תנו לגדול בשקט
אוהבים לצלם ציפורים ומתלהבים מהגוזלים? רגע לפני הקליק במצלמה, באגודה הישראלית לצילום טבע מעניקים לכם טיפים על הזהירות הנדרשת והסיכונים בדרך לתיעוד, וממליצים לוותר לעיתים על הצילום כדי לא להפריע לדור העתיד של ציפורי ארצנו
עונת קינון הציפורים נמצאת בעיצומה. עם כל האהבה הגדולה שלנו לציפורים ולצילום, קשה לעמוד בפיתוי ולא לצלם ציפורים בקינון או בקרבת הקן. עם זאת, חשוב לדעת שנוכחות אדם ליד הקן מהווה סיכון גדול להמשך פעילות הקינון.
במקומות רבים בעולם המערבי יש איסור בחוק על צילום והפרעה לקינון עד כדי האשמה פלילית. איסור שכזה קיים במידת מה גם אצלנו בארץ, אבל הוא מתייחס בפועל להפרעות של ממש ובעיקר להפרעות למינים רגישים ובסכנת הכחדה.
בהרבה פורומים באתרי צילום בעולם חל איסור מוחלט על הגולשים להציג צילומי ציפורים במהלך הקינון וגם אנו ב"אגודה הישראלית לצילום טבע", לא מעודדים צלמים להציג תמונות שהשגתן כרוכה בסיכון הקינון בצורה כל שהיא.
זכרו שרבים מצילומי הקינון המרהיבים שראיתם במהלך השנים, צולמו ע"י צלמים שזהו מקצועם ולכן הם יכולים להקדיש זמן ומחקר לנושא, להיערך מראש ימים ואף שבועות על מנת לצלם את הקינון בצורה שלא תפריע לציפור במהלך חייה התקין או תסכן אותה ואת דור ההמשך.
לצלמים החובבים אין בדרך כלל את הזמן הדרוש להיערכות כזו ולכן חשוב לזכור שציפורים רבות, במיוחד כאלו הנפוצות במקומות יישוב (צופית בוהקת למשל) לא יפחדו מהצלם ותוך זמן קצר ישלימו עם נוכחותו בטווח צילום מהקן וימשיכו בפעילותן כרגיל.
אך פעילות אדם שמבטו מרוכז בקן עלולה למשוך אליה את מבטי הטורפים - בעיקר חתולים, עורבים אפורים ועורבנים שחורי כיפה - הללו יבחינו ממרחק רב בהתעניינות הצלם בנקודה ספציפית, ולאחר שהצלם יפנה את השטח (שמח וטוב לב בחושבו שלא נגרם שום נזק), הטורף יגיע לבדוק מה ראינו שם ובמקרה רע, גם לטעום את יושבי הקן.
אתם מצלמים - חתולים ועורבים יגלו סקרנות
כך שגם אם צילמתם ללא הפרעה לכאורה, חתול שנח לו במרחק של 50 מטר על וצופה על הנעשה ממקום גבוה או עורב אפור סקרן שבוחן את הסביבה בעניין רב על עץ, יש סיכוי שהשניים פיתחו סקרנות לפעילותכם וכל תשומת הלב שלהם תופנה לגוזלים המסכנים ברגע שתעזבו את המקום.
ציפורי שיר המקננות בסבך, מסוות בדרך כלל את הקן בין עלים צפופים, ענפים ועשביה. בשום אופן אין להזיז או להסיר אותם כדי לקבל צילום טוב ונקי. ראשית, אנו פוגעים בהסוואת הקן מעיני טורפים הנסמכים על ראיה (חתולים, עורבים ועורבנים). שנית, פעילות כזו בסביבת הקן תייצר "שביל ריח" לטורפים הנסמכים יותר על חוש הריח כמו נחשים, נמיות מצויות, תנים זהובים, ושועלים מצויים.
בעבר התפרסמו מספר מקרים בהם צלמים שהפריעו לקינון נתפסו, נשפטו, הורשעו ונקנסו בקנסות גבוהים למדי על הפרעה לקינון. בכל המקרים היה מדובר בהפרעה גסה ומסכנת כמו טיפוס על עצי מושבת הקינון כדי לצלם מקרוב ובזווית טובה, או התקרבות יתרה למינים רגישים במיוחד לעיתים גם בתוך שמורות טבע מחוץ לשבילים המסומנים.
אך כאמור, אין לסמוך על אכיפה חיצונית, ועדיף שכולנו נדע מה מותר ומה אסור על מנת שנהיה צלמי טבע אחראיים יותר, בין אם אתם מתחילים בתחום או מגדירים עצמכם מקצועיים יותר.
יש להיזהר במיוחד עם דוגרי קרקע, כאשר שם הסיכון משולש. מצד אחד התקרבות לקינון בשלב הביצים עלול לגרום להורים לנטוש את הקן ולחפש מקום בטוח יותר, מצד שני כמו שהזכרנו, התמקדות בקינון עלולה לגרום לעורבים ולחיות אחרות לשים לב פתאום למשהו מאוד מעניין על הקרקע.
וגם יש לזכור כי דגירת ההורים על הביצים לא רק נועדה לחמם את הביצים כמו שהורגלנו לחשוב, אלא לווסת את הטמפרטורה, ולהגן מחום קיצוני.
יש להבין כי שמש ישירה, ובמיוחד בימים חמים כמו בארץ עלולה להביא להרס הקינון אפילו אחרי 4-5 דקות! ככה שאפילו אם הברחתם את ההורים למספר דקות, אל תתנחמו בכך שהם חזרו אל הקן מאוחר יותר, יכול להיות שהם כבר דוגרים על גוזלים שמתו.
כפי שאפשר להתרשם, העסק הרבה יותר מורכב משנראה מלכתחילה, ולכן ההמלצה שלנו היא להימנע כלל מצילום קינונים. אם אתם מרגישים שעשיתם שיעורי בית, ואתם יודעים במאה אחוז מה לעשות – בבקשה לא לפרסם צילומי קינונים, על מנת שצלמים אחרים פחות מנוסים לא ילכו בעקבותיכם.
בכל מקרה יש לזכור, שגם אם אתם מקצוענים והשקעתם הרבה בלמידת החומר, אסור בשום מקרה לצלם קינון של מינים רגישים ללא אישור רשות הטבע והגנים - אין לצלם קינון דורסים גדולים ללא אישור הרשות, אין לצלם דוגרי קרקע רגישים או בסכנת הכחדה ללא אישור הרשות.
מה בכל זאת מותר?
במקומות בהם יש פעילות אדם רצופה, או מושבות דגירה גלויות, או בפארקים עירוניים ניתן לצלם בזהירות, בתנאי שמצלמים מרכב או מסתור ממרחק של 15 מטר לפחות, ללא ירידה מהשביל. כאשר אנו מביאים בחשבון שגם אם הציפור מורגלת בנוכחות האדם, תשומת לב חריגה עלולה לחשוף את הקינון בפני טורפים. ניתן גם לצלם ציפורים הדוגרות בחצר מחלון הבית או ממסתור קבוע.
אם אתם שוקלים לצלם שרקרקים העונה, אנחנו מבקשים להקפיד על מספר דברים, קודם כל - לא חייבים לצלם בסמוך לקן. אנחנו מפעילים לחץ מתמשך על השרקרקים, וגם אם הם חוזרים לקן, אולי זו לא באותה תדירות לולא היינו שם. אפשר להתרחק קצת יותר ועם קצת סבלנות, השרקרקים יגיעו אליכם.
שנית, כדאי לזכור שסמוך לשרקרקים דורגים לפעמים גם כחלים, הם רגישים וחששניים הרבה יותר. שימו לב ובעיקר הטו אוזן (קול הכחל דומה לקול עורב רק נמוך וחלש יותר) אם יש כחלים במקום שבחרתם כדאי להתרחק ל- טווח של 25 מטר לפחות מפתח הקן שלהם. השרקרק אולי "יסבול" את ההפרעה, אבל הכחל לא. וכל עוד אתם שוהים במקום, הכחלים שאותם אולי אפילו לא ראיתם, לא יוכלו לחזור לקן ולגוזלים.
צילום ממכונית או ממסתור
כמו כן, מומלץ לצלם ממסתור או מרכב עם חלונות מכוסים ברשת הסוואה או ווילון מבלי לצאת החוצה במשך כל זמן הצילום, ולהקפיד לא לשהות במקום יותר מדי. דוגרי בניינים באיזורים מרובי פעילות אדם כמו דרורים, צוצלות, סיסים, סנוניות, בזים. יש לשמור על מרחק מתאים מהקן לפי הציפור הספציפית ולהתרחק אם פעילות ההורים סביב הקן פוסקת ליותר מחצי שעה.
עוד משהו שחשוב לדעת – כאשר מצלמים בקן או בקרבתו צריך להמנע בעיקר מצילום שלב הדגירה או צילום כשהגוזלים עוד קטנים מאוד, ככל שהגוזלים קרובים יותר לפריחה מהקן ההורים קשורים אליהם יותר ולא ינטשו את הקן לאחר הפרעה קלה.
קינים בשלב בניה, ביצים ואפילו גוזלים בטרם החלו להצמיח נוצותיהם – ננטשים עקב איום בקלות רבה יחסית לגוזלים בוגרים יותר. את תחילת הקינון כדאי לנצל לעריכת מחקר על הרגלי הקינון ותדירות הביקור של הציפורים בקן.
מחקר כזה יעזור לנו לדעת עובדות חשובות כאשר נתחיל בצילומים, באם תדירות הביקורים בקן פוחתת באופן דרסטי ואנו מייצרים הפרעה, כך שעלינו להתרחק מהמקום. אם אין פעילות בקרבת הקן במשך כחצי שעה יש להפסיק את הצילום ולנטוש את המקום במהירות.
לא חובה לצלם - אפשר לצפות עם משקפת
מומלץ כמובן ורצוי להשתמש במשקפת, וגם ליהנות לא רק מצילום, אלא מצפייה ומלימוד שגרת חייהן של הציפורים. זה יהפוך את כולנו לא רק לצלמים טובים יותר, אלא גם לאנשי טבע הרבה יותר מנוסים.
מסתורים יש להקים בחושך, אך לא בחושך מוחלט. כניסה אפילו לאיזור "מתוייר" כמו בריכות דגים בשעת חשיכה מהווה סכנה גדולה לציפורים שנמלטות ומתנגשות בכבלים ועמודי חשמל. אם בכל זאת החלטתם לחלוק עימנו צילום קינון, כדאי לפרט את טכניקת הצילום ואיך נמנעתם מהפרעה לקינון.
אנו בטוחים שאיש מחברי האגודה או אף צלם שאוהב את הטבע לא מעוניין שעצם פעילותו הצילומית תביא לסיום הקינון בנקודה בה הוא בחר לצלם גם אם התוצאה היא צילום מעולה ביותר.
אבי בלומן, האגודה הישראלית לצילום טבע
בואו לצפות בצילומים נבחרים של צלמי האגודה במדור "רגע בטבע"
לפנייה לכתב/ת 
