שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    מוות מתוכנן: המקום שבו עדי טלמור בחר למות
    השדרן והעורך עדי טלמור בחר לסיים את חייו בשל מחלת הסרטן בציריך שבשווייץ, בעזרת ארגון "דיגניטס" המסייע לחולים סופניים להמית את עצמם. מהו הארגון וכיצד מתבצע התהליך?

    מותו בשווייץ של עדי טלמור , עורך ומגיש מהדורות החדשות בגלי צה"ל, מעלה שוב לכותרות את שמו של ארגון "דיגניטס" השוויצרי, המסייע לחולים חשוכי מרפא לסיים את חייהם. טלמור נאבק בחודשים האחרונים במחלת הסרטן, ובמכתב הפרידה שהשאיר כתב כי "58 שנים התנהלו חיי בנעימים ועל מי מנוחות עד שכאבים עזים בצלע החזה הכניעו אותי. לא נשלם אבל תם". לבקשתו ובסיוע הארגון, גופתו נשרפה. 

     

     

    תיירות מוות בשווייץ

    לפני כמה שנים אישרה הכנסת את חוק המתות החסד המאפשר לחולים סופניים להחליט שלא להאריך את חייהם, אבל בשווייץ מתנהלת כאמור כבר מאז 1998 מעין "תיירות מוות", שבה דיגניטס מבצעת המתות חסד במאות בני אדם. בשווייץ פועלים כמה ארגונים ועמותות דומים. העמותה הגדולה ביותר היא "Exit", אולם היא מספקת את השירות רק לאזרחי שווייץ. בדיגניטס פועל צוות מסייע הכולל רופאים ואחיות מוסמכים.

     

    חוק החולה הנוטה למות שאושר בארץ, מאפשר לחולה במצב סופני הסובל ממחלה חשוכת מרפא ושנותרו לו עד שישה חודשים לחיות שלא להאריך מלאכותית את חייו. המתת החסד מתבצעת על פי הנחיות שהעביר קודם לכן החולה לרופאיו או למיופה כח. אם אין הנחיות כאלה, רשאי אדם קרוב או אפוטרופוס להצהיר על רצונו של החולה למות.

     

    החוק גם מתבסס על ההלכה היהודית. אחד הפתרונות ההלכתיים שנמצאו לנושא הבעייתי של אי-חידוש פעולתן של מכונות החייאה, הוא חיבורן למעין "שעון

    שבת" - שעון עצר שיגרום להפסקות יזומות. אבל כאמור, בשווייץ הלכו רחוק הרבה יותר, וחולים מרחבי העולם רשאים להגיע ולהתאבד באופן עצמאי.

       

    החוק בשווייץ נחשב לליברלי בכל הקשור להמתת חסד, ומאפשר לכל אדם לשים קץ לחייו כל עוד הוא עושה זאת בדעה צלולה ולתועלתו האישית. כל עובדי החברה הם מתנדבים, זאת כדי למנוע מצב של אינטרסים אישיים. ב-2009 קודמה שם יוזמת חקיקה בניסיון להגביל את תיירות המוות במדינה, בניסיון להצר את צעדי "דיגניטס" ולצמצם את היקף התופעה.

     

    בסניף הגרמני של דיגניטס, שהוקם ב-2005, מספר המשתמשים הגבוה ביותר. ברחבי העולם ישנם כ-5,500 חברים רשומים בארגון, אך מספר הישראלים אינו ברור, אך ככל הנראה מדובר בכמה עשרות. על פי נתונים שפרסם ה"גרדיאן" בשנת 2009, סיימו את חייהם באמצעות דיגניטס 13 ישראלים, הראשון שבהם בשנת 2001.


    בחר לסיים את חייו באופן יזום. עדי טלמור (צילום: תמר אלמכיאס)

     

    סירופ הממית בתוך דקות

    דיגניטס הוקמה בשנת 1988 על ידי עורך הדין השוויצרי לודוויג מינלי תחת הסיסמא: "לחיות בכבוד, למות בכבוד". אלה המבקשים לשים קץ לחייהם נפגשים על צוות דיגניטס הכוללים גם רופא חיצוני בלתי תלוי. בקשת הלקוח לשים קץ לחייו מתועדת הן במסמכים משפטיים והן בצילום וידאו המתעד את רצונו תוך דעה צלולה ומרצונו החופשי.

     

    מספר דקות לפני שניתנת תרופת המוות מובהר לחולה כי המנה תהרגו. תוך כדי התהליך נשאל המטופל שוב ושוב האם ברצונו למות או שברצונו להפסיק את התהליך ולחשוב שוב על בקשתו לשים קץ לחייו. לאחר שמבהיר המטופל שוב ושוב את רצונו המוחלט, ניתנת המנה הקטלנית.

     


    בית המתת החסד של ארגון "דיגניטס" ליד ציריך בשוויץ (צילום: AP)

     

    וכך מתבצע ההליך הקטלני: תחילה ניתנת תרופה נוגדת הקאות, לאחר כ-30 דקות ניתנת מנה קטלנית של אבקת הסם פנטוברביטל המהולה בכוס מיץ פירות בשל טעמו המר של הסם. פנטוברביטל מדכאתאת מערכת העצבים המרכזית וגורם למטופל להפוך ישנוני ולהירדם בתוך 10 דקות מרגע השתיה. מצב ההירדמות הופך לתרדמת, החולה נושם בכבדות עד להפסקת נשימה המתרחשת תוך 30 דקות משתיית הסם.

     

    כדי לוודא כי ההמתה מתבצעת על ידי החולה בעצמו, מתעדת מצלמת וידאו כל רגע משלבי ההמתה. לאחר קביעת המוות מגיעים אנשי משטרה וחוקר מקרי מוות, הבודקים את סרט הוידאו ומתחקרים את אנשי הצוות הרפואי שנכחו בהמתה.

     

    על פי מקורות שונים הגיעו עד כה לדיגניטיס כ-1,000 איש לביצוע המתת חסד, 60% מהם מגרמניה. כ-70% מאלה המגיעים לייעוץ ראשוני ומקבלים אישור לתהליך, חוזרים בהם ובוחרים להמשיך לחיות ולהיאבק במחלה. התהליך אינו זול: דיגניטס גובה עבור שירות ההמתה סכום של כ- 4,000 אירו לצורך ההכנה להמתה, ו- 7,000 אירו לאלה המבקשים בנוסף לדאוג לטיפולים רפואיים עד להמתה, לסידורים ולהלוויה. אף שדיגניטס היא חברה ללא כוונת רווח, מנהליה מסרבים לחשוף את ספרי החשבונות בפני הציבור. 

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    חולה סופני יכול לבחור שלא להאריך את חייו באופן מלאכותי. עדי טלמור
    צילום: תמר אלמכיאס
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים