שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    "אני אמא לילד בן תשע, לקוי שמיעה"
    "קייטנות בריכה וקייטנות טבע לא יכולות לבוא בחשבון. ברגע שהילד נמצא בסביבה כל כך רועשת, רמת השמיעה שלו כה נמוכה שלא יכולתי לסמוך שיהיה שם לבד, בלי דמות אחראית צמודה אליו". חוויות מחופש גדול קצת שונה

    השנה החלטתי לשלוח את בני לקייטנה נחמדה. זאת אמורה להיות פעם הראשונה שלו, והוא כבר מספיק גדול כדי להתרחק קצת מהבית, מהחברים, ולהתנסות במסגרת חדשה וחוויתית.

     

    אז כמו כל שאר ההורים, התחלתי לחפש, להתעניין, לברר לאן הולכים חבריו הטובים. בהתחלה, נראה שיש מבחר רב כל כך שלא אצליח להחליט. אך, ככל שהתקדמו הבירורים הבנתי שזה לא יהיה כל כך פשוט, והאופציות פחתו בהדרגה. הבן שלי לקוי שמיעה. ואם ביום יום, הוא משתלב בהצלחה במסגרת רגילה, הקיץ מביא איתו אתגרים חדשים כל שנה מחדש.

     

     

    קייטנות בריכה וקייטנות טבע לא יכולות לבוא בחשבון. ברגע שהילד נמצא בסביבה כל כך רועשת, רמת השמיעה שלו כה נמוכה שלא יכולתי לסמוך שיהיה שם לבד, בלי דמות אחראית צמודה אליו. התפשרנו על הקייטנה הבית ספרית. זאת קייטנה פשוטה, לא חווייתית במיוחד. היא שייכת לבית הספר, וצוות הצהרון מפעיל אותה.

     

    אך, למרות היותה קייטנה "רגילה", מכירים אותו שם, ולא יכעסו עליו אם יבקשו מהילדים לחזור מהחצר והוא לא יגיע. הם קודם כל יבררו שהוא אכן שמע שצריך להיכנס...ולמרות היותו שם הכי גדול (שאר ילדי הכיתה העדיפו קייטנות מאתגרות יותר) הוא דווקא נהנה. ועכשיו נשאר לשרוד את שאר החופש.

     

    גילינו לאחרונה את השקיות האטומות למים שמוכרים כדי להגן על מצלמות. זה פיתרון מעולה לחוף הים. אין כבר חשש שיכנס חול או מים למכשיר השמיעה. מגיעים מוקדם לחוף כדי לתפוס מקום קרוב כמה שיותר למים כדי שיוכל לשחות בצורה חופשית, ושנוכל להשגיח למקרה ולא ישמע את הוראות המציל.

     

    מצאנו טריק נוסף לזיהוי מרחוק... הוא נכנס למים עם כובע אדום. כך שברגע ששומעים במיקרופון "הילד עם הכובע האדום ..." אנחנו ישר יודעים שמדובר עליו ומזהים אותו מרחוק. יש לנו יתרון על רוב ההורים בטיולים במקומות הומי אדם. ועל כך, חברים רבים קצת מקנאים... הבן שלי מצויד במערכת FM.

     

    בעיקרון זה אמור לשמש אותו בעיקר בשיעורים אך בגן החיות, ובקניונים זה יעיל במיוחד. אני מדברת אליו בלחש, במיקרופון קטן שתלוי לי על החולצה, וזה מגיע אליו ישר לאוזן, בלי שאני צריכה לצעוק. כשכל האמהות מנסות לתקשר עם ילדיהן הרצים קדימה ורודפות אחריהם, כל מה שעלי לעשות זה ללחוש "נדבי, חכה לי". והוא ישר עוצר עם חיוך.

     

    הוזמנו לבת מצווה בגן לאומי באשקלון, 40 מדרגות מפרידות ביננו לבין הים. נשמע כמו רעיון מקסים. מעבר לסתם אירוע, זאת גם הזדמנות להיפגש עם חברים מבית הספר, ולחדש את הקשר לפני החזרה ללימודים. המזג אוויר מצוין, נושבת רוח קרירה ונעימה שהופכת את האירוע למושלם. הילדים יורדים לחוף לצוד סרטנים, ואני קולטת

    מרחוק שהבן שלי קצת מרוחק מכל הקבוצה. לקח לי קצת זמן להבין.

     

    השילוב של רחש הגלים ושריקת הרוח היא מוסיקה טבעית חלומית לכל אחד. אבל עבורו, המוסיקה הזו מהווה מסך שמונעת ממנו לשמוע את מה שהחברים אומרים. ובמקום לשאול "מה?" שוב ושוב, או לנסות לנחש מה הם אומרים, הוא פשוט אמר להם שהוא מעדיף לחקור איזור אחר שבו הוא בטוח ימצא חיות אחרות ומיוחדות יותר. עם השנים, הוא למד לשלוף תירוצים מעולים במהירות שיא כדי להסתיר מהסביבה את הקשיים שבהם נתקל כשהוא לא שומע. אך הפעם יצא לו טוב דווקא... הוא היחיד שלא חזר מהחוף מכוסה זפת.

     

    עברנו את רוב הקיץ בשלום, עכשיו הגיע זמן לבדוק איך התקדמו השיפוצים בכיתה כדי להפוך אותה לאקוסטית.

     

    • אתי זהר, היא גננת במיח"א (מחנכי ילדים חרשים) ירושלים ואמא לילד לקוי שמיעה.  

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    רוח טובה
    יד שרה
    כיתבו לנו
    מומלצים