"הילד" תכף בן 30 ולא מגלה סימני התמסדות
דחיית הנישואין בחמש, עשר, 15 או 20 שנות בגרות, יוצרת מערך שלם של אתגרים. ככל שהאדם נשאר רווק זמן רב יותר, הוא נהיה יותר שקוע בעצמו, משום שבאופן טבעי הוא צריך לדאוג לבדו לעבודה, לבית, לבריאות, לקשרי המשפחה ולחיי החברה
אני מודאגת מבני שמתקרב לגיל 30, והקשר הרציני היחיד שלו היה בצבא. מאז, הוא מצליח מבחינה מקצועית ואישית. הוא השיג את "משרת החלומות" שלו, יש לו רכוש משלו, אבל הדבר היחיד שחסר בחייו הוא מערכת יחסים יציבה. הבת שלי שוחחה איתו המון על הצורך להתבגר ולשנות את הרגלי ההיכרויות שלו, אבל הוא ממשיך "לעשות חיים". בתי ואני מורטות שיער כשאנחנו רואות כמה צעירות יוצאות איתו.
הצטרפו לדף הפייסבוק של ynet לקבלת עדכונים
בואו להגיב גם בדף הפייסבוק של ynet יחסים
רק בשבוע שעבר היינו אצל רופאת השיניים שחשבה שיש לו חיוך "מדהים" ושהוא "נראה כל כך טוב". היא אמרה, "בטח יש לך חברה", והוא ענה, "הרבה". נדרכתי בעקבות התשובה. הוא לא מופקר, אבל הוא בקשר עם רשימה ארוכה מאוד של נשים. איך אפשר לגרום לבחור הזה להיות קצת יותר "סלקטיבי"? האם הוא צריך לצאת עם "הרבה" צעירות?
אתמול לקחתי אותו לבדיקה שגרתית, והרופא שלנו העיר שמשקלו עלה במידה ניכרת. הרופא הבהיר לו בצורה ברורה שסגנון החיים הנוכחי שלו אינו דרך חיים בריאה.
אני יודעת שהרבה פעמים אתן שומעות מאנשים שקשה להם למצוא אפילו אדם "אחד", אז אולי המצב הזה ייראה כמו סיבה לשמחה, אבל אני כאמור מאוד מודאגת ממנו. יש לכן רעיונות כיצד להניע את הבחור הזה לכיוון של נישואין? רבים מחבריו מתחילים להתמסד ולהתחתן, והוא ממשיך להתנהג כאילו שרק עתה הצטרף למועדון הנוער.
תשובה:
אינך מעלה בדעתך עד כמה שמחנו לקבל מכתב מאם שדואגת שבנה הבוגר ימצא בת זוג מתאימה לנישואין. הורים רבים אינם מודעים לכך שביכולתם למלא תפקיד חשוב בעזרה לילדיהם למצוא בני זוג לנישואין, אפילו כשהם עושים זאת בדרכים עקיפות.
בימינו, הצעירים נוטים להתמסד בגיל הרבה יותר מאוחר ממה שהיה דור אחד או שניים קודם. הם יוצאים מהאוניברסיטה או מתקופה של בחינת האפשרויות העומדות לפניהם, ורק אז מתחילים לעשות את צעדיהם הראשונים לכיוון "מה שהם רוצים להיות כשיהיו גדולים". ייתכן שיידרשו לו עוד כמה שנים כדי להגיע להחלטה שהוא מוכן לחלוק את חייו עם אדם אחר ולהתחיל לתת יותר מעצמו ולהקים משפחה.
בכל זאת, אנחנו שותפות לחששך שמא זה לא יקרה. מדוע? מכמה סיבות. האחת היא שמרכיבים שונים בתרבות שלנו, ממשיכים כל הזמן לחזק את הדימוי של 'נער שעשועים'. בעוד שרבים מאמינים שאמצע שנות ה-20 זה הזמן המתאים לחשוב על שמירת נאמנות לאדם אחד ולהקים יחד משפחה, אחרים דוחים את המחשבות האלה עד לגיל 30 ויותר, ואחרים לא מרגישים אף פעם שהם צריכים לעשות את זה. מכיוון שלא קיים מסר חברתי ברור מתי בדיוק ה"התמסדות" הזאת אמורה להתרחש, כל אדם מפתח לעצמו לוח זמנים שונה.
הוא מתרגל לסמוך רק על עצמו
הסיבות הנוספות לדאגתנו קשורות לעובדה שהרבה אנשים חושבים על התמסדות רק אחרי שהם עצמאיים במשך כמה שנים. דחיית הנישואין בחמש, עשר, 15 או 20 שנות בגרות, יוצרת מערך שלם של אתגרים. גילינו שככל שהאדם נשאר רווק זמן רב יותר, הוא נהיה יותר ויותר שקוע בעצמו, פשוט משום שבאופן טבעי הוא צריך לדאוג לבדו לעבודה, לבית, לבריאות, לקשרי המשפחה ולחיי החברה שלו. הוא מתרגל לסמוך רק על עצמו, ומוציא את רוב כוחות הנפש והגוף על עצמו. כתוצאה מכך, לאנשים כאלה נהיה יותר קשה לשלב אדם נוסף בחייהם, להיכנס למערכת של נתינה וקבלה הנדרשת במערכת יחסים ארוכת טווח ולהרגיש שותף.
בנוסף, מי שהתרגל למערכות יחסים קצרות ומהנות, עלול להתקשות לשנות את אופי ההיכרויות שלו, כשהוא מחליט סוף-סוף לצאת על מנת להתחתן. לאנשים אלה קשה להחדיר מטרה במערכת ההיכרויות שלהם, על ידי פיתוח מיומנויות תקשורת טובות יותר, כדי שיוכלו לשוחח על נושאים עמוקים וללמוד על השקפתו של בן הזוג בתחומים חשובים כגון: משפחה, הכיוון בחיים, העתיד שלהם, איזה קשר הם היו רוצים עם בן הזוג, כיצד הם מתמודדים עם אתגרים או תסכולים או אילו מעלות דתיות או מוסריות הם מעריכים. הם צריכים לפתח יכולת לצפות מראש שההנאה שבבניית עבר משותף עם בן הזוג ושיתוף החיים עם מישהו שיקר להם ושהם בוטחים בו, הרבה יותר עזים וארוכי טווח מסערת הרגשות שמלווים כל מערכת יחסים חדשה, אולם בסופו של דבר חולפת.
אז מה את, בתור אם, יכולה לעשות כדי לעזור לבן שלך לכוון את עצמו לכיוון נישואין ולרכוש את הכלים בהם יוכל להשתמש לפיתוח מערכת יחסים יציבה, ובו בזמן לא לחצות את הגבולות בין הורה לילד בוגר?
אנחנו מציעות שתשבי איתו ותגידי לו שאת גאה בכל מה שהוא השיג בחייו, ותסבירי שאת מצפה לזמן שבו הוא יחליט להתמסד עם אשה אחת ולבנות בית. שאלי אותו אם הוא חשב מתי לדעתו הוא ירצה לעשות את זה.
ייתכן שתגלי שלבן שלך יש לוח זמנים ותוכניות להתחיל לצאת למטרת נישואין בשנים הקרובות. שאלי אותו מה הוא מרגיש שהוא צריך להשיג לפני כן. עבדנו עם מספר גברים ונשים שמאוד עזר להם למנות מה הם רוצים לעשות לפני שהם מתחתנים, ואז להציב לעצמם מסגרת זמן, כדי להשיג את המטרות האלה. זה עזר להם לשמור על מיקוד, ומנע מהם לדחות שוב ושוב יציאה למטרה רצינית רק משום שטרם סימנו וי ליד כל הפריטים ברשימה שלהם. בדקי אם הבן שלך מושפע מהגישה הזאת. ואם הבן שלך אומר לך שהוא רוצה להתחתן בעתיד, אבל הוא אף פעם לא חשב יותר מדי מתי זה יהיה, עודדי אותו לעשות גם את התרגיל הזה.
טוב יהיה גם להציע לו לשלב פעילות קהילתית כלשהי בחייו. גילינו שאנשים שמשקיעים מזמנם למען הזולת הופכים להיות יותר רגישים, אחראים ונדיבים ברוחם – כל אלה מעלות שיעזרו לשפר את איכות נישואיו בעתיד.
מה אם בנך לא יבטא כל עניין בנישואין? לא תוכלי לשכנע אותו לשנות את השקפתו, אם תספרי לו עד כמה החיים שלו יהיו עשירים יותר ומספקים, לעומת יציאות סתם בשביל הכיף. אבל את בכל זאת יכולה לזרוע זרעים, שאולי יעזרו לו לשנות את הפרספקטיבה בשלב כלשהו בעתיד.
מחשבה אחת אחרונה: האם בנך גר איתך או לבד? לנושא זה עשויה להיות השפעה גדולה על הדימוי העצמי שלו. אולי הוא עדיין משחק בתפקיד הילד במקום בתפקידו של גבר עצמאי. לדוגמה, אם הוא גר בבית ואת מכבסת לו ועושה בשבילו את הסידורים, מבשלת את ארוחותיו, משלמת את חשבונותיו ולא מצפה ממנו לקחת אחריות על עצמו, כיצד הוא יוכל לראות את עצמו בצורה שונה מאשר מבוגר לא בשל?
בנוסף, גבר לקראת גיל 30 צריך לקחת אחריות על הטיפול בבריאותו – לקבוע תורים לעצמו, להסיע את עצמו לרופא או לרופא השיניים ולשלם תמורת הטיפול. אם את עדיין לוקחת אחריות על תחום זה ואחרים בחייו, אנחנו מציעות שתגמלי אותו מהתלות בך. כשהוא יתחיל לדאוג יותר לענייניו, הוא יתחיל לראות את עצמו כבוגר עצמאי יותר ובשל, וגם לזה תהיה ההשפעה על גישתו לנושא ההיכרויות.
- באדיבות אש התורה - www.aish.co.il
- אתר עם חוכמת חיים
