שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    ג'רי לואיס: פרופסור מטורף עם תעודות
    מלך הקומדיה מגיע למועדון הסרט המופרע: ממנהל בית הספר שקרא לו "יהודי טיפש", דרך הזוגיות הקולנועית עם דין מרטין ועד משדרי ההתרמה הארוכים - זהו סיפורו של ג'רי לואיס

    מדי חודש, אני מגולל את סיפורו של מישהו ששינה את העולם עם הקומדיות שלו. זה קורה כאן על מסך המחשב, ואחר כך מול קהל חי על במות הסינמטקים. בדרך כלל, בסיומו של אירוע כזה מגיע מישהו מהקהל ושואל: "אבל מה עם ג'רי לואיס?". ובכן, בצרפת קוראים לו "Le Roi du Crazy" (מלך המטורפים), באיטליה קוראים לו פיקצ'יאטלו (המשוגע), בארצות הברית פשוט קוראים לו "מלך הקומדיה" - קבלו אותו!

     

     

    הוא נולד ב-1926 בשם ג'וזף לביץ'. הוריו היו שחקנים, ובגיל חמש אביו החליט לתת לו להופיע על במה. השניים שרו יחד וזכו לתשואות. בסיום השיר לחש לו אביו: "ג'רי, תשתחווה". ג'רי כל כך התרגש שהרגל שלו מעדה, והוא נפל מהבמה אל תוך פנס תאורה - שהתפוצץ. האירוע הפחיד אותו, אבל הקהל - משוכנע שמדובר בקטע שתוכנן מראש - התגלגל מצחוק. אחרי שהתאושש מההלם הראשוני, ג'רי חייך ואמר לעצמו: "עכשיו זכיתי לצחוק הראשון שלי מהקהל". לדבריו, הוא אהב את הצחוק יותר מאשר את מחיאות הכפיים - ואותה תאונה הפכה אותו למה שהוא היום.

     

    בגיל 15 גרם לפיצוץ אחר, הפעם במעבדת הפיזיקה בבית הספר. המנהל הזמין אותו לשיחה, במהלכה קרא לו "יהודי טיפש". ג'רי היה המום ומבלי לחשוב פעמיים השליך אגרוף בפניו של המנהל. הוא הושעה מבית הספר ומאז לא חזר. הוא מצא עבודה בבית מלון ובידר את הלקוחות, בתקווה להפוך לקומיקאי. אחד הקטעים האהובים עליו היה לנגן תקליט ולחקות את הזמר המושמע (היום, בעידן היוטיוב, קוראים לזה ליפ-דאב). אביו של ג'רי שמע על כך, התנגד לכך שהילד יהפוך לשחקן ואפילו גרם לפיטוריו. אבל ג'רי לא ויתר: בגיל 16 הוא החל להופיע בכל מועדון בחוף המזרחי שהסכים לקבל אותו - תמורת 11 דולר ללילה.

     

    ג'רי לואיס ודין מרטין. הזוג המוכשר (צילום: gettyimages) (צילום: gettyimages)
    ג'רי לואיס ודין מרטין. הזוג המוכשר(צילום: gettyimages)

     

    בגיל 18, בסיומה של אחת ההופעות הללו, פגש את הבחור היפה ביותר שראה אי פעם, לדבריו. זה היה הזמר דין מרטין שהופיע שם באותו הערב, והשניים הפכו לחברים. ביום הולדתו העשרים של ג'רי, מרטין החליט להקדיש לו שיר על הבמה. באמצע השיר, לואיס נעמד מאחוריו והתחיל לחקות אותו. הוא שר, רקד וחיקה באצבעותיו תנועות מספריים ליד האף, רמז לניתוח הפלסטי שמרטין עבר. הקהל צרח מצחוק. השניים החלו להופיע יחד והפכו לצמד קומי מפורסם, וכל האולפנים הגדולים בהוליווד ניסו להחתים אותם על חוזה לסרט קולנוע.

     

    ב-1949 לוהקו השניים לסרט "My Friend Irma". ג'רי לואיס קיבל תפקיד דרמטי והמפיק, שצפה בלואיס מתקשה "להיכנס לדמות", הודיע לו שהוא מפוטר - והחליט להשאיר בסרט רק את מרטין. לואיס, שכבר ארז את חפציו, ביקש פגישה אחרונה עם המפיק ואמר לו: " למרטין ולי היה משהו נהדר על הבמה. התפקיד שנתת לי פשוט לא מתאים לי, אני מבקש לפגוש את התסריטאי".

     

    וכך ישב לואיס עם התסריטאי ויצר דמות חדשה בשם סימור, החבר המשוגע של מרטין. הסרט היה לשובר קופות וסרט ההמשך אף זכה להכנסות כפולות. הצמד מרטין-לואיס המשיך ל-16 סרטים נוספים ביחד, ובשנים 1950-1956 החזיקו השניים מדי שנה בתואר הסרט המכניס ביותר בעולם.

     

     

    לואיס היה מאוד סקרן לגבי תהליך יצירת סרט קולנוע מהרגע הראשון. הוא למשל לא הבין למה אומרים להם "תעשו את זה שוב בבקשה". הוא ידע שלקומיקאי שמופיע מול קהל אין הזדמנות שניה, וכשעושים משהו בפעם השניה - הספונטניות נעלמת. מרטין ולואיס החליטו שבשם הספונטניות - אצלם אין טייק שני: כל טייק הוא טייק ראשון.

     

    ב-1950 לואיס ומרטין קיבלו סדרת טלוויזיה משלהם. שלא כמו הקולנוע, הטלוויזיה היתה אז בראשיתה והטירוף חגג. מי ששילמו לראות אותם במועדונים, קיבלו אותם כעת בחינם כל שבוע.

     

     

    נראה היה שכלום לא יוכל לעצור אותם - כלום, חוץ מהם עצמם. כיוון שלואיס היה הצלע הקומית יותר, נוצר חוסר איזון ומרטין הרגיש שהוא עומד בצילו של שותפו המצחיק. גם מפיקי הסרטים תרמו לחוסר האיזון ביניהם ופעם, כשקיבלו תסריט לסרט בו מרטין לא מופיע עד לעמוד 31, התפתח ויכוח בין השניים. ב-1956, אחרי שותפות יצירתית בת עשור, הם החליטו להיפרד. לואיס אומר שגם היום, אחרי כל השנים, הוא לא מסוגל לצפות בסרט "Hollywood Or Bust", שהיה סרטם האחרון יחד. הסרט נחשב להצלחה קופתית, אבל מאחורי הקלעים השניים כלל לא דיברו זה עם זה.

     

    גדול גם לבד

    ג'רי לואיס החליט להסתער על עסקי השעשועים לבדו - ובכל הכוח. הוא ייצר שני סרטים מדי שנה, וכיכב בסדרת טלוויזיה משלו. ב-1960 הוחתם על חוזה של 10 מיליון דולר - הסכום הגדול ביותר בתולדות הקולנוע עד אז, מה שאיפשר לו לשלוט בסרטים בהם כיכב, מהרעיון הראשוני ועד לעריכה הסופית. כך הפך לבמאי, הכותב, הכוכב והמפיק של סרטיו, שהפכו עמוסים בגאגים מטורפים ובהומור פרוע. אבל אז נתקל בבעיה חדשה: במאי אמור להביט בשחקן דרך עדשת המצלמה, וכשלואיס ממלא את שני התפקידים - זה בלתי אפשרי.

     

    לואיס ביקש לבנות מכשיר שיוכל לעזור לו לצפות בחומרים מיד עם צילומם. ב-1960 טכנולוגיה כזו לא היתה בנמצא (מצלמת הקולנוע דרשה פיתוח הפילם במעבדה, תהליך שארך כמה ימים). לואיס ביקש לחבר מצלמת וידאו אל מצלמת הקולנוע ולייצר עבורו מתקן נייד שיוכל להקליט את החומר המצולם ולהקרין אותו. כך, ב-1960, היה לואיס האיש שקידם את המצאתו של מה שיהפוך בהמשך למכשיר הווידאו הביתי. איגוד הצלמים האמריקני העניק ללואיס פרס על תושייתו זו, שהשפיעה על עבודת הבימוי בעשרות השנים שחלפו מאז.

     

     

    ב-1962 כתב, ביים וכיכב במה שנחשב עד היום ליצירת המופת שלו - "הפרופסור המטורף", סיפורו של פרופסור שיוצר שיקוי שהופך אותו מחנון בלתי נסבל לחתיך מתנשא. זו היתה למעשה גרסה מחודשת לסיפור פרנקנשטיין, עם חידוש שלא נעשה באף סרט מפלצות קודם לכן: המפלצת היתה יפה יותר מהאדם שיצר אותה.

     

     

    על פי דמותו של הפרופסור המטורף נבנתה דמותו של פרופסור פרינק מהסדרה "משפחת סימפסון". באחד הפרקים, לואיס עצמו הוזמן לדבב את אביה המצוייר של הדמות.

     

     

    לואיס זכה בתואר סרט המצליח של השנה ארבע פעמים נוספות, בשנים 1957-1964. אולם משהו אחר קרה לו במקביל לקריירה הקולנועית: ב-1951, אחד מאנשי הצוות שעבד עם לואיס סיפר לו על אחיינו שמת ממחלת ניוון שרירים מולדת, בגיל עשרה חודשים בלבד. לואיס מצדו יזם מבצע התרמה מיוחד לטובת החולים במחלה זו.

     

    שנתיים לאחר מכן הצליחו לגייס סכום של שני מיליון דולר. ב-1966 הפך הפרויקט לשידור בן 19 שעות בהנחיית לואיס, כשהוא מגייס למטרה את מיטב האמנים - מג'ון לנון דרך מייקל ג'קסון ועד סלין דיון. ב-1975, השידור הזה זכה לרייטינג הגבוה ביותר באותה שנה. שנה אחר כך, התוכנית היתה מרגשת במיוחד - כשפרנק סינטרה הפתיע והזמין את דין מרטין להשלים עם לואיס בשידור חי.

     

     

    רק בשנה שעברה, לואיס פרש מהנחיית האירוע - אחרי שהצליח לגייס סכום מצטבר של כשני מיליארד וחצי דולרים לטובת פרויקט "הילדים של לואיס". כשלימד

    קולנוע, בכיתתו ישבו בין השאר סטיבן שפילברג וג'ורג' לוקאס. וודי אלן ביקש שיביים את סרטו הראשון, ורק אחרי שלואיס סירב בגלל מחויבויות קודמות - אלן החליט לביים בעצמו.

     

    ב-1983 הציע לו מרטין סקורסזה לשחק בסרט "מלך הקומדיה", לצידו של רוברט דה נירו. לואיס אהב את הרעיון ונפגש עם השניים לשיחת תחקיר על הדמויות בסרט. דה נירו שאל אותו: "אז איך זה להיות סלבריטי?". לואיס לא הבין את השאלה: "מה זאת אומרת? הרי אתה שיחקת בנהג מונית, אתה סלבריטי בעצמך". "כן", הקשה דה נירו, "אבל אתה סלבריטי עם נסיון של חמישים שנה".

     

     

    הסרט שיוקרן בשבוע הבא בסינמטקים הוא "נער השליחויות". פרודיה מטורפת על החיים באולפני ההסרטה ההוליוודיים. זה סרטו השני של לואיס כבמאי והעלילה ההזויה היא רק תירוץ לשרשרת גאגים פרי דמיונו של מי שהתחיל את דרכו בזכות פנס שבור - "מלך הקומדיה", ג'רי לואיס.

     

    אלון גור אריה הוא במאי, תסריטאי ומרצה על קומדיות באירועי "מועדון הסרט המופרע" ברחבי הארץ. בשבת, 24 בדצמבר, יוקדש האירוע בסינמטק תל אביב לג'רי לואיס עם הקרנת הסרט "נער השליחויות". האירוע יגיע לסינמטק ירושלים בחמישי, 29 בדצמבר. מפגש "פיקסאר" עם הקרנת הסרט "מפלצות בע"מ" ייערך בסינמטק חיפה בחמישי, 22 בדצמבר. מפגש "האחים מרקס" ייערך באולם הקולנוע של קיבוץ מזרע ברביעי, 4 בינואר, ובסיומו תוקרן הקומדיה "לילה בקזבלנקה". מופע היפופוטם והקרנת הקומדיה "המוסד הסגור" ייערכו בשישי, 13 בינואר, בסינמטק תל אביב.

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: Gettyimages
    ג'רי לואיס. ברוך הבא למועדון!
    צילום: Gettyimages
    לאתר ההטבות
    מומלצים