כל מה שאי פעםׁ(לא) רציתם לדעת על זיעה
זיעה זה תהליך פיזיולוגי טבעי ונחוץ, אך רובנו מתייחסים אליו באופן שלילי. מה עשו בימי קדם כדי ליצור ריח גוף נעים, מתי הופיע הדאורדורנט הראשון בהיסטוריה, וטיפים לשימוש בתכשיר - הכל על הזעה ומניעת ריחות רעים
כאשר אנו חושבים על זיעה, אנו מתייחסים אליה באופן שלילי. אבל מדובר בתהליך פיזיולוגי טבעי ונחוץ האחראי על שלוש פעולות חשובות: ויסות טמפרטורת הגוף, הוספת לחות וסילוק רעלים.
סקירה: מגוון דאודורנטים לקיץ
2-5 מיליון בלוטות הזיעה האקריניות הפזורות על הגוף כולו, מפרישות נוזל שקוף ונטול ריח המורכב בעיקרו ממים, מעט אוריאה ומלחים מינרליים. הבלוטות האפוקריניות נמצאות בעיקר בבית השחי - 10 לכל סנטימטר רבוע של עור, והן מייצרות נוזל חלבי חסר ריח העשוי מליפידים, חלבונים והורמונים.
זיעה היא תערובת של שתי ההפרשות הללו. בית השחי הוא אזור סגור ולא מאוורר, חם ולח מטבעו, מה שהופך את הזיעה לבית גידול לחיידקים, דבר המוביל ליצירת ריח גוף.
קצת היסטוריה
עוד בימי קדם, גברים ונשים מצאו דרכים מלאות-דמיון ליצירת ריח גוף נעים. במצרים הם טבלו באמבטיות מבושמות ומרחו על גופם משחות שונות המכילות מור ואלה. הרומאים, שחיקו את היוונים, הניחו שקיות מבושמות מתחת לבית השחי לאחר הסרת שיער בשעווה. היוונים גם השתמשו בבשמים שונים לכל איבר בגוף.
בימי הביניים, נשים לא אהבו להתרחץ והשתמשו במקום זאת בבושם. בתקופת הרנסנס נשים אהבו לפנק את גופן בעיסוי מבושם. במהלך המאה ה- 18 קיבלה הרחצה מוניטין שלילי כאחראית להפצת מחלות, ובמקומה החלו אנשים להחליף את בגדיהם התחתונים לעתים קרובות, מתוך מחשבה כי "ריחות מביכים מסתלקים כאשר מסירים את הבגדים המלוכלכים". אך התכסיס השכיח ביותר היה להסתיר בתוך הבגדים ספוגים שהושרו בבושם.
במאה ה-19 התפתחה האופנה וריח גוף הפך עבור אנשים מסוימים לנכס במשחק הפיתוי, אך לקראת סוף המאה חזרו "מרשמים מבושמים" לאופנה. דוגמה אחת היא אבקת האירוסים - תערובת על בסיס אבקת אירוסים מפירנצה, קליפת ברגמוט, פרחי אוכמניות מיובשים וציפורן, בה הומלץ להשתמש לבית השחי הנשי.
רק בשנת 1895, הופיע הסבון דאודורנט הראשון בשוק. לאחריו צצו הדאודורנטים המודרניים הראשונים, שהכילו סולפט אשלגן ואלומיניום. בכך הסתיים פרק בספרי ההיסטוריה.
טיפים לשימוש בדאורדורנטים
בסיוע חני מסלו מנהלת המותג של אדידס, אספנו מספר טיפים לשימוש בדאודורנטים:
1. הדאודורנטים כוללים כיום, בנוסף למניעת ריח, גם תכונות מניעה חדישות ארוכות טווח בהן מניעת כתמי זיעה.
2. המטרה העיקרית בשימוש בדאודורנט היא נטרול ריח ולא נטרול זיעה, באופן שאינו סותם נקבוביות, אלא מנטרל את הניחוח הנוצר במגע הבקטריות שעל פני הגוף עם הזיעה.
3. דאודורנטים מנטרלים את התרבות הבקטריות אשר בגללן נוצר הריח הרע.
4. יש מגוון של דאודורנטים בשוק כמו נטורל ספריי לרגישים ודאודורנט בסטיק נטול אלכוהול במטרה לענות לצרכים של עור רגיש במיוחד.
5. כאשר משתמשים בספריי, מומלץ להתיז ממרחק של 10 ס"מ מבית השחי על מנת לא להרטיב את העור.
6. ניתן להשתמש בדאודורנט מספר פעמים ביום ולהקפיד לעשות זאת אחרי מקלחת. אם אין אפשרות למקלחת, מומלץ לנגב את בית השחי במטלית לחה ואז להשתמש בדאודורנט שוב.
7. מומלץ להשתמש בדאודורנט מגיל צעיר על מנת לשמור ולשמר את ההיגיינה האישית.
8. מומלץ להשתמש בדאודורנט באותו הניחוח של הבושם בו משתמשים. במידה שאין הקבלה, מומלץ להשתמש בדאודורנט נטול ריח.
9. כדי למקסם את יעילות המוצר יש להשתמש בדאודורנט ספריי על עור נקי ויבש.
10. יש להבחין בין דאודורנט אנטי פרספירנט המכיל אלומיניום לבין דאודורנט ספריי גוף ללא אלומיניום - דאודורנט עם אלומיניום מיועד לשימוש בבית השחי בלבד. הוא יעיל יותר מדאודורנט ספריי גוף כיוון שיש בו אלומיניום הסותם את נקבוביות הזיעה ובכך מונע את ההזעה. לכן מחזיק יותר זמן. דאודורנט ספריי גוף לעומת זאת, מנטרל את ריח הזיעה באמצעות ריח הדאודורנט ולכן מחזיק פחות זמן ופחות מתאים למי שנוטה להזיע.
11. חשוב מאוד שלא להשתמש בדאודורנט על עור פגום, פצוע או מגורה. בקיץ הגוף סובל מגירויים שנגרמים באזורים בהם נוטים להזיע כגון: בית השחי. שימוש בדאודורנט על גבי אזור מגורה או פגום עלולים להחריף את המצב משמעותית
המידע נאסף בסיוע אורלי עוז שמואל, המדריכה הראשית של קלרינס בישראל.
לפנייה לכתב/ת 
