שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    צילום: index open, מאיר אזולאי

    להיות סטודנט: כמה זה עולה באמת?

    הוצאות הסטודנטים השנתיות לא מסתכמות רק בשכר לימוד, ספרים, מגורים ומחיה. שלומית יהב מנתחת את הנטל הכלכלי המוטל על כתפי האקדמאים לעתיד, וגם מציעה כמה פתרונות יסודיים שכדאי ליישם כבר בתקופת התיכון והצבא

    שנת הלימודים האקדמית נפתחה ואלפי סטודנטים חדשים הצטרפו למוסדות האקדמים השונים. בישראל אין לימודים חינם, והסטודנטים נאלצים להיפרד מדי שנה מעשרות אלפי שקלים כדי לחבוש את ספסלי האקדמיה.

     

     

    בחינת הוצאותיו של סטודנט הלומד במוסד אוניברסיטאי המתוקצב על ידי המדינה, מראה כי הוצאותיו החודשיות מחייבות השתכרות גבוהה או הורים בעלי ממון אשר גרים בסמיכות למוסד האקדמי בו הוא לומד.

     

    שכר הלימוד עומד כ-10,000 שקל לשנה, עלות המגורים במעונות או בדירה משותפת (לא כולם גרים קרוב למוסד הלימודי) היא כ-1,850 עד 2,500 שקל בחודש ולאלה שגרים בשכירות יש להוסיף הוצאות ממוצעות של כ-400 שקל בחודש עבור תשלום חשבונות.

     

    להוצאות אלו יש להוסיף ספרות וצרכי לימוד, כ-100 שקל בחודש (תלוי במקצוע הנלמד). נוסיף על כך כלכלה אישית, היגיינה, ביגוד, נסיעות וכדומה, המסתכמים בכ-1,600 שקל (לחסכנים שבנו). בסיכום הוצאות אלה כבר הגענו לעלות חודשית של כ-4,500 עד 5,600 שקל בחודש, לתקופה של 10 חודשי לימוד וזאת בהתעלם מהוצאות נוספות, כגון בילויים או עבור צרכים בלתי צפויים. בחישוב שנתי ההוצאה עשויה להגיע ל-60 אלף שקל ויותר.

     

    מי מגיע לשכר של 5,000 שקל בחודש?

    מה עושה סטודנט שאין לו הורים שיממנו אותו? כדי שיוכל לממן לימודיו, על הסטודנט לעבוד במקום עבודה שישלם לו הרבה מעבר לשכר המינימום. שהרי, אם במהלך השבוע עליו ללמוד כ-30 שעות שבועיות, להשלים מטלות כמו כתיבת עבודות, השתתפות במעבדות, קריאת חומרים ומטלות נוספות (כ-15 שעות שבועיות), לישון 49 שעות (7 בלילה), לבלות בנסיעות (9 שעות בשבוע), וכן להקדיש זמן למנוחה, ארוחה והתארגנות (14 שעות שבועיות), הרי שכבר נוצלו 107 שעות מתוך 168 שעות כולל שבת.

     

    מכאן, שנותרו לו 61 שעות ברוטו ומתוכן 15 שעות ביום שבת. על פי חישוב זה, עליו להשתכר כ-5,000 שקל ב-41 שעות שבועיות שהם כ-200 שעות חודשיות ובסה"כ 25 שקל לשעה לפחות. גם אם אותו סטודנט ימצא את הדרך לעבודה סטודנטיאלית המשלמת כ-25% מעבר לשכר המינימום, הרי שהוא יחיה בדוחק רב וייאלץ לבלות את כל השעות שאינו לומד בהם בעבודה.

     

    על פי סקר אגודת הסטודנטים, אלו שעובדים במהלך הלימודים, עובדים 82 שעות בממוצע בחודש. כאשר השכר הממוצע של סטודנט (ברוטו) הינו 3,097 שקל לחודש. 2/3 מהסטודנטים (68%) משתכרים פחות מ-3,000 שקל לחודש. בחודשי הקיץ בהם אין לימודים משתכר הסטודנט יותר מאשר במהלך השנה - ואולם גם אז השכר החודשי הממוצע (ברוטו) מגיע ל- 4,275 שקל בלבד.

     

    בהחלט ניתן להגדיר חיים אלה כחיי עוני, גם אם מדובר באדם אינטלקטואל. כמובן, שחמור מכך מצבו הכלכלי של הסטודנט הלומד במוסד אקדמי לא מתוקצב על ידי משרד החינוך (כ-20% מהמוסדות האקדמיים) או שהוא בעל משפחה.

     

    שיעורי עזר וחוגים - השלמת השכלה

    לצערנו, גם עם שלל ההוצאות הללו, לא ניתן לסגור את רשימת המשאבים הנדרשים כדי לזכות ללימודים אקדמיים בישראל. קיים תחום חשוב נוסף, שגוזל מאיתנו לא מעט כסף, וקשור בקשר ישיר ללימודים הגבוהים.

     

    מזה שנים שאנו עדים להפחתת שעות הלימוד ותכני הלימוד בבתי הספר, החל מבית הספר היסודי והמשך בחטיבה ובתיכון, עד כדי כך שחלק מבוגרי התיכון מגיעים לשירות הצבאי עם ידע דל ביותר בתחומים רבים, כגון: השפה העברית, ספרות, היסטוריה, גיאוגרפיה, ידיעת הארץ, אזרחות, כימיה, פיזיקה וכדומה, כאשר ברבים מבתי הספר נמצא מעבדות מיושנות אם ישנן בכלל.

     

    הפחתת שעות הלימוד, לא רק שהעלימה מקצועות לימוד מסויימים, כי אם הביאה להפחתת הידיעות גם במקצועות הנלמדים כיום בבתי הספר. הורים רבים מוצאים עצמם, בעל כורחם, מממנים שיעורים פרטיים רבים בכדי לשפר את יכולת ילדיהם להגיע לציונים טובים בבגרות ואילו רבים אחרים שאין ידם משגת עומדים בפני שוקת שבורה ובצער רב מוותרים, יחד עם ילדיהם על ההשלמות הנחוצות.

     

    אך אפילו מהלך זה אינו מספק, שכן, השיעורים הפרטיים נועדו לשפר רק את הציונים במקצועות הנלמדים ואילו הידע הכללי עדיין נשאר בחסר, חלקו מושלם באמצעות חוגים ייחודיים וחלקו באמצעות ההורים , וגם זה לא עוזר. כך שגם התלמידים המצטיינים עם ציוני הבגרות הגבוהים הינם בעלי ידע כללי נמוך ונאלצים להשלים אותו לאחר הלימודים באמצעות קורסים יקרים.

     

    את הפסיכומטרי הכנסתם בחישוב?

    עם השנים, אנו עדים לגידול בפערי הידע וההשכלה בהתאם לפערי ההכנסה והמצב הסוציו-אוקונומי באוכלוסיה וזאת על אף שהחינוך אמור להיות זהה וחינם. כמובן, שפערים אלה משליכים על יכולתם של רבים להיכנס בשערי האוניברסיטאות הדורשות מבחני כניסה מעבר לציונים גבוהים בתעודת הבגרות, בצורת המבחנים הפסיכומטריים.

     

    דרישות הקבלה, המבוססות בעיקר על ידע ולאו דווקא על אינטליגנציה, חוסמות, לעתים, את דרכם של בעלי יכולת אינטלקטואלית אשר חסרים יכולת כלכלית לממשה. גם סטודנטים שמתחילים ללמוד לאחר שפרק זמן ארוך מסיום לימודיהם התיכוניים ועד תחילת לימודיהם האקדמיים בשל שירות צבאי ארוך או טיול לאחר השירות, מתמודדים מפערים בעמידתם במבחני הקבלה.

     

    חלקם פונים למכללות אשר מקלות את תנאי הקבלה תמורת דמי לימוד גבוהים יותר, תוך שהם משעבדים עצמם לטובת שכר הלימוד, חלקם מצליחים לשפר את ידיעותיהם באמצעות מכינות וקורסים שונים, תוך שהם מפקידים את מענק השחרור וחיים מהיד לפה וחלקם נאלצים לוותר על לימודים גבוהים.

     

    7,000 עד 9,000 שקל לפסיכומטרי ו 10,000 שקל לשיפור ציונים בבגרות - זו לא בדיחה רעה.

     

    הביקוש ההולך וגדל לאוניברסיטאות הביא לכך שרק "הטובים ביותר" מתקבלים, אך האם כך הם באמת פני הדברים? כיום, בכדי להתקבל לאוניברסיטה יש להגיע עם ציוני בגרות גבוהים במיוחד ולצרף אליהם ציון גבוה במיוחד גם בפסיכומטרי וזאת ללא קשר לתחום הלימודים אליו הסטודנט מתבקש להתקבל. 

     
    ההוצאות האמיתיות של הסטודנטים 2011

    ההוצאות האמיתיות של הסטודנטים 2011
    סעיף עלות בשקלים
    שכר לימוד 10,000
    מגורים 30,000-25,000
    ספרות וצרכי לימוד 1,200
    כלכלה אישית ונסיעות 19,000
    פסיכומטרי ושיפור בגרויות 20,000-7,000
    סך הכל עד 80,000

     *עלות שנת הסטודנט הראשונה בתוספת הפסיכומטרי ושיפור בגרויות

     

    רף הציונים הולך ועולה עם השנים וככול שתחום הלימודים מבוקש יותר הרי שהרף עולה על כל דמיון. נדרש מהסטודנטים העתידיים להשקיע ממון וזמן רב בשיפור ציוני הבגרות או השלמת מקצועות ולבסוף גם להעשיר את קופות המכונים למבחנים פסיכומטריים באלפי שקלים בעבור שני חודשי לימוד.

     

    בממוצע, כל סטודנט נאלץ להפרד מ-7,000 עד 20 אלף שקל לצורך ההשלמות הנחוצות לו רק בכדי להגיע, אולי, לרף הנדרש למסלול הלימודים הנחשק, ולעיתים אפילו השקעה זו אינה מספיקה.

     

    עד השינוי המיוחל - ממנו לחיילים את הפסיכומטרי

    לא ניתן לסיים ללא מעט המלצות לנו וגם למקבלי ההחלטות. נתחיל בנו: חשוב לזכור שלהורים יש אפשרות להשפיע באמצעות שותפות אמיתית עם הנהלות בתי הספר ואגפי החינוך בעיריה או המועצה – גם הם רוצים לראות את בתי הספר שלהם מככבים באחוזי המעבר בבגרות. שילוב הכוחות יכול להביא להכנסת תחומי דעת שיסייעו לתיכוניסט לשפר ידיעותיו וציוניו.

     

    למרות הצפייה שבית הספר יספק את צרכי התלמיד, הרי הורים רבים משקיעים ממון רב בשיעורים פרטיים. במקום הוצאה זו, רכזו קבוצות לימוד קטנות בבית הספר – באופן זה תקטינו עלויות באופן משמעותי וביתרה דרשו להוסיף שעות לימוד להעשרת ידע לשיפור יכולת במבחן הפסיכומטרי. אין שום סיבה להמתין לאחר הצבא, ניתן להיבחן כבר בגיל צעיר ולצמצם פערים.

     

    לצעירם שבנו: כל הזנחה בגיל צעיר תביא להוצאה ניכרת בגיל מאוחר יותר. השקיעו בלימודיכם בתקופה בה ההוצאה עדיין נמוכה יחסית. אם קשה לכם, לימדו עם חבר, בקשו זמן נוסף עם המורה, שאלו ואל תחרישו, אלא אם ממש לא בא לכם ללמוד באוניברסיטה.

     

    אבל אנחנו רק צלע אחת בעניין, לא ניתן להתעלם מן האחריות של מקבלי ההחלטות הן בממשל והן באוניברסיטאות:

     

    • שנו לאלתר את שיטת המדדים שאינה מספקת נתוני אמת ביחס ליכולותיו של המועמד.

     

    • הרחיבו את המימון כך שיותר סטודנטים יוכלו ללמוד בתנאים "נוחים" יותר ולא יאלצו לשעבד עצמם ל"דעת".

     

    • התאימו את הלימודים בתיכון למדדים שייקבעו לצורך קבלה לאוניברסיטה.

     

    • עד אז – ממנו את לימודי הפסיכומטרי והשלמת בגרויות באופן מלא לכל משוחררי צה"ל ללא קשר למענקי השיחרור ו/או מענקי הלימודים.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    ההורים מסוגלים לתת סיוע כלכלי?
    צילום: Index Open
    שלומית יהב
    מומלצים