במועדון הסרט המופרע אנו מנסים מדי חודש להיכנס לראשו של אחד מיוצרי הקומדיות הגדולים בתולדות הקולנוע. הפעם, ננסה להבין את אחת התופעות הוותיקות בתחום, כזו שנמשכת עד היום ונושאת את השם "האחים מרקס".
הסרטים שלהם היו מופרעים ואנרכיסטיים, והם הרשו לעצמם לעבור את הגבול בצורה שגם בימינו נחשבת שערורייתית.
חמשת האחים נולדו לזוג חייטים יהודים ועניים בברוקלין, ניו יורק. ב-1887 נולד הבן הבכור לאונרד, ואחריו נולדו אדולף, ג'וליוס, מילטון והרברט. יום אחד לקח
| המועדון הראשון |
|
| האקדמיה לצחוק / אלון גור-אריה |
|
כיצד נולד הרעיון ל"טיסה נעימה" ומה מקור הדמיון בין "סודי ביותר" לסרטי ג'יימס בונד? לרגל אירוע הפתיחה של "מועדון הסרט המופרע", אלון גור-אריה ("המוסד הסגור") חוזר לסיפורים הקטנים שמאחורי הפרודיות הגדולות של שנות ה-80 |
| לכתבה המלאה |
|
|
|
לאונרד את אחיו למשחק פוקר עם הקומיקאי ארט פישר, שנהג לחלק כינויים לאנשים. במהלך המשחק אמר פישר ללאונרד: "אתה תמיד רודף אחרי צ'יקס (כינוי לחתיכות), אז נראה לי שמתאים לך השם צ'יקו". צ'יקו רודף השמלות, אגב, היה אז בן 15.
הבא בתור לזכות בכינוי חדש היה ג'וליוס הצעיר, שנהג להסתובב עם שק תלוי סביב צווארו, פריט אופנתי בשם "גראוץ'-בג" שבו היה שם כסף קטן וחפצים אישיים. "לך נקרא גראוצ'ו, על שם השק הזה, וחוץ מזה אתה כל הזמן גראוצ'י (עצבני)", אמר לו פישר. אדולף זכה בכינוי הארפו כיוון שאהב לנגן בנבל (Harp). מילטון כונה גאמו, והרברט - זאפו.
האחים מרקס. עדיין מסעירים (צילומים: Gettyimages imagebank)
אמם היהודיה דחפה אותם ללמוד לנגן ולשיר. היא וארבעה מילדיה הקימו להקה בשם "ארבעת הזמירים", והמופע שלהם כלל שירים וביניהם קטעי קישור קומיים. ב-1912 הופיעה המשפחה בעיירה נקוגדוצ'ס שבטקסס בפני קהל שרובו הורכב מבוקרים מנומנמים. באמצע ההופעה התפרץ לאולם מישהו וצעק "עדר משתולל!" - הטקסנים חובבי האקשן ידעו שמשהו מעניין קורה בחוץ ותוך שתי דקות האולם התרוקן. ואכן, עדר של פרדות נמלטות השתולל ברחוב הראשי של העיירה. הקהל נהנה מהמחזה, חוץ ממי שהפרדות פגעו בו כמובן.
אחרי שהפרדות נאספו חזר הקהל לאולם, אך חברי הלהקה הרגישו פגועים: גראוצ'יו, שכעס יותר מכולם, עלה לבמה ואילתר משפט מעליב בחרוזים: "The City of Nacogdoches is full of cockroaches" (העיירה נקוגדוצ'ס מלאה בג'וקים). הקהל הטקסני פרץ בצחוק לשמע השנינות המטופשת. גראוצ'ו
| המועדון השני |
|
| הקרקס מכה שנית / אלון גור-אריה |
|
כיצד שוכנעו אנשי ה-BBC לאשר את הפקת "הקרקס המעופף" ואיך הציל ג'ורג' האריסון את "בריאן כוכב עליון"? רגע לפני האיחוד החגיגי, מועדון הסרט המופרע מצדיע ל"מונטי פייתון" |
| לכתבה המלאה |
|
|
|
הכועס לא התבלבל, והמשיך להעליב את הקהל בצורה מחוכמת כשהוא מקבל עוד ועוד מחיאות כפיים אחרי כל עלבון. הוא באמת התכוון לפגוע בכבודם של הטקסנים המתלהמים. במקום זאת, הוא זכה לתשואות.
השמועות על מופע העלבונות נפוצו לכל עבר וגרמו לאחים לשינוי קריירה מהיר - משירה לקומדיה, כשצ'יקו הבכור משמש כאמרגן. עם הזמן התחיל גראוצ'ו לצייר לעצמו שפם וגבות עבות ושיכלל את סגנונו החצוף
(עד סרטם האחרון של האחים, גרוצ'ו היה מחוסר שפם מחוץ לשעות העבודה). צ'יקו החל לדבר במבטא שנשמע איטלקי, פרודיה על הטיפוסים שהכיר בילדותו בברונקס, והארפו בחר להציג עצמו כאילם.
הארפו, כמובן, יכול היה לדבר; אבל אחרי שקרא ביקורת של על הופעתו ובה נטען כי הוא היה מבריק עד לרגע שבו פתח את פיו, הוא הפך לפנטומימאי בין לילה. את השתיקה פיתח לאמנות מרהיבה ומצחיקה,
שכיכבה בכל 13 הסרטים של האחים מרקס.
מתוך "מרק ברווז". יצירת מופת, למרות הכישלון הראשוני
המופעים שלהם זכו להצלחה אדירה עד שאולפני פרמאונט החלו להסריט אותם. שני הסרטים הראשונים שלהם, "אגוזי קוקוס" ("The Cocoanuts") ו
"קרקרים של חיות" ("Animal Crackers"),
היו למעשה גרסאות קולנועיות להצגות בברודוויי.
באותם ימים סאונד היה דבר חדש יחסית בקולנוע. "אגוזי קוקוס", למשל, צולם מוקדם בבוקר כדי שרעש המכוניות ברחוב לא יפריע לצילומים, מה שהשאיר את הערב פנוי כדי להופיע על הבמה עם "קרקרים של חיות". התוצאה על מסך הקולנוע היתה מדויקת, והקהל שאג מצחוק.
סרטם החמישי בפרמאונט זכה לשם "מרק ברווז" ("Duck Soup"),
סרט אנטי מלחמתי שמספר על מדינת פרידוניה הדמיונית שיוצאת למלחמה בגלל סיבות מטופשות במיוחד. הסרט כשל בקופות כי הקהל לא הבין אותו, אבל לימים הוכרז על ידי מכון הסרטים האמריקני כאחת מחמש הקומדיות הטובות ביותר אי
| המועדון השלישי |
|
| ברוקס הגדול מכולם / אלון גור אריה |
|
למה פחדו האולפנים מ"המפיקים"? מי אמר את המילה היחידה ב"סרט אילם"? ובאיזה סרט הופיעה סצנת הפלוצים הראשונה? מועדון הסרט המופרע מכה בשלישית ומצדיע למל ברוקס |
| לכתבה המלאה |
|
|
|
פעם, והיום הוא נחשב לדעת רבים לסרטם הטוב ביותר. בסרט כלולה סצנת המראה המפורסמת שזכתה לאינספור מחוות קולנועיות וטלוויזיוניות, שבה הארפו מתחפש לגראוצ'ו ומנסה לשכנע אותו שהוא בעצם הבבואה שמשתקפת במראה.
אחרי שהסרט יצא לאקרנים הגיעו דיווחים על כך שהרודן הפאשיסטי בניטו מוסוליני
החליט לאסור את הקרנת הסרט באיטליה כיוון שסבר שהסרט מהווה התקפה ישירה עליו.
אחרי הכישלון של "מרק ברווז" ב-1933, חשבו האחים מרקס שימיהם כקומיקאים הגיעו לקיצם. פרמאונט לא רצו לחדש את החוזה, זאפו עזב את החבורה, ואפילו גראצ'ו חשב לעשות הסבה מקצועית ולהותיר את מותג "האחים מרקס" בידיהם של צ'יקו והארפו.
מתוך "At The Circus". ולחשוב שהם כמעט פרשו
ושוב משחק הקלפים של צ'יקו נחלץ לעזרתם, הפעם כששיחק ברידג' עם בחור בשם אירווינג טלברג, "ילד הפלא" בן ה-35 שניהל את אולפני MGM. כשצ'יקו אמר לו שהאחים החליטו לפרק את ההרכב, ענה טלברג "השתגעת? בואו אלינו".
טלברג הוציא את האחים מרקס לסיבוב הופעות עם תסריט חדש. זו היתה הפעם הראשונה בתולדות הקולנוע שתסריט קולנועי נבדק על הבמה, מול קהל. בזמן ההופעה, התסריטאים ישבו בקהל ורשמו הערות. אחרי חודש של הופעות, הם ידעו שהתסריט של "לילה באופרה" הושלם.
אחרי 13 סרטים משותפים, פתח גראוצ'ו בקריירה טלוויזיונית עשירה כמנחה שעשועונים מבריק.
המוח שלו לא הפסיק לעבוד לרגע, והוא האריך ימים יותר מכל אחיו. לפני שהלך לעולמו, הוא היה מחובר לצינורות הנשמה בבית החולים
ולא יכול היה לדבר. כשהגיעו אורחים לחדר, גראוצ'ו הרים את אצבעותיו אל הצינורות והזיז אותן בפנטומימה כאילו הוא מנגן על חמת חלילים. אחרי מותו מצאו הילדים שלו מכתב שבו הוא מבקש להיקבר מעל מרלין מונרו.
הסרט שיוקרן במסגרת אירועי מועדון הסרט המופרע הוא "לילה בקזבלנקה",
פרודיה מטורפת מ-1946 על הלהיט האגדי "קזבלנקה". האגדה (השקרית) מספרת
שאולפני "האחים וורנר", שהפיקו את הסרט המקורי, איימו לתבוע את האחים מרקס על השימוש בשם "קזבלנקה". גרואצ'ו לא היסס ושיגר להם מכתב שאומר שגם האחים מרקס שוקלים לתבוע את "האחים וורנר" על השימוש במילה "אחים", היות ובני מרקס היו אחים הרבה לפני האחים וורנר. אגב, גם הסרט הזה נבדק עבורכם בסיבוב הופעות של האחים מרקס כדי לוודא שהקומדיה עובדת כמו שצריך.
