שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות

    מהפכה בחינוך? "ללמוד אזרחות והיסטוריה יחד"

    "החלק היחסי שבו התלמידים לומדים על הציונות קטן מאוד", קבל האחראי על תוכניות הלימוד במשרד החינוך - והציע לאחד בין לימודי האזרחות להיסטוריה של מדינת ישראל. הוא הביא דוגמה לבורות: "מיקמו את חברון צפונית לקריית שמונה"

    ביקורת על אופן לימוד האזרחות וההיסטוריה מתוך משרד החינוך: האחראי על תוכניות הלימוד במשרד החינוך, ד"ר צבי צמרת, אמר אתמול (ג') כי "התלמידים לא מכירים מושגי יסוד במדינת ישראל ולכן יש לאחד את לימודי האזרחות עם ההיסטוריה של מדינת ישראל".

     

     

    ד"ר צמרת השתתף ביום עיון שערך מכון מופ"ת, החוקר תוכניות הוראה. בדבריו הוא טען, כי תלמידי ישראל סובלים מבורות קשה בכל הקשור למושגי יסוד בתקומת

     מדינת ישראל. לדבריו, כדי לפתור את הבעיה יש לשלב את לימודי ההיסטוריה של מדינת ישראל עם תוכנית הלימודים של מקצוע האזרחות.

     

    "לימודי התקומה בחטיבה העליונה נלמדים כחלק מלימודי ההיסטוריה הכללית, האימפריאליזם ומלחמות העולם" , הוא אמר. "לכן החלק היחסי שבו התלמידים לומדים על הציונות הוא קטן מאוד ולרוב נלמד רק לקראת סיום שנת הלימודים. לכן כדי למנף את לימודי התקומה ולהעשיר את הידע של התלמידים בנושא, אנו חייבים לשלב זאת בתוך האזרחות".

     

    בדבריו ציין ד"ר צמרת, כי מבדיקה שערך בעבר משרד החינוך עולה כי מדינות מערביות רבות אחרות, בהן בריטניה, קנדה, אוסטרליה וגרמניה, כוללות בלימודי האזרחות בראש ובראשונה את התקומה וההיסטוריה הלאומית של האומה, ורק לאחר מכן נושאים אחרים הקושרים באופי המשטר במדינה.

     

    "לא ניתן לפתוח את ספר האזרחות במגילת העצמאות ולצפות שהתלמידים יבינו במה מדובר, שכן קודם לכן יש להתמקד בבסיס למגילת העצמאות והוא בדיון איך בכלל הגענו, כאומה, להכרזת העצמאות", אמר ד"ר צמרת. "רוב תלמידי התיכון כיום נולדו בתקופה שבה נחתמו הסכמי אוסלו ובמהלך לימודי האזרחות הם דנים בהרבה סוגיות הקשורות לגבולות הקו הירוק, התנחלויות וערביי ישראל. אבל האמת שהתשתית של הדיון חסרה להם מאוד והם לא יודעים על מה מדובר".

     

    "סובלים מבורות"

    על חשיבות לימודי האזרחות הוא אמר: "אנחנו מקדישים למקצוע האזרחות שעתיים שבועיות, אך הלימודים ברובם עוסקים באופייה הדמוקרטי של המדינה ולא בזהותה היהודית וההיסטורית. התוצאה היא שרוב תלמידי ישראל סובלים מבורות בנושא ולכן יש ללמד אותם באזרחות גם על העליות שלפני קום המדינה, על מלחמות ישראל, עיירות הפיתוח, הסכמי השלום ורצח רבין שהם מאוד רלוונטיים לתקומתה של מדינת ישראל".


    ים המלח. מה יותר צפוני, הוא או הכנרת? (צילום: lowshot, אילן ארד)

     

    כדוגמה לדבריו סיפר ד"ר צמרת, כי במפגש שערך בשבוע שעבר עם תלמידי תיכון הוא ביקש מהם להצביע היכן נמצאות ערים בארץ. הוא סיפר, כי למעט אילת שכולם דייקו במיקומה, הרבו התלמידים להתבלבל בין הכנרת וים המלח, תל אביב וירושלים. הם גם אמרו כי חברון נמצאת צפונית לקריית שמונה.

     

    הוא הוסיף, כי בשנה שעברה עשה שינוי בתוכנית הלימודים ודאג לכך שילמדו על תוכנית החלוקה (כ"ט בנובמבר) גם בשעורי האזרחות שכן זה הבסיס להיותנו מדינה יהודית ודמוקרטית. "כיום לימודי האזרחות מלמדים את התלמידים להיות דמוקרטיים, אבל חינוך עם דגש רק על זכויות והפרת זכויות, הוא חינוך ללא עומק. כמו עץ שאין לו זכות חיים ללא שורשיו, כך לימודי

     אזרחות ללא הבסיס של היותנו מדינה יהודית ודמוקרטית הם בגדר של סיסמאות ריקות מתוכן ורק הכניסה לעומק העניין מאפשרת הבנה הרבה יותר רחבה של פירוש הדבר - מהו להיות אזרח בישראל".

     

    בסיכום דבריו דיבר ד"ר צמרת על איחוד המקצועות: "הגיע הזמן לבחון האם לימודי האזרחות, במתכונת של היום, מלכדים את החברה או שמא רק מגבירים את הניכור, הריב והפילוג, שכן לא פעם השיעורים עוסקים בשטחיות מדאיגה על כותרות חולפות בעיתונים ולא עניינים מהותיים לתקומתה של מדינת ישראל".


    פורסם לראשונה 03/05/2011 23:55

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    ד"ר צמרת. "רוב התלמידים סובלים מבורות"
    באדיבות דוברות בר אילן
    מומלצים