שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    הילד מלא פחדים? תוכנית טיפול באינטרנט תעזור
    תוכנית אינטרנטית חדשה, "ביחד ננצח את הפחד", מאפשרת להורים לעזור לילדיהם להתמודד עם פחדים מסוגים שונים. הילי כוכבי, פסיכולוגית חינוכית ומפתחת התוכנית, מסבירה למה חשוב לטפל במקור הפחד - ולמה דווקא באינטרנט

    ילדים מפחדים מהמון דברים, זו עובדה. למשל, מליצנים, בלונים, אנשים עם שפם, מעלית שקופה בקניון, צלילה בבריכה, נסיעה במכונית, פרידה מההורים, מבחנים – אין גבול לנושאים ולמצבים המעוררים פחד בקרב ילדים, בני נוער ו... גם בקרב מבוגרים.

     

    קראו עוד כתבות על פחדים ב-ynet:

     

    כדי להתמודד עם הפחדים, פותחה תוכנית אינטרנטית חדשנית, ראשונה מסוגה בארץ, וככל הנראה גם בעולם. התוכנית -"ביחד ננצח את הפחד"- מבוססת על שיטת הטיפול הקוגניטיבית-התנהגותית (CBT).

     

    הורה הנכנס לתוכנית מקבל קישור ל-12 לומדות קצרות, שבהן הוא מתבקש לעבוד בזמנו הפנוי, בקצב של שתיים עד שלוש לומדות בשבוע.

     

    במהלך הלימוד ההורה נחשף לידע עדכני ורלוונטי על פחדים של ילדים, ועל דרכי ההתמודדות הרצויות עמם. ההורה מתבקש לחשוב על ילדו בהקשר של הידע שלמד, וליישם עם הילד את שיטות ההתמודדות שרכש בתוכנית.

     

    15% סובלים מפחדים 

     שיעור הילדים הסובלים מפחדים משמעותיים ומחרדות הוא עצום. הנתונים מדברים על כ-12%-15% מהילדים ומבני הנוער,
    כך שבכיתה ממוצעת צפויים להימצא כחמישה-שישה ילדים הסובלים מפחדים משמעותיים.

     

    למעשה, הפרעות חרדה נחשבות כיום לקבוצת ההפרעות השכיחה ביותר בקרב ילדים ובני נוער. ידוע גם שחרדות מפריעות מאוד לתפקוד היומיומי של הילד ופוגעות באיכות חייו, ואם לא די בכך – אנו יודעים שהן אינן נוטות לחלוף ספונטנית. במילים אחרות: ילדים הסובלים מחרדות נמצאים בסיכון להמשיך לסבול מהן גם בבגרותם.

       

    מהו בעצם פחד? הפחד הוא מנגנון הישרדותי-מוּלד, חיובי ביסודו, המכין את האדם או את בעל החיים להתמודדות יעילה עם סכנות בסביבתו.

     

    הפחד מעורר באדם התנהגויות של "מלחמה, בריחה או קיפאון" (fight, flight or freeze), היעילות להתמודדות עם מצבי סכנה. אבותינו הקדמונים שפחדו מחושך, מחיות טורפות, מנחשים וכדומה, והגיבו בהתנהגויות מתאימות, כלומר: ברחו, נלחמו או קפאו לנוכח הסכנה, הם אלה ששרדו.

     

    נראה שנטייתם של אבותינו הקדמונים לפחֵד עברה אלינו גנטית, במהלך שנות האבולוציה. זו הסיבה שילדים ומבוגרים רבים פוחדים מחושך, מזאבים, מנחשים וממפלצות, אך אף אחד אינו נולד עם פחד מכביש או מכבל חשמלי. מן הסכנות האלה, של החיים המודרניים, עלינו ללמוד לפחד באופן מפורש.

       

    למה צריך להתגבר על הפחד?

    אם הפחד הוא מנגנון יעיל וחיובי, מדוע אנו מתאמצים לנצח אותו ולהתגבר עליו? התשובה פשוטה: אנו עושים זאת כיוון שבמקרים רבים, כמו בכל מנגנון אחר, גם במנגנון הפחד יש תקלות.

     

    כאשר מתרחשת "תקלה במנגנון", האדם מפתח פחד ממצבים שכלל אינם מסוכנים, או שמידת הסכנה שקיימת בהם היא מעטה. ניתן לדמות זאת למנגנון אזעקה של רכב ישן, המופעל במלוא עוצמתו בתגובה לגשם או לרוח.

     

    אולם, בגללן שמדובר במנגנון הישרדותי עתיק יומין וחיוני, המוח שלנו מתקשה להבחין בין המצבים, ואינו ממהר לשחרר את האדם מהחרדות ומהפחדים המלווים אותו.

     

    עבור האדם הפוחד, תחושת הסכנה היא מוחשית ומאיימת, והוא חייב להיות דרוך ומוכן בכל רגע לאסון שעלול להתרחש.

    ואולם, החדשות הטובות הן שחרדות מגיבות היטב לטיפול.

     

    רוב רובם של הילדים והמבוגרים המקבלים טיפול מקצועי הולם, המכוון להפחתת החרדות, משתחררים מהן לחלוטין בעקבות הטיפול, ולאורך זמן. נשמע מצוין, לא? אך כאן שוב מתעוררת בעיה. כדי להבין אותה, עלינו לומר כמה מילים על מצבו של תחום הטיפול הנפשי בשנים האחרונות.

     

     עבור מי שפוחד תחושת הסכנה היא מוחשית ומאיימת (צלום: shutterstock) (צלום: shutterstock)
    עבור מי שפוחד תחושת הסכנה היא מוחשית ומאיימת(צלום: shutterstock)
     

     

    האם טיפול פסיכולוגי יעיל?

    האם תחום הטיפול הפסיכולוגי השתכלל או נסוג בשנים האחרונות? תלוי את מי שואלים! מצד אחד, אין ספק שטיפולים פסיכולוגיים כיום הנם יעילים יותר מאשר בעבר.

     

    מחקרים רבים אודות שיטות הטיפול השונות, התמקצעות והשתכללות ההכשרה של המטפלים, כמו גם הניסיון הקליני המצטבר – כל אלה מובילים לכדי השבחת תחום הטיפול הנפשי והגברת יעילותו.

     

    ואולם, מצד שני, אי אפשר לערער על העובדות: מסתבר שלמרות התייעלות והשתכללות שיטות הטיפול השונות, המצוקה הנפשית באוכלוסייה הכללית אינה פוחתת, אלא דווקא הולכת וגדֵלה בהתמדה.

     

    הנתונים היבשים קשים: בארצות הברית, למשל, אחד מכל ארבעה אנשים (!) סובל מבעיה נפשית משמעותית הדורשת טיפול, בכל רגע נתון. כמחצית מהאנשים יסבלו ממצוקה נפשית משמעותית כלשהי במהלך חייהם. אף כי אין נתונים עדכניים על המצב המקביל בארץ, אין סיבה להאמין שאצלנו המצב שונה.

     

    פנייה לטיפול - פגיעה בדימוי העצמי

    כיצד ניתן ליישב את הסתירה בין התייעלות תחום הטיפול הנפשי, מחד גיסא, לבין הגברת המצוקה הנפשית באוכלוסייה, מאידך גיסא? גם כאן התשובה פשוטה: רוב רובם של הילדים והמבוגרים הזקוקים לטיפול נפשי אינם מקבלים אותו.

     

    מצב זה שבו מבוגרים וילדים זקוקים לטיפול נפשי, אך אינם מקבלים אותו, זכה בשפה המקצועית לכינוי "פער השירות". את הסיבות לפער השירות לא קשה לנחש.

     

    טיפולים פסיכולוגיים פרטניים הם יקרים; אינם נגישים: האדם לא יודע למי כדאי לפנות, וכיצד בדיוק לעשות זאת; ואם לא די בכך, הפנייה לטיפול מאיימת לא פעם, ומתלווה אליה פגיעה מסוימת בדימוי העצמי של הפונה.

     

    במאמר מרתק שפורסם לפני כשנה על ידי שני פסיכולוגים אמריקאים ידועי שם, קזדין ובלייס, נקרא עולם הטיפול הפסיכולוגי ה"מסורתי" לערוך שינוי תפיסתי דרמטי, ולהתחיל לפתח יותר ויותר שיטות טיפול חדשניות, המיועדות לקהל רחב ככל האפשר של לקוחות, והכל – בעלות כספית נמוכה ככל האפשר. נשמע דמיוני? לא בהכרח!

     

    דוגמה מרתקת להתערבות טיפולית יעילה, שאינה כרוכה כלל בעלות כספית, ניתן לראות במחקר הבא: רופאי משפחה אמריקאים התבקשו, במהלך הדקות הקצרות שבהן הם פוגשים את מטופליהם, להוסיף לפרוטוקול הביקור משפט אחד תמים: "בהיותי הרופא שלך – אני מוטרד מכך שאתה מעשן".

     

    עולה כסף? לא עולה כסף! מחדש משהו למטופל? לכאורה לא מחדש דבר! יעיל?! ובכן, מסתבר שכן! המשפט הקצר והתמים הזה הביא להפחתה של 2.5% בשיעור המעשנים, בהשוואה לקבוצת ביקורת של אנשים להם לא נאמר משפט דומה.

     

    יהיו שיאמרו ש-2.5% אינם "עניין גדול", אך במונחים של התערבויות טיפוליות רחבות היקף – מדובר בתועלת עצומה לפרט ולחברה בכללותה.

     

     

    להתמש באינטרנט כדי להתגבר על הפחדים (צלום: shutterstock) (צלום: shutterstock)
    להתמש באינטרנט כדי להתגבר על הפחדים(צלום: shutterstock)

     

    האינטרנט ככלי טיפולי

    במקביל, בשנים האחרונות החל להתפתח סוג נוסף של התערבויות טיפוליות רחבות היקף, המופעלות בעלות נמוכה יחסית.

     

    מדובר בהתערבויות המנצלות את חידושי הטכנולוגיה: העברת מסרים פסיכולוגיים באמצעי התקשורת, טיפולים פסיכולוגיים המתבצעים בסקייפ או באמצעות המייל, ותוכניות טיפוליות שונות המועברות באינטרנט ובסמארטפונים.

     

    האתגר: פיתוח התערבות טיפולית יעילה, להתמודדות עם פחדי ילדים, בעלות נמוכה ככל האפשר ועכשיו, בואו נצרף את הנתונים זה לזה: שיעור עצום של ילדים הסובלים מפחדים; רוב רובם אינם זוכים לטיפול מקצועי וממשיכים לסבול לאורך זמן. מה עושים?

     

    כפסיכולוגית חינוכית, חיפשתי דרכים יעילות להתמודד עם מצב מורכב זה. ניסיתי לחשוב על דרכים לצמצום הפער המתקיים בין צורכי הילדים הרבים הסובלים מפחדים, לבין מיעוט הילדים הזוכה לטיפול מקצועי הולם, והכול בעלות כספית נמוכה ככל האפשר.

     

    לאתגר זה הצטרפה התפיסה המקצועית שמנחה אותי מזה שנים, לפיה הגורם היעיל ביותר שאיתו כדאי לעבוד, כשמדובר במצוקה נפשית של ילדים, הוא הורי הילד. ההורים הם ללא ספק הדמויות החשובות ביותר בחיי הילד, המשפיעות עליו והקרובות אליו, יותר מכל אדם אחר.

     

    כך נולד הרעיון לפיתוח תוכנית טיפולית-אינטרנטית, שתסייע להורים לעזור לילדיהם להתמודד ביעילות עם הפחדים, באמצעות הקניית ידע מתאים להורים, ושינוי תפיסותיהם אודות הגישה הנכונה להתמודדות עם פחדי הילדים.

     

    ההורים המשתתפים בתוכנית צפויים לחולל שינוי, ולסייע לילדם לנצח את הפחדים, ממש כפי שהיה עושה זאת פסיכולוג ילדים בקליניקה. יתרה מזאת, אני מאמינה שלהורים יש יתרון מסוים על פני הפסיכולוג בקליניקה, שכן הם נמצאים עם הילדים מרבית שעות היום, ובדרך כלל – עדים לפחדי ילדיהם ב"זמן אמת".

     

    ואכן, התוכנית האינטרנטית החלה לפעול לפני חודשים ספורים, וכבר מצטברות עדויות ליעילותה הגבוהה בהפחתת פחדי הילדים. יש לכם ילדים הסובלים מפחדים? אתם מוזמנים לנסות!

     

    לעזור לילד להתמודד עם הפחד

    • עזרו לילדכם להבין את ההבדל בין "מפחיד" ל"מסוכן". הסבירו לו שמה שמפחיד אינו בהכרח מסוכן, וכי המוח שלנו לעתים מתבלבל בין השניים, ומפתח פחדים ממצבים שאינם באמת מסוכנים.

     

    • פחדים רבים של ילדים – מקורם בעולם הדמיון. ההתמודדות הטובה ביותר עם פחדים מסוג זה נעשית אף היא באמצעות הדמיון. למשל, אם ילדכם מפחד ממפלצות, תוכלו לצייד אותו לקראת השינה ב"תרסיס מיוחד קוטל מפלצות" (שאינו מכיל אלא מים, כמובן).

     

    • כדי להתמודד ביעילות עם הפחדים יש להיחשף אליהם, ולא להימנע מפניהם. עם זאת, חשוב מאוד שהחשיפה תהיה מתונה מאוד והדרגתית. חשיפה בלתי מבוקרת לפחדים עלולה לגרום לילד טראומה, שרק תחריף את המצב.

     

    • ישנם פחדים רבים שמקורם בהנחות מוטעות או במחשבות שגויות (למשל: "אני יכול למות מעקיצת דבורה"). במקרים אלה כדאי לזהות את המחשבה המוטעה שביסוד הפחד, ולעזור לילד להפריך אותה.

     

    • בתהליך ההתמודדות עם הפחדים, חשוב לתת לילד את התחושה שאתם – ההורים – בעדו, ולא נגדו. העבירו לילדכם את המסר שאתם יחד, כצוות, מסייעים לו להתמודד עם הפחדים.

     

    • לא עם כל פחדי הילדים חייבים להתמודד. יש פחדים שבהחלט אפשר "לחיות איתם בשלום". למשל, ילד המפחד מזיקוקי דינור – יכול להסתדר טוב למדי, גם בלי לנצח את הפחד. ההחלטה האם להתמודד עם הפחד או "להניח לו" קשורה בדרך כלל למידת המצוקה ולמידת הפגיעה בתפקוד היומיומי של הילד.


     

    רוצים להצטרף לתוכנית?

    התוכנית פועלת במסגרת מחקר לדוקטורט בפסיכולוגיה, מטעם אוניברסיטת תל אביב, בליווי ובייעוץ פרופ' אבי שדה ופרופ' עמירם רביב, מבכירי הפסיכולוגים לילדים בארץ.

     

    היות שהתוכנית מלוּוה במחקר, היא מועברת בשלב זה ללא תשלום. עם זאת, מספר המקומות מוגבל.

     

    הורים המעוניינים לקבל פרטים נוספים ולהשתתף בתוכנית מוזמנים לעשות זאת באמצעות פנייה במייל.

     

    הכותבת היא פסיכולוגית חינוכית מומחית, דוקטורנטית לפסיכולוגיה, מחברת "המדריך הישראלי להורים" (בשיתוף פרופ' עמירם רביב), מפתחת התוכנית "ביחד ננצח את הפחד" לטיפול בפחדי ילדים ובעלת קליניקה פרטית.




     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    ילדים וגם מבוגרים מפחדים מהמון דברים
    צילום: ablestock
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים