שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    הרע עוד לפנינו: מצוקת המים תחריף בכל העולם
    ה-OECD קובע כי ללא פעולות מידיות מצד הממשלות בעולם להפחתת פליטות גזי חממה ומזהמים, בעוד 40 שנה נחזה בתוצאות הרסניות: פליטת גזי החממה תגדל ב-50%, הביקוש למים יזנק ב-55%, זיהום אוויר יהפוך לסיבת התמותה העיקרית והמגוון הביולוגי ימשיך לצנוח

    ללא פעולות שאפתניות מצד הממשלות, פליטת גזי החממה בעולם עשויה לגדול ב-50% בתוך 40 שנה - זו המסקנה העגומה והמדאיגה של דו"ח חדש מטעם ה-OECD, בשם "תשקיף סביבתי לשנת 2050: השלכות של אי-פעולה".

     

    עוד בערוץ כלכלה ירוקה :

     

    הדו"ח מציג את ההשלכות הצפויות של הזיהום הסביבתי על שינוי האקלים, הגיוון הביולוגי, מצב המים והבריאות. ממסקנותיו עולה, כי שיפור איכות החיים במהלך העשורים הקרובים, יוביל לביקוש גובר לאנרגיה, מזון ומשאבי טבע, מגמה שתביא לגידול חד בפליטת גזי החממה ובזיהום.

     

    עוד קובעים עורכי הדו"ח, כי ללא נקיטת פעולה, התוצאות יהיו הרסניות במובן האנושי והכלכלי. כך למשל, בדוח נקבע כי ללא מדיניות חדשה, הביקוש העולמי לאנרגיה בשנת 2050 יהיה גדול ב-80% לעומת הנתון הנוכחי, כשרוב הצמיחה תגיע מכלכלות מתעוררות שנסמכות עדיין ב-85% על אנרגיה מבוססת-דלק. נתון זה עשוי להוביל לעלייה של 50% בפליטת גזי החממה ברמה העולמית.

     

    בנוסף מזהיר הדו"ח, כי הזיהום באזורים האורבניים יהפוך לסיבת התמותה העיקרית בעולם עד שנת 2050, לפני מים מזוהמים והיעדר הגיינה. "מספר מקרי המוות המוקדמים כתוצאה מחשיפה למזהמים באוויר המובילים למחלת ריאות עשוי להכפיל את עצמו ל-3.6 מיליון בכל שנה, כשרוב המקרים ירשמו בהודו ובסין", נכתב.

     

    מחסור במים

    תוצאה הרסנית אחרת היא פגיעה נוספת במגוון הביולוגי בעולם: כשליש מהמגוון הביולוגי בנהרות ובאגמים כבר אבד, ועל פי הדו"ח, צפויה ירידה נוספת של 10%, בעיקר באסיה, אירופה והחלק הדרומי של אפריקה. בנוסף, שטחי היערות הותיקים צפויים להצטמצם ב-13%. 

     

    בנוסף מתריעים עורכי הדו"ח, כי הביקוש הגלובלי למים יגדל ב-55% לערך, זאת בעקבות ביקוש גובר מצידם של ענפי הייצור בשיעור של 400%, של תחנות כוח תרמיות בשיעור של 140% ומצידו של המגזר הביתי - 130%. ביקושים אלה עתידים להעמיד בסכנה את השימוש במים בקרב החקלאים. בנוסף, אוכלוסיה שחיה באגני נהרות עם מחסור חמור של מים, צפויה לזנק ב-40%, ל-2.3 מיליארד אנשים, במיוחד בצפונה ובדרומה של יבשת אפריקה, ובדרום ומרכז אסיה.

     

    עורכי הדו"ח גם ממליצים על פתרונות באמצעות שינוי המדיניות, למשל,שימוש במיסים סביבתיים ותוכניות למסחר בזכויות פליטת גזי חממה על מנת להגדיל את עלות הזיהום לעומת העלות של חלופות ירוקות יותר. הצעות נוספות הן הערכה ותמחור של נכסי טבע ושירותים אקולוגיים כמו אוויר נקי, מים וגיוון ביולוגי, ביטול סובסידיות שפוגעות בסביבה על דלקי מאובנים או תוכניות השקיה בזבזניות, ועידוד חדשנות ירוקה.

     

    "לא ניתן להתייחס לאתגרים הסביבתיים האלו באופן נפרד", אמר מזכ"ל ארגון ה-OECD אנחל גוריה, "חייבים לטפל בהם בהקשר גלובלי, כמו ביטחון בתחום המזון והאנרגיה, ומיגור העוני". למרבה הצער, מדינות העולם טרם הצליחו להגיע לאמנה גלובלית בנושא וכל אחת נותרה עם מדיניות פרטית, בלי פתרון כולל ועולמי.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים