עוצרים את התנופה: למה נוצרה מצוקת אנרגיה?

תקופה מאתגרת עומדת לפני ישראל בתחום אספקת האנרגיה: הזינוק במחירי החשמל והמחסור הצפוי בקיץ הקרוב, מבהירים שדרוש שינוי ובהקדם. אך נדמה כי למעט כותרות מנופחות, אין באופק תקווה ליציאת הצרכנים מעבדות לחירות. שוחחנו עם עורכי דין שמתמחים באנרגיות מתחדשות ואיכות הסביבה, וביקשנו מהם להצביע על השינויים הדרושים בתחום.

אנרגיה סולארית - מחכה לתמריצים

הבעיה: היעדר ביקוש בשוק המקומי לטכנולוגיות חדשניות כחול-לבן בתחום האנרגיה הסולארית.

הצעה לפתרון: עידוד ממשלתי ומתן תמריצים להתקנת טכנולוגיות מקומיות, כדי שיצברו מוניטין.

בעוד שהטכנולוגיות הישראליות שיוצאות לשוק בתחום האנרגיה המתחדשת, זוכות לאהדה בחו"ל, בארץ הן כמעט שלא מוצאות יזמים שמסכימים להתקין אותן. עו"ד אורית מרום, שופתה וראש תחום קלינטק במשרד שבלת ושות', סבורה כי הסיבה לכך היא "מדיניות ממשלתית שתומכת רק בצעדים הראשונים של הפיתוח, אך לוקה בחסר בפיתוח טכנולוגיות בוגרות יותר".

מרום מסבירה כי הגורמים הממונים אינם ששים להשקיע בפרויקטים המיישמים טכנולוגיות ישראליות חדישות, מכיוון שהם טרם נוסו והוכיחו את עצמן בפרויקטים גדולים. "הכדאיות הכלכלית של פרויקטים בתחום האנרגיה תלויה ביכולת לקבל לליווי פיננסי לסכום הארי הנדרש להקמת פרויקט, אלא שהגורמים המממנים לא מוכנים לחלוק בסיכון עם היזם", היא מסבירה.

"כך נוצר מצב שללא מימון, אין מי שירכוש או יישם טכנולוגיות כגון אלה", מוסיפה מרום. "רוב יזמי הפרויקטים יבחרו "ללכת על בטוח" ולהשתמש בפנלים פוטו-הוולטאים הישנים והמוכרים של החברות הסיניות למשל".

איך אפשר לשנות את המצב? מרום סבורה שעל המדינה לספק מימון ביניים או תמריצים ליזמים להתקנת טכנולוגיות ישראליות בשדות הסולאריים שלהם, כדי שיצליחו לצבור קולומטראז' ומוניטין. כך למשל, היא מציעה להגדיל את התמריצים ליזמים להתקנת טכנולוגיות כחול לבן, על מנת לפצות אותם על כך שאינם מקבלים את המימון המקובל בשוק.

עוד היא מציעה, להקצות הלוואה מהמדינה, שתחליף את הגורם המממן לשנה ושניתן יהיה להמיר בתום השנה במימון בנקאי. "אם הטכנולוגיה לא תעמוד בציפיות במהלך אותה שנת מבחן, תפסיד המדינה את המשאבים שהקצתה לפרויקט. אך אם הטכנולוגיה תוכיח את עצמה, תוחזר ההלוואה למדינה באמצעות כספי המימון החדש".

פאנלים סולאריים. רוב היזמים הולכים על בטוח(צילום: באדיבות כרומגן)

משק הגז - היעדר מדיניות

הבעיה: משק הגז צובר תאוצה, ללא חקיקה ומדיניות מתאימה. חוסר הוודאות הרגולטורי יוצר צוואר בקבוק.

הצעה לפתרון: אימוץ מדיניות לטווח ארוך וחקיקה בכל הקשור למיסוי התמלוגים, תשתיות ההולכה וסוגיות יצוא הגז לחו"ל.

"לאחרונה נראה שרכבת הגז הטבעי שיצאה בקול תרועה רמה מהרציף, דומה יותר לעגלה מדשדשת", סבורה עו"ד ענת קליין, ראש תחום אנרגיה ותשתיות במשרד גרוס, קלינהנדלר, חודק, הלוי, גרינברג ושות'. לדבריה, "פעם אחר פעם נראה כי המחוקק נמצא כמה צעדים אחרי השוק, דבר היוצר בלבול וצווארי בקבוק מלאכותיים שחונקים את השוק".  

בין השאר היא מדגימה, כי "עוד בשנת 2001, עת התגלו מאגרי הגז הראשונים למול חופי ישראל, הרגולטור, כמו גם בג"ץ, ביקשו להשית פרשנות חדשנית משהו לחוק הנפט משנת 1952, וגרסו כי ספקי הגז אינם רשאים להוליך את הגז שמצאו אל הצרכן". קליין מציינת כי למרות שההחלטה נועדה ליישם ראייה אחראית הצופה את צרכי משק הגז הטבעי קדימה, צכיך היה לקבל אותה לפני שנוצרה "סיטואציה בעייתית מבחינת היזמים שקדחו, הסתכנו ומצאו".

עוד היא מזכירה, כי גם בגיבוש מדיניות המיסוי והתמלוגים מהגז הטבעי, התעוררה הממשלה רק לאחר גילוי מרבצי הגז בהיקפים גדולים וכעת ממתינים למסקנות של הוועדה לבחינת המבנה העתידי של משק הגז בישראל. וכך גם בנושא התשתית הימית להולכת וקליטת הגז הטבעי. "בהיעדר תשתית מתאימה שתענה על הצריכה המקומית, כל מרבצי הגז הטבעי לא יועילו לצרכנים הישראליים", היא אומרת.

"צרכני גז פועלים כיום נמרצות להסבת מפעליהם לצריכת גז טבעי ואולם, נראה, כי גם אם יפעלו בשקידה ובמהירות, ואף אם תשתיות ההולכה והחלוקה יגיעו אל פתח מפעליהם, לא ברור אם יזרום גז בצינורות. גם זאת, הודות לחוסר ודאות רגולטורים". אז מה אפשר לעשות? קליין קובעת כי על הרגולטור לאמץ מדיניות ברורה וחשיבה לטווח ארוך בכל הקשור לנושאים אלה. רק כך אפשר יהיה לדבריה, להוציא את "המקלות מגלגלי הגז הטבעי".

התייעלות אנרגטית - מפגרים בלוחות הזמנים

הבעיה: היעדר עידוד מספק של התייעלות אנרגטית, כמענה להתגברות הביקושים לחשמל.

הצעה לפתרון: אימוץ ואכיפת תקינה לצורך יישום התייעלות אנרגטית בקרב צרכן האנרגיה הגדול ביותר במשק - המדינה.

בזמן שהבצורת בחשמל נענית כיום בהגדלת כושר ייצור החשמל, עו"ד אורי נוי, שותף וראש תחום אנרגיה ותשתיות במשרד ארדינסט בן נתן ושות', מסביר כי הניסיון בעולם מוכיח, שהשקעה בהטמעת מערכות ובשינוי דפוסי התנהגות לצורך הפחתת הצריכה, מאפשרת חיסכון משמעותי בזמן קצר יותר ובעלויות פחותות משמעותית. "אין כל ספק כי הוואט הזול והיעיל ביותר הוא הוואט שלא נצרך", הוא קובע.  

בשנת 2008 אימצה הממשלה תוכנית להתייעלות אנרגטית, שעיקרה צמצום 20% מצריכת החשמל עד ל-2020, לעומת תרחיש של עסקים כרגיל, אך עד כה בוצעו רק מספר פעולות, בתוכם מבצעי החלפת נורות, מזגנים ומקררים או פרסום מכרזי התייעלות במוסדות.

נוי מדגיש, כי מדובר במספר זניח ושולי של פעולות, וכי על מנת לעמוד ביעד, יש לאמץ ולאכוף תקינה והנחיות מתאימות ליישום התייעלות במגזר הציבורי, דבר שישמש כמנוע לקידום הנשוא גם במגזרים העסקי והביתי.

"קביעת יעדים ארוכי טווח שאפתניים אינה יעילה ואינה מעשית ללא מנגנוני פיקוח ואכיפה, שיעקבו באופן רציף וצמוד אחר ההתקדמות בהשגת היעד, ויטמיעו את ההתייעלות האנרגטית כנורמה מחייבת במשק", פוסק נוי. בינתיים, הוא ממליץ לכל אחד לתרום את תרומתו הצנועה באמצעות חינוך הסביבה הקרובה להתייעלות וחיסכון בצריכת אנרגיה.