שתף קטע נבחר
אתם שיתפתם
    זירת הקניות

    גם אתם יכולים להיות משה סילמן

    ראש הממשלה הביע הבוקר צער על "טרגדיה אישית גדולה". טעות בידך אדוני. סיפורו של סילמן הוא לא רק טרגדיה אישית. משה סילמן הוא איש מיואש בתוך מציאות כלכלית שאתה יצרת

    מכתב הייאוש של משה סילמן לא ערוך בפורמט של מזכר ממשלתי. הוא לא כתוב בשפה כלכלית. הוא לא נראה כמו דו"ח מבקר המדינה. אבל המכתב הזה הוא כתב אשמה סדור, מפורט ומדויק שנוגע בכל הכישלונות של מדינת הרווחה הקורסת שלנו. כל שר וכל פקיד ממשלתי מוכרחים לקרוא את המכתב הזה. לקרוא ולהפנים.

     

    ראש הממשלה בנימין נתניהו הביע הבוקר צער על "טרגדיה אישית גדולה". טעות בידך אדוני. סיפורו של סילמן הוא לא רק טרגדיה אישית. משה סילמן הוא איש מיואש בתוך מציאות כלכלית שאתה וממשלתך יצרתם. ולכן זו גם טרגדיה לאומית. הסיפור שלו הוא כרוניקה של שחיקה ישראלית מתמשכת. ולכן בניגוד למה שאתה רוצה שנחשוב, הבעיה הכלכלית של משה סילמן היא לא חסרת משמעות. ניסיון ההתאבדות שלו משקף את המצב שלנו בחברה. אדוני ראש הממשלה, במקום לבדוק את האיש ואת מעשהו חשוב שתבדוק מה קרה למדינה שאתה מנהיג, שהיא מביאה אנשים לייאוש ולחולשה כזו.

     

    עוד בערוץ הדעות של ynet:

    משה לדור - טבע של אג'נדה / יוסי גולדשטיין

    הסיפור שהושתק על פליטים יהודים מארצות ערב / רון פרושאור

     

    כתב האישום נגד מדינת הרווחה שקרסה  (צילום: מגלי סקידלסקי) (צילום: מגלי סקידלסקי)
    כתב האישום נגד מדינת הרווחה שקרסה (צילום: מגלי סקידלסקי)

     

    אדם שעבר אירוע מוחי והפך אחריו למובטל, מקבל קצבה שאינה מספיקה לקיום מינימלי. הוא פונה אל רשויות הרווחה שוב ושוב ללא הועיל. הוא פונה אל בתי המשפט ללא הועיל. לבסוף, הוא פונה אל המוות כמפלט.

     

    באיזו מערכת ציבורית סילמן נתקל? כשנתניהו היה שר אוצר, ב-2005-2004 הוא הנהיג רפורמות ששחקו את קצבאות הנכות באופן החריף ביותר מאז הונהגה הקצבה במדינת ישראל. ממשלות הגזירה של השנים האחרונות גם סגרו את השאלטר על תקציבי הסיוע בדיור. בזמן שהאוכלוסייה בישראל גדלה, הופחתו תקציבי הסיוע ביותר מ-3 מליארד שקלים. והנה הדוגמה הצינית מכולן: כשסילמן פונה לפנות בוקר אל מחלקת הכוויות בבית החולים, לא הייתה מיטה פנויה בשבילו. המחלקה הייתה בתפוסה מלאה. כמו מחלקות רבות אחרות בארץ. את סילמן אשפזו במחלקה אחרת.

     

    כמה עוד בקבוקי תבערה אנושיים חיים פה?

    אז זו אינה רק טרגדיה אישית, מר נתניהו, כי אתם עברתם במכבש ומעכתם את מדינת הרווחה שלנו. זה מה שקורה כשממשלות אטומות עסוקות בלייצב מספרים ושוכחות שתפקידן הוא קודם כול לייצב אנשים. במצב כזה, מי יודע כמה בקבוקי תבערה אנושיים כאלה מסתובבים בינינו ועדיין לא הציתו את עצמם.

     

    מה שעוד מפחיד בסיפור, זה שהמצוקה הכלכלית היא כבר נחלת מעמד הביניים. כלומר, נחלתם של רוב הישראלים. לפני חודש דווח ב"כלכליסט" על עלייה חדה במצב ה"שבירוּת הפיננסית" של הישראלים. 63% מאנשי מעמד הביניים לא יוכלו לעמוד בהוצאה חד פעמית של 8,000 שקלים. המשמעות היא שכולנו נמצאים במרחק אירוע אחד ממצבו של משה סילמן. אירוע מוחי שאחריו אדם הופך מובטל, מחלה של הילד שלא מכוסה בסל התרופות, כישלון אחד בעסק - מקרה אחד כזה ואתה מוצא עצמך בקריסה כלכלית, ללא רשת ביטחון, חסר הגנה מול הכלכלה האכזרית של נתניהו. הישראלי הממוצע צריך להסתובב עם מחשבה מנקרת: זה בעצם יכול לקרות גם לי, שאהפוך למובטל ונכה ושום דבר לא יוכל לחלץ אותי מהבוץ.

      

    הלילה מיהר לרדת אמש בתל-אביב על איש מיואש בשם משה סילמן, ועל כולנו. ואני חושב לעצמי: אם אדם נכה עומד להיזרק מביתו והמדינה לא באה להציל אותו - אז מי כאן הלא שפוי? ואם לאדם אין כסף לתרופות ולדיור - אז מי כאן הלא-רציונלי? ולכן בימים הקרובים אני אקשיב לקול שקורא לי, ולכולנו, מבית החולים תל השומר. תתבייש, הוא קורא לי. תתבייש, שבמדינה שלך אדם רצוץ לא מצא פתרון במערכות הרווחה. ותזעק, הוא קורא לי. כי גם אתה יכול למצוא עצמך במצבי. אל תאטום אזניים. ואל תתעלם.

     

    ישי מישור, מיוזמי המשאל הכלכלי

     

    גולשים מוזמנים להציע טורים במייל הבא: opinions@y-i.co.il

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    משה סילמן. טרגדיה לאומית
    צילום: סמדר ברקוביץ'
    מומלצים