לפני לינץ' בקהיר: "דופקים על הדלת בפטישים"
שישה מאבטחים נותרו נצורים, דלת אחת הפרידה בינם לבין ההמון המצרי המשולהב. כלי הנשק היו מוכנים לירי. בחדר המצב בירושלים עקבו בשידור חי וספרו את הדקות להגעת הקומנדו המצרי: "לא בטוח שהבחורים יחזרו הביתה". המאבטחים ניצלו, אבל מה עכשיו? "נקווה שזו תהיה קריאת השכמה למצרים"
זה היה כפסע מלינץ' של ממש. שעות מורטות עצבים עברו על ששת הישראלים שנותרו כלואים בתוך השגרירות בזמן פריצת ההמון המצרי בלילה שבין שישי לשבת. רגעי החרדה בקהיר עברו בשידור חי לחדר המצב של משרד החוץ בירושלים. "אנחנו שומעים את הדפיקות על הדלת האחרונה. הם דופקים עם לומים ופטישים", אמרו הישראלים במצרים. "אנחנו נערכים לאפשרות שהם יפרצו פנימה".
הפריצה לשגרירות ישראל בקהיר - הכתבות האחרונות:
שר החוץ אביגדור ליברמן הנחה את הישראלים הנצורים להגן על עצמם: "תהיו מוכנים לכל מצב". אנשי האבטחה הכינו את כלי הנשק שלהם כדי להתגונן מפני ההמון המשתולל, והתחושה היתה קשה. כלי הנשק היו מוכנים לירי ולהגנה עצמית.
"זה עשוי להיגמר רע. לא ברור אם הבחורים שלנו יחזרו הביתה", חששו בחדר המצב, וספרו את הדקות עד להגעת אנשי הקומנדו המצרים, שהפעילו כוח רב כדי לפזר את ההמון שניסה לפרוץ את הדלת האחרונה. גם ראשי המדינה - ראש הממשלה, שר החוץ, שר הביטחון וראש השב"כ - שעקבו בשידור חי דרך מצלמות האבטחה, הצטמררו.
בתיאומים מול המצרים סוכם כי הישראלים יחבשו כובעים צהובים, על מנת למנוע ירי דו צדדי - של כוחות הקומנדו המצרים ואנשי השגרירות זה על זה. המסר הועבר: הבחורים שלנו בכובעים, וכך הם ייצאו. ברגע האחרון, הוחלט בישראל כי המאבטחים יעטו כאפיות על ראשם, כדי שההמון לא יזהה אותם.
עוד כתבות על ההתפתחויות בקהיר בסוף השבוע:
ראש הממשלה שוחח עם קצין הביטחון יונתן, שיחה עליה סיפר בהצהרה שמסר אמש. "הוא ביקש ממני שאם יקרה לו משהו - שנודיע להורים שלו פנים מול פנים", הזכיר נתניהו. בחדר המצב ניכרה התרגשות גדולה. כולם חשבו על מבצע אנטבה, 35 שנים לאחור. כשנתניהו אמר למאבטח הצעיר "יונתן, נעשה הכל להחזיר אותך הביתה", לכולם היה ברור על מי ראש הממשלה חושב בינו ובין עצמו: על אחיו יוני, שנהרג באנטבה. הפעם הסוף היה טוב.
שר ההגנה האמריקני לטנטאווי: אל תבזבז זמן
האירועים במצרים החלו ביום שישי בסביבות 18:30 ונמשכו עד השעות הקטנות של הלילה - עם החילוץ ונחיתת המטוס המיוחד של חיל האוויר בנתב"ג, ועליו השגריר עם כ-80 אנשי צוות ומשפחות. אחרי שהמצרים החלו לפעול באגרסיביות לפיזור המהומה, נהרגו שלושה מתפרעים וכ-1,000 נפצעו. "אם הקומנדו המצרי לא היה מתערב, זה היה נגמר בלינץ', בכך אין ספק", אמר גורם מדיני.
לפני שזה קרה, היו לא מעט קשיים. נתניהו וברק ניסו להשיג בטלפון את ראש המועצה הצבאית העליונה השולטת במצרים, הגנרל מוחמד חוסיין טנטאווי, אבל המצרים "לא מצאו אותו". בהמשך התערבו קברניטי ארצות הברית, אחרי שיחה בין נתניהו לנשיא ברק אובמה. שר ההגנה האמריקני ליאון פאנטה אמר לטנטאווי שאסור לבזבז זמן והזהיר: "בסוף תהיה כאן טרגדיה וההשלכות יהיו קשות".
מאבטחי השגרירות, אגב, היו מוכנים לתרחיש. הם עוברים תרגולים תכופים במה שמכונה "נוהל הפגנה", וחוזרים על הנהלים כמעט מדי יום. הם מצוידים בכלי נשק מסוגים שונים, כשהמטרה - במקרה הצרוך - היא לפתוח במכת אש חזקה כדי להניס מפגינים שמסכנים חיים.
בחירות? בישראל מקווים שהמועצה הצבאית תישאר
נתניהו הכריז אמש שישראל פועלת בשיתוף המצרים להחזיר בהקדם את השגריר יצחק לבנון לקהיר. גורמים מדיניים אמרו כי אינם מעריכים שהמצרים יפעלו לביטול הסכמי השלום עם ישראל. "הם אפילו לא חושבים על זה, כי מחיר ביטול ההסכם יהיה כבד כלכלית וכבד מבחינה מדינית-אסטרטגית", העריכו גורמים בירושלים. "אפילו עמרו מוסא, שלא חשוד באהדה לישראל, מתבטא נגד ביטול הסכם השלום ובעד חשיבותו, וכך גם כל אחד.אחר שם. וזה כולל גם את ההתבטאות של שר ההסברה נגד מה שהיה אתמול".
בישראל מרוצים מהתגובה המצרית. "העובדה שמצרים שופטת בהליך מהיר את המעורבים בהתפרעות אתמול מוכיחה כי הם מבינים את המשמעות של האירועים".
עם זאת, במערכת המדינית מתקשים להבין עד הסוף כיצד יתפתחו העניינים במצרים, בעיקר לנוכח עוצמת הגורמים האיסלאמיים ומעורבותם במערכת הציבורית והפוליטית. "מצרים היא מדינה שכרגע חיה באווירה של האחים המוסלמים", אומרים גורמים מדיניים. "חשוב שהמועצה הצבאית העליונה, שמבינה את חשיבות הסיוע האמריקני, תישאר על כנה בעתיד הקרוב".
בישראל מדגישים גם כי המעורבות האמריקנית המהירה וההחלטית לסיוע בחילוץ הישראלים נועדה למנוע הידרדרות במצב, ופגיעה במועצה הצבאית. "ארה"ב מעוניינת שהמועצה הזו תישאר חזקה", אומרים בירושלים. "יש לקוות שהאירועים של אמש יהיו קריאת השכמה למצרים בכל הקשור למצב במדינה, וזה כולל גם את סיני. הם הרי לא רוצים לאבד שליטה, וגם לישראל וגם למצרים יש אינטרס לשמור על השלום ועל היציבות".
בירושלים סבורים כי המצרים ימשיכו לפעול כדי לשמור על יחסים עם ישראל ועם ארה"ב.
"המצרים גם לא משתגעים על השאיפות של ארדואן להפוך לכל יכול באזור, ולכן הדיבורים על ברית אסטרטגית הם בבחינת הצגה טורקית יותר מאשר משהו מציאותי".
בינתיים, ממשיכים הפלסטינים בותכניתם לפנות לאו"ם לצורך הכרה במדינה, ומחר צפויים להודיע סופית על כוונותיהם. בישראל מדגישים שאין לכך קשר לסיפור המצרי. "אלה שני דברים שונים, וצריך לעשות הפרדה ביניהם", אמרו גורמים מדיניים.
לפנייה לכתב/ת 
