צבא חצי העם: 48 אלף "עילויי תורה" לא גויסו
שלושה גורמים ממשלתיים סיפקו נתונים שונים על פוטנציאל הגיוס, והממשלה סתרה את כולם. רק 82 חרדים התנדבו לשירות לאומי, 7 פקחים בלבד אחראים לאכיפה. כך מנפצת האנדרלמוסיה השלטונית את התקווה לגיבוש חלופה מוסכמת לחוק טל. דיכטר: "בצבא העם חייבים לשרת גם חרדים"
תוהו ובוהו בשערי הבקו"ם: הנתונים סותרים, המספרים מבלבלים וההצהרות הולכות ונעשות תקיפות - ללא קבלות. ימים ספורים לפני הצגת ההמלצות הסופיות שאמורות להביא להחלפתו של חוק טל, שוקעים הפוליטיקאים בגרסאות שמייצגות, כל אחת בנפרד, תמונת מצב שונה בתכלית. משרדי הממשלה השונים וכן צוותים ייעודיים שהוקמו בנושא מציגים סיכומים מגוונים, אך השורה התחתונה נותרת זהה: תחום פרוץ ומופקר, שמוביל למצב כאוטי - כמות הולכת וגדלה של "עילויי תורה" שזכאים לפטור מול מספר פקחים מגוחך, שאמור להתמודד ביעילות עם המצב בשטח.
עוד בערוץ החדשות של ynet:
על פי נתוני מרכז המידע והמחקר של הכנסת, ניתנו בשנת 2012 למעלה מ-48 אלף דחיות שירות לחרדים בגילאי 18-35 שכשירים לשרת בצה"ל, זאת על בסיס "תורתו אומנותו". מדובר בנתון שאותו תבקש ועדת קש"ב (קידום שוויון בנטל) להוריד באופן משמעותי. כיום, כ-25% מהגברים היהודים אינם משרתים, למעלה ממחצית מהם חרדים. "על פי הנתון הזה", אמר גורם בוועדה, "ניתן לחשוב שהמגזר החרדי כולו מורכב מעילויים בתורה. לא יכול להיות שיינתנו פטורים גורפים וכל חרדי יוגדר כעילוי".
המרכז התבקש גם לבדוק מהו פוטנציאל הגיוס של המגזר החרדי, אולם השאלה הולידה מספר תשובות, בהתאם לנתונים שונים שהציגו אגף כוח אדם של צה"ל ומשרדי הממשלה השונים. על פי משרד החינוך, למשל, פוטנציאל הגיוס הוא 6,400 בני אדם במחזור, אך צוות ממשרד ראש הממשלה הצביע על מספר מעט נמוך יותר ומשרד הביטחון העלה את הרף ל-8,537 חרדים. "לא ברור על איזה מהנתונים הוועדה תסתמך", אמר אחד מחברי הכנסת.
כך או כך, השוואה של פוטנציאל הגיוס לנעשה בשטח מציג תמונת מצב עגומה של יישום החלטות הרשויות. "יעדי הגיוס לצה"ל שקבעה הממשלה לשנת 2012 הם 1,500 חרדים", נכתב בדו"ח המרכז - נתון שמהווה אחוז נמוך מאוד מכל מספר של מועמדים לגיוס שניתן.
מודל חדש שהוצג בשבוע שעבר על ידי האוצר חשף את המנגנון שאמור להחליף את "חוק טל" ולהוביל להתגייסות
כללית של חרדים לצבא. על פי המוצע, מועמד לשירות שלא זכה בפטור ובחר בכל זאת לא לשרת, יתמודד עם שורה של סנקציות, ויגרור אחריו גם את מוסדות התורה שאליהם הוא קשור.
הפרסומים השונים מתוך ועדת פלסנר הובילו להצהרות תקיפות ולהתנגדות של סיעות החרדיות בכנסת לפעילותה. בין היתר, הגדיר שר הפנים, אלי ישי, את המהלך לגיוס חרדים נוספים לצה"ל כ"ייהרג ובל יעבור" ואמר כי הוא משול ל"שפיכות דמים, גילוי עריות ועבודת אלילים" - שלושה מעשים אסורים על פי היהדות, כדבריו.
גם מסלול השירות המועדף עבור החרדים מהווה בסיס למחלוקת בין משרדי האוצר והביטחון, שסותרים בתורם את החלטת הממשלה עצמה. מסלול השח"ר (שילוב חרדים) מועדף על ידי משרד הביטחון, בין היתר בשל הביקוש שלו הוא זוכה בקרב החרדים עצמם, וההכשרה התעסוקתית שהוא מקנה להם. האוצר, לעומת זאת, מעדיף את מסלול השירות המקוצר, שבסיומו יוכלו להשתלב החרדים בשוק העבודה.
שרי האוצר והביטחון מתעלמים בהמלצותיהם, הלכה למעשה, מהחלטת הממשלה שבה הם יושבים. זו הקימה אשתקד
את מסלול שא"ל (שירות אזרחי לאומי) והגדירה אותו כעדיפות עליונה עבור המשרתים החרדים הפוטנציאליים. המסלול כולל מגוון מוסדות שאליהם ניתן להתנדב, בהם המשטרה, שירות בתי הסוהר ומכבי האש, אך למרות מאמצי הממשלה, נכון למאי 2012, התנדבו למסלול האזרחי-ביטחוני רק 82 חרדים - 10% בלבד מהתקן שהוקצה לו
הסיבות להיענות הנמוכה מוסברות באופן פשוט, יחסית: חלק מהחרדים בחרו בתחומים שקרובים ללבם ואחרים העדיפו מסלולים אחרים, שדורשים ארבע שעות התנדבות ביום, במקום שמונה במסלול האמור. "נוסף על כך", נכתב בדו"ח, בוחר הציבור החרדי שלא לשרת במשטרה בגלל "התנגדות אידיאולוגית-תרבותית", וגם השירות במד"א אינו קורץ לו, בשל המאבק בינו לבין ארגוני ההצלה החרדיים".
כך או כך, הנתונים אינם צפויים להשתנות בקרוב, ודאי לא באמצעות אכיפה מוגברת. שבעה פקחים, על פי הדו"ח, אחראים על כל מסלולי השירות ו"מבטיחים" מבלי להתכוון את הנצחת המצב בשטח.
"איבדנו צבא שלם באוהלה של תורה"
ח"כ אבי דיכטר (קדימה), שהדו"ח הוזמן לבקשתו, אמר כי "אנו חייבים להיות חרדים לצבא העם ובצבא העם חייבים לשרת גם חרדים. גם בקהילה החרדית מבינים שהתבדלות יכולה להיות בלבוש ובמנהגים אך לא משירות המדינה. בסוף יולי את תהליך ההתבדלות יחליף תהליך ההשתלבות".
אחרי יום שלם של שיחות קדחתניות במטרה להגיע להסכמות על מתווה חדש כחלופה לחוק טל, אומרים גורמים בקואליציה כי "הפעים עדיין גדולים מאוד". הגורמים הוסיפו כי נכון לרגע זה, נראה כי קיימת סבירות לפיצוץ בין הצדדים. הסיעות החרדיות שמתנגדות להטלת סנקציות אישיות על בחורי ישיבות ואילו סיעות קדימה וישראל ביתנו שרואות זאת כתנאי.
"אי אפשר יהיה לרצות את כולם", אמרו הגורמים.
אנשי לשכת ראש הממשלה ערכו היום פגישות עם נציגי יהדות התורה משה גפני ויעקב ליצמן. השניים הבהירו כי יתנגדו בתוקף לסנקציות אישיות ואמרו כי לא יתפשרו בנושא הזה. ראש הממשלה נתניהו נפגש היום גם עם יו"ר הוועדה, ח"כ יוחנן פלסנר (קדימה), בניסיון להגיע לנוסחת "אמצע".
הוועדה שאמורה לגבש חלופה לחוק טל הודיעה כבר בפתיחת דיוניה כי תילחם במספרים הנמוכים הללו ותתמקד בהגברת האכיפה נגד מי שאינם משרתים. "המשמעות היא דרמטית", אמר ח"כ דיכטר. "כל גבר שני שאינו מתגייס הוא חרדי. הפכנו, פשוטו כמשמעו, לצבא חצי העם. איבדנו צבא שלם באוהלה
של תורה".
מוקדם יותר היום, ביקר שר החוץ, אביגדור ליברמן, ב"מאהל הפראיירים" של הפורום לשוויון בנטל והמחנה המשותף בתל אביב. הוא התחייב לפעול לטובת חובת גיוס לכול, אך לא שעה לבקשות לאיים בהתפטרות מהממשלה אם המלצות ועדת פלסנר לא יענו על דרישותיהם. "אני רוצה להיות אופטימי ולא לקחת אפשרות כזו בכלל", אמר והסביר: "כל מי שמגיע לגיל 18 חייב להתגייס. זה הלב של כל הסיפור. אם זה איננו, כל השאר לא שווה, כל השאר זה ישראבלוף".
לפנייה לכתב/ת 
