בתינוק החדש שלה. קשרים אחרים מעניינים אותה הרבה פחות, והיא משקיעה את הזמן, האנרגיה ותשומת הלב שלה כמעט רק לתינוק, באופן שלפעמים לא מתקבל באהדה רבה כל כך על ידי בעלה, חברותיה ובני משפחה אחרים שעלולים לחוש מוזנחים. וכך, אם מדובר על תנאים נורמליים ואין הפרעה בהתפתחות, האם והתינוק פועלים בהתאמה הרמונית. עם הזמן, באופן טבעי, הסימביוזה הזו תחלש, ובמקומה יגבר הדחף של התינוק להפרד מאמו ולהפוך עצמאי.
עם הזמן, ככל שמערכת הזוגיות מתיצבת וההתאהבות הראשונית מפנה את מקומה לאהבה הבשלה יותר, מתפתחת בזוגיות תחושת ביטחון הדדי, ויחד איתה רצון להתרחק קצת ולהיפרד מידי פעם. עם הזמן, אצל זוג בריא, אוהב וקרוב, יתעוררו מחדש אצל שני הצדדים צרכים שמזמן לא באו לידי סיפוק – הצורך לפגוש חברים, להשקיע בתחביבים ולהיפגש עם עוד אנשים, אפילו רק כדי לדבר על בן הזוג בגוף שלישי...
הצורך בעצמאות וחופש לא מגיע תמיד באותו זמן אצל שני בני הזוג, ולא פעם צד אחד רוצה עדיין להישאר מכורבל בתוך החיבוק הזוגי החמים והעוטף, בעוד הצד השני מתחיל לחוש חנוק וזקוק ל"ספייס". הפער בקצב ובמידה בה שני הצדדים רוצים להתרחק או להישאר קרובים גורם לא פעם כאב וקושי, כשאחד הצדדים עלול להרגיש נבגד ונטוש והאחר להרגיש כבול בקשר.
במקום להיפגע ולהיעלב, אנחנו מציעים לשוב ולהזכר בשלבי ההתפתחות של התינוק והילד. כל ילד הוא קצת אחר, ויש לו קצב התפתחות משלו. ההתפתחות הפסיכולוגית מתלות מוחלטת עד לעצמאות אורכת זמן ושונה מילד לילד. אם שני בני הזוג ערים לפער שיש ביניהם ומוכנים לכבד כל אחד את הצורך של האחר, אפשר למצוא את דרך המלך שמגשרת בין הצרכים של שני הצדדים, ומגיעה לרמת דביקות מוסכמת בקשר, שמצליחה להיות נוחה ונכונה, עד כמה שאפשר, לשני הצדדים.
חג שמח!
