שתף קטע נבחר
אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    צילום: shutterstock
    רצח הסוכן, "התיק שהמשטרה מעדיפה לקבור"
    אייל סלהוב היה בטוח שיש לו הגנה משטרתית - וחוסל ב"כיפה אדומה". חמש שנים אחרי, אביו שדיבר איתו מעט לפני הרצח אפילו לא מסר עדות. המשטרה תשלם פיצויים, אבל המחדל נותר יתום והרוצח לא נתפס. פרק שני בסדרת הבלתי מפוענחים
    במשטרת ישראל שוכבים תיקי רצח רבים לא מפוענחים. חלומו של כל חוקר מתחיל הוא לחבר את חלקי הפאזל המעלים אבק, להגיע לפיצוח המיוחל, להשיג את הראיות המפלילות ולתפוס את הרוצח. לחשוף את האמת. אבל יש מקרים שבהם אולי נוח למשטרה להשאיר את נסיבות מותו של אדם בעלטה, ואת התיק בארכיון. סיפור חיסולו של אייל סלהוב לפני יותר מחמש שנים יכול להיות אחד מהם.

     

    • הרוצח של פרופ' ניב עדיין חופשי. תיק פתוח, הכתבה הראשונה

     

    בביתו בפרדס כץ, יוסף סלהוב מחזיק תמונה של בנו אוחז בשני אקדחים. הוא לא מנסה להציג אותו כטלית שכולה תכלת, אבל בטוח ש"המשטרה רצחה לי את הילד". היום שטלטל את המשפחה היה 7 באוקטובר 2006. אייל (23), שסומן אז על ידי המשטרה כ"חייל" בארגון הפשע של אבי רוחן, קבע פגישה עם כמה אנשים. זו הייתה אמורה להיות סולחה, אבל לאבא שלו העסק הריח לא טוב. "אל תלך לשם", הפציר בבנו. לטענת יוסף, הבן השיב לו: "אל תדאג אבא, אמור להיות שם שוטר בכיר, אני מוגן" - ויצא.

     

    עוד בערוץ החדשות

     

    אותה הגנה משטרתית לא הייה משהו שסלהוב בדה מפיו. שבעה חודשים קודם לכן הוא החל לעבור כסוכן בקרב עבריינים. מצד אחד המשיך בפעילותו הפלילית, שכללה בין היתר סחר בנשק, ומצד שני נפגש עם קציני מודיעין והעניק להם מידע יקר מפז על מהלכים בעולם התחתון.

     

    יוסף סלהוב עם תמונות בנו. "היה עוד דבר כזה במדינת ישראל?" (צילום: מוטי קמחי) (צילום: מוטי קמחי)
    יוסף סלהוב עם תמונות בנו. "היה עוד דבר כזה במדינת ישראל?"(צילום: מוטי קמחי)

     

    הכל עבד, עד שבסוף קיץ 2006 סלהוב הרגיש שחושדים בו. הוא פנה למפעיליו ביחידה המרכזית של מחוז מרכז והתריע בפניהם: "אני חושש לחיי". מפקד המחוז היה אז המפכ"ל לשעבר דודי כהן. מי שכיהן כראש אגף החקירות והמודיעין וידע על הפעלתו הוא לא אחר מהמפכ"ל הנוכחי, יוחנן דנינו. "בגלל שבכירים מעורבים בתיק הזה, במשטרה מעדיפים לקבור אותו", טוען יוסף סלהוב. והשאלות מטרידות.

     

    שוטר התקשר לסלהוב, העבריין ענה - והבין

    אחרי שהביע חשש לחייו, בצעד יוצא דופן הגו במשטרה "תרגיל" ואישרו לסלהוב לזרוק רימון על משרדי היחידה המרכזית ברמלה. הם קיוו שכך תוסר מעליו עננת החשד המסוכן של משתף פעולה. אבל גם ההצגה הזו לא שכנעה את מי שחיפש אותו. לטענת המשפחה, זו דווקא הייתה החותמת האחרונה לכך שהוא עובד עם המשטרה.

     

    לפי עדויות שהגיעו למשרד מבקר המדינה, שבדק את הפרשה, מפעיליו של סלהוב משכו את תשומת לבם של חבריו העבריינים לפעילותו לאחר שהתעקשו לפגוש אותו בבתי מלון ובמקומות מרוחקים, אף שהוא היה נתון לפיקוח באמצעות אזיק אלקטרוני ונאסר עליו להתרחק מביתו, בהיותו חשוד בעבירות שונות.

     

    מקום מציאת הגופה, בין רמת גן לפתח תקווה. "כיפה אדומה" (צילום: תומריקו) (צילום: תומריקו)
    מקום מציאת הגופה, בין רמת גן לפתח תקווה. "כיפה אדומה"(צילום: תומריקו)

     

    כחלק ממידע נוסף שהגיע לידי המבקר אף נטען כי יום לפני רציחתו של סלהוב, התקשר איש משטרה לטלפון הנייד שלו ולא הקפיד על שימוש בשמות צופן. הוא לא היה מודע לכך שבמקום סלהוב, ענה לטלפון עבריין אחר שהתחזה לו – והבין כך שסלהוב הוא מקור משטרתי.

     

    למחרת אותה שיחה, ביום שישי, אייל סלהוב לא שמע לעצת אביו ובא לפגישה שנקבעה בפארק אזורים סמוך לכביש גהה. מחסליו של סלהוב לא הותירו לו סיכוי. הם ירו מספר יריות בראשו. "כיפה אדומה", קוראים לזה בקודים של העולם התחתון.

     

    "אף אחד לא רוצה באמת שידעו מה קרה"

    על אף כל נורות האזהרה שנדלקו במשטרה עוד לפני כן, ולמרות העובדה שסלהוב עבד עם החוקרים והם ידעו בדיוק עם מי הוא מסוכסך – עד היום לא התקדמה חקירת הרצח. בצעד יוצא דופן, ממשיכה המשטרה כבר חמש שנים לבקש עוד ועוד הארכות לצו איסור פרסום על הפרשה ולהטיל איפול על החקירה, שנראה שאינה הולכת לשום מקום.

     

    "אפילו שיעצרו אותי, שיעשו משהו". יוסף סלהוב (צילום: מוטי קמחי) (צילום: מוטי קמחי)
    "אפילו שיעצרו אותי, שיעשו משהו". יוסף סלהוב(צילום: מוטי קמחי)

     

    "אף אחד לא רוצה באמת שידעו מה קרה בסיפור הזה", אמר ל-ynet גורם במשטרה. ואכן, קשה שלא לחוש שאין דחיפות מיוחדת לפענח את התיק. על פרטי החקירה עצמם מוטל צו, אולם דווקא הדברים שלא נעשו מעוררים שאלות. איש לא נעצר, ולטענת האב לא נגבתה ממנו כלל עדות. "אתה יודע מה - שיעצרו גם אותי. לפחות שיעשו משהו. הרי אני בין האחרונים שדיברו איתו", אומר בכאב יוסף. "היה לו טלפון, יודעים עם מי דיבר, מה, אין את מי לעצור? יש עוד מקרה כזה במדינת ישראל?"

     

    על אף שבמשטרה לא מודים בכך בפה מלא, הרי שבחדרי חדרים דווקא כן מנסים לסגור את הפרשה - בכסף. רק לאחרונה הגיעה לסיומה פרשת ענבל עמרם, שעקב מחדל של שוטרים זוטרים לא נערך חיפוש אחריה, והצעירה נרצחה בידי גנב רכב. המשטרה הסכימה בהליך גישור לשלם למשפחתה יותר מ-3 מיליון שקלים. יוסף סלהוב כבר זומן לפגישה אחת בפרקליטות, שם דיברו איתו על סכומי פיצויים. בינתיים נכנסו לתמונה גם היורשים החוקיים של סלהוב, אבל נושא הפיצוי לא נסגר.

     

    המבקר: ליקויים משמעותיים

    מבקר המדינה בדק את התנהלות המשטרה טרם הרצח, וגם בפרשת רצח סוכן נוסף, חודש אחרי סלהוב. באפריל השנה הועברו הממצאים - שנותרו חסויים - למפכ"ל ולשר לביטחון פנים. הבדיקה הושהתה שנתיים לבקשת המשטרה והפרקליטות, בקשה שאותה הגדיר המבקר, השופט בדימוס מיכה לינדנשטראוס, "בלתי סבירה ובלתי ראויה".

     

    דנינו. "האחריות רובצת לפתחו של הדרג הפיקודי העליון" (צילום: גיל יוחנן) (צילום: גיל יוחנן)
    דנינו. "האחריות רובצת לפתחו של הדרג הפיקודי העליון"(צילום: גיל יוחנן)

     

    במסמך שלא הוסתר, כתב המבקר כי נמצאו "ליקויים מערכתיים משמעותיים בתפקודן של יחידות משטרה". הוא הוטרד מ"תופעה בולטת של חוסר אמון בין גורמי משטרה שונים, בינם לבין עצמם, לרבות הבכירים שבהם" וציין כי "יש מקום גם לשיפור משמעותי בהטמעת ערכים של תרבות של תחקיר והפקת לקחים". אחריות אישית קונקרטית לא נקבעה, אבל הוזכר ש"האחריות הכוללת לדרך ההתנהלות רובצת מטבע הדברים תמיד לפתחו של הדרג הפיקודי העליון של המשטרה". למרות זאת, דנינו הוכשר לתפקיד המפכ"ל, אחרי עיכוב מביך.

     

    את החקירה עצמה המבקר לא בדק. לפני כשנתיים היא הועברה מהיחידה המרכזית (ימ"ר) של מחוז מרכז, שסלהוב היה סוכן שלה, לידי היחידה לפשעים בינלאומיים (יאחב"ל). במשטרה טוענים כי נעשו פעולות חקירה רבות, אבל על פני השטח נראה שהפעולה הכי משמעותית הייתה הוצאת צווי איסור פרסום.

     

    "זאת הייתה אמורה להיות חקירת דגל של המשטרה, לברר מי רצח להם סוכן ומי נתן לו את המידע", אמר קצין בכיר במערכת. בינתיים הרוצח לא נתפס, והשאלות באוויר. למה אין עדיין עצור בפרשה?
    כיצד ייתכן שאנשים שהכירו את הסיפור לא נקראו למסור עדות? ומדוע רכוש אישי שנשא סלהוב ביום הרצח לא הועבר למשפחה, יותר מחמש שנים אחרי? השאלה היחידה שעליה כנראה נקבל תשובה בקרוב, היא כמה כסף תשלם המדינה כדי לפצות על ההתרחשויות בסיפור עם הסוד הגדול.

     

    מהמשטרה נמסר בתגובה: "החקירה הועברה ביולי 2009 ליאחב"ל ומתנהלת באופן רצוף תחת צו איסור פרסום".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    אייל סלהוב. "אל תדאג אבא, אני מוגן"
    צילום רפרודוקציה: מוטי קמחי
    רב-ניצב יוחנן דנינו. היה ראש אגף החקירות והמודיעין
    צילום: אליעד לוי
    רב-ניצב בדימוס דודי כהן. היה מפקד המחוז
    צילום: גיל יוחנן
    מומלצים