שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    יש למדינה כסף ציבורי שלא משתמשים בו
    "אין ספק שיש להמשיך לחפש מקורות תקציביים וחוץ תקציביים חדשים אך ניתן לבחון הימצאותם של מקורות קיימים של 'כסף ישן'". קריאה לסדר

    לאחרונה רבו החיפושים אחר כסף חדש שיופנה למטרות חברתיות. חלק מהפתרונות שהוצעו, מנסים לאתר מקורות תוך תקציביים באמצעות הסטות תקציביות, בעוד הצעות אחרות וחדשניות מתייחסות לכסף חדש חוץ תקציבי כמו אג"ח חברתי, השקעות חברתיות ועוד.

     

    אין ספק שיש להמשיך לחפש מקורות תקציביים וחוץ תקציביים חדשים אך ניתן לבחון הימצאותם של מקורות קיימים של "כסף ישן". בין מקורות אלה נמצא את כספי העיזבונות עליהם מופקד משרד המשפטים, או כספי מפעל הפיס, ואולי אף רווחי המדינה ב"קרן קיסריה" שבה שותפה המדינה בחמישים אחוזים.

     

    קיים מקור נוסף אשר אינו מנוצל דיו והוא ההקדשות הציבוריים. הקדש ציבורי הוא נכס מוחשי או כספי שהמקדיש ייעד אותו למטרה ציבורית שהוא קבע, והוא מנוהל על ידי נאמנים. מדובר בתרומה המיועדת למטרה מסוימת שממשיכה להיות מפוקחת לאורך הזמן גם לאחר פטירת המקדיש, כאשר רשם ההקדשות ובתי המשפט מקפידים על מימוש כוונת המקדיש.

     

    "הקדש" הוא אמנם מושג שמקורו דתי אך אין מדובר בהקדשות דתיים שנעשים בפני בית הדין הרבני ומנוהלים על ידו, אלא בהקדשות אזרחיים שמפוקחים על ידי רשם ההקדשות. בישראל ישנם למעלה מ-2,000 הקדשות ציבוריים שנרשמו במהלך השנים. בעבר נוצרו ההקדשות על ידי מקדישים שרצו להבטיח את הייעוד של תרומתם על ידי רישומו כהקדש, וכיום ממשיכים להיווצר כ-50 הקדשות בשנה, על פי רוב בצוואות.

     

    בדרך זו זכו מוסדות חינוך, בריאות ורווחה רבים בנכסים המיועדים למטרות ציבוריות. השווי הכולל של ההקדשות הציבוריים מוערך בכ-7 מיליארד שקל, ובנוסף ישנם כ-1,000 נכסי נדל"ן שאינם משוערכים וניתן להניח שערכם מגיע למספר מיליארדים. ברור כי מדובר בסכום נכבד ביותר שכל כולו מיועד למטרות ציבוריות, ואולם, למרבה הצער חלק ניכר מסכום זה אינו מנוצל כלל, או שהשימוש בו לטובת הציבור הוא חלקי בלבד.

     

    מדובר בנכסים שהוקדשו לפני עשרות שנים, וחלקם אף לפני למעלה ממאה שנים. ברוב המקרים הנאמנים האמורים לנהל את ההקדש, עושים זאת בהתנדבות מבלי לקבל שכר, ומתקשים לנהל את ההקדש. לעיתים נפטרים הנאמנים מבלי שמונה להם מחליף לניהול ההקדש, ולא ניתן אף להתעלם ממקרים של הזנחה או ניסיונות השתלטות של גורמים שונים על נכסי ההקדש. נסיבות אלו מביאות לכך שחלק משמעותי מההקדשות לא פועל לקידום המטרות הציבוריות לשמן נוצר. רשם ההקדשות מנגד, כמעט ואינו יכול לפקח על הנעשה בהקדשות שאינם מדווחים לו, ולומד על הההזנחה או על ניסיונות ההשתלטות רק לאחר שהסכסוך מגיע לשולחנו או לבתי המשפט.

     

    כך התגלגלו בשנים האחרונות סכסוכים הנוגעים להקדשי ענק לבתי המשפט, כאשר מספר צדדים, בין היתר רשויות מקומיות, מבקשים לנכס לעצמם את ההקדש או שכבר עשו זאת בפועל, ומולם מתייצב רשם ההקדשות שמבקש לשמור על ייעודו המקורי של ההקדש ולהביא להגשמת המטרות הציבוריות שלשמן הוקם.

     

    בדומה לגופים אחרים הפועלים למטרות ציבוריות, שבהם חלק משמעותי מהפיקוח וממסירת המידע לרשויות מגיע מהציבור, הרי שגם ביחס להקדשות, חשובה העין הציבורית לצורך פיקוח מהותי. ואולם, המהפך שחל בשנים האחרונות ביחס לעמותות וחברות לתועלת הציבור, בין היתר בעקבות השקת פרויקט גיידסטאר, שחשף בפני העין הציבורית את המתרחש בתוך עמותות, טרם התרחש ביחס להקדשות.

     

    כיום, מי שמבקש לחפש הקדש שעשוי לתמוך במטרות ציבוריות, מחויב להגיע למשרדי רשות התאגידים ולעיין במקום ברשימת ההקדשות. רשימת ההקדשות ודרכי יצירת הקשר עם הנאמנים אינן מופיעות באינטרנט ואינן נגישות לציבור וכך נותרים נכסים ציבוריים אלו רחוקים מעיניו של הציבור ומצרכיו.

     

    הנגשת מרשם ההקדשות לציבור

    ישנן מגוון דרכים להביא לניצול מיטבי של נכסי ההקדשות לטובת מטרות ציבוריות. כך למשל, חקיקה שתאפשר העברת נכסים לקרן העיזבונות או לקרן למטרות חברתיות, במקרה שהמטרה לה יועדו הנכסים

    חדלה מלהתקיים או שלא ניתן לבצעה, או הוספת סמכויות לרשם ההקדשות שיאפשרו פיקוח אפקטיבי.

     

    אך עוד קודם לכך, הדרך המהירה והקלה ביותר לשימוש בנכסי ההקדשות תהיה הנגשת מרשם ההקדשות לציבור באינטרנט, ומתן אפשרות של פנייה קלה ופשוטה לנאמני הקדשות לצורך קבלת תמיכה. ניתן יהיה לעשות זאת על בסיס הפלטפורמה של פרויקט גיידסטאר, לאחר סריקת תיקי ההקדשות והעלאתם לאינטרנט על פי מפתח חיפוש של מטרות ההקדש, וחיוב הנאמנים בפירוט דרכי הקשר עימם.

     

    אין חולק כי נדרש "כסף חדש" לצרכים החברתיים הרבים, אך יש לזכור שמלבדו ומלבד המקורות התקציביים הקיימים, אין לוותר על ה"כסף הישן".

     

    • עו"ד ירון קידר שותף במשרד בוגט קידר המתמחה בליווי וייעוץ משפטי למגזר השלישי ולעולם העמותות, ושימש בעבר ראש רשות התאגידים במשרד המשפטים.
    • מעוניינים לפרסם מאמרים, הגיגים, מחשבות ודעות על החברה בישראל ובעולם? שלחו ל shlomit-sh@y-i.co.il וציינו בנושא - עבור מדור "קריאה לסדר". החומרים יפורסמו בהתאם לשיקולי המערכת.
    • לקריאות נוספות לסדר לחצו כאן.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    רוח טובה
    יד שרה
    כיתבו לנו
    מומלצים