שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות

    "יש כוונה להעביר כוח רב מדי למועצת הקולנוע"

    בכירים בענף הקולנוע טוענים לאי שקיפות וחשש מפוליטיזציה של התחום בעקבות הצעות מועצת הקולנוע לתיקון הקריטריונים. "זה אבסורד דומה לכך שזכייניות הטלוויזיה הפכו את הריאליטי להפקות מקור", הם טוענים לקראת הדיון הפומבי בנושא

    כוונת המועצה לקולנוע להכניס תיקונים משמעותיים בחוק הקולנוע, שמציין השנה עשור לכינונו, גררה תגובות חריפות מצד חברי פורום מפיקי הקולנוע. חלקם אף ייקחו חלק בכנס של ענף הקולנוע בישראל המתוכנן להיערך ביום ה' (8 בדצמבר), בחיפה.

     

     

    "בניגוד למקובל, לא העבירו אלינו את המלצות הוועדה עצמן, אלא אך ורק נייר עם מספר הערות כלליות המבטאות מגמה כללית ומעורפלת" אומר ל-ynet, היועץ המשפטי של איגוד המפיקים, עו"ד אמיר רוזנברג. "אי אפשר להתייחס למסמך כזה ברצינות. אי פרסום המלצות הוועדה עצמן מעורר בתעשיה חששות כבדים.

    אין להעלות על הדעת יציאה לשימוע בלי שקיפות מלאה של ההמלצות, הבסיס ההגיוני שלהן, והנימוקים לשינויים המבוקשים במבחני התמיכה. ברמה הציבורית והעקרונית,הותירה מועצת הקולנוע את תעשיית הקולנוע באפילה, עם סימני שאלה גדולים שאינם מאפשרים להתייחס לא לדברים הטובים ולא לדברים הפחות טובים אותם אמורים השינויים לבשר. איש איננו מבין מה הסיבה לכך".

     

    "סעיפים מסוכנים ובלתי מקובלים"

    בפורום מפיקי הקולנוע, שהתארגנו לראשונה במסגרת האיגוד בצל מה שהם מגדירים כ"סכנה לעתיד הענף", אמרו ל-ynet: "מקריאת ראשי הפרקים של תיקוני הקריטריונים, ברור לנו שרב הנעלם על הגלוי אך כבר במסמך החסר שהועבר אלינו, יש מספר סעיפים שאנו רואים בהם מסוכנים ובלתי מקובלים. ניכרת הכוונה להעניק למועצה כוח גדול ורב מדי, ללא יכולת מקצועית נאותה. משמעות הדבר עלולה להוביל לשליטה בתכנים וביצירות על פי אג'נדות זרות ומשתנות ואילוץ או עידוד הקרנות לבחור בסרטים מסחריים על פני סרטי ארט. לפני הכל אנו מבקשים שיעבירו לידינו את המסמך המלא שמפרט את כוונות המועצה לאשורן".

     

    גורמים מרכזיים בתעשיית הקולנוע מציינים כי בין הסעיפים הבעייתיים ומעוררי החשש גם 5 ב', המחייב את קרנות הקולנוע למנות לקטורים לבחירת הסרטים שיזכו לתמיכה על פי "מגוון הדעות הרווחות בחברה הישראלית".

     

    כיוון שסעיף זה הוא היחיד המתייחס לדרישות התפקיד של הלקטורים טוענים בתעשייה: "זו דרישה מסוכנת ומזיקה שעלולה לאפשר כניסה של גורמים פוליטיים, לא מקצועיים, המשרתים אג'נדות זרות לאמנות הקולנוע. נאמר בעבר על ידי וועדת המחקר של הכנסת, כי הסרטים הישראליים מייצגים נאמנה את מגוון הדעות בארץ זאת ללא פילוח של לקטורים על פי דעותיהם, מוצאם, או מיקומם הגיאוגרפי. על לקטורים להיבחר על פי בסיס מקצועי ויכולותיהם המוכחות בתחום הקולנוע המגוון דיו".

     

    שלמה בראבא ב"הערת שוליים". פחות כסף לפיצ'רים? ()
    שלמה בראבא ב"הערת שוליים". פחות כסף לפיצ'רים?
     

     

    גם סעיף 10 במסמך התיקונים הכללי, שהועבר ליוצרים, מעורר סערה. תחת הסעיף שענינו "יצירת מרווח תקציבי ליוזמות של מועצת הקולנוע", מאפשרת המועצה לעצמה להמליץ על תמיכה של עד 1.5 מיליון שקלים לטובת פרויקטים שונים שעניינם פריפריה וחממות יצירה, סדנאות לקידום יוצרים צעירים, קירוב יוצרים וקהלים ממגזרים שונים וקידום הסרט הישראלי בקרב הציבור.

     

    בקהילת הקולנוע טוענים כי חלק מהסעיפים ממילא זוכים לתמיכה דרך הקרנות מה שמייצר כפילות תקציבית ותוהים: "מה פירושם של הכספים הייעודיים? על פי אילו קריטריונים יחולקו? ומדוע יש להעביר 2.2% מתוך התקציב המצומצם גם כך לפרויקטים שממילא ישנן קרנות שמתקצבות פרויקטים מקבילים. גם כאן מדובר בסעיף שעלול לשרת אג'נדות לא ענייניות לעשייה הקולנועית".

     

    בניגוד לדבריו של יו"ר מועצת הקולנוע, דוד אלכסנדר, כפי שהובאו בראיון שהעניק ל-ynet, גם סעיף 8 המתייחס לחלוקה מחודשת של תחומי התמיכה, מעורר מחלוקת. בסעיף זה מבקשת המועצה להסב את ההקצעות שהיו עד כה לתחום הדרמה הבודדת לטובת הסרט העלילתי הקצר; להגדיל משמעותית את התמיכה בתחום הקולנוע הייעודי; לבטל את תקצוב הפרסים שלטענת המועצה מוענקים ממילא במסגרת פסטיבלים. מתוך 6.5 מיליוני השקלים שהוקצו עד כה לדרמות יופרש סכום שאינו מוגדר במסמך גם לאותן יוזמות של מועצת הקולנוע.

     

    "זה נכון שמדובר בכספים ששוכבים בקרנות כיוון שלדרמות בודדות אין דורש, אבל להשקיע את מרבית הכסף הזה בסרטים קצרים שהיו טרנד שלא תפס תאוצה לפני שנתיים, זה חוסר הבנה של הענף בארץ ובעולם", אומרים בתעשייה ומדגישים, "אם אין פלטפורמות שישדרו את הסרטים הקצרים, למה לכוון את כל הכסף הזה לשם? אנחנו מבינים את הרצון לקידום יצירה צעירה ואף חושבים שזה חשוב, אבל את התמיכה בתחום ניתן לתת במסגרת מיוחדת שמוגדרת תחת יצירה צעירה".

     

    "תפקיד המדינה להגן על היצירה האיכותית"

    את תת הסעיף שמבקש להעביר חלק מכספי הדרמה הבודדת לטובת יוזמות מיוחדות של המועצה מוגדר על ידי בכירים בתחום ככפל תמיכה לסעיף שממילא על פי ההמלצות אמור לזכות לתקצוב של 1.5 מיליון שקלים. "בסופו של דבר מה שיקרה זה שהקרנות 'יבזבזו' הרבה מאד כסף על סרטים קטנים ומסלולים שונים שחלקם נכפים עליהם. כל אלה יכרסמו בתקצוב לפיצ'רים שמיועדים לאקרנים והם פַּניה של התעשייה, שגריריה הטובים ביותר והיצירות עמן נפגש הקהל בבית ומחוצה לו", הם אומרים ומדגישים:

     

    "אם הקרנות משקיעות מעט כסף בפיצ'רים, מפיקי הסרטים צריכים לחפש כסף פרטי שנמצא בארץ במשורה ובאופן ריכוזי אצל מעט מפיצים. זה יוצר תלות מסוכנת שעלולה להדיר את המפיקים והיוצרים מהשליטה בתוצר. הסעיף הזה מעודד השקעה של כסף פרטי בסרטים וכולנו יודעים שמי שמשקיע כסף פרטי רוצה רווחים ולכן יעדיף תמיד סרטים מסחריים על פני ארט-האוס. תפקיד המדינה להגן על היצירה הקולנועית האיכותית ולעודד אותה ולא לחזק את הרייטינג".

     

    סעיף נוסף שמחזק את מגמת "עידוד הרייטינג" להגדרתם הוא באופן פרדוקסלי זה המוגדר תחת הכותרת "הערכה איכותנית" ודורש למעשה מן הקרנות להוכיח החזרת כספי ההשקעה בין היתר ממכירת כרטיסים. "הם קוראים לזה איכות אבל מודדים אותה במכירת כרטיסים. אנחנו לא מבינים כיצד זה מתיישב", הם אומרים, "בארץ, כמו בהוליווד, אתה לא יודע מה ימכור כרטיסים ולכן סביר להניח שהכסף יושקע בהפקות סופר מסחריות רק כדי לענות על הקריטריון. משמעות הדבר פעם נוספת היא דחיקת הסרטים הלא מסחריים אל השוליים", הם אומרים ומדגישים, "זה אבסורד דומה לכך שזכייניות הטלוויזיה הפכו את הריאליטי להפקות מקור".

     

    בין ההצעות לשינוי הקריטריונים שיעלו היוצרים, הבמאים, המפיקים והנהלות הקרנות ביום חמישי הקרוב בפני חברי מועצת הקולנוע גם: הגדלת התמיכה בהפקות גדולות שעומדת כיום בין 20 ל-70 אחוזים מעלות הסרט, לתמיכה של בין 50 ל-70 אחוזים במטרה לצמצם את התלות במפיצים לוקאליים או בשותפים מחו"ל; הכפלת הניקוד שהמועצה נותנת לסרטים ניסיוניים שעומדת כיום על ארבעה אחוזים וצמצום משמעותי של הדרישה להוכיח החזר כספי ההשקעה ומכירת כרטיסים שנאמד בשמונה אחוזים.

     

    את תת הסעיף שמאפשר למועצה לתקצב כל קרן על פי "הערכה כללית בדבר תכנית עבודתה ותרומתה לקידום הקולנוע", שנאמדת כיום ב-12 אחוזים מתקצוב הקרנות, מגדירים בענף כ"שערורייתי" ואומרים: "זה סעיף שיאפשר פוליטיזציה בדרג גבוה. אנחנו לא מבינים מהו בדיוק מדד האיכות הזה ומה פשרו".

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    יו"ר מועצת הקולנוע, דוד אלכסנדר. רוצה עוד כוח?
    צילום: גיל נחושתן
    לאתר ההטבות
    מומלצים