שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    בית לחם נערכת: "שמחת חג המולד מהולה בעצב"
    חג המולד הוא לא עוד אירוע בעיר שבה נולד ישוע. התושבים מתכוננים לשבוע העמוס ביותר בשנה, וכחברה באונסק"ו הרשות הפלסטינית לא עוצרת בבית לחם. מי אמר אימפריה תיירותית?

    >>> פעילויות לחנוכה - כל ההצעות והטיולים בערוץ התיירות

     

    ההכנות חג המולד בבית לחם בכל דצמבר, הן כבר דבר שבשגרה ותושבי העיר הפלסטינית מתגייסים להכין את המקום שבו על פי המסורת נולד ישוע, עבור אלפי הצליינים שיגדשו את העיר.

     

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    בעיר שרוב התיירות ברשות הפלסטינית מתנקזת אליה (1.5 מיליון תיירים מתוך 2 מיליון בשנה בכל הרשות), מראה של ניגרים קתולים או רוסים אורתודוקסים הוא שכיח ביותר, וההתרגשות בבית לחם בחודש דצמבר מורגשת היטב.

     

    "אנחנו מכינים את חגיגות חג המולד כל השנה", אמר ל-ynet מושל בית לחם, עבד אל-פתאח חמאיל והוסיף כי "ישנה התגייסות של משרד התיירות הפלסטיני והעירייה לעשות כל מה שצריך עבור הצליינים שיגדשו את העיר".

     

    בין האטרקציות שחמאיל מדבר עליהן וטרם נראו בעיר, ניתן למצוא עץ דמוי אשוח בגובה של 15 מטרים שהוקם ברחבת הכנסיית המולד ועליו קישוטי החג המסורתיים. ב-24 בחודש יתקיים הארוע המרכזי בנוכחות הנשיא הפלסטיני, אבו-מאזן, ראש הממשלה סלאם פיאד, שיכלול תפילה גדולה. וכמובן שאי אפשר בלי מיסת חצות המסורתית שמתקיימת כל שנה בכנסיית המולד, שכבר הפכה לסמל בעולם הנוצרי, ורבים נושאים את תפילותיהם ועיניהם אל המקום.

    הנצרות היא חלק מהעיר. דגל פלסטין וצלב י-ם הקתולי בבית לחם (צילום: זיו ריינשטיין) (צילום: זיו ריינשטיין)
    הנצרות היא חלק מהעיר. דגל פלסטין וצלב י-ם הקתולי בבית לחם(צילום: זיו ריינשטיין)

     

    שמחה מהולה בעצב

    ישראל מצידה נרתמת גם היא לטובת המאמינים הנוצרים שבשטחה, ומספקת אשרות הכניסה למספר מאמינים שיעברו מירושלים לבית לחם - מרחק של מספר דקות נסיעה - אולם יש מי שאומר שאין מספיק ויזות כאלו, והנפקתן מסורבלת.

     

    "חג המולד הוא חג של שמחה, אך היא מהולה בעצב", סיפר ל-ynet אב מנזר בבית ג'אלא, עיר הנמצאת בפאתיה של בית לחם ומחוברת אליה, ממש כפי שרמת גן מחוברת לתל אביב. העצב, הוא מסביר, נוגע לאי היכולת לעבור לירושלים ולמקומות הקדושים עקב גדר ההפרדה.

     

    אבל כל זה לא מנע מהתושבים בבית לחם למתוח את קישוטי החג מעל לכבישים, לרוכלים להוציא אל פתח חנויותיהם בובות של סנטה קלאוס באדום ולעשרות שוטרים פלסטיניים אוחזי קלצ'ניקובים לפטרל ברחובות ולהשרות ביטחון, במיוחד במתחם כנסיית המולד.

     

    ישראל פותחת את המעבר לצליינים מי-ם. גדר הפרדה בבית לחם (צילום: זיו ריינשטיין) (צילום: זיו ריינשטיין)
    ישראל פותחת את המעבר לצליינים מי-ם. גדר הפרדה בבית לחם(צילום: זיו ריינשטיין)

     

    כוכב העיר

    ואם בית לחם היא הלב של הנוצרים בימי חג המולד, אזי כנסיית המולד היא אבי העורקים של החג. הכנסייה שבה על פי המסורת הנוצרית נולד ישוע ב-25 בדצמבר, היא המקום השני בחשיבותו לעולם הנוצרי (הראשון הוא כנסיית הקבר בירושלים והשלישי הוא אתר הטבילה קאסר אל-יהוד).

     

    ההקבלה של ישוע לדוד המלך בלתי נמנעת: שניהם נולדו בבית לחם, וישוע נחשב לצאצא מזרע דוד שממנו, כידוע, יבוא משיח ישראל. בברית החדשה נכתב שישוע נולד במערה בעיר, ובמקום שלו מיוחסת הלידה נמצא כוכב כסוף שנחשב לאטרקציה בכנסייה, וצליינים רבים נוהגים לנגוע בו עם חפציהם למזל, לנשקו ולהתפלל בנוכחותו.

     

    המקום השני בחשיבותו לנוצרים. כנסיית המולד (צילום: זיו ריינשטיין) (צילום: זיו ריינשטיין)
    המקום השני בחשיבותו לנוצרים. כנסיית המולד(צילום: זיו ריינשטיין)

     

    אותו כוכב הופיע, לפי הברית החדשה, כשישוע נולד וסימֶן לשלושה מלכים או מגים את הדרך למקום הולדתו.  

    הכוכב בעל 14 קודקודים המסמלים את 14 הדורות מאברהם אבינו לדוד המלך, ומדוד המלך לישוע כפי שמתואר בדף הראשון בברית החדשה.

     

    על אותו מקום קדוש נבנתה בשנת 325 לספירה כנסיית המולד על ידי אמו של הקיסר קונסטנטינוס, אותו קיסר שקיבל על עצמו את הנצרות על ערש דווי והפך את האימפריה הרומית לביזנטית, ומפגאנית לנוצרית.

     

    הצליינים באים ומנשקים. הכוכב בכנסיית המולד (צילום: זיו ריינשטיין) (צילום: זיו ריינשטיין)
    הצליינים באים ומנשקים. הכוכב בכנסיית המולד(צילום: זיו ריינשטיין)

     

    שרת התיירות הפלסטינית: "חודש מאוד עמוס"

    מחוץ לכנסייה אני נפגש עם שרת התיירות הפלסטינית, חולוד דעיבס, שמתכוננת לקבל כ-50 אלף צליינים רק ביומיים של ערב חג המולד והיום המיוחד עצמו. "זהו חודש מאוד עמוס עבורנו", אומרת דעיבס, "משלחות רבות מכל העולם באות לבית לחם ואנחנו מארחים אותן".

     

    דעיבס מדווחת על תפוסה של יותר ממאה אחוז במלונות סביב השבוע החגיגי של חג המולד וראש השנה האזרחית. סך הכל יש כ-100 מלונות בכל שטחי הרשות וכ-600 חדרים נוספים בבנייה. עם זאת, האביב הערבי לא פסח גם על ערי הרשות, שלפי השרה פגעו בעלייה בתיירות הנכנסת לערי הרשות. "התכוננו ל-25 אחוז עלייה בכניסת תיירים השנה, אבל כרגע ישנה עלייה של חמישה אחוזים בלבד", היא אומרת. 

     

    ומה עם ישראלים, הם באים לבית לחם?

    דעיבס: "אנחנו מקבלים פניות ממארגני תיירות ישראלים המבקשים לטייל בערים פלסטיניות כמו בית לחם, רמאללה ואפילו ג'נין".

    מקבלת פניות מישראלים. שרת התיירות הפלסטינית חולוד דעיבס  (צילום: זיו ריינשטיין) (צילום: זיו ריינשטיין)
    מקבלת פניות מישראלים. שרת התיירות הפלסטינית חולוד דעיבס (צילום: זיו ריינשטיין)

     

    אפקט אונסק"ו

    ואכן משרד התיירות החל בשנה שעברה בפיילוט בשיתוף משרד התיירות הפלסטיני, שבמהלכו ניתנה אשרה ל-50 מורי דרך ישראלים להדריך את קבוצותיהם בבית לחם, כשמורי דרך פלסטינים יוכלו להדריך תיירים בישראל. עם זאת, השת"פ הישראלי-פלסטיני התיירותי כמעט ואינו קיים, לדידה של השרה, כי הפלסטינים אינם מתקבלים כשווי ערך בצד הישראלי.

     

    "המדריכים שלנו לא יכולים להגיע לאתרים בישראל עקב הגבלות תנועה ומחסומים", מסבירה דעיבס, "ולהדריך באתרים שנמצאים בשטח כבוש, כמו קומראן, הרודיון, אתר השומרוני הטוב ואחרים, ובמקום זאת ישראל מרוויחה על חשבוננו". בנוסף אומרת השרה שישראל אינה מגדילה את מכסת מורי הדרך הפלסטינים שרשאים להיכנס לישראל, העומדת כיום על 42 בלבד, אפילו בהתערבות הקוורטט.

     

    עם זאת, שרת התיירות עדיין אופטימית וטוענת כי קיים פוטנציאל תיירותי גדול בין הישראלים והפלסטינים, והשיתוף בסקטור העסקי והניהולי תקין בהחלט.

     

    נראה שהרשות הפלסטינית עולה על הסוס בכל הקשור למגזר התיירותי, ועם קבלתה לאחרונה לארגון אונסק"ו האחראי, בין היתר, על הכרזת אתרי מורשת עולמית, מתכוונים ברשות להריץ כ-20 מועמדים, ביניהם ערים, אתרים ארכאולוגיים ושמורות טבע לרשימת אתרי מורשת עולם, כמו בית לחם, חברון, שכם, סבסטיה, ארמון הישאם ביריחו ועוד.

     

    פוטנציאל תיירותי גדול. חנות בשוק של בית לחם  (צילום: זיו ריינשטיין) (צילום: זיו ריינשטיין)
    פוטנציאל תיירותי גדול. חנות בשוק של בית לחם (צילום: זיו ריינשטיין)

     

    פלאפל ב-5 שקלים למנה

    אבל דווקא האנשים הפשוטים שעוסקים בתיירות בבית לחם, מדווחים על רגיעה בעיר. עיסאם, מוכר בשוק הסמוך לכנסיית המולד, סיפר לי שהתיירים אכן באים וקונים מזכרות אבל אחרי הביקור בכנסייה המפורסמת עוזבים את העיר ולא נשארים בה יותר מדי. גם מורה דרך פלסטיני שאיתו שוחחתי מדווח שבימים אלו אין הרבה עבודה, פרט לשבוע של חג המולד, אבל בפברואר מתחדשת כניסת התיירים ויש עבודה בשפע.

     

    סיבוב בשוק של של בית לחם מפגיש אותי עם פנים ידידותיות ומסבירות פנים של רוכלים הפונים אלי באנגלית רהוטה, מנסים למכור לי מזכרות שונות שכבר הצליחו להצמיד לצליינים הרוסים והניגרים. אבל אותי עניין יותר דוכן הפלאפל שנמצא לא הרחק, בפינה של רחוב "הכוכב" (כן, על שם אותו כוכב שהראה את הדרך למערת הלידה של ישוע).

     

    העברית די שגורה אצל רוב המוכרים, ובדוכן הפלאפל אני מזמין שתי מנות, לי ולחבר שהתלווה אלי, ומשלם בשטר של 20 שקל. הפלאפל טעים אך הפיתה אינה עמוסה כמו זו שאני רגיל לאכול בתל אביב. דקה לאחר מכן אני מקבל מטבע של 10 שקלים בחזרה, ומגיש אותו שוב למוכר הפלאפל, כיוון שחשבתי שחייב אותי עבור מנה אחת.

     

    "זה בסדר", אומר המוכר, "פה זה לא תל אביב שעולה 15 שקל". אחרי זה גם הבנתי שזהו פלאפל שנחשב יקר, ואילו הפלאפל הממוצע עולה כשלושה שקלים בלבד. אז 5 שקלים או 15 עבור מנת פלאפל, בית לחם בחודש דצמבר היא עדיין היעד מספר אחד ברשות הפלסטינית, ובה אין ספור כנסיות, סמטאות עתיקות, ובעיקר אווירת חג במקום שהכי מיוחד להיות בו בכריסטמס.

     

    • תודה לאליאור לוי על השתתפותו בהכנת הכתבה  

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: זיו ריינשטיין
    אטרקציה חדשה. עץ חג המולד בכיכר כנסיית המולד
    צילום: זיו ריינשטיין
    הרגשה של ביטחון באוויר. שוטרים פלסטינים מסיירים
    צילום: זיו ריינשטיין
    בית ג'אלא ובית לחם מתחברות כמו ר"ג ות"א
    צילום: זיו ריינשטיין
    צעיפים וכאפיות פלסטיניות. השוק בבית לחם
    צילום: זיו ריינשטיין
    מומלצים