ניצולי השואה נותרו לבד: "הבדידות הורגת"
יותר מ-10,000 ניצולים הם עריריים, ובכיר במשרד לאזרחים ותיקים אומר כי לבתים של רבים מהם לא באים מתנדבים בשל עומס על העובדים הסוציאליים. "עברתי ייסורי גיהנום בשואה, ונותרתי לבד כמו כלב", מספרת ז'ני בכאב
דיווחי חדשות נוספים בנושא ב-ynet:
ערב פסח: 50 אלף ניצולי שואה זקוקים לסיוע
"ניפחו את כמות הנזקקים ושלשלו מיליונים לכיס"
ערב יום הזיכרון לשואה ולגבורה, חוצה לראשונה מספר ניצולי השואה העריריים את קו ה-10,000, שמהווים כחמישה אחוזים מכלל הניצולים. כך עולה ממחקר פנימי בנושא הבדידות שערכה הקרן לרווחת ניצולי השואה. 110,160 מהניצולים מוגדרים על ידי הקרן "בודדים" - ניצולים שחיים לבד בביתם: אלמנים, גרושים, רווקים או עריריים. לראשונה תחת הגדרה זו נתונים יותר ממחצית הניצולים.
עוד עולה מהמחקר כי תשעה אחוזים מהניצולים גרושים, 43 אחוז אלמנים ושני אחוז רווקים. 60 אחוז מכלל הניצולים שמטופלים בקרן מדווחים על תחושת בדידות בתדירות גבוהה, גם אם הם אינם מוגדרים "בודדים". בקרן אומרים כי הניסיון מלמד שנתון זה משקף את המצב בקרב כלל הניצולים. בנוסף נרשמה עלייה של כארבעה אחוזים - עוד כ-5,000 ניצולים, במספר הניצולים שמתגוררים במוסדות ללא משפחותיהם ביחס לשנה שעברה.
את הדו"ח הפנימי של הקרן עורכת ועדה מיוחדת שהוקמה לצורך כך. הוא מבוסס על פילוח נתונים וסקרים שנערכו בקרב כלל הניצולים שטופלו על ידי הקרן בשנה האחרונה, והוא הקיף 52,800 ניצולי שואה. כל ניצולי השואה שמטופלים בקרן מוגדרים כנתמכים וכנזקקים. 65 אחוז מהם הן נשים.
כ-35 ניצולים נפטרים בכל יום
צחי מלמד, יועץ לזכויות ניצולי השואה במרכז המידע שמפעיל המשרד לאזרחים ותיקים, הסביר כי "המאבקים של השנים האחרונות שיפרו את מתן הזכויות לניצולים ואת מצבם הכלכלי. הבעיה העיקרית היא בדידותם. רבים מהם אומרים שזה חצי מוות עבורם. יש אנשים שיושבים ימים שלמים מול הדלת והיא לא נפתחת". מלמד ציין: "יש מספיק מתנדבים, אבל כשל ביורוקרטי מונע את הפצת המידע ואת הגעתם לבתי הניצולים - הסיבה היא עודף העבודה שמוטל על העובדים הסוציאליים בלשכות הרווחה העירוניות".
במקביל לדו"ח הפנימי של הקרן, נערך סקר שנתי של מכון ברוקדייל בנושא, וממנו עולה כי 198 אלף ניצולי שואה חיים כיום בישראל. בשלוש השנים האחרונות נפטרו כ-29 אלף ניצולים (קרוב ל-12 אלף רק השנה), ולמעשה בממוצע נפטרים כ-35 ניצולים בכל יום. לפי אומדני הסקר, בשנים הבאות מספר הניצולים ילך ויקטן ובשנת 2015 ייאמד בכ-152 אלף נפש. בשנת 2025 יצטמצם מספרם לכדי 54 אלף בלבד.
מפילוח גילאי הניצולים שנתמכו על ידי הקרן במענקים רפואיים, עולה כי 88 אחוז מהם היו בני יותר מ-75. בשנת 2008 רק 40 אחוז מהפונים היו בטווח גילאים זה. 19,536 ניצולים מוגדרים "סיעודיים" - דרגת הנזקקות הגבוהה ביותר. בקרן מעריכים שלמרות הירידה במספר הניצולים, צורכיהם רק יעלו בשנים הבאות בשל הזדקנותם. בקרב הניצולים הפונים לקרן, הצורך הגדול ביותר הוא לתרופות ולטיפולי שיניים. בשנה האחרונה שופצו דירותיהם של כ-144 ניצולים.
למדינה יש משאבים לסייע, איפה הם?
כ-60 אחוז מהניצולים המקבלים סיוע מהקרן מדווחים כי הם מתקשים לצאת מביתם לצורכי סידורים וקניות. רוב הניצולים דיווחו על תדירות נמוכה של יציאה לפעילויות תרבות או בילויים. כ-20 אחוז מהניצולים המקבלים סיוע מהקרן מדווחים כי הם סובלים מקור בימות החורף וממחסור בציוד לחימום הדירה, וכרבע מרגישים כי יש להם מספיק מזון אבל לא תמיד מהסוג שהם רוצים. כחמישה אחוזים דיווחו שהם סובלים ממחסור במזון. יחד עם זאת, הסקר מצא כי הקשישים המקבלים סיוע מרגישים כי נחוצה להם מאוד תמיכה בתחומים הבאים: סיוע כספי (50 אחוז), סיעוד באמצעות מטפלת או תוספת שעות מטפלת לצורכי עזרה ברחצה, הלבשה ואכילה (30 אחוז).
בקרן אומרים שגילם העולה של הניצולים מביא גם לגידול בצרכים התפקודיים והרפואיים שלהם. הממשלה, בתי המשפט בישראל וועידת התביעות מכירים באוכלוסיות, אולם המשאבים שהאוצר מקצה לקרן דווקא קטנים והולכים.
לדברי יו"ר הקרן לרווחה לנפגעי השואה, אלעזר שטרן: "ממצאי המחקר מלמדים שגם הניצולים שאינם מרקע סוציו-אקונומי קשה זקוקים לתמיכה ולסיוע אישי בהתמודדות עם הבדידות ומצוקות אחרות". לדבריו, "בכל שעה עוזב אותנו לפחות ניצול שואה אחד. אסור להניח לאלפי הניצולים שעדיין בחיים לחיות בחוסר כבוד. מתפקידנו לוודא שהמודעות לצורכיהם תתורגם לאמצעים שיאפשרו מתן סיוע לנזקקים שבהם".
שטרן התריע: "הדור הצעיר לא יסלח לנו אם לא נטפל בדור המבוגר בכבוד הראוי לו. למדינה יש משאבים המיועדים לניצולי שואה ולרווחתם, אולם חלק מהם לא ממומשים. כמי שמכיר את מצבם של הניצולים בארץ, הדבר הזה לא מקובל ובלתי נסלח".
ממשרד האוצר נמסר בתגובה: "הכספים שהאוצר הקצה לתחומי הפעילות של הקרן לא קטנו אלא ההיפך: תקציב האוצר לקרן בשנת 2010 כלל סיוע ברכישת תרופות. משנת 2011 ואילך ניתנת ההנחה לניצולים ישירות על ידי קופות החולים, כבר בעת רכישת התרופה בבית המרקחת. מדובר במהלך שהאוצר הוביל לטובתם של ניצולי השואה, על מנת לחסוך בביורוקרטיה שאותה דרשה הקרן מהניצולים. מדובר בסכום של 71 מיליון שקל ששולמו על ידי האוצר בשנת 2011 לקופות החולים, אך ורק עבור מימון התרופות שסופקו לניצולי השואה באופן ישיר, וזאת בנוסף לסכום שהאוצר העביר לקרן בגובה 164 מיליון שקל. תקציב האוצר שהוקצה לטובת סיוע לניצולי השואה בשנת 2011 בהכרח גדל בהיקף של עשרות מיליונים לעומת שנת 2010. בשנת 2012 התקציב לא הופחת ולא יופחת. נכון למועד זה, האוצר אישר לקרן סכומי תמיכה גבוהים בהרבה מהסכומים שבוצעו בפועל על ידי הקרן ודווחו על ידיה".
ניצולים המעוניינים בחברה ומתנדבים יכולים לפנות ללימור שנהר בטלפון 076-5407172 או במייל shoah2011@gmail.com
לפנייה לכתב/ת 
