שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות

    הוסתרו איברי תינוק שהאב הרג: "לחקור פלילית"

    הסנגור הציבורי הראשי דורש מהיועץ המשפטי לפתוח בחקירה נגד פרופ' יהודה היס, לאחר שהתגלה כי במכון הפתולוגי נותרו מוחו ורקמות מאיברים אחרים של התינוק רון אייזן. "היה יכול לשנות את תוצאות המשפט שנערך לאביו, שהורשע בהריגתו"

    המכון הפתולוגי באבו כביר ממשיך להסתבך בפרשת הרקמות - והפעם בגלל חשש להסתרת איבריו של תינוק, שאביו הורשע בהריגתו: הסנגור הציבורי הראשי, ד"ר יואב ספיר, דורש לפתוח בחקירה פלילית נגד פרופ' יהודה היס והמכון הלאומי לרפואה משפטית בעקבות חשש להעלמת איברים ולשיבוש משפט.

     

    לידי ynet הגיע הערב (יום ד') מכתב אותו שלח הסנגור הציבורי הראשי ליועץ המשפטי לממשלה, עם העתק למבקר המדינה. במכתב ביקש ד"ר ספיר לפתוח בחקירה לאור גילויים חדשים לפיהם נתגלו איברים מגופתו של התינוק רון אייזן במכון הלאומי לרפואה משפטית - לאחר שבמשך שנים נטען כי איברים אלו נקברו. במכון נותרו מוחו ואיברים אחרים של התינוק, שאביו דניס הורשע בהריגתו, יחד עם 8,000 רקמות נפטרים אחרים שאף הם יובאו לקבורה.

     

    תוכנית הטמנת הרקמות של משרד הבריאות הוצגה בחודש שעבר בעקבות חשיפת מחלקת התחקירים של העיתון "ידיעות אחרונות". התחקיר העלה בין היתר כי במכון נותרו רקמות של אלפי מתים, בהם של מפורסמים כמו הבדרן דודו טופז, השדרנית שוש עטרי והרמטכ"ל לשעבר רפאל איתן - וזאת ללא ידיעת המשפחות.

     

    בשנת 2000 הואשם דניס אייזן בהריגת בנו רון, תינוק בין שלושה חודשים. משפטו של האב נסב בעיקרו על חוות דעת של המכון לרפואה משפטית, לפיה מותו של רון נגרם מחבלת מוות טרייה בת מספר שעות - אותה גרם לו האב. בסופו של דבר הורשע דניס אייזן בהריגת בנו התינוק, ולאחר ערעור בבית המשפט עליון עונשו נקבע על 14 שנות מאסר.

     

    משפחת אייזן מפגינה נגד פרופ' היס ב-2006 (צילום: הרצל יוסף) (צילום: הרצל יוסף)
    משפחת אייזן מפגינה נגד פרופ' היס ב-2006(צילום: הרצל יוסף)

     

    אייזן, שטען כל העת לחפותו, פנה ב-2003 לסנגוריה הציבורית, כדי שזו תגיש עבורו בקשה למשפט חוזר. במכתב ששלח ספיר נכתב כי בעקבות זאת החלה הסנגוריה בסדרת בדיקות במטרה לבחון את הממצאים שנשמרו במכון הפתולוגי מנתיחת גופת התינוק, "על מנת להתחקות אחר צדקת חוות הדעת הפתולוגית של פרופסור היס, שההרשעה בוססה עליה". היס שימש כמנהל המכון לרפואה משפטית עד 2004, ומאז משמש כרופא המשפטי הראשי של המכון.

     

    הרקמות הנעלמות היו משנות את תוצאות המשפט?

    במסגרת הבדיקות פנתה הסנגוריה למכון, שמסר כי לא קיימות דגימות ורקמות נוספות בין כתלי המכון, פרט לחומר שהועמד לרשות הסנגוריה הציבורית. הסנגוריה אספה ממצאים והגישה בקשה למשפט חוזר. בתום המשפט החוזר, הורשע האב בהסדר טיעון בעבירות קלות יותר ושוחרר מהכלא לאחר שריצה כשש שנים מתוך ה-14. בשלב זה נפתח סבב נוסף של בירורים מול המכון, וגם אז עמד המכון על כך שכל המוצגים, הראיות, הרקמות והבדיקות שנותרו במכון, הועמדו לעיון ההגנה.

     

    משפטו החוזר של אייזן התנהל במשך כחמש שנים ובסופו של ההליך הגיעו הצדדים להסכם טיעון שבמסגרתו הודה אייזן בעבירת הריגה בקלות דעת, על בסיס תרחיש עובדתי עמום. ד"ר ספיר מדגיש במכתב שהחלטתו של אייזן להסכים להסדר הטיעון התבססה בין השאר על ניתוח חומר הראיות הקיים, ואם היה יודע על קיומן של הרקמות, היה מנסה להוכיח את חפותו. על פי הסדר הטיעון נקבע עונשו של אייזן על תקופת המאסר שכבר ריצה.

     

    במכתב מציין ספיר כי לפני כמה ימים הודיעה הפרקליטות לסנגוריה הציבורית על כך שבמסגרת תהליך הבאה לקבורה של רקמות שנשמרו במכון התגלו בין כתלי המכון חלק מהרקמות שנטלו מרון אייזן. ככל הנראה מדובר במוח של התינוק שנשמר בשלמותו וברקמות מאיברים נוספים.

     

    הסנגור הציבורי הראשי טוען כי ברור עתה שהאיברים והרקמות שהתגלו היו עשויים לשמש כראיות מכריעות במשפט שהתנהל נגד אייזן, וכי בדיקתן של ראיות אלה הייתה עשויה לשפוך אור על תעלומת מותו של רון כבר במהלך משפטו הראשון בשנת 2000, ובוודאי בשנת 2004. אתמול הגיע פסיכולוג מטעם משרד הבריאות לביתו של אייזן ואמר לו כי איבריו של בנו התינוק נותרו במכון שנים רבות, יחד עם 8,000 רקמות נפטרים אחרים שיובאו לקבורה. 

     

    "לדניס אייזן נגרם עינוי דין ארוך וקשה"

    ספיר טוען כי ייתכן שבדיקת האיברים הייתה מספקת עדות ניצחת לחפותו של אייזן ומייתרת את "עינוי הדין הארוך והקשה שנגרם לו". לדבריו, "ברור כי התנהלות המכון לרפואה משפטית פגעה באופן חמור גם באינטרס הציבורי לבירור האמת ובהשגת משפט צדק". הוא מדגיש כי מדובר בעניין בעל חומרה יתרה המעלה חשש כבד לביצוע עבירות פליליות ולכל הפחות להתנהלות ציבורית קלוקלת המחייבת חקירה ממצה.

     

    במכתב טוען ספיר: "כיצד ייתכן שהמכון לרפואה משפטית, שהוא זרוע של רשויות האכיפה, מכחיש שוב ושוב בפני ערכאות שונות - ובהליכים שונים - קיומן של ראיות קריטיות להגנת הנאשם, שמתגלות בסופו של דבר באקראי, לאחר שהיו שמורות במשך 12 שנה בין כתליו".

     

    עוד מדגיש ספיר כי אין להוציא מכלל אפשרות כי מישהו בעובדי המכון ידע או לפחות חשד כי לא כל איברי התינוק נקברו, אך בחר משיקוליו שלו להסתיר זאת: "בהסתרת ראיות קריטיות במשך שנים רבות - בין בזדון, בין בעצימת עיניים ובין ברשלנות חמורה - הכשיל המכון לרפואה משפטית את הסנגוריה הציבורית במילוי תפקידה וכך גם את רשויות התביעה ואת בית המשפט המחוזי והעליון".

      

    עו"ד אפרת פינק, הממונה על משפטים חוזרים בסנגוריה הציבורית ומי שניהלה את המשפט החוזר אמרה היום ל-ynet: "הסנגוריה פנתה היום ליועץ המשפטי לממשלה ולמבקר בבקשה לחקור ולבדוק כיצד ייתכן שרשויות המדינה הכחישו במשך שנים את קיומם של איברים מנתיחתו של רון אייזן במכון הלאומי לרפואה משפטית, באופן שעשוי להתברר כשיבוש של הליכי משפט וכהסתרת חומר חקירה חיוני. אם היינו יודעים שיש עוד רקמות יכול מאוד להיות שהתוצאה של המשפט החוזר הייתה שונה לחלוטין".

     

    ד"ר חן קוגל, סגנו של פרופ' היס בעבר, אמר בעקבות הגילויים החדשים כי זהו "יום עצוב למערכת המשפט ולרפואה המשפטית בישראל". ד"ר קוגל, שמשמש כעת כראש מערך רפואה משפטית בחברת מדן, היה הרופא המשפטי שהעניק חוות דעת לסנגוריה הציבורית במסגרת המשפט החוזר וטען כי המוות נגרם מכשל לבבי ולא מפגיעה מוחית. "טענתי אז כמו היום כי הראיות מלמדות שהמוות לא נגרם מנזק מוחי", אמר. "טוב עשתה הסנגוריה שפעלה לחקור את הפרשה ולהעמיד לדין את האחראים למחדל".

     

    משרד הבריאות הגיב בשם המכון הלאומי לרפואה משפטית למכתב של הסנגוריה הציבורית ולממצאים החדשים: "הרקמות והאיברים נמצאו הודות למבצע 'מנוחה בכבוד' שיזם משרד הבריאות, לקבורתם של האיברים שהושארו במכון. המכון ישתף פעולה עם כל חקירה שתהיה בסוגיית האיברים שנמצאו".

     

    בהכנת הכתבה השתתפה כרמית ראובן
    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: עופר מאיר
    המכון הפתולוגי באבו כביר
    צילום: עופר מאיר
    צילום: הדר כהן
    דניס אייזן. ריצה 6 שנות מאסר
    צילום: הדר כהן
    צילום: עופר מאיר
    פרופ' יהודה היס
    צילום: עופר מאיר
    מומלצים