שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    יוצאים מהמחתרת, לוחמים להשגת זכויות
    "אני ו-40 חבריי, עובדי יחידת המוזיאונים של משרד הביטחון, מספרים בגאווה את סיפור הקמת המדינה, מציפים את הדילמות המורכבות של אותם ימים, צופים בתלמידים, בחיילים ובמשפחות מאזינים בשקיקה, משחזרים סיפורים אישיים וחווים את החוויה. ועכשיו אנחנו מגלים שההתנהגות כלפינו היא בבחינת "זרוק לאחר השימוש". פתאום אנחנו לא קיימים והיחסים איתנו מוכחשים בריש גלי". קריאה לסדר

    מעניין איך הייתה המדינה נראית אם המחתרות שלחמו להקמתה היו שוכרות את שירותיהן של חברות קבלן. נראה שלמשרד הביטחון אין דילמה מהסוג הזה. המדינה כבר הוקמה, עכשיו כל שנותר הוא לדאוג לבטחונה.

     

    אלא שמשרד הביטחון, לצד השמירה על ביטחון המדינה, גם מופקד על שימור מורשתה, ובתוך כך מפעיל 12 מוזיאונים המספרים את סיפור הקמת המדינה,

    ביניהם: מוזיאון המחתרות בירושלים ובעכו, מוזיאון האצל, הלחי, ההגנה, מוזיאון ההעפלה וחיל הים וכיוצ"ב. צוותי המוזיאונים, ואני בתוכם, מועסקים על ידי משרד הביטחון, אלא שתלוש המשכורת שלנו משולם על ידי חברת קבלן שמתחלפת כל אימת שהמשרד יוצא במכרז הפעלה חדש.

     

    "זרוק לאחר השימוש"

    וכעת, לאחר חודשים ארוכים של טלטלות, המכרז הסתיים ואנחנו מפוטרים. אך זה לא נגמר בפיטורין. בנוסף על כך נאסר עלינו ע"י המשרד להיות מועסקים במכרז הבא. למה? כי משרד הביטחון מעסיק אותנו אך מפחד להודות בכך. הוא הפנים משהו מהמחאות החברתיות ומהפגנות עובדי הקבלן, הבין את המושג "כתף אל כתף", ונבהל מקיום יחסי עובד-מעביד. המושג "כתף אל כתף" הפך לאיום על השירות הציבורי.

     

    אני ו-40 חבריי, עובדי יחידת המוזיאונים של משרד הביטחון, משמשים כמדריכים, רכזי הדרכה ועובדי תחזוקה הפוגשים כל בוקר עשרות מבקרים מכל שדרות הציבור ומספרים בגאווה את סיפור הקמת המדינה. אנחנו מספרים את סיפורי הגבורה, מציפים את הדילמות המורכבות של אותם ימים, צופים בתלמידים, בחיילים ובמשפחות מאזינים בשקיקה, משחזרים סיפורים אישיים וחווים את החוויה.

     

    ועכשיו אנחנו מגלים שההתנהגות כלפינו היא בבחינת "זרוק לאחר השימוש". השתמשו בנו ועכשיו זורקים אותנו. פתאום מתעלמים מקיומנו. פתאום אנחנו לא קיימים והיחסים איתנו מוכחשים בריש גלי.

     

    אך אנחנו יצאנו למאבק. מפעמת בנו רוחם של חברי המחתרות. חברי המחתרות הללו שלחמו להקמת מדינת ישראל עומדים לצידינו היום ולא מאמינים איך המדינה שהקימו מפנה עורף לעובדיה, לפועליה ולמשמרי מורשתה.

     

    המחתרות 2012 לא פועלים במחתרת

    יצאנו למאבק ואפשר היום לומר כי המחתרות 2012 מאוחדים ומאוגדים. המחתרות 2012 לא פועלים במחתרת. המחתרות 2012 פועלים בגלוי. התאגדנו בהסתדרות, יצאנו למאבק משפטי וציבורי כדי למנוע את הפגיעה בנו כעובדי קבלן. ולא ניתן למכללת אריאל שזכתה במכרז להעסקתנו ולמשרד הביטחון שמתעלם מאיתנו להמשיך ולנהוג בנו בזלזול.

     

    אנחנו רואים במאבק זה סמל למאבק בהעסקתם של עובדי קבלן בישראל, ואם יש דבר אחד שלמדתי בחודשים האחרונים מאז יצאנו למאבק הוא שיש לי כוח, ויש לנו העובדים כוח לשנות את המציאות. מי שעזר לנו להבין זאת הם כמה ארגונים אזרחיים איתם התייעצנו, ובראשם עמותת מעגלי צדק שפועלת ללא לאות לביטול מגמת העסקת עובדי הקבלן בישראל.

     

    כאם ל-3 ילדים הנוטלת חלק בפרנסת משפחתי, וגם כך מקבלת תגמול נחות על עבודתי, קשה לי לקבל את העובדה כי משרד הביטחון החזק ורווי התקציבים מסוגל להפנות עורף לארבעים עובדים כמוני, ממעמד הביניים, הסמוכים על שולחנו.

    כאזרחית המאמינה עדיין בחוסנה של החברה קשה לי להכיל את העובדה כי בהלה ממחאות חברתיות מובילות בדיוק לתוצר הפוך מכוונת המשורר, ומובילה לפגיעה ערכית גדולה יותר במקום לפתח את ערך הכבוד לאדם העובד.

     

    חבריי ואני לא נסתפק בשימור מורשת המאבק להקמת מדינת ישראל אלא נמשיך לדאוג לשימור מורשת קיומה של החברה בישראל. כאם, כמגדלת ילדים וכאזרחית, אני עדיין מאמינה שדברים יכולים להשתנות.

     

    • מעוניינים לפרסם מאמרים, הגיגים, מחשבות ודעות על החברה בישראל ובעולם? שלחו ל shlomit-sh@y-i.co.il  וציינו בנושא - עבור "קריאה לסדר". החומרים יפורסמו בהתאם לשיקולי המערכת.
    • לקריאות נוספות לסדר לחצו כאן.

     

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מוזיאון המחתרות בירושלים
    צילום: שלומי כהן
    צילום: שער יעקב, לע"מ
    מוזיאון בית האצ"ל ביפו
    צילום: שער יעקב, לע"מ
    רוח טובה
    יד שרה
    כיתבו לנו
    מומלצים