המשבר השקוף: מה עובר על המשק הישראלי?

שלומי פליישמן, בעל חברת גל לפרוייקטים שיווקיים, מודאג. "כבר כמעט שנה אני רואה עננים שחורים בשמים", הוא אומר. "אני עובד מול לקוחות וספקים בהמון ענפים, וכמעט כולם מדברים כבר כמה חודשים טובים על ירידה בהיקף העבודה, גם מצד הלקוחות וגם מצד קבלני המשנה. דוחים תשלומים, בודקים מחירים בקפדנות, שמים יד חזקה על פנקס הצ'קים. לא מעט עסקים על סף סגירה".

• קיץ 2011: ירידה בפדיון של כל ענפי המשק
• האוצר: הגירעון המצטבר גבוה מהתכנון

•  יבשת במשבר: מה לדרמה באירופה ולנו?

  
  

פליישמן הוא ממש לא היחיד שמדבר כך. מזה חודשים שוררת בשטח אווירת נכאים, הזמנות מתבטלות, "שוטף פלוס 30" הופך ל"שוטף פלוס 90" והמחירים, שבתחילת השנה טסו למעלה, הפסיקו לעלות ואף מתכווצים.

"אני בקשר עם כל המוסכים ועם לקוחות מכל סוגי האוכלוסייה וכולם שרים אותו שיר מדכא", אומר חיים לוי, בעל מוסך בירושלים ויו"ר איגוד המוסכים. "יותר ויותר דוחים תיקונים ו"ניתוחים לא דחופים" באוטו לרגע האחרון ומוותרים על צבע וכל מה שלא חיוני. פורסים תשלומים וגם הולכים ל'חאפרים' במקום למוסכים מקצועיים. את התוצאה רואים בירידה בתשלומי המע"מ של המוסכניקים, שמראה שההוצאות ממשיכות לגדול אבל ההכנסות קטנות".

מעגל הקסמים של הכלכלה

תחושות הבטן של בעלי העסקים מתאימה לסטטיסטיקה. מנתוני התאחדות התעשיינים עולה כי הייצוא התעשייתי רשם ברבעון השני והשלישי של 2011 ירידה מצטברת של 6.5% וייצוא ההייטק, שמהווה את רוב הייצוא הישראלי, ירד ב-8%. הייצוא ברבעון השלישי ירד ב-4%. 

"אני מקבל דיווחים ותלונות מהמון יצואנים ישראלים באירופה וב ארה"ב, והמצב שם קשה", אומר מנכ"ל התאחדות התעשיינים, אמיר חייק. "השווקים במערב סטאטיים, לא צומחים. חברות מחכות על הגדר, לא משקיעות, לא מגייסות עובדים וקונות רק את המינימום שהן צריכות. יש כבר כמה שנים מחנק אשראי שמקשה על חברות לגייס כסף, ומשבר החובות מחמיר אותו. המצב בשווקים משפיע על מצב הרוח של הצרכנים, והם קונים פחות. הייצואן הישראלי גם מוכר פחות וגם מקבל את הכסף בתשלומים רבים וארוכים יותר. כל זה משפיע, בהכרח, על המשק הישראלי". 

הייצוא הוא הצינור העיקרי שדרכו נכנס כסף למדינה, ובמדינה קטנה ודלה בהשקעות זרות כמו ישראל, חברות התעשייה וההיי טק הגדולות הן לקוחות של כל העסקים הקטנים. ירידה בייצוא יוצרת, בהכרח, תגובת שרשרת שפוגעת בהכנסות של כולם. הלמ"ס טרם פרסמה נתוני צמיחה לרבעון השלישי, כך שקשה לדעת עד כמה הירידה בייצוא גרמה לירידה בצמיחה. ברבעון השני עדיין נרשמה צמיחה של 3.3% בשיעור שנתי (0.82% ברבעון), לעומת 4.7% בשיעור שנתי ברבעון הראשון של השנה ו-5.6% בשנת 2010.

הנתון המוצק ביותר על מצב המשק בסתיו הנוכחי הוא הכנסות המדינה ממסים, שירדו בספטמבר ב-2.5%, לראשונה אחרי תקופה ארוכה של עליות. כלכלנים הסבירו זאת בהתחלה כתוצאה של החגים, שחלו השנה באוקטובר וגרמו, כביכול, לעצמאים לדחות תשלומים מספטמבר. אבל כאשר חודש אוקטובר הגיע התברר שההכנסות ממסים המשיכו לרדת ב-2% נוספים.

אפקט המחאה החברתית?

הירידה בהכנסות משתקפת גם בירידה בצריכה הפרטית. מנתוני חברת גמא עולה כי היקף המשיכות בכרטיסי אשראי ירד מאוקטובר עד יולי ב-10%, כלומר, שאנחנו קונים פחות. וכמובן, היקף העסקאות בתחום הדיור צנח מאז יולי השנה ביותר מ-25%, והביא למשהו בין קיפאון לירידה של אחוזים אחדים במחירי הדירות - תלוי מאיזה גוף לוקחים את הנתונים.

המתווכים וחברות האשראי נוטים לזקוף את הירידה ברכישת הדירות ובצריכה השוטפת למחאה החברתית של הקיץ. זה נשמע הגיוני, כיוון שהקיפאון בנדל"ן החל באמצע יולי, ממש כמו מחאת האוהלים. המחאה הובילה ישירות גם להוזלה של מוצרי המזון, לאחר שהחברות "נענו לרחשי הציבור" והורידו מחירים בחנויות.

אבל הצריכה נעצרה גם בתחומים שרחוקים מהפוקוס של המחאה: חנויות המותגים בקניונים פחות מלאות ממה שהיו לפני חצי שנה, למרות שמחירי הבגדים מזמן לא עלו, ואילו במקומות כמו שוק בצאלאל המחירים מתרסקים ואפשר למצוא בגדים במחירים מצחיקים ממש. 

ובכלל, אנשים אינם יוצאים להפגין ברחובות בהמוניהם כשטוב להם, ועצם הופעתה של מחאה בהיקף כה גדול מעלה את השאלה: מה מפריע לציבור? התשובה, שמשתקפת בסטטיסטיקה כמו גם בדברי המוחים עצמם, היא שיוקר המחיה - מחירי המזון, הדיור והדלק - עלו בשנה החולפת בתלילות, בזמן שהשכר הממוצע הוא סטאטי כבר כמה שנים.

ההפגנה בכיכר המדינה הוכיחה: משהו מפריע לציבור(צילום: אמיר לוי)

נתוני האבטלה שומרים מאז מאי השנה על רמה קבועה של כ-5.5%, אחרי שנתיים של ירידה חדה. בחודשים האחרונים מגיעות למערכת ynet יותר ויותר הודעות על פיטורים באמצעות האימייל האדום, ואילו בשנת 2010 כמעט לא התקבלו הודעות כאלה. העובדים האנונימיים מתלוננים, לרוב על פיטורים של עובדים בודדים או כמה עשרות, ולא פיטורים של המוניים כמו בהתחלת המשבר הכלכלי בשנת ב-2008.

"חברות חזרו לפטר", אומר חייק. "נכון, הם למדו את הלקח מ-2008 ולא עושים הצגה תקשורתית שרק מאיצה את הפאניקה. לא מפטרים 20 עובדים ביום, אלא 20 בחודש, אבל השורה התחתונה היא שהאנשים הולכים הביתה".

"הממשלה חיה באופוריה וזחיחות"

נשיא לשכת ארגוני העצמאיים (להב), עו"ד יהודה טלמון, צוחק צחוק מריר כשהוא נשאל אם יש מיתון באופק. "באופק?! יש מיתון עכשיו", אומר אומר. "כל ארגוני העצמאים מהשטח מדווחים על ירידה ועצירה בפעילות, ורבים מהם נאלצים לפטר עובדים".

"אני שיפצתי לפני חצי שנה את הדירה שלנו. החנויות לציוד בניה ושיפוצים היו מפוצצות והיה קשה למצוא שיפוצניק פנוי ובלתי אפשרי להתמקח אתו על המחיר. הבת שלי שיפצה בשבועות האחרונים, וכיום המחירים גמישים והחנויות לציוד ריקות. ענף הנדל"ן במצוקה והוא מנוע מרכזי של המשק. המשרד שלי מייצג קבלנים, ולא מעט מהם מבטלים עסקאות גדולות".

למה? 

"מה שהתחיל את השרשרת היה המצב הכלכלי בחו"ל שגרם לירידה בייצוא, שהובילה לירידה ברכישות של חברות גדולות מחברות קטנות. הממשלה תרמה למצוקה בכך שהעלתה את המסים הישירים ובכך גרמה לדלק, למים ולמוצרים נוספים להתייקר, ולא עשתה שום דבר כדי לצמצם את הפערים הקשים בין עשירים לעניים. כשהמחירים עולים וההכנסות של אנשים יורדות, כוח הקניה שלהם יורד, ואז הם קונים פחות, ואז החברות הקטנות, שהן הכי חלשות, מצמצות ומפטרות, וכוח הקנייה ממשיך לרדת וחוזר חלילה. מלבד זאת, גם המחאה האיצה את ההאטה".

המחאה נוצרה בגלל ההאטה הכלכלית או יצרה אותה?

"גם וגם. המחאה נוצרה מתוך תחושה אותנטית ומוצדקת של מצוקה, אבל היא יצרה אווירה שבה אנשים לא קונים, בעיקר לא קונים דירות, וזה מאיץ את ההידרדרות".

אם המצב רע, למה אנחנו שומעים על כך כל כך מעט? 

"ראש הממשלה נתניהו ושר האוצר שטייניץ מבושמים וחיים בעולם דמיוני שבו כל העולם קורס ורק כאן הכל ורוד. חבל שהתקשורת והשיח הציבורי 'קונים' את זה. זה נראה שלכולם יש אינטרס להסתיר את הבעיה: הממשלה רוצה שנחשוב שהכל ורוד ושהיא סיפור הצלחה, ואילו גם אנשי המחאה והדוברים שלהם בתקשורת לא רוצים שנדע שהמצב מידרדר כי הם רוצים לפתוח את התקציב ובמצב של האטה כלכלית זה בלתי אפשרי".

ראש הממשלה ושר האוצר - ביטחון בריא או זחיחות?(צילום: נועם מושקוביץ )

"ב-2008 היה פתרון באופק. היום אין"

גם חייק כועס על הזחיחות של הממשלה: "ישראל לא יכולה להתנתק ממה שקורה בעולם. לא יעזור לנו להמשיך לשחק ב'נדמה לי' ולהגיד לעצמנו שאנחנו אי בודד שפועל לפי חוקים משלו. כשהעולם המערבי במצוקה כלכלית גם ישראל נחלשת. אם הממשלה מעלה את המסים שמשלמים עסקים ומורידה מכסים בזמן שכל העולם מגן על התעשייה שלו, היא פשוט לא מבינה מה קורה סביבה".

יכול להיות שגם העסקים לא הבינו מה קורה והעלו מחירים, וכעת, בגלל המחאה, הם הבינו שהציבור מתקשה לקנות וחוששים מירידה בפדיון ולכן הם יצאו בכל המחוות והמבצעים?

"חברות העלו מחירים כי הן עצמן היו במצוקה. אין ספק שההתייקרויות היו חלק ממה שעורר את המחאה, ושהמחאה גרמה לאנשים לשנות את הרגלי הקניה ולצרוך פחות והחברות נוהגות ברגישות ומוזילות. אבל זה רק מחמיר את המצוקה שלהן, והתוצאה היא הפסדים ופיטורים".

גם ב-2008 הזהרתם ממיתון קשה ופיטרתם המון עובדים, אבל המיתון נמשך חצי שנה בלבד ואחר כך גייסתם יותר עובדים ממה שפיטרתם.

"נכון. כי היתה תקווה שהעולם, כלומר הממשל האמריקני והאיחוד האירופי, יתערבו ויזרימו כסף לשווקים והמשבר ייפתר מהר, וברגע שזה קרה הצמיחה חזרה. היום הכסף נגמר ולא רואים את הפיתרון באופק".

יש לציין כי ההאטה אינה מורגשת בכל המקומות ובכל הענפים. "אני עובד עם הרבה עסקים, ולא מרגיש ירידה בפעילות, למעט בתחום הנדל"ן שבו היתה עצירה מוחלטת בחודשים מאז שהחלה המחאה", אומר יועץ המס שמוליק חרסט."אבל יכול להיות שזה בגלל שהאזור שאני עובד בו, ראשון לציון ורחובות, הוא במצב טוב יחסית, או שהלקוחות שלי אמידים. אבל לא מעט מעמיתי מדווחים חד משמעית על ירידה בפעילות העסקית".

אנליסטים: המצב לא עונה להגדרה "מיתון"

הנתונים הקודרים מהשטח עדיין לא משתקפים בסקירות שמפרסמים הכלכלנים בבתי ההשקעות, והמילה 'מיתון' לא מופיעה בהם. ייתכן שהסיבה לכך היא שהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מפרסמת את נתוני הצמיחה במשק רק אחרי סוף הרבעון, ונתוני הצמיחה כיום מייצגים את הרבעון הקודם.  

"ההגדרה ל'מיתון' היא שני רבעונים רצופים שבהם התוצר לא צומח או שיש צמיחה שלילית, ולמרות שהצמיחה התמתנה ברבעון הקודם, היא נמשכת לצמוח", מסבירה האנליסטית טל חודארה מבית ההשקעות כלל פיננסים. "כנראה שנמשיך לראות האטה גם ברבעון הנוכחי וברבעונים הראשונים של 2012, אבל לא מיתון".

איך את יודעת מה יהיו הנתונים של הרבעון הנוכחי והרבעונים הבאים?

"אני לא נביאה אבל זה די ברור שהצמיחה נחלשת ותמשיך להיחלש. כשמדינות מרכזיות באירופה צוברות כאלה חובות והאג"ח שלהן עובר כאלה טלטלות זה משפיע בהכרח על השוק".

סרקוזי, מרקל וברלוסקוני - ההחלטות שלהם משפיעות גם עלינו(צילום: AP)

ארה"ב היתה ב-2008 במצב דומה לזה שאירופה נמצאת בו כיום, וכל העולם, כולל ישראל, נכנס למיתון. למה שזה לא יקרה שוב?

"אני לא מאמינה שזה יקרה. התגובה של שוק ההון ב-2008 היתה היסטרית, ומצב שוק ההון משפיע על הכלכלה הריאלית (המצב הכלכלי בפועל - ת.ג). התגובה כיום היא יותר שקולה, וזה יאפשר למדינות שבחובות למחזר את החוב שלהן במהירות. ברגע שיכפו על המדינות הבעייתיות באירופה, כמו יוון ואיטליה, לעשות סדר, יוזרמו כספים לשוק והכלכלה תתרחב ותתאושש. 

יאיר דרורי, האנליסט הראשי של בית ההשקעות תכלית דיסקונט, מוסיף כי "אין ספק שאנחנו, הכלכלנים, ובמידה רבה גם התקשורת שניזונה מאיתנו, מנתחים את המציאות על סמך נתונים שמגיעים ב'delay' וזה גורם לנו, בהכרח, להתעלם מהמצב בשטח.

"כצרכן וכמי שחי במדינה הזאת, אני מסתובב בשטח ורואה סימנים להרעה במצב הכלכלי כבר מחודש יוני, אולי קודם. אבל לפי הנתונים שעל השולחן במשרד, ההאטה התחילה רק ברבעון השלישי, והמשק עדיין צמח, כך שעד לסוף הרבעון הראשון של 2012 לא יהיה נכון להשתמש במילה 'מיתון', גם אם בתכלס המצב לא טוב".

אולי אתם משתמשים במילים מכובסות כדי להצניע את המצב האמיתי?

"אנחנו לא רוצים לעודד פאניקה. תקשורת אוהבת דרמות, ואנליסטים שמחפשים כותרות יוצאים בהצהרות מוגזמות. אני לא אוהב את הגישה הזאת. אבל אי אפשר ולא צריך להתכחש לכך שיש האטה. יש ירידה באמון הצרכנים והרעה במוסר התשלומים, חברות מפסידות ואין ספק שיהיו פיטורים. האבטלה היום נורא נמוכה, 5.5% זאת למעשה אבטלה חיכוכית (אבטלה שנובעת מעזיבה ופיטורי עובדים על רקע אישי בתקופות שבהן אין מחסור במקומות עבודה, ת..ג), והיא תעלה, בהכרח".

עד כמה המצב המדיני ביטחוני, הפצצה האיראנית והדיבורים על תקיפה אפשרית באיראן , תורמים להאטה ומסכנים את המשק במיתון?

"בקושי. הסיכון הביטחוני קיים מאז קום המדינה, הוא מגולם ממילא במצב המשק והחדשות לא משנות אותו. אם הסיכון לא היה קיים, המצב הכלכלי היה עוד יותר טוב בתקופות הטובות ופחות גרוע בתקופות הגרועות. התרגלנו לסיכון ואנחנו יודעים לחיות אותו".