שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    עמק הלואר: מארמונות המלכים למערות שבסלע
    ארמונות קסומים, אוויר נעים, אוכל טוב ויין משובח. ביקור ארץ בלואר היפהפה שבצרפת הוא מסע בין היסטוריה אצילית, מלכים תקופתיים וגנים מהיפים שיש. להתראות ורסאי, שלום לואר

    "כמה ארמונות אתה רוצה לראות? זה לא יעשה אותך למלך, אתה יודע...", העירה ידידתי הצרפתייה ורוניק כאשר תיארתי בפניה את תכנית הביקור בארמונות הלואר. "מספיק אחד או שניים, לא?" הוסיפה. 

     

    >> הכל אני יכול: אטרקציות, טיולים ובילויים בחופש הגדול

     

    "לא!" עניתי התוקף. "רציתי לראות הרבה ארמונות, את אלו שראיתי בתור ילד באנציקלופדיות והוקסמתי מהם, ארמונות שהיו פסגת הארכיטקטורה של הרנסאנס והבארוק הצרפתיים. ו... כן, מה יש? להיות לואי לכמה ימים. מה רע?"

     

     "נו, טוף, שיהיה....", היא הגיבה במקבילה הצרפתית.


    מפת הטיול בעמק הלואר (גרפיקה: דוד שטיינברג)

     

    הנהר הפראי האחרון

    אצילי פריז בנו בעמק הלואר טירות וארמונות בחיק הטבע, העתיר בציד ודיג במרחבי היערות, הביצות, והנחלים. ואכן, זהו הנהר הפראי האחרון שנותר בצרפת. אין אפשרות לשוט בו בין אורליאן לחוף האטלנטי, באזור הארמונות הגדולים - הנהר רדוד, רחב מאוד וחולי, לכן מתאים לסייר לאורכו ברכב. יש גם פרסום רב לתיירות ספורטיבית וחופשות אופניים במישורים על גדותיו ועד לסיורים בכדורים פורחים. הערים הגדולות של האזור הן אורליאן, טור ונאנט. אנו התעכבנו דווקא בערים הקטנות והציוריות בְּלוּאָה (Blois) וסוֹמוּר (Saumur). ניתן למצוא באיזור מלונות נחמדים ולא יקרים, וניתן גם לשכור צימרים Gites בכפרים (ראו אתר בשם Gites de France, צרפתית בלבד).  

     

    המפגש עם הנהר הגדול היה מרגש - נתקלנו בו לראשונה בעיר ההיסטורית אורליאן. תחושה של מרחב, אויר נקי וטבע. יפה לטייל לאורך הלואר ולבקר בקתדראלת הצלב הקדוש הגותית. זו הקתדראלה השנייה בגודלה בצרפת אחרי נוטר-דאם. במרכז העיר ובסביבותיה יש מסעדות יוקרה (Gourmandise) ומסעדות ביסטרו משפחתיות, המגישות ארוחות בצירופים עסקיים.

     

    בכלל, בטיול זה, נמנענו מלגשת למסעדות היקרות. זו צרפת, ידידיי - אוכלים נפלא גם במסעדות הצנועות יותר, בהן סועדים המקומיים. עמק הלואר מתמחה בבשרים משומרים (rillettes), גבינות, בדגי הנהר ובמיוחד ביינותיו המשובחים. ראו את אפשרויות הבילוי מלונות ומסעדות באתר מורשת עולמית.


    מבט על העיר סומור מנהר הלואר (צילום: אמיר סביליה)

     

    שאמבור: טירת אגדות

    מאורליאן יצאנו אל הטירה הגדולה הראשונה, טירת שאמבור. פרנסואה הראשון החל לבנותה במאה ה-16 והיא אחת הייצוגיות והמפורסמות מבין ארמונות הלואר. היא ידועה בשל מעלה המדרגות הספירלי הכפול הנמצא במרכז הטירה. מעניין לעלות אל הגג ולהסתובב בין הצריחים והכיפות המעוצבים. כל טירה כשלעצמה היא מסע בזמן - הטירות ההיסטוריות לא נבנו באמצעים הטכנולוגיים המהירים של היום.

     

    בעבר לקח כמה עשרות או מאות שנים להשלים בנייה, כמו כאן בשאמבור: תחילת הבנייה הייתה ברנסאנס במאה ה-16 וסיומה בסוף הבארוק. טירות כמו שאמבור נהרסו, ננטשו וחודשו, ולכן בטירה אחת תמצאו מנעד סגנונות אמנותיים של כמה מאות שנים. הטירה עשירה בריהוט, סמלי אצולה מפוארים ויצירות אמנות. חיים בארץ האגדות.


    המדרגות הספירליות של טירת שאמבור (צילומים: דוד שטיינברג)

     

    ארמון בלואה: הנרי פחות הנרי  - שווה הנרי

    לעת ערב הגענו לעיר בְּלוּאָה, במרכז איזור הלואר, עיר קטנה ויפהפיה על גדות הנהר. המלון שלנו ניצב בדיוק מתחת לארמון בְּלוּאָה. בערבים מסוימים מתקיים בארמון חזיון אור קולי. ארוחת ערב מצוינת באחת המסעדות בעיר העתיקה וטיול לילי לאורך טיילת הלואר היו סיום נפלא ליום זה.

     

    למחרת סיירנו בארמון, ששוב, נבנה על פני מאות שנים, ובו שלושה אגפים בעלי סגנון ארכיטקטוני שונה, מסודרים סביב חצר פנימית: אגף מימי הביניים, אגף פרנסואה הראשון מימי הרנסאנס, בעל מדרגות השיש הספירליות החיצוניות ואגף נוסף בסגנון ניאו-קלאסי מהמאה ה-17.

     

    הארמון היפה הזה שימש תפאורה נאה לתככים אפלים ומעשי-רצח זדוניים. ניתן לבקר ב"חדר הסודות" של מלכת צרפת, קאתרין דה מדיצ'י, בו ארון קיר עם 325 תאי עץ מעוטרים זהב. מסופר, שהייתה מחביאה שם את הרעלים בהם חיסלה את מתנגדיה. כמו כן, בשנת 1588 הזמין המלך הנרי השלישי את יריבו הפוליטי, הנרי הראשון הדוכס מגיז, להתארח בארמונו בבלואה. הוא הזמין את הדוכס לחדר השינה שלו, שם ארבו לו שומרי המלך שרצחו אותו, שרפו את גופתו באחד מחדרי הארמון ופיזרו את אפרו על הלואר... העם נחרד מהרצח המתועב והנרי השלישי עצמו נרצח כשנה לאחר מכן. אירועים אלו סללו את הדרך עבור הנרי הרביעי, מלך נבארה, לזכות בכתר צרפת. החדר ומיטת המלך עליה נפל הדוכס מגיז המדמם עדיין שם...


    גשר הלואר ועליו הקתדראלה באורליאן. השנייה בגודלה בצרפת

     

    טירת שנונסו: הטירה המתויירת בצרפת אחרי וורסאי

    מבלואה המשכנו מערבה לאחד היפהפיים בארמונות הלואר - טירת שנונסו (Chenonceau). הטירה הבנויה כגשר לרוחבו של נחל השֶר (Cher), אחד מיובלי הלואר, סיקרנה אותי מאז ילדותי. תמיד חלמתי לראות את הטירה האלגנטית המשתקפת במימי הנחל, עד כי נדמה שרואים אותה במהופך.

     

    ובכן, לא רק אני פנטזתי על הטירה הזו... כל העולם היה שם... זו הטירה המתויירת ביותר בצרפת אחרי וורסאי. בקרב ההמון הייתה קבוצה אוקראינית שמדריכתה הרעימה באוקראינית כדי להתגבר על המדריכה מספרד שהרעימה בספרדית ומדריך של קבוצה ישראלית, שהרעים את סיפור הטירה בעברית, והוא היטיב להרעים מכולם! גאווה לאומית. היה צפוף וקשה לזוז במסדרונות הטירה והמטבחים המעניינים עם כלי הנחושת העתיקים.

     

    הטירה ידועה כארמון חמש המלכות, על שם בנותיה וכלותיה של קאתרין דה מדיצ'י. מרשים ומהפנט הוא חדרה השחור כקבר של לואיז דה לוריין, אלמנתו של הנרי השלישי, שאת 12 שנותיה האחרונות בילתה לבושה בלבן בחדר האפל הזה, בעל התקרה השחורה, כלי המיטה השחורים, הוילונות והטפטים השחורים. צריך להתאזר באורך רוח ולחכות עד שכולם יפנו מקום, אבל זה שווה - הטירה באמת מקסימה.


    בנויה כגשר לרוחבו של נחל השֶר. טירת שנונסו

     

    טירת וילאנדרי: סלרי ובגוניות, בצל ושושנים

    למחרת יצאנו שוב מבְּלוּאָה לכיוון טירת וילאנדרי (Villandry), ושם ציפתה לנו חוויה מיוחדת. טירה זו מפורסמת בשל גניה. המיוחד בהם הוא השילוב המרהיב בין פרחים לגינת ירק.

     

    לצד סלרי, דלעת, צמחי תבלין ושאר ירקות צומחים בערוגות מעוצבות פרחי בגוניה, ציפורני-חתול, ורדים וצמחי תבלין, בשילוב אסתטי מטורף. הגינה מוכרת את תוצרתה במחיר סמלי. קנינו ריבות מעודנות מפרחי סיגליות ופרגים אדומים. רוב קהל המבקרים מורכב מתיירים צרפתים. בסופי השבוע יש פסטיבלים מיוחדים בארמון. חפשו באתר הטירה.


    גינת ארמון וילאנדרי - דלעות, לבנדר, בגוניות וריחן

     

    כפרי ההוביטים: טורקאנט

    כבר בדרך לווילאנדרי ניתן לראות את כפרי המערות הראשונים הקרויים בצרפתית Villages Troglodytes, ואלו ניכרים יותר ויותר לעין ככל שמתקרבים לעיר סוֹמוּר (Saumur). מעט הרחק מגדות הלואר כרה הנהר את דרכו בין סלעי הגיר, ויצר מצוקים קטנים לאורך הגדות. אבן הגיר שימשה לבניית הערים והארמונות. המחצבות בסלע ההר אוכלסו על ידי הפועלים והחופרים ועם השנים הפכו ליישובי קבע, בהם מתגוררים עד היום. נבנו בתים ואפילו טירות קטנות שתחילתם בתוך המערה, אך הם הורחבו ופרצו החוצה מהמצוק. יש מלונות בוטיק באזור הממוקמים בתוך המערות.

     

    הכפר טורקאנט (Turquant), כ- 3 קילומטר ממזרח לעיר סומור, נראה כמו כפר הוביטים. מערות קטנות ובהן גרים אנשים. מכוניותיהם חונות מחוץ למערה. בכפר טורקאנט יש גם יקב המשווק את יינות הלואר המשובחים, המתיישנים בתוך המערות.

     

    קילומטרים ספורים ממערב לסומור, בכפר סנט הילר-סנט פלורנט, יש מוזיאון פטריות בתוך מערות שבו מוצגים זנים שונים ומראים כיצד מגדלים פטריות. טירה יפה נישאת מעל העיר ובערב ניתן לגשת לשלל מסעדות טובות הנמצאות במרכז. במיוחד כאשר נוסעים בדרכים ורוצים ליהנות מהבישול המקומי הטוב, יש לשים לב שהצרפתים מקפידים מאוד על שעות ארוחות הצהריים בין 12:00 ל-14:00 (בדיוק!) ובערב בין 19:00 ל- 21:00 . תאחרו, ולא יהיה היכן לאכול - רק במקדונלד'ס - ולא לשם כך הגעתם לצרפת...

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    הקתדרלה הגותית בעיר אורליאן
    צילום: דוד שטיינברג
    צריחים בטירת שאמבור
    צילום: אמיר סביליה
    פנים הקתדראלה באורליאן
    צילום: דוד שטיינברג
    מומלצים