שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    לא צריך רישיון: חופשת שיט בעמק הלואר בצרפת
    כל אחד הוא רב-חובל בתעלות בעמק הלואר: שיט רגוע, גיחה לעיירות קסומות לצד התעלה, פינוק לכל המשפחה. לצד זאת, גם פתרון לשאלה: איך שטים במעלה הנהר? כל מה שצריך לדעת

    בתור שייט מפרשיות, שמבלה כמה שבועות בשנה על גבי יאכטות מפרש בים הפתוח, השנה יצא לי לבלות את החופשה המשפחתית באופן שונה, רגוע ומענין לא פחות. שיט במשך שבוע ימים בין הכפרים והאזורים החקלאיים של עמק הלואר בצרפת על גבי יאכטה המותאמת לשיט תעלות.

      

    • רוצים לדבר על זה? כנסו לעמוד של ynet בפייסבוק

     

    עמק הלואר בצרפת ידוע בשל הטירות העתיקות שבו, הכרמים הרבים וטיב היין שבו וגם בשל האפשרויות הרבות שהוא מעמיד בפני התיירים המבקרים בו, החל ממסלולי הליכה דרך מסלולי רכיבת אופניים. אנחנו בחרנו באפשרות לשוט בין הכפרים הקטנטנים שלאורך נהר הלואר בתעלה המקבילה אליו. השיט בסירות התעלה אינו מצריך רשיון שיט ומתאים לכולם. בנוסף לכך, "חווית" הטלטול והנדנוד שבהפלגת ים אינה מורגשת כלל, לעיתים אתה שוכח שאתה על סירה.


    כך הכל מתחיל. אחת המארינות שעגנו בהן (צילומים: גל קדר)

     

    ההכנות

    מכיון שמדובר בחופשה משפחתית שחייבה אותנו לחפש סירה גדולה ובה ארבע קבינות, אפשרויות הבחירה לא היו מרובות. אמנם יכולנו לבחור גם מדינות אחרות לשוט בהן אבל הכיוון היה צרפת. לאחר הזמנת היאכטה והטיסות נותר לנו הרבה זמן כדי להכין את מסלול השיט. בניגוד להפלגה בים התיכון לחופשת שיט תעלות חשוב לבא מוכן מראש ולדעת איזו אטרקציה מצפה באיזו עיר. ספר הניווט שהיה ביאכטה היה נחמד ועזר מאוד בתכנון ההפלגה, אבל ספרי הטיולים הקלאסיים והאינטרנט הם כלי עזר לא פחות חשוב. אנחנו שכרנו בנוסף רכב צמוד לכל השבוע אותו הקפצנו בכל יום,על מנת שנוכל לטייל גם בסביבה הרחוקה יותר של התעלה ולא נהיה תלויים במוניות. החלטה זו התבררה כנכונה מכיוון שברוב המקומות כלל לא ניתן להזמין מונית.

     

    "כוח החלוץ" של המשפחה הקדים לטוס ויצא מפריז לכיוון DECIZE שבה קיבלנו את היאכטה. החלק השני נחת בצהריים בפריז ולאחר 6 שעות בדרכים (בגלל הפקקים) הגיע בשעת לילה מאוחרת לסירה. בדסיז עצמה לא בילינו יותר מדי. המרינה עצמה יושבת בתוך אזור מסחרי שביום קל לזהותו, אבל בלילה לא היה לנו סיכוי להגיע לולא עזרת אחד המקומיים. אין הרבה סירות במרינה והיא בנויה בעיקר עבור סירות חברה LEBOAT שממנה שכרנו את הסירה.

      

    תדריך קצר והופ - למים

    בבוקר קיבלנו תדריך קצר על הספינה. אין הרבה מה לתדרך - איך להניע, לדומם מנוע ולשלב קדימה. היה נראה לי מוזר, הרי אני רגיל לתדריך ארוך ומפורט על כלל מכלולי היאכטה. אחד ממפעילי המקום יצא איתנו להפלגה קצרה, הסביר על תמרון הסירה, והסביר לנו בעיקר את אופן מעבר ה"לוקים".

     

    מה זה "לוק"? מי שמוצא את עצמו בפעם הראשונה בשיט תעלות - כדאי שיכיר את המושג: מדובר למעשה בסכר כפול, שיוצר מעין "תא מים" בתעלה. אחרי שהסירה עוברת את אחת החסימות - זו ננעלת - ומתחיל תהליך של עליית מפלס המים בין שני הסכרים האטומים. לאחר עליית המפלס - נפתח הסכר הקדמי והסירה ממשיכה לדרכה. באופן המלאכותי הזה, אתם בעצם יכולים לשוט "בעלייה", כאשר בכל מקטע של הנהר אתם "קופצים" למעלה בעזרתו האדיבה של הלוק. המעבר בכל הלוקים הינו ללא תשלום. 


    קצת סבלנות - וקופצים למעלה. ככה עוברים בלוק

     

    הלוק הראשון ביציאה ממרינה "דסיז" לתעלה הוא אוטומטי. מושכים חבל שממוקם בכניסה וכל הפעולה בלוק מתבצעת מעצמה. לאחר שצלחנו אותו - עזב אותנו איש הצוות לדרכנו. מזג האויר היה פנטסטי. ערפל הבוקר התפוגג, השמש זרחה וחיממה אותנו עד לרמת הפלגה ללא חולצות. בתעלה עצמה לא ניתן לרחוץ, כי המים לא נקיים.

     

    ההפלגה מתנהלת במהירות 10 קמ"ש, צריך לעשות שינוי בחשיבה בין המונחים הימיים לאלו היבשתיים, הרי אנו בעצם נוסעים בכביש המרוצף במים. ישנם קטעים בהם הכביש ממש מקביל לתעלה, וההרגשה של הפלגה לאורך כביש מוזרה. במקטע הזה באורך 32 ק"מ היינו צריכים לעבור ב-10 לוקים.  הבתים של מפעילי הלוקים הם אטרקציה בפני עצמה. מדובר לרוב בבתים יפייפים ומטופחים, גינות מוריקות עם כמות ירקות עצומה, קישוטי גינה כאלו ואחרים והלוק עצמו ששמור היטב.

     

    לעצור בצד ולישון על הירוק

    לקראת צהריים נקשרנו לגדת התעלה בעזרת פטיש ושתי יתדות שנמצאים בסירה. אין יותר טוב משנת צהריים בחיק הטבע, על גבי דשא ירוק טבעי שנקצץ מספר ימים קודם לכן. גולת העצירה היתה גילוי מספר שיחי פטל, שתוצרתם נקטפה מיד. איש הצוות הצעיר שלנו גילה גם צרצר מתחבא בדשא וגם טעם לראשונה פטל טרי. כמה חויות בעצירה אחת.


    רגע של ריכוז. מעבר תחת אחד הגשרים

      

    לאחר כ-4 שעות הפגה ו-8 לוקים הגענו לנברס (NEVERS ). התעלה לכיוון המרינה מהווה מעין טיילת לתושבי העיר, ואנו שהגענו בשעת אחר הצהריים ראינו את כל העיר מטיילת לה בין שדרות עצי הדולב הענקיים וצופה בנו מגיעים לעיר. איזו קבלת פנים נעימה. המרינה עצמה מרוחקת ממרכז העיר, ומכיוון שהחלטנו להתבסס על ארוחות בבישול עצמי אכלנו ארוחת ערב בפארק הצמוד למרינה.

     

    את הבוקר בילינו בטיול בעיר עצמה. נסיעה קצרה ברכב השכור הובילה אותנו לכנסיה הגוטית העתיקה שממנה התפצלנו. עוד אטרקציה מקומית הן חנויות החרסינה הכחולה אשר מהוות את עיקר פרנסת תושבי האזור. צעיר השייטים היה צריך לפרוק קצת אנרגיות, אז עבדכם ואימו הלכו לחפש גן שעשועים. במרחק לא רב ממרכז העיר ישנו פארק גדול ובו אטרקציות רבות לילדים. מומלץ לשלב את חווית הפטיסרי בפיקניק קטן באותו פארק.

     

    מהעיר נברס המשכנו לכיוון כפר קטן שעל פי ספר התעלה יש בו חיבור לחשמל ומים. בדרך התמודדנו עם לוק אימתני שגישר על פערי גובה של 10 מטרים. בקצהו השני המתינו לנו מפעילי הלוק ועוד כמה עשרות צופים אשר עברו בדרך ועצרו לראות סירה יורדת בלוק מכזה גובה.

     

    המרוץ לחשמל

    המקום שאליו כיוונו איכזב, ולא נמצאו בו חיבורי חשמל ומים. המשכנו עוד 10 קילומטרים, עד ל"קור לה ברס" (COURS LES BARRES ), שם ידענו בודאות שיש חשמל. נקודת העגינה הינה בגן האחורי של המנזר, וארבע סירות נוספות כבר עגנו שם לפנינו.

     

    כאן אולי המקום להסביר שסירות שיט התעלות נחלקות לשני סוגים: סוג אחד הן סירות פיברגלס המותאמות לשיט תעלות, בדרך כלל אלו גם סירות חברות ההשכרה. סוג שני הינו סירות התעלות הקלאסיות, שהינן בעצם דוברות ענק שבעבר הובילו סחורות וכיום מהוות בית צף או בית מלון צף.  לרוע מזלנו, אותן ארבע סירות במעגן היו אסדות לשעבר, והן תפסו כ-120 מטר ממנו. כמובן שנקודת החשמל היתה במרכז והכבל שלנו - באורך 20 מטר - לא ממש הספיק כדי להגיע אליה.


    זהירות, מעבר צר. אחד הלוקים נפתחים

     

    בכפר עצמו יש מסעדה קטנטנה שפתוחה בשעות הערב בלבד, מאפיה שפתוחה בבוקר וזהו בערך. בריצת הערב הגעתי גם לחוות סוסים גדולה שנמצאת בפאתי העיר, לאלו מאיתנו שאוהבים לרכב.

      

    מים מלמטה - גשם מעל

    היום השלישי להפלגה נפתח בשינוי חד של מזג האויר. עוד בלילה רעמו רעמים והחל הגשם. בבוקר הכל היה רטוב, לח, וקפוא. מכיוון שלא תרגלנו הפלגה מעמדת הפיקוד הפנימית והסגורה בימים שלפני - התחלתי את היום כאשר אני נוהג בגשם, קר לי ורטוב לי. הפלגנו הפלגה קצרה לעיר הקרובה, לא תכננו לעצור בה אלא להמשיך הלאה. אולם ההמתנה לפתיחת הלוק והגשם שפסק שלחו את הקניינית הראשית שלנו לבדוק את מלאי הבשר והבאגטים בחנות הצמודה לגדת התעלה. ארוחת הערב שאכלנו באותו יום לא תישכח במהרה.

     

    לאחר שהגענו לנקודת העגינה בלילה ב-MENETREOL SOUS SANCERRE , פרקנו את שלושת זוגות האופניים שקיבלנו עם הסירה ויצאנו לתור את רחובות העיירה. אני אשתי והילד הגענו עד לקצה הישוב ומה גילינו? פטל! ושוב בכמויות מסחריות. מענין שלאורך כל השיט ראינו את המקומיים אוספים הרבה אגוזי מלך שנשרו מעצי הבר, אך לא ראינו אותם קוטפים פטל בחיק הטבע. בקצה השני של הכפר, ישנו ייקב קטן בו בילו שאר אנשי הצוות את שעות אחר הצהריים לאחר שאני ביליתי אותן בשינה. היין שהם הביאו לסירה בהחלט היווה הפגנת יכולת של כרמי האזור.


    הפגנת עוצמה של הכרמים באזור

     

    פינוק בתוך הסירה

    בבוקר נסענו באוטו לעיירה SANCERRE הצופה על כל עמק הלואר. עיירה קטנה ומתוקה אשר בסוף העונה כמעט אין בה תיירים ומקומיים, וגם הרבה חנויות בה סגורות כבר בסוף ספטמבר. יש בעיירה מוזיאון יפה להתיישבות באזור, סמטאות קטנות וצרות שכיף ללכת לאיבוד בהן וכמובן יינות טובים וממרחי חרדל מסוגים וטעמים שונים. מכיון שהיה קר והיתה רוח חזרנו לסירה והחלטנו להמשיך ולהפליג, במקום לטייל ברוח ובקור.

     

    השהייה בסירה מפנקת בדיוק כמו כל יאכטה. תאי שרותים ומקלחות גדולים, תאי שינה גבוהים ומטבח גדול. בסלון ישבנו שבעה מבוגרים בנוחות רבה, המטבח נמצא במפלס נמוך יותר מהסלון. עמדת ההיגוי של הסירה צמודה לסלון וההגאי בהחלט מרגיש חלק מהשמחה. הגשם שירד בחוץ היה תפאורה מהנה לחום וליובש שבפנים הסירה. באותו יום גם למדנו שמערכת החימום בסירה עובדת על מצברים יעודיים של 12v ואינה קשורה למתח החוף, כך נהננו מחימום בזמן ההפלגה.

     

    יום הפלגה הבא היה קצר יחסית. שעתיים הפלגה מ-LERE והגענו ליעד BEAULIEU SUR LOIRE . מכיון שכך ניצלנו את הבוקר לטיול בפרויקט חינוכי במקום, שבו ניתן לחזות בבנית טירה כמו בימי הביניים. אין חשמל, אין מנופים, הכל ידני. הסתתים מסתתים את האבן, הסוס מושך את העגלה למקום העלאת האבנים לקומה העליונה, בעזרת גלגלת ענקית שמופעלת על ידי נער שמסובב אותה כמו עכבר בכלוב. הטירה במרחק שעה נסיעה מ-LERE ומומלץ לבקר בה.


    לחיות כמו פעם, לבנות כמו פעם. הטירה הפעילה

     

    מכיון שהיה יום ראשון, לא היה הרבה מה לעשות בחוץ, אז פשוט הלכנו ללונה פארק. יריד כמו בסרטים, עם רכבות ומכוניות מתנגשות לילדים, עמדות צליפה ברובי אויר למבוגרים, צמר סוכר ועוד המון אטרקציות שהקטן בן השנתיים פשוט עבר אחת אחת ונהנה עד עמקי נשמתו. היריד הזה נודד, כך שיש לברר מראש האם הוא מתקיים והיכן.

     

    מטילים עוגן. בערך

    היום האחרון להפלגתנו, היה קצר. נותרה לנו הפלגה של פחות משעה לנקודת הסיום. קמנו בבוקר והתארגנו לאט, לא רוצים שהזמן יעבור. מכיוון שמדובר בהפלגה קצרה, ולאור העובדה שגם בימי שני רוב המקומות סגורים ואין מה לעשות, החלטנו להמשיך עוד קצת מעבר לנקודת הסיום.

     

    בנקודת הסיום ב-CHATILLON SUR LOIRE עצרנו לרגע ודיברנו עם מנהלת הסניף של חברת LEBOAT שממנה הזמנו את השיט דרך סוכנות תשוט. היא המליצה בחום להמשיך לעיירה BRIARE, לעצור לקפה ולחזור. כך עשינו. העיירה BRIARE הינה נקודת החיבור בין נהר הלואר לנהר הסון. השייטים הקדומים הפכו את העיירה הזו לעיר נמל גדולה, ובה מרינה גדולה והרבה נקודות עגינה לאורך התעלה עצמה. אולם, עם הקמת רשת התעלות התגלעה בעיה והיה צריך לבנות גשר מעל נהר הלואר.


    יש מה לראות ביבשה. נקודת העגינה בלר

      

    הגשר שנבנה במאה ה-18 הוא אחד המיוחדים לתקופתו. מדובר בגשר באורך 660 מטר אשר עשוי חתיכות פלדה שאורך כל אחת הוא 660 מטר. רוחבו מאפשר לסירה אחת בלבד להפליג בו, ולעמוד במרכז הגשר על גבי סירה בגובה כמה עשרות מטרים מעל הנהר כאשר מסת המים שבתעלה הינה כמה מאות אלפי קוב - זו חוויה מרשימה שמוכיחה את יכולת התכנון והבניה שהיו קיימות עוד לפני תקופת החשמל.

     

    בעיר עצמה מספר מוזאונים והרבה שכיות חמדה. לא הסתובבנו בה הרבה עקב קוצר זמן וחזרנו לתחנת הסיום. את סיום ההפלגה חגגנו בארוחת ערב על גבי אסדה ישנה שהוסבה למסעדה על גדת הנהר. צמוד למסעדה גן שעשועים ענק שבו הקטן בילה את רוב הארוחה. הצטערנו שלא הגענו אליו באור יום, החוויה היתה מושלמת עוד יותר. עם טעם לעוד.

     

    עוד דברים שכדאי לדעת

    המחיר לשבוע שיט הוא כ-2,500 אירו. המחיר הסופי נקבע על פי גודל וגיל הסירה ושבוע השיט המבוקש לפי עונות השנה.

    על מחיר זה יש להוסיף עלויות טיסה, מזון, הסעות, דלק ועגינה במידה ועוגנים במרינה מסודרת.

     

    עלויות נוספות כאופציה – ביטול השתתפות עצמיתבמקרה של תאונה או נזק לכלי השיט - מומלץ מאוד, ודאי אם אתם חסרי ניסיון. גם בעלי הניסיון יצליחו פה ושם "לשפשף" את דופן הסירה - וזה עלול לעלות לכם. עלויות נוספות הן שכירת אופניים ושירות ניקיון בתום ההפלגה.

     

    דגם הסירה שבו שטנו היה classique s מחברת LEBOAT, אורכה 12.8 מטר והיא מכילה 4 תאי שינה זוגיים. שולחן הסלון הופך גם הוא למיטה גדולה.

     

    מומלץ להשכיר את הסירה דרך סוכן נסיעות מנוסה בישראל. הטיפים והעצות שתקבלו שווים כל אירו. בנוסף, יש אחריות על המוצר ואל מי לחזור במקרה של תקלה.  

     

    הכותב הוא עורך מגזין השיט והספורט הימי "כחול ".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    עצירה בצד התעלה להפסקת צהריים
    צילום: גל קדר
    כל אחד יכול. הצוות האישי שלי
    צילום: גל קדר
    שווה לעגון בפטיסרי
    צילום: גל קדר
    מומלצים