שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    לאהוב עד מוות - כשהאהבה הופכת לאובססיה

    כיצד ניתן לזהות אובססיביות במערכת יחסים, מה עושים במקרה שבן הזוג האובססיבי מאיים בהתאבדות והאם אובססיה יכולה לשרת את שני הצדדים המעורבים? ד"ר דניאל דריי פורם קשרים

    רבים מאיתנו חוו לפחות פעם אחת בחייהם מערכת יחסים בה צד אחד היה מעוניין לקבל יותר מהצד השני בקשר. חוסר סימטריה בקשר הוא מצב טבעי, אולם נקודות הקיצון שלו עלולות להיות מסוכנות ולהתבטא באובססיביות של ממש. 

     

    עוד על אובססיה בערוץ יחסים:

    תמיד אהבתי מין אבל עכשיו זאת כבר אובססיה

    ניסיתי לשכוח אותך, באמת שניסיתי. אובססיה  

    נא להכיר: אובססיבית וירטואלית

    מדברים על אובססיות גם בפייסבוק שלנו

     

    אובססיביות במערכת יחסים מתרחשת בדרך כלל במצבים בהם קיים פער בין האהבה ובין החיבור וההבנה של הקשר עצמו. למעשה, האהבה היא כבר לא העיקר בקשר. העיקר הופך להיות מושא האובססיביות. 

     

    זאת כבר מזמן לא אהבה

    במערכת יחסים מסוג זה, הצד האובססיבי לא מיטיב לקרוא נכון את טיב הקשר. זה יכול להתבטא בציפייה להדדיות בתכיפות השיחות הטלפוניות, המפגשים, בביקורי הפתעה ללא הזמנה, במפגשים 'אקראיים' ברחוב וגם במעקב. החוליה האובססיבית בקשר לא תודה בזה, אבל אהבה כבר אין כאן. בן הזוג הופך להיות אובייקט להבדיל מאהוב.

     

    מתקיים כאן נתק מהדמות האהובה, מהדמות שהיינו רוצים בקרבתה, ואילו המניע הופך להיות סיפוק של איזשהו צורך עצמי בלבד. במקביל מתחילה התעלמות מרגשותיו של בן הזוג, ועם העלייה בחוסר שביעות הרצון מהתנהלות הקשר, האהבה הופכת לכאב, והכאב הופך להיות ה'דלק' שמניע את הקשר הבעייתי.

     

    איומי סרק ותו לא 

    יתכן והאדם האובססיבי מחזיק בצורך פנימי לתפוס את תפקיד הקורבן, ומערכת יחסים שכזו עונה לו על הצורך הזה. אולם יש לזכור שבמערכת יחסים כזו יש שני קורבנות!

     

    שיא שלילי של אובססיביות במערכת היחסים הוא כמובן האיום בהתאבדות. למרבה המזל, לאורך כל שנות עבודתי כמטפל לא נתקלתי אפילו בפעם אחת במאיים שמימש את האיום למרות שנעזב.

     

    נקודת הקיצון של האובססיה הזוגית. איום בהתאבדות (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
    נקודת הקיצון של האובססיה הזוגית. איום בהתאבדות(צילום: shutterstock)

     

    קיימים מקרים רבים בהם הצד שחש מאוים נאלץ להישאר במערכת היחסים או למלא את רצון בן הזוג, רק בגלל הפחד שהחוליה האובססיבית תזיק לעצמה או תפגע בו בכוונה. במקרים בהם קיים חשש מסוג זה, התערבות טיפולית היא חיונית להמשך הקשר. בכל מקרה, יש צורך לערב בן משפחה או קרוב אחר, שלא תאלצו להתמודד עם הסיטואציה הלא נעימה הזאת לבדכם. חשוב מאד שתסירו דאגה ממצפונכם. האיום בהתאבדות מקורו בבעיות אישיותיות של המאיים, ולא חלילה בכם.

     

     

    באיום להתאבדות, המאיים משיג את מטרתו - קבלת שליטה על התנהלות מערכת היחסים. בן הזוג נשאר למרות שאינו מעוניין בכך, ומכאן יש לגיטימציה לנהל את כל מערכת היחסים על פי צרכיו האישיים של המאיים. הוא קובע מעתה את הלך הרוח של היחסים: מתי לדבר ועם מי, מתי להיפגש, היכן וכדומה. התוצאה היא תלות, שרחוקה שנות-אור מאהבה בריאה ואמיתית.

     

    לעיתים תתכן סימביוטיקה במערכת יחסים עם צד אובססיבי, כך שהאובססיה תשרת את שני הצדדים המעורבים. זה קורה כשמושא האובססיה מבקש להרגיש נשלט, או מעוניין להרגיש שנזקקים לו. עליי לציין שגם אם אתם מחזיקים בצורך פנימי זה, חשוב מאד להציב גבולות ברורים לפרטנר/ית שלכם, כדי למנוע עוגמת נפש והתפתחויות הרסניות בעתיד.

     

    ד"ר דניאל דריי – רופא, סקסולוג מתמחה בטיפול מיני וזוגי. מנהל פורטל "תורת היחסים" הכולל מדריכי זוגיות, אהבה ומיניות.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    הכרויות
    כתבו לנו
    מומלצים