שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    לזיהום סביבתי אין גבולות?
    אף בר דעת לא היה מוכן לחיות בצמוד לגדר של מפעלים המטפלים בשפכים תעשייתיים מסוכנים ברמת חובב, אלא אם הוא בדואי. אף בר דעת לא היה מוכן לחיות על שפת מכרה פוספטים ולחשוף את ילדיו לקרינה רדיואקטיבית, אלא אם הוא תושב ערד וכסייפה. הריאות של התושבים הללו לא בנויות אחרת, אך בגלל שהם גרים בפריפריה האם ניתן להתייחס אליהם אחרת? שיעור במכללה החברתית כלכלית

    זוהי כבר מנטרה ידועה – זיהום סביבתי חוצה גבולות, זיהום אוויר שנעשה בעיר אחת עשוי להשפיע על העיר הסמוכה, זיהום במקורות הנחל יזהמו את הסביבה במורדו. אך, מבט בוחן וביקורתי יותר יגלה לנו שהזיהום הסביבתי (באוויר, במים ובקרקע) מתמקד באזורים מסוימים ומתפרש באופן שאיננו שווה. יש הבדלים מובהקים בתחלואה הנגרמת מזיהום סביבתי באזורי הפריפריה, בהשוואה למרכז.

     

    בשנים האחרונות יש התעוררות משמעותית בנושאי סביבה ובריאות הסביבה כתוצאה של שילוב בין ידע, טכנולוגיה, מודעות ואכיפה. הבשורה טרם הגיעה לפריפריה.

     

    ניקח לדוגמא את מפרץ חיפה, הסובל מתחלואה גבוהה הנגרמת מזיהום תעשייתי ארוך בשנים: שיעור הילדים הסובלים מאסטמה גבוה פי שניים וחצי מהממוצע הארצי, ותחלואת הסרטן (של שישה סוגים) גבוהה ב-12 אחוזים מהממוצע הארצי. מפרץ חיפה מהווה את ספק השירותים הכימיים של המדינה, בו מאוחסנים מצבורים אדירים ומסוכנים של כימיקלים שונים.

     

    מעטים יודעים שחלק מהכימיקלים ומהתעשייה, הגיעו בעקבות פינוי מהמרכז – חוות הגפ"מ (גז-בישול) נסגרה בגלילות מטעמי נדל"ן, וכעת הגפ"מ מאוחסן בהפקרות בטיחותית וביטחונית בקריית אתא; מפעל ורוליט נסגר בתל-אביב והייצור נדד לעתלית; חומרים אחרים מיובאים למפרץ חיפה ומאוחסנים בו עד השיווק לכל הארץ, כמו האמוניה והדלקים. לכל אלה השפעה חמורה על בריאות הציבור – עובדים ותושבים, אך כנראה בריאותם שווה פחות.

     

    דוגמא אחרת היא הנגב. אף בר דעת לא היה מוכן לחיות בצמוד לגדר של מפעלים המטפלים בשפכים תעשייתיים מסוכנים ברמת חובב, אלא אם הוא בדואי. אף בר דעת לא היה מוכן להקריב את משפחתו, לחיות על שפת מכרה פוספטים ולחשוף את ילדיו לקרינה רדיואקטיבית, אלא אם הוא תושב ערד וכסייפה. הריאות של התושבים הללו לא בנויות אחרת, אך בגלל שהם גרים בפריפריה האם ניתן להתייחס אליהם אחרת?

     

    דוגמא אחרונה היא שריפת הפסולת העירונית. בעקבות משבר הרשויות המקומיות, מתחילת שנות 2000, רשויות מקומיות מאשכול סוציו-אקונומי נמוך מעדיפות שלא לשלם ולהטמין את הפסולת באופן מוסדר, אלא לשרוף אותה – בין אם באופן יזום או בין אם בעקיפין, באמצעות קבלן משנה. שריפת פסולת היא מקור בטוח למזהמים מסוכנים ומסרטנים באוויר. מרבית הרשויות הללו הן רשויות ערביות בפריפריה.

     

    על הממשלה לפעול למען צמצום הפערים בבריאות הסביבה, ואמנה שתיים: האחת, עריכת תסקיר השפעה על הבריאות בכל פרויקט מתוכנן, שייתן דגש על בריאותן של האוכלוסיות שתיחשפנה לפרויקט, כמו הקמת מפעל או קביעת תוואי של כביש ראשי. השנייה, הקמת בסיס נתונים בו ירוכז המידע על מחלות

    שונות, בדומה לרישוי הסרטן. רישום זה יאפשר לנתח מגמות של תחלואה ולהבין כיצד מחלות שונות מתפרשות באוכלוסיה, וכמובן, להתאים את הטיפול המערכתי לפרישה זו כדי לצמצם את הפערים בבריאות.

     

    אם כן, גם לסביבה יש השפעה על מפת אי-השוויון הבריאותי, בנוסף למשתנים כגון לאום, עדה, וותק בארץ ומעמד כלכלי, המשפיעים על מצב הבריאות. משתנים אלה יקבעו את מידת החשיפה למידע רפואי, את הסיכוי לקבל טיפול רפואי הולם ושוויוני, את הזכות למים זורמים ולמרפאת שיקום סמוכה. משתנה הסביבה מאפשר לנו לראות עוד דבר – שלזיהום סביבתי יש גבולות, והוא מעדיף את הפריפריה.

     

    • הכותבת רונית פיסו היא מנכלי"ת הקואליציה לבריאות הציבור .
    • המכללה החברתית-כלכלית מונעת בידי פעילים ואנשי אקדמיה המלמדים בה בהתנדבות, ופועלת כדי להקנות לתלמידים בכל הארץ ידע ביקורתי ותיאורטי על החברה הישראלית - לצד כלים מעשיים לשינוי חברתי. המדור מגיש שיעורים מתוך תוכנית הלימודים של המכללה.
    • לכל השיעורים לחצו כאן.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    רוח טובה
    יד שרה
    כיתבו לנו
    מומלצים