שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    אושרו 2 תביעות ייצוגית נגד פלאפון

    התביעה הראשונה היא על גבייה לא חוקית של כסף בעת שחרור נעילת סים. לפי התביעה השנייה, פלאפון השתמשה בשיר בהמתנה עליו שילמו המנויים לצרכים פרסומיים וניסתה לשווק אותו למתקשרים. סכום התביעות: 43 מיליון שקל

    שתי תביעות ייצוגיות בהיקף של 43 מיליון שקל אושרו נגד פלאפון. התביעה הראשונה היא על גביית תשלום לביטול נעילת סים ובתביעה השנייה נטען שימוש לא חוקי לצרכים פרסומיים בשירות שהמנוי משלם עליו מדי חודש: "שיר בהמתנה". לפי כתב התביעה, המתקשרים למנוי קיבלו מפלאפון הודעה שיווקית במקום לשמוע את השיר מיד עם ההמתנה. שתי התביעות אושרו כיצוגיות ויתנהלו בקרוב בבתי-המשפט, אם לא יגיעו הצדדים להסדר ביניהם, כפי שנהוג בתחום.

     

     

    בתביעה הראשונה, בית המשפט המחוזי בת"א אישר לנהל תביעה ייצוגית נגד פלאפון על נעילת כרטיס סים (SIM). התובע הייצוגי מבקש מפלאפון לפצות את כל מנויי פלאפון ששילמו כספים בעבור ביטול נעילת מכשיר ב-15 מיליון שקל על שגבתה כסף על פתיחת המכשיר לסים זר. השופט דחה את טענות פלאפון כי נעילת ופתיחת המכשיר אינן "פעולות בזק" ולכן אינן מהוות הפרה של רישונה, וכן דחה את טענתה כי עד תיקון החוק בעניין - מדובר היה בפעולה חוקית.

     

    התובע טוען כי ביולי 2010 שילם לפלאפון 84.99 שקל על פתיחת המכשיר, כך שהוסרה המניעה להשתמש בו ברשתות של מפעילים סלולריים אחרים בארץ ובחו"ל. לטענתו מדובר בהתנייה של קבלת שירות מפלאפון (לפי ס' 4 ז' לחוק התקשורת), משום שלא יכל לשחוח עם סים זר בחו"ל וכך לחסוך כסף רב. לטענתו רישיונה של פלאפון אינו מתיר לה להתנות שירות, או לנעול סים. הוא תבע את פלאפון בעילה של נזיקין (הפרת חובה חקוקה) והפרת חוק התקשורת והרישיון.

     

    פלאפון טוענת שעשתה זאת כדי להגן על המכשירים מפני גניבה. כמו כן טענה כי כיוון שמכירת מכשיר טלפון אינה "שירות בזק", התנית המכירה באי קבלת שירות ממפעילים סלולריים אחרים אינה אסורה לפי ס' 4 ז' לחוק התקשורת. גם נעילת המכשיר אינה שירות בזק לכן הוראות הרישיון אינן חלות על כך. השופט, כאמור, דחה את הטענה.

     

    הטענה הזאת של פלאפון במילא נחלשה אחרי שמשרד התקשורת החליט להכניס איסור על נעילת סים לתנאי הרישיון של חברות הסלולר. אם האיסור נכנס לרישיון, וכל מה שברישיון הוא פעולת בזק - אזי גם נעילת סים זו פעולת בזק.

     

    פלאפון טענה בתגובה כי בעת הגשת התביעה, הדבר לא היה אסור בחוק, ולראייה משרד התקשורת אסר על כך רק מאוחר יותר: בדצמבר 2010 הובא התקנה האוסרת על נעילת סים לאישור בכנסת, ותוקף איסור זה חל מיום 1 בינואר 2011.

    לפי הסעיף שהוסף לרישיון חברות הסלולר, בעל רישיון ומי שעסק בסחר מכשירים סלולריים, שחסם את המכשירים שמכר קודם ליום התחולה, לא יגבה מלקוחותיו  תשלום כלשהו על פתיחת הנעילה. לפי פלאפון מדובר בהוראה שמשמעותה: "מכאן והלאה" ואין לה תחולה רטרואקטיבית. כמו כן טענו נציגי פלאפון, כי ההוראה מעידה שהיה זה נוהג שכיח.

     

    השופט יצחק ענבר דחה גם טענה זאת - הוראת החוק המאוחרת לא בהכרח מעידה שהמצב הקודם לה היה תקין וחוקי. "המחוקק יצר אמנם הסדר מפורט של סוגיית הנעילה בכללותה, על היבטיה השונים", כתב השופט, "אך ליבתו של ההסדר - המתבטאת באיסור לכפות על לקוח באופן גורף מכשיר נעול ולדרוש תשלום עבור פתיחתו - היתה שרירה וקיימת עוד קודם לכן. מטרתו של התיקון היתה אם כן להסיר ספק ובה בעת להסדיר את הסוגיה באופן מקיף וכולל".

     

    עוד כתב השופט כי "אם נעילות מכשירים שנעשו קודם לתחילת תוקפו של התיקון לחוק היו מותרות, מדוע לאסור גביית תשלום עבור פתיחתן? הדעת נותנת כי לו היה המחוקק סבור שמדובר בפעילות מותרת, לא היה מפקיע את זכותה של פלאפון לתמורה הולמת בגין פתיחת נעילות שנעשו כדין קודם לתוקפו של התיקון". בכך הסכים השופט עם התובע, שטען כי התיקון שנעשה בחוק התקשורת מצהיר על מצב משפטי שהיה קיים ממילא ולא נועד אלא להסיר ספק, או לכל הפחות לחסום פרצה.

     

    "פלאפון הרוויחה כסף על גבם של מזמיני'שיר בהמתנה'"

    את הבקשה השנייה לתביעה, בהיקף של 28.2 מיליון שקל, אישרה שופטת המחוזי בפתח-תקווה, אסתר שטמר. לפי הבקשה לתביעה, לקוחות פלאפון המעוניינים בשירות "שיר בהמתנה", המאפשר לצרכנים להנעים את ההמתנה על הקו למתקשרים אליהם, משלמים עליו דמי שימוש חודשיים של 6.93 שקלים.

     

    אולם באפריל 2008 החלה פלאפון לשווק את השיר בהמתנה לכל מי שהתקשר למנוי. במקום את תחילת השיר, המתקשרים שמעו את ההודעה הבאה: "אוהבים את השיר? לחצו פעמיים על מקש כוכבית, והוא אצלכם בפלאפון. השירות בתשלום".

     

    לפי התובעת הייצוגית, פלאפון לא סיפקה כך את שירות "שיר בהמתנה" במלואו, וכך גבתה כספים ביתר. מכאן שעליה לפצות את מזמיני השירות על הפרת הסכם. בנוסף, פלאפון הרוויחה כסף על גבם של המנויים, בבחינת "התעשרה ולא במשפט", משום שהגיעה באמצעותם לצרכנים פוטנציאליים נוספים. התובעת מבקשת שפלאפון תעביר למנויים את הרווחים שהושגו כתוצאה ממעשיה. 

     

    פלאפון טענה כי ההודעה לא הושמעה לכל מתקשר, אלא רק ב-1% מכלל השיחות הנכנסות למזמינים את השירות. החברה אף טענה כי אובדן דקות השיר + הרווח מהשירות מגיע ל-153 אלף שקל, סכום שאינו מצדיק ניהול תביעה ייצוכית.

     

    השופטת דחתה למחצה את טענות פלאפון. לדבריה אובדן הדקות והרווח על גבי הלקוחות לא היו משמעותיים, אולם ישנה כאן  עילת תביעה ברמה העקרונית - אי אספקה של שירות שהובטח במלואו וניצול מאגר לקוחות קיים כמקפצה שיווקית ללקוחות נוספים.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    המקצוענים
    מומלצים