שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    שכל יקר: שכר הלימוד בארץ הוא מהגבוהים בעולם
    הסטודנט הישראלי הוא המבוגר ביותר ולרוב משלם יותר מחבריו בעולם על לימודים אקדמיים. בגרמניה הלימודים הם לרוב בחינם וכך גם במדינות סקנדינביה. ביפן ואוסטרליה משלמים שכר לימוד גבוה מהנהוג בישראל, אך המשכורת הממוצעת גבוהה פי 3. התאחדות הסטודנטים: "ההשכלה הגבוהה הוזנחה והגיעה למצב קטסטרופלי"

    שנת הלימודים נפתחת ו-300 אלף סטודנטים ישראלים חוזרים ללימודים. ב"חופשה" הם עבדו מצאת החמה עד צאת הנשמה, וכעת הם שורפים את הכסף שחסכו: שכר דירה, ספרי לימוד, בגדים, אופנועים, כרטיסי רב-קו  - ושכר לימוד.

     

    85% מהסטודנטים לתואר ראשון בישראל לומדים באוניברסיטאות ומכללות שמתוקצבות בידי המדינה ומשלמים שכ"ל של 9,842 שקל לשנה. השאר לומדים במוסדות פרטיים ומשלמים עד 35 אלף שקל לשנה. אלפי סטודנטים בילו את הקיץ באוהלים ובהפגנות נגד הפערים החברתיים ויוקר המחיה. אבל בניגוד למחאות סטודנטים בעבר, שכר הלימוד לא היה הפעם נושא מרכזי. בכך, הסטודנטים הישראלים נעשו דומים לסטודנטים במדינות אחרות, שמובילים מחאות חברתיות גם כשהן לא עוסקות לשכר הלימוד. 

     

    האם שכר הלימוד בישראל גבוה ביחס לעולם? גובה שכה"ל באוניברסיטאות הממשלתיות מתפרסם באתרי ארגון OECD ונציבות החינוך האירופי. האתרים מעודכנים ל-2008, ואת העדכונים על שינויים שחלו מאז אספנו מהתקשורת וממקורות מידע שלנו בחו"ל. את ההערכות על המלגות שסטודנטים מקבלים בחו"ל ושכה"ל שמשלמים סטודנטים באוניברסיטאות ומכללות פרטיות בעולם אספנו מסטטיסטיקות של OECD, מרכז המחקר של הכנסת ואתרים סטודנטיאליים בינלאומיים.

     


    שכר לימוד בארץ ובעולם

    שכר לימוד בארץ ובעולם
    מדינה

    שכר לימוד שנתי ממוצע לתואר ראשון במוסד ממשלתי, בשקלים 

    (לתלמידים מקומיים, לפני מילגות)

    שכר לימוד שנתי ממוצע במוסדות פרטיים בשקלים (הערכה, לפני מילגות) משכורת שנתית ממוצע ברוטו, בשקלים שכר הלימוד במוסדות ציבוריים כאחוז מהשכר השנתי הממוצע
    ישראל 9,842 30 אלף 106 אלף 8.4%
    תלמידי ישיבות בישראל 0 0 106 אלף 0
    ארה"ב 23 אלף 80 אלף 155 אלף 14.8%
    צרפת 920 30 אלף 260 אלף 0.35%
    קנדה 15 אלף 60 אלף 200 אלף 7.5%
    בריטניה 20 אלף (יעלה ל-58 אלף ב-2012) 20 אלף (יעלה ל-58 אלף) 190 אלף 10.5% (יעלה ל-30% ב-2012)
    הולנד 9,000 50 אלף 307 אלף 2.9%
    גרמניה 0 (ברוב המדינות) 5,000 290 אלף 0 (ברוב המדינות)
    אוסטרליה 15 אלף 40 אלף 275 אלף 5.5%
    איטליה בין 0 ל-4,100 (תלוי במצב הכלכלי של הסטודנט) 4,100 188 אלף עד 2.1%
    שבדיה 0 0 290 אלף 0
    פינלנד 0 0 230 אלף 0
    הונגריה 0 30 אלף 80 אלף 0
    פולין 450 9,500 60 אלף 0.75%
    צ'כיה 0 30 אלף 102 אלף 0
    ברזיל 0 70 אלף 37 אלף 0
    קפריסין 21 אלף 50 אלף 234 אלף 9%
    ירדן 3,600 80 אלף 10,000 36%
    טורקיה 100 900 19 אלף 0.5%

     

    אירופה: אין שכ"ל, אין דאגות

    מרבית מדינות אירופה מימנו בעבר לכל הסטודנטים לימודים בחינם. בשנים האחרונות המגמה היא להנהיג שכ"ל אבל לרוב הוא עדיין נמוך מאוד. פינלנד ומדינות סקנדינביה - שבדיה, נורבגיה, דנמרק - עדיין מממנות חינוך חינם לכל, מהלידה ועד האוניברסיטה.

     

    האיחוד האירופי מחייב כל מדינה לאפשר לסטודנטים ממדינות אחרות באיחוד ללמוד בתנאים זהים לסטודנטים המקומיים, וכל סטודנט מ-27 המדינות יכול ללמוד בסקנדינביה בחינם, אף שחלק מהמוסדות מלמדים רק בשפה המקומית. סטודנטים ממדינות אחרות, כולל ישראל, משלמים שכ"ל.

     

    שבדיה הנהיגה לימודים חינם לסטודנטים מכל העולם והוצפה בסטודנטים זרים. החל מהשנה, זרים שאינם מהאיחוד משלמים בשבדיה שכ"ל של כ-900 קרונות (1,500 שקל) לשנה.

     

    גרמניה העניקה עד 2005 לימודים בחינם לכל סטודנט במוסד ממשלתי. אחדות מהמדינות (המחוזות) בפדרציה הגרמנית, כמו סקסוניה ושלזיה, הנהיגו ב-2005 שכ"ל של עד אלף אירו (5,200 שקל) בשנה, אך ברוב גרמניה הלימודים עדיין בחינם, לגרמנים וגם לזרים (בגרמנית). 

     

    סטודנטים בגרמניה זכאים גם להלוואות ממשלתיות למימון מחייתם ונדרשים להחזיר רק 50% מערכן, וסטודנטים עובדים פטורים ממסים. חלק מהסטודנטים בגרמניה, מקבלים, איפה, תשלום עבור לימודיהם ולא להיפך. אין פלא ש-97% מהם לומדים במוסדות הממשלתיים, ורק העשירים ביותר לומדים במכללות פרטיות יוקרתיות שגובות שכר לימוד של עשרות אלפי אירו בחודש.

     

    הדרישה להנהיג שכר לימוד היא נושא ציבורי בוער בגרמניה ובסקנדינביה. המדינות הללו נהנות מאיזון תקציבי וחוב ציבורי נמוך למרות שהן משקיעות סכומי עתק בחינוך ורווחה, אבל הימין טוען שלימודים חינם מעודדים בטלה, ואילו השמאל רואה בהם זכות יסוד ומתנגד לביטולם בחריפות.  

    סטודנטים בצרפת: 950 אירו בשנה (צילום: רויטרס) (צילום: רויטרס)
    סטודנטים בצרפת: 950 אירו בשנה(צילום: רויטרס)

     

    האוניברסיטאות הממשלתיות בהולנד העניקו בעבר לכל סטודנט הולנדי לימודים חינם, תחבורה ציבורית ופעילות ספורט בחינם, מעונות זולים, הלוואות לטווח ארוך בריבית נמוכה ומלגות מחיה לסטודנטים מצטיינים ומעוטי יכולת. לימודים בהולנד הפכו למקור הכנסה ונוצרה תופעה של "סטודנטים נצחיים" שלמדו שני קורסים בשנה בשביל ההטבות. בשנות ה-90' הוגבלו ההטבות עד גיל 34, ואחר כך הונהג שכר לימוד.

     

    כיום, שכר הלימוד לסטודנטים מקומיים ואירופים לתואר ראשון במוסדות ממשלתיים בהולנד הוא 1,713 אירו (כ-8,900 שקל) לשנה. המשכורת הממוצעת בהולנד גבוהה פי שלוש מאשר בישראל, כך שהנטל על הסטודנטים הישראלים והוריהם, גבוה פי 3 מבהולנד. כל ההטבות לסטודנטים בהולנד נשארו בעינן ו-30% מהם עדיין מקבלים יותר ממה שהם משלמים.

     

    בצרפת, 87% מהסטודנטים לומדים ב-123 אוניברסיטאות ממשלתיות ומשלמים רק דמי הרשמה של 170 אירו (כ-920 שקל) לשנה. הם מקבלים מהממשלה הלוואות של 1,500 אירו לשנה ללא ריבית, ומעוטי יכולת מקבלים מלגות ומעונות בחינם. הבעיה היא שקל להתקבל למוסדות הממשלתיים ורמת הלימודים בהם שנויה במחלוקת, ולכן יש סטודנטים שלומדים במוסדות פרטיים ומשלמים עד כ-8,000 אירו (כ-40 אלף שקל) בשנה. 

     

    באיטליה, 92% מהסטודנטים לומדים באוניברסיטאות ממשלתיות ומשלמים שכ"ל מדורג, לפי מצבם הכלכלי: העניים ביותר לומדים בחינם והאמידים ביותר משלמים 800 אירו (כ-4,100 שקל) בשנה. השכר הממוצע באיטליה גבוה מישראל בכ-40%, כך שהנטל בישראל גבוה פי 3 מנטל המקסימלי באיטליה.

     

    המלגות באיטליה מצומצמות וסטודנטים אינם מקבלים "כפל הנחות" שהופך את הלימודים לרווחיים כמו בצרפת וגרמניה. שכר הלימוד במכללות הפרטיות מוגבל ל-5,000 אירו לשנה.

     

    במזרח אירופה, הסטודנטים ניזונים משרידי התקופה הקומוניסטית. רוב המוסדות הממשלתיים במזרח אירופה אינם גובים שכר לימוד ומעניקים מלגות קיום, כמו בתקופה הקומוניסטית. אלא שמאז התמוטטות הקומוניזם נערכו קיצוצים ותנאי הקבלה הוקשחו, ובמקביל נוסדו מכללות פרטיות עם דרישות קבלה נמוכות יותר.

     

    בצ'כיה ופולין לומדים במוסדות הפרטיים כ-10% מהסטודנטים, וברוסיה - כ-50%. יש מדינות, כמו פולין, שמגבילות את שכר הלימוד במכללות פרטיות לכמה אלפי שקלים בשנה, ואילו ברוסיה והונגריה הוא אינו מוגבל ומגיע לעשרות אלפים.

     

    העולם האנגלו-סאקסי: אין לימודים חינם 

    היחס לסטודנטים בארה"ב שונה לחלוטין. 68% מהסטודנטים האמריקנים לומדים באוניברסיטאות ששייכות למדינות השונות. שכר הלימוד במוסדות הציבוריים משתנה ממדינה למדינה ונע בין 3,000 ל-12 אלף דולר לשנה.

     

    המוסדות הממשלתיים נחשבים בארה"ב לפחות טובים, ושליש מהסטודנטים לומדים באוניבסיטאות וקולג'ים פרטיים שגובים סכומי עתק של עשרות אלפי דולרים בשנה. חלק מהמדינות והמוסדות מעניקים לסטודנטים עניים טובים מלגות ומעונות שחוסכים בהוצאותיהם, וחלקם לא. רבים מהסטודנטים לוקחים הלוואות אותן הם נאלצים להחזיר במשך שנים אחרי תום הלימודים. לימודים בארה"ב הם עניין של מזל לא פחות משכל.

     

    למרות זאת, שיעור ההשכלה הגבוהה ורמת הלימודים בארה"ב הם מהגבוהים בעולם (אם כי לרוב האזרחים האמריקנים אין נגישות להשכלה המעולה באמת שיש למדינה להציע). העובדה הזאת היא הטיעון המרכזי של מצדדי העלאת שכר הלימוד במדינות דוברות-אנגלית אחרות.

     

    באוסטרליה, הלימודים היו בחינם עד 1988. כיום, הסטודנטים במוסדות ממשלתיים (97% מכלל הסטודנטים האוסטרלים), משלמים כ-15 אלף שקל בשנה. השכר באוסטרליה גבוה פי שלוש מבישראל, כך שהנטל שם עדיין נמוך מאשר בארץ. סטודנטים אוסטרלים מקבלים הלוואות בריבית נמוכה שמכסות את כל שכר הלימוד וחלק מהוצאות המחיה, ומחזירים אותן אחרי תום הלימודים, ורק במידה שהם מוצא עבודה בשכר סביר - אם הסטודנט נשאר עני, החוב נמחק. 

    זעם בלונדון: שכר הלימוד מזנק פי 3 (צילום: AP) (צילום: AP)
    זעם בלונדון: שכר הלימוד מזנק פי 3(צילום: AP)

     

    השינוי החד ביותר לרעת הסטודנטים נעשה בבריטניה. עד 1998, הלימודים בכל המוסדות הפרטיים והממשלתיים בממלכה היו בחינם. הממשלה השמרנית של ג'ון מייג'ור הטילה שכר לימוד של 1,125 לירות שטרלינג (כ-7,000 שקל) בשנה לסטודנט בריטי בתואר ראשון. מפלגת הלייבור התנגדה לשכ"ל כשישבה באופוזיציה, אך ב-2003, כשהייתה בשלטון, העלתה את שכה"ל המירבי לכ-3,300 ליש"ט (כ-20 אלף שקל). 

     

    במקביל, הוענקו לסטודנטים הטבות: סטודנטים מהשכבות החלשות במקצועות שסובלים ממחסור בעובדים, כמו עבודה סוציאלית, קיבלו פטור מלא משכ"ל; השאר מקבלים הלוואות של כ-9,400 ליש"ט (60 אלף שקל) לשנה למשך 10 שנים בריבית נמוכה.

     

    אלא שבריטניה סובלת ממצוקה תקציבית, והממשלה השמרנית הנוכחית החליטה להעלות את שכר הלימוד לכ-9,000 ליש"ט (כ-55 אלף שקל) לשנה ולבטל את רוב ההטבות. כל גזירה כזאת עוררה רעש תקשורתי והפגנות - אבל שתי הראשונות יושמו במלואן והשלישית אושרה בפרלמנט ותיכנס לתוקף ב-2012. השכר בבריטניה כפול מאשר השכר בישראל, כך שהנטל על הסטודנטים הבריטים והוריהם דומה כיום לזה שלנו ועומד להיות גבוה פי שלוש.   

     

    מצב הסטודנטים גרוע עוד יותר באסיה. האוניברסיטאות הממשלתיות ביפן גובות מסטודנטים מקומיים לתואר ראשון כ-18 אלף שקל לשנה ובקוריאה - כ-20 אלף. רמת הלימודים בהן נמוכה ומספר המקומות מוגבל, וכ-75% מהסטודנטים בשתי המדינות לומדים במוסדות פרטיים שגובים סכומים אסטרונומיים.

     

    המצב בעולם השלישי שונה ממדינה למדינה. האוניברסיטאות הממשלתיות בברזיל, למשל, מעניקות לימודים חינם, ואילו בירדן הן גובות אלפי שקלים.

     

    סטודנטים שמפגינים נגד המשטרים הערביים זועקים נגד שכר הלימוד הגבוה ודורשים להורידו כדי לצמצם את הפערים בחברה הערבית ובינה לבין המערב. זאת, למרות שמחקרים בנושא לא מצאו קשר בין שכה"ל לרמת ההשכלה והמחקר האקדמי.

     

    ישראל: שכר הלימוד ירד, יוקר המחיה עלה

    סטודנטים בישראל שילמו תמיד שכר לימוד, אך הוא היה נמוך בעבר ועלה בתלילות בשנות ה-80' וה-90'. היחידים שנהנו תמיד מלימודים חינם הם האברכים החרדים, שמספרם גדל במשך השנים ממאות לעשרות אלפים, ומאז שנות ה-80' הם מקבלים קיצבה ממשלתית של כ-1,500 שקל בחודש.

     

    ב-1998 הגיע שכה"ל לתואר ראשון ל-10,463 שקל לשנה, והיה הגבוה בעולם המערבי. התאחדות הסטודנטים השביתה את הלימודים והסטודנטים יצאו להפגנות סוערות, שבניגוד להפגנות של היום התמקדו בדבר אחד: "חנינה משכר לימוד".

     

    בעקבות השביתה, הוקמה ועדה בראשות השופט אליהו וינוגרד, שהמליצה להוריד את השכ"ל ב-50% - וזאת, בניגוד למגמה העולמית של העלאה. ב-2000 פרץ משבר כלכלי, והממשלה חזרה בה והורידה את שכה"ל, לבסוף, ב-26% בלבד, לרמה הנוכחית. 

    סטודנטים בישראל: מפגינים על הדיור, לא על השכ"ל (צילום: נועם מושקוביץ ) (צילום: נועם מושקוביץ )
    סטודנטים בישראל: מפגינים על הדיור, לא על השכ"ל(צילום: נועם מושקוביץ )

     

    האוניברסיטאות בארץ סובלות ממצוקה קשה. אוכלוסיית המדינה הכפילה את עצמה ב-20 השנה הנוספות, אך מספר התקנים האקדמיים גדל בכ-50% בלבד, כולל כל התקנים שנוצרו במכללות. במקום מרצים קבועים, מועסקים יותר ויותר עוזרי מחקר בשכר זעום, ושיעור "בריחת המוחות" - הגירת מרצים לארה"ב - הוא הגבוה במערב. נוצר חשש לפגיעה בעוצמתה הכלכלית והביטחונית של ישראל, שהתבססה תמיד על מחקר מדעי ברמה גבוהה.

     

    כדי לפתור את הבעיה, כונסה ב-2006 ועדה נוספת, בראשות שר האוצר לשעבר, אברהם שוחט, שהמליצה להגדיל את תקציבי האוניברסיטאות ולהכפיל את שכה"ל לכ-17 אלף שקל בשנה. הסטודנטים יצאו שוב להפגנות סוערות ושבתו סמסטר שלם, והדו"ח לא יושם. 

     

    שכר הלימוד בארץ עדיין גבוה ביחס לעולם אך כבר אינו חריג. יוקר המחיה, לעומת זאת, עלה בתלילות, בשעה שהמשכורות לא עלו וכיום הן מהנמוכות במערב.

     

    הסטודנט הישראלי והוריו משתכרים הרבה פחות מהסטודנטים והוריהם בארה"ב, יפן, אוסטרליה ובריטניה. הישראלי משלם שכר לימוד נמוך יותר ואילו שכר הדירה ושאר ההוצאות שלו כמעט זהות לאלה של עמיתיו בחו"ל.

     

    הבעיה של הסטודנטים בארץ כיום היא יוקר המחיה, עוד יותר משכר הלימוד. לכן הם הלכו בהמוניהם להפגנות מחאת האוהלים.

     

    יתרה מזאת: התאחדות הסטודנטים הסכימה לדון עם הממשלה על העלאת שכה"ל, בתמורה לכך שהממשלה תגדיל את היקף המלגות, ותיצור מערכת הלוואות לטווח ארוך כמו באוסטרליה.

     

    "אנחנו מוכנים להעלות את הסכום הנומינלי של שכר הלימוד", אומר עמיחי גרין, סטודנט למדיניות ציבורית וראש מחלקת המחקר של התאחדות הסטודנטים, "לא נסכים להעלאה מטורפת כמו ששוחט רצה, והוכחנו לממשלה שאין לזה סיכוי, אבל נסכים להעלאה מתונה אם נקבל הלוואות שיקטינו את הסכום המזומן שאנחנו משלמים בזמן הלימודים".

     

    הלוואות צריך להחזיר. אתם תשלמו יותר אחרי הלימודים.

     

    "השכלה מעלה את השכר ואחרי הלימודים יהיה לנו יותר. ואנחנו דורשים שההחזר יותנה במצב הכלכלי אחרי הלימודים. ובעיקר, שההלוואות יהיו של המדינה ולא יפקירו אותנו לחסדי הבנקים. כרגע זה הסעיף שתוקע את המו"מ".

     

    מה גרם לשינוי בעמדת ההתאחדות? בעבר כל מה שעניין אתכם היה שכר הלימוד.

     

    "אנחנו מודעים לכך שההשכלה הגבוהה הוזנחה והגיעה למצב קטסטרופלי. אנחנו רוצים שהמרצים שלנו ישתכרו בצורה מכובדת ולא יהיו עובדי קבלן. מלבד זאת, שכר הלימוד הוא לא ההוצאה העיקרית. סטודנט ישראלי מוציא בממוצע 4,800 שקל בחודש, בעיקר על דיור, אוכל ונסיעות. הסטודנט הישראלי מתחיל ללמוד אחרי הצבא והגיל הממוצע שלו הוא 26, הגבוה במערב, ויש לו צרכים גדולים יותר".

     

    במדינות גדולות כמו ארה"ב, אוסטרליה ורוסיה רוב הסטודנטים לומדים רחוק מהבית וחייבים דירה, ואילו הסטודנט הישראלי יכול לגור אצל הוריו. יש כאלה שטוענים שאתם מפונקים.

     

    "40% מהסטודנטים בארץ גרים אצל ההורים. רוב הסטודנטים באירופה לא צריכים לעבוד למחייתם ואילו בארץ 75% גם לומדים וגם עובדים. אנחנו נפגעים קשה מיוקר המחייה ומהפערים ומובילים את המאבק נגדם בזמן שאין לנו. הכינוי 'מפונקים' הוא שקרי ומעצבן ונועד להתחמק מהבעיות האמיתיות". 

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    סטודנטים: כמה הם משלמים בחו"ל? (אילוסטרציה)
    צילום: Index Open
    סטודנטים ישראלים: גם השכ"ל גבוה וגם השכ"ד יקר
    צילום: נועם מושקוביץ
    המרכז הבינתחומי, הרצליה: 35 אלף שקל בשנה
    צילום: אהוד קינן
    תלמידים חרדים בישראל: זכויות של סטודנטים באירופה
    צילום: נועם מושקוביץ
    הפגנות סטודנטים בלונדון: הממשלה משלשת את שכה"ל
    צילום: רויטרס
    הפגנות סטודנטים ברומא: שכ"ל של 800 אירו בשנה
    צילום: יוני ויצנברג
    מומלצים