שתף קטע נבחר
 

האשכנזים-חילונים-סוציאליסטים-לאומיים עוד כאן

"ה'אשכנזי' המוחה מדבר היום בראש וראשונה כאזרח, הסוציאליסט הפך ל'סוציאל-דמוקרט' והדמוקרטיה החליפה את הלאומיות כדגל מרכזי. הקריאה למדינת רווחה אינה דורשת שיבה לממלכתיות המפא"יניקית החונקת ולועדות המסדרות, אלא לדמוקרטיה חברתית, פתוחה, צודקת ולא לאומנית". שיעור במכללה החברתית-כלכלית

 קיץ 2011 העלה בישראל תופעה מרתקת – חזרת האשכנזים ה"חברתיים" ("האחוסלים") למרכז הבמה הפוליטית בישראל, אם כי בזהות חדשה. הדור האשכנזי הצעיר לא מגיע לבמה דרך מינויים הסתדרותיים ופוליטיים או דרך הממסד הצבאי, האקדמי והכלכלי, כבעבר, אלא דרך מאהלי הרחוב וכיכרות העיר. הוא אינו מניף סיסמאות של "שלום וביטחון" או "צמיחה כלכלית", אלא "צדק חברתי" ו"מדינת רווחה". לשפשף את העיניים. עם זאת, למרות השיבה המתוקשרת למרכז הבמה, קיימת סכנה של חזרה על שגיאות העבר, שיפוררו את המאבק המרשים והחדש, לקבוצות זהות ישנות.

 

היה זה הסוציולוג המבריק המנוח פרופ' ברוך קימרלינג שכינה בספריו האחרונים את השכבה שהקימה ושלטה במדינה – אחוס"לים (אשכנזים, חילונים, סוציאליסטים-לאומיים). קימרלינג ניתח את התפוררות ההגמוניה של קבוצה זו, וטען שהיא תמשיך ותיחלש מול 'קואליציות מיעוטים' של מתנחלים, חרדים, רוסים ומזרחים פריפריאליים, ומול קפיטליזם וכיבוש מעמיקים. האחוסלים לגבי דידו היו מחוסלים.

 

בשנים האחרונות רבים האמינו שתחזיתו מתגשמת. פנים חדשות החליפו בהנהגת המדינה את תנועת העבודה, הקיבוצים, הגנרלים, ויוצאי תנועות הנוער. הקיבוצים והמושבים ירדו מנכסיהם. הסוציאליזם - שאף-פעם לא היה אמיתי והווה כסות לעוולות אין ספור - נעלם מהשיח. האדונים החדשים נהיו טייקוני ההון הגדול, ציבור המתנחלים, ובני בריתם  - החרדים ויוצאי ברית המועצות. אלה התאחדו דרך המלחמה בפלסטינים ואשליית ה-'שוק חופשי' שנמכרה בזול לאחר נפילת הקומוניזם. ובמקביל, ניצלו הדרגים המקצועיים ובעלי ההון את המולת הכיבוש, האנתיפאדות והטרור כדי להפריט ולמכור את נכסי המדינה כביכול 'משיקולים מקצועיים'. המהלך היה אם כך כפול– קולוניזצית השטחים וקולוניזצית הכלכלה - בידי מעטים וחזקים, ותוך דחיקת האחוסלים.

 

אך להיסטוריה פניות מפתיעות. מה שקימרלינג ורבים אחרים לא חזו, הוא את שיבתם בניהם של האחוס"לים, אותה אנו חווים מול עיננו בגלי מחאה חברתית שישראל לא ידעה כמוה. כמעט כל ראשי המחאה הם אשכנזים ילידי הארץ, ואיתם מעטים בני קבוצות אחרות שהשתלבו בזרם המרכזי כאיציק שלומי ויגאל רמב"ם.

 

האחוסלים חוזרים, אך בזהות אחרת – הפעם של אחוסד"ים (אזרחים חילונים סוציאל-דמוקרטיים). כלומר ה'אשכנזי' המוחה מדבר היום בראש וראשונה כאזרח ולא כאשכנזי, הסוציאליסט הפך ל'סוציאל-דמוקרט' והדמוקרטיה החליפה את הלאומיות כדגל מרכזי. הקריאה למדינת רווחה אינה דורשת שיבה לממלכתיות המפא"יניקית החונקת ולועדות המסדרות, אלא לדמוקרטיה חברתית, פתוחה, צודקת ולא לאומנית, שתתמקד בחיי העיר ובנגישות לדיור, חינוך ובריאות לה זכאי כול אזרח. האחוסלים אינם מחוסלים, אך הם כבר לא אחוסלים.

 

מדוע זה קורה? משתי סיבות, כמעט הפוכות. הראשונה – האשכנזים הפוסט-סוציאליסטים כמובן לא נעלמו, והמשיכו להיות מרושתים היטב באליטות הישראליות, כשהם מורישים לילדיהם – נוער המחאה של ההיום – הון תרבותי, השכלתי ולעיתים גם כלכלי רב. שנית, חלה התדרדרות במצבם, הפרטה חסרת הרסן פגעה קשות בזכות לדיור, חינוך ובריאות; ובמקביל הלאומנות ביקשה לסלק אותם ללא כחל ושרק מהזירה הציבורית, דרך סדרה של חוקים אנטי-דמוקרטיים. שילוב זה הצית את ההתמרדות והציף את הארץ באוהלים.

 

נראה גם שהשינוי הוא עמוק, וקשה יהיה לאירועים ביטחוניים ולשיח הלאומני למסמס את שיבת האחוסדים. עם זאת, השיח הביטחוני-לאומני מן הסתם אינו עומד להעלם, ולכן צפויים מתחים מתמידים בינו לבין הכוחות החברתיים על עתידה של החברה הישראלית.

 

אך גם אם הסיבות לעליית האחוסדים ברורות, המשך המאבק לוט בערפל, ומלווה בנורת אזהרה. האם ידעו האחוסדים להימנע משגיאות אבותיהם האחוסלים הזכורים כאליטות מתנשאות אשר עיצבו את הארץ בצלמם הארופו-צנטרי, תוך יצירת פערים ומתחים אתניים? האחוסלים פיזרו את המזרחים ויוצאי ברית המועצות לפריפריות, ונכנעו בנוחיות לתכתיבי המתנחלים בשטחים. היהירות וההתנשאות כלפי הפריפריות היהודיות והפלסטיניות פעלו כבומראנג וגרמו לשקיעתם, ובעקבותיה לעליית קואליציית ההון-דתיים-עולים-לאומנים של נתניהו.

 

האחוסדים הצעירים, הנותנים לרבים בחברה הישראלית תקווה לעתיד צודק ודמוקרטי, צריכים אם כך להיזהר בשבע עיניים, ולדבוק בשיח המכליל את כול מגזרי האוכלוסייה בדרישת הצדק החברתי הסוחפת. האחוסדים צריכים להבליט את הברית שלהם עם השכבות המוחלשות, וליצור יחדיו הנהגה משולבת של 'רפובליקת האוהלים' דמוקרטית וצודקת, אותה ינהיגו נציגי המרכז והפריפריות. ההפגנות ההמוניות ברחבי הארץ היו התחלה טובה, שהבליטה את ההרכב המוחים המעורב, השונה מאוד ממאהל רוטשילד.

 

מעבר לכך, יצטרך המאבק האחוסדי לצדק להתייחס בקרוב גם בגלוי לביטויים משוועים של אי-צדק, כמו הכיבוש וההתייחסות למיעוטים בתוך הקו הירוק, כמו גם קיפוח הגליל והנגב. אם לא, הזעקה הנכונה והנחוצה לצדק חברתי תאבד את אמינותה, ותתפורר לשסעים המוכרים.

 

אך אם תשכיל מחאת האוהלים לשמור על קריאת אמת מאחדת לצדק עבור כול הקבוצות הסובלות תחת 'המשטר הנוכחי', ואם תצליח להקים תנועה רב-מגזרית ארוכת טווח, עוד יביאו האחוסדים חסד אמיתי לישראל.

 

  •  פרופ' אורן יפתחאל מלמד גיאוגרפיה פוליטית ותכנון עירוני באוניברסיטת בן-גוריון בבאר שבע.
  • המכללה החברתית-כלכלית מונעת בידי פעילים ואנשי אקדמיה המלמדים בה בהתנדבות, ופועלת כדי להקנות לתלמידים בכל הארץ ידע ביקורתי ותיאורטי על החברה הישראלית - לצד כלים מעשיים לשינוי חברתי. המדור מגיש שיעורים מתוך תוכנית הלימודים של המכללה.
  • לכל השיעורים לחצו כאן.   

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
"הדור האשכנזי הצעיר לא מגיע דרך מינויים פוליטיים או שליטה בממסד הצבאי, האקדמי והכלכלי, כבעבר"
צילום: נמרוד גליקמן
רוח טובה
יד שרה
כיתבו לנו
מומלצים