שתף קטע נבחר

בעקבות משה רבנו: אסור למנהיג לפעול לשרידותו

משה המנהיג הדגול, שאינו רשאי להיכנס לארץ ישראל, עומד בפרשת ואתחנן ומתפלל לה' בתחנונים. גם היום, על רקע הקיצוצים והגזירות, אל לה לממשלה לקנות את קולות שרי החרדים ומפלגת העצמאות במיליונים רבים - אך ורק למען שרידותה הפוליטית האישית. פרשת שבוע כלכלית

בפרשת "ואתחנן" מובאים שני נאומים חשובים של משה רבנו. הנאום הראשון מכונה הנאום ההיסטורי והשני - נאום המצוות. הנאום ההיסטורי הוא למעשה שירת הברבור של משה טרם כניסתו של העם לארץ ישראל בתום מסעותיהם ומלחמותיהם.

 

 

בנאום המצוות מוזכרות שוב עשרת הדברות ו"פרשת שמע", התופסות מקום מרכזי באמונת עם ישראל. משה רבנו, שהנהיג את העם ביד רמה במצרים, הוביל את העם ארבעים שנה במדבר ופיקד על כל המלחמות, אינו רשאי להיכנס לארץ ישראל.

 

מנהיג שמתחנן ומבקש על עצמו

הפרשה פותחת במילים :"ואתחנן אל ה' בעת ההיא לאמר" (דברים ג', כ"ג). משה המנהיג הדגול עומד ומתפלל לה' בתחנונים. בפעם הראשונה הוא מבקש על עצמו.

 

לאורך כל השנים הרבות ביקש משה על העם. מובא ב"מדרש רבה" סיפור על גבירה שילדה בן. כל זמן שהיה בנה בחיים, היא נכנסה לארמון בכל עת שרצתה. ברגע שבנה מת, היא הייתה צריכה להתחנן לבעל הארמון כדי שיכניסה. כך גם משה רבנו. כל זמן שהיו בני ישראל במדבר היה פונה ישירות לקב"ה בדרישות, מכיוון שדור המדבר מת ולא זכה להיכנס לארץ, פג כוחו של משה.

 

מנהיג ללא ציבור אינו מנהיג

בסיס כוחו של המנהיג הם בוחריו. בלעדיהם אין לו ערך ודרכו ל"מדבר הפוליטי" סלולה ומהירה.

 

גזרות כלכליות קשות מובאות על הציבור בישראל. גזרות אלו מרסקות שכבה נוספת בקרום הדק והשביר ביכולת השרידות של ציבור גדול בישראל. יש אמירות, כי אין ברירה וחייבים להחיל מיד את הגזרות הכלכליות כמו העלאת מע"מ והורדת תשלומי הילדים מהביטוח הלאומי. אולי ללא הגזרות יש סכנה שנהפוך ליוון או לספרד.

 

אבל אל לה לממשלה לקנות את קולות שרי החרדים ומפלגת העצמאות במיליונים רבים על חשבון הכלל. תתחיל בחילוץ מיליארדי הדולרים מחברות הענק, שפועלות בארץ ומשלמות מסים מופחתים ובגביית מסים ממעלימי מס וכדומה. אם ההנהגה באמת רוצה בטובת העם ולא רק בטובת עצמה ובשרידותה עליה לפעול ביושר.

 

משה רבנו נחשב למנהיג מרכזי בעם ישראל. הוא התווה דרכי התנהגות וסטנדרטים אתיים ברמה הגבוהה ביותר. מנהיגות אמיתית ונכונה מובילה את הציבור שלה תוך התחשבות ביכולתו ותוך עמידה על עקרונות שוויון בסיסיים. פגיעה בשכבות החלשות, בחולים ובמערכת החינוך אינה תורמת לבניין נכון של המדינה.

 

מעתה ההתנהלות בדרך הטבע

בפרשתנו נאמר: "רק הישמר לך ושמור נפשך מאד פן תשכח את הדברים שראו עיניך ופן יסורו מלבבך כל ימי חייך והודעתם לבניך ולבני בניך" ( דברים ד', ט'). מסע עם ישראל במדבר היה על פי ניסים. עמוד הענן ועמוד האש שמרו על העם, המן ירד מן השמים ומים שאבו מבארה של מרים. שליוותה אותם בכל מסעותיהם.

 

עם הכניסה לארץ כל הניסים הללו נעלמים. אבל חשוב שהעם יזכור לעולם את הניסים שקרו לו בצאתו ממצרים ובמסעותיו במדבר, כי זיכרון זה הוא שישמור על הקשר של העם עם הקב"ה.

 

כל המוסיף גורע

"ועתה ישראל שמע אל החוקים ואל המשפטים אשר אנכי מלמד אתכם למען תחיו וירשתם את הארץ אשר ה' אלוקיך נתן לכם. לא תוסיפו על הדבר אשר אנוכי מצוה אתכם ולא תגרעו ממנו לשמור את מצות ה' אלוקיכם ..." (דברים ד', א'-ב').

 

הנצי"ב מוולוז'ין בעל "העמק דבר" מפרש: "לא תוסיפו וגו' כי כל האמצעים בלי דעת תורה יש להזהר שלא יביאו להוסיף על הדבר שהוא הלכות שבע"פ ע"י נעימות המצווה הנעשה באהבת ה'..." הנצי"ב מזהיר אותנו לא להוסיף על מצוות התורה מצוות נוספות.

 

משה רבנו מכיר את הציבור שלו והוא מדריך את העם שלא יחמירו שלא לצורך. הרב אברהם בן יעקוב סבע (1440 איטליה) מחבר הספר "צרור המור" מפרש את המילים "לא תוסיפו": הנה אני (משה רבנו) נשארתי עם מתי מדבר בעבור חטא קטן שהוספתי על דברי ה' אשר אמר: "ודברתם אל הסלע" ואני הכיתי". ההוספה הקטנה של משה גרמה לו שלא להיכנס לארץ.

 

להחמיר זה תמיד קל יותר

לדעתי, החמרות במצוות הדת אין בהן פסול, כל זמן שהאדם מחמיר על עצמו ברמה האישית. כפיית רצונך על אחרים, החמרה שאינה הכרחית ואינה נדרשת יש בהן בעיה גדולה ומשמעותית של "בל תוסיפו".

 

בסיום נאומו חוזר משה על עשרת הדברות. עשרת הדברות נאמרות בלשון יחיד. "לא תגנוב, לא תחמוד" וכד'. האחריות היא עליך על עצמך ולא על אחרים. אנחנו אוהבים לשפוט את האחר על כל תקלה קטנה, שנופלת תחת ידו, אבל שוכחים את עצמנו.

 

אהבת ה', אהבת הרע ואהבת הגר

"שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד. ואהבת את ה' אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאדך" (דברים ו', ד'-ה'). המלה "ואהבת" מופיעה בתורה שלוש פעמים בלבד: "ואהבת לרעך כמוך", "ואהבתם את הגר" "ואהבת את ה' אלוקיך".

 

המצווה לאהוב אינה פשוטה. הרב ישראל מאיר הכהן מרוז'ין ("החפץ חיים") אמר: "... במצוות אהבת ה', לא די בקריאת הפסוק בוקר וערב, אלא עלינו לעמול בלא הפסק כדי לעורר בנו את אהבת ה' ".

 

אהבת ה' חשובה, אך אם נזלזל במצוות אהבת הזולת ואהבת הגר, האם לא יהיה פגם רציני באהבתנו את ה'? יש לנהוג כבוד באחרים ולתמוך בחלשים. מסים וגזרות לא יועילו אם יהיה קרע גדול בעם, קרע שלא נוכל לאחותו.

 

מתי אלפר הוא מרצה במרכז ללימודים אקדמיים אור יהודה ויועץ לשיווק ואסטרטגיה

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
פסל משה רבנו של מיכלאנג'לו
צילום: איי פי
מתי אלפר
צילום: באדיבות המרכז ללימודים אקדמיים באור יהודה
מומלצים