ביקור בית בקיבוץ שריד: העמק הוא חלום
שילוב של בעל עם אופי כפרי מהעמק ואישה אורבנית מהעיר יחד עם זיקה נוסטלגית לפריטי אספנות וסטיילינג מדויק - הולידו בית מקורי וחמים בעיצוב אישי בעמק יזרעאל. צפו בתמונות
בשנים האחרונות נבנו בעשרות קיבוצים בארץ הרחבות, המורכבות ממקבץ של מבנים כמעט זהים זה לזה. מרבית המשפחות הבוחרות להתגורר כיום בהרחבות בקיבוצים נוהגות כך מטעמי תקציב. גם משפחתה של מעצבת הפנים מיכל אגם, שעברה להתגורר בקיבוץ שריד שבעמק יזרעאל בחרה בדרך זו.
עוד על עיצוב הבית בביקור בית :
- שיפוץ יסודי בנס ציונה: עיצוב שמתחיל מלמטה
- ירושלמי טיפוסי: ביקור בבית אבן מעוצב בעין כרם
- לא מפחדים משחור: משלבים סגנונות בבית
אגם בחרה מתוך "קטלוג" קבלני את הדגם הביתי הפשוט שהיא מכנה "קוביה קטנה בתוך קוביה גדולה". המאפיין שהנחה אותה בהחלטה זו היה תקרת הבית הגבוהה המתנשאת לגובה של כמעט שלושה מטרים.
אגם ניסתה להפיח רוח אישית בבית, שגודלו 190 מ"ר. העקרונות התכנוניים שהובילו אותה היו שימוש בקווים נקיים ומודרניים, צבעוניות שקטה במעטפת ובריהוט והוספת פריטים נוסטלגיים, צבעוניים ורומנטיים עם נגיעות אישיות ברחבי הבית, כשהטבע של עמק יזרעאל וריחותיו חודרים דרך כל פתח וחלון בבית.
הכניסה: אחרי צעידה בשביל קצר ומעבר על פני שער נמוך מעץ, מגיעים למבואת הכניסה שהיא גומחה בין שני קירות. כשנכנסים פנימה, כלל החלל הציבורי נחשף בפנינו. כדי לייצר האחדה ותחושת מרחב כוסתה הרצפה בבית באריחים קבועים בגודל 60 על 60 ובגוון אפור.
מצדי מבואת הכניסה ניצבות שתי נישות קטנטנות, שתוכננו במיוחד עבור הפריטים הנוסטלגיים - כגון מכונת התפירה תוצרת "זינגר" שמעליה תלויה תמונה צבעונית פרי ידיו של האמן עופר אליסון, אחיה של המעצבת, שיצירותיו הנוספות פזורות ברחבי הבית.
המטבח: מהכניסה אנחנו מגיעים למטבח. כדי ליצור תחושת מרחב בחלל, הוחלט שהמטבח יהיה מורכב משתי צלעות מקבילות, שכן "פינות קשה לנצל", כך לדברי אגם. צלע אחת מורכבת מארונות נמוכים צבועים לבן, עליהן מונח משטח עבודה משיש בהיר ומעליו חלון מאורך במיוחד שצופה אל הנוף.
הצלע השנייה מורכבת מארונות לכל אורך הקיר, שנצבעו בגוון מוקה, כשהמקרר מקובע בתוך נישה בולטת לתוך חדר שירותי האורחים, אליה נגיע בהמשך. סוגרות את ההופעה המינימליסטית ידיות אלומיניום בעלות הופעה מרחפת.
חלל האירוח: קשה להתעלם מהבחירה של גופי התאורה בבית. אגם מספרת שאת רובם ירשה מסבתה ואת חלקם רכשה לאחרונה, תוך שהיא מקפידה לבחור בנברשות בעלות מראה נוסטלגי. אנחנו עוברים בסמוך לפינת האוכל ומגיעים לסלון, שחלונו פונה לכיכר שכונתית ובאופק נצפה רכס הכרמל.
לצורך יצירת מקומות מיוחדים בחלל, יצרה המעצבת נישה שנצבעה באפור וממוקמת מעל לספות, עליה תלויות יצירות של האמן שפגשנו בכניסה לבית. בצד השני של החדר נראית תמונה מאורכת המתארת שדה כלניות, אותה ציירה המעצבת לפני 15 שנה כששהתה בבנגקוק.
חפצים נוסטלגיים לצד ריהוט מודרני: בחלל הציבורי פזורים חפצים רבים שאותם אספה ושיפצה אגם כמו כיסא הנדנדה והתיבה שאותה מצאה ברחוב. הספות והשולחנות הם בגוונים של אפור ולבן ובעלי סגנון פשוט ו"על זמני". בכל הבית הווילונות לבנים ופשוטים, שקופים מעט ומאפשרים כניסת אור טבעי, הבדים נרכשו ב"איקאה" ונתלו בעזרת קליפסים פשוטים בעלי הופעה נוסטלגית.
יצאנו החוצה: פרגולה קטנה מלווה אותנו לחצר שחופתה בדק עשוי מעץ אורן הצבוע בגוון חום. הבית בנוי על טופוגרפיה מתונה מול אורוות סוסים, כשנוף פתוח ומסלע מקומי מקיפים את הבית. תחושה כפרית מושגת גם על ידי כד החלב הגדול שנלקח מהרפת ומשמש כאגרטל עבור חרדלים שנקטפו בסביבה.
שירותי האורחים: חזרנו פנימה ולפני שהגענו לאזור הפרטי, קפצנו לשירותי האורחים. הנישה שתוכננה כדי לשמש את המקרר מהצד השני של הקיר, הופכת למדף בתוך החלל. האריחים המחפים את הקירות זהים לאלה של הריצוף, רק שהפעם הם נחתכו לרצועות צרות. על מיכל ההדחה הסמוי מונחת קערה מכסף, מזכרת מהעיר וינה, ומעל למראה העגולה תלוי גוף תאורה שנקנה לאחרונה בסגנון "כמו של פעם".
חלל משותף בין החדרים: בדרך לחדרים עוברים ליד נישה אפורה נוספת, עליה נתלו שלוש תמונות שמן קטנות שציורו על ידי האמנית חיה גרץ רן, והן מתארות את עמק יזרעאל. במרכז החלל מנורה שתלויה בעזרת שרשרת מזהב, גם היא פריט נוסטלגי שהתקבל בירושה. מפאת חוסר מקום הוחלט כי המקלחת בבית תהיה משותפת להורים ולילדים, ולכן הוצב כיור גדול במיוחד שמונח על שידה. מתחת לחלונות הצרים נשמרה פינה קטנה במיוחד עבור האקססוריז הייחודיים.
החדר של הבת הגדולה: גם בחדר זה נצפית אסופה של אלמנטים בעלי סיפור. הספסל הירקרק נאסף על ידי אחיה של המעצבת ועבר שיפוץ. השרפרפים שופצו על ידי המעצבת וניחשתם נכון - גם הם ירושה מהסבתא. כל אלה משתלבים יחד עם ריהוט שנרכש לאחרונה, כשעל המיטה בובות יוצאות דופן שנתפרו על ידי קשישות ומעניקות מראה ייחודי לחדר הבובתי.
חדר ההורים: הקו העיצובי של הבית ניכר גם בחדר ההורים. מעל המיטה תוכננה נישה שמיועדת להצבת חפצי נוי, ומצד אחד של המיטה שרפרף שנקנה בשוק הפשפשים בבנגקוק. "ראיתי את אחד הרוכלים יושב עליו והוא מצא חן בעיני", מספרת אגם, שכאמור אוספת חפצים ייחודיים מרחבי העולם - כך גם הארונית שמוצבת בצד השני שנרכשה בעיר וינה.
ההתאמה בין הפרזול של המנורה הנוסטלגית לצד ההדפס הרומנטי שעל ארון הבגדים בעל דלתות הזכוכית הוא מקרי. את הארון רכשה מתצוגה והמנורה היא כמובן עתיקת יומין והשילוב העכשווי מוצלח.
הבית של משפחת אגם מספר סיפור על זוג צעיר, שהוא שילוב של בעל מהעמק הכפרי ואישה עירונית ממרכז הארץ. אלה רצו לבנות להם פינה פרטית עם תקציב מצומצם, ויחד עם זאת להקנות למקום מראה ייחודי. אין ספק שעם הרבה סטיילינג וחיבה לאספנות לפריטים נוסטלגיים, יצרו בית חמים בלב עמק יזרעאל.
הכתבה באדיבות www.bvd.co.il - פורטל עיצוב הבית מבית המגזין "בניין ודיור"
לפנייה לכתב/ת 
