שתף קטע נבחר

את זה לא ראיתם: זוג חסידי גור בשיט תענוגות

ב"הפלגת המהדרין" שאליה יצאו גבי ותקווה לוק אין כמעט דבר שעונה להגדרה הזו, מלבד המזון. על הרקע הזה הצליח במאי לונדוני לעשות את מה שרבים בישראל ניסו וכשלו בו: להציג דמות חרדית אותנטית, מורכבת ואפילו ניתנת להזדהות

חדר שינה. זוג חסידי גור אורז חפצים לקרוז בן שבועיים בים התיכון. היא מתלוננת שהוא מועך לה את הפאה, הוא לא מבין למה היא צריכה לקחת כמויות של קולבים. השטריימל, שנארז בקפידה עבור מה שיתברר בהמשך כשבת רומנטית בוונציה, עושה "סיבוב הדגמה" על ראשו הגאה של הבעלים. וכל זה אל מול הצלם והבמאי שהוא בכל מובן "הזר האולטימטיבי".

 

 

עוד בערוץ היהדות  - קראו:

 

זו הסצינה שפותחת את הסרט הדוקומנטרי המסקרן "Kosher Cruise", או בתרגומו הרשמי "שיט תענוגות כשר למהדרין" שישודר ביום חמישי ב-yesדוקו. במהלך הסרט מתברר כי סצינת הפתיחה היא רק ספתח קליל למה שהופך עד מהרה ל"חשיפה טוטאלית" של הזוגיות שאותה מתחזקים הזוג גבי ותקווה לוק כבר כמה עשורים טובים.

 

פריים אחרי פריים בסרט הכל-כך אנושי הזה, מצליח הבמאי פאדי ווייבל, איש קולנוע לונדוני, לעשות את מה שרבים בקולנוע הישראלי ניסו ונכשלו בענק: להציג דמות חרדית אותנטית, שהיא עמוקה, מורכבת ואפילו ניתנת להבנה והזדהות. ברגישות ובאומץ משורטטת לצופה תמונה זוגית-אינטימית, של זוג חרדים בגיל העמידה, במערומיהם הרגשיים.

 

חרדים שלא מפחדים להיות "על הקצה"

אין ספק שלווייבל יש משהו עם החברה החרדית. אחרת לא ניתן להבין איך במאי מוערך, שעבד שנים במחוזות היוקרה של BBC, בוחר בפרויקטים העצמאיים שלו שוב ושוב בחרדים. ליתר דיוק, בחרדים וזוגיות.

 

בסרט הקודם הוא פלש למתחם המסוגר תרבותית של סטנפורד היל, לונדון, ועקב אחרי הזוגות הצעירים הנישאים בקהילה החרדית שם. כעת הוא מלווה זוג חסידים לונדונים, שזו חופשתם הזוגית הראשונה מזה 40 שנה, בקרוז גלאט כושר. "הפלגת המהדרין", שחוץ מהאוכל שעונה להגדרה הנ"ל, אין בה הרבה מן החרדיות, מחדדת את ההבדלים בין בני הזוג, עד לנקודות השבר. 

 

כשאני שואלת את ווייבל אם הוא מודע להישג הקולנועי האדיר ולחדירת העומק הבלתי נתפסת שאליה הגיע עם המצלמה, מסתבר שהתשובה היא חיובית. גבי ותקווה, "גיבורי הסרט", היו חלק מאנשי הקהילה שליוו אותו במהלך צילומי הסרט הראשון בשכונה. ומה

שהחל כקשר מקצועי הפך לחברות קרובה. עד כדי כך שההזמנה ליצירת הסרט, הגיעה בכלל מהם.

 

"רוב החרדים שהכרתי בשני הסרטים הם מהסוג שרוצה לתקשר", הוא מעיד. "ברובם המוחלט הם טיפוסים עם רצון מאוד גדול לגרום להבנה טובה יותר של דרך החיים שלהם ושל הקהילה. גבי הוא בהחלט אדם כזה. הוא לא מפחד להיות 'על הקצה', לחשוב מחוץ לקופסא ולאתגר את עצמו על גבול הפרובוקטיביות, וזו בעיני תכונה נפלאה.

 

"עבורי, אישית, לא משנה מה אתה לובש או מאיזה חברה ספציפית אתה מגיע, האישיות שלך היא שעושה את ההבדל. בני הזוג לוק תמיד היו נפלאים אליי, והחוויה של ההיכרות איתם העשירה אותי בכל-כך הרבה מובנים. לכן החלטנו ללכת לסרט נוסף על הקהילה הזו - והפעם איתם באופן אישי".

 

טריגר לחשיפה אינטימיות

בזכות גיבורי הסרט, מה שבבסיסו הוא תיאור לעוס של חופשה רומנטית בשילוב נופים קסומים, לא נופל למלכודת של באנליות, אלא הופך לאמירה מחוכמת ואלגנטית. אווירת הקרוז, הסביבה הזרה והזוגות האחרים שברקע, הופכים לתפאורה שרק מדגישה את הניגודיות שמציגים השניים.  

 

הסרט, שנראה בתחילה כמו פארודיה מרירה על "ספינת האהבה" עם צמד מבוגרים שמדגמן זוגיות עתיקה ושחוקה בניחוח חרדי כבד, מוביל את הצופה מהרטינוֹת הבלתי פוסקות של תקווה ומתרגילי ההימלטות של גבי, למשהו אחר, נוגע.

 

"ככלל, לאנשים בעולם יש נטייה לרצות ולראות 'מה קורה אצל זוגות אחרים'", מסביר ווייבל מה חלף בראשו כשהחליט לצאת עם זוג חרדים להפלגה בת שבועיים. "העובדה שמדובר בזוג שמגיע מחברה מאוד מסוימת וסגורה, רק הופך את כל החשיפה למסקרנת עוד יותר. הסרט מדבר בשפה אוניברסלית על נישואין, על יחסים זוגיים ועל מה קורה שם לאורך הדרך. ניסיתי להבין דרכם איך מתמודדים כשזה לא מושלם, ובעיניי אין סביבה טובה יותר לעשות את זה מהפלגה רומנטית רחוק מהבית ומהקהילה".

 

כלומר, הסרט הוא לא באמת על "שייט תענוגות כשר למהדרין" אלא על הזוגיות של גבי ותקווה

 

"זה נכון. הקרוז היה למעשה הטריגר שגרם לכל 'הבחינה המחודשת' הזו לקרות. הוא היה הסיבה שבשלה הם פתחו את כל הדברים הכי אינטימיים שלהם. הספינה הפכה להיות אבן דרך מעניינת ביחסים שלהם. הסביבה קריטית פה, אחרת מה שקרה לא היו קורה. האקזוטיקה של המקום, הוביל לכל מה שהתרחש להתרחש. אלמלא הנוף, והנוף האנושי שסביבם, הם לא היו בוחנים מחדש את עצמם כזוג. לכן זה הפך להיות המוקד סביבו בנוי הסרט".

 

מה הילדים שלהם חושבים על רעיון הסרט והחשיפה?

 

"האמת שאיני יודע לומר בוודאות, אך בני הזוג לוק חינכו את הילדים שלהם לחשוב באופן עצמאי ולא להיות מוטים ממה החברה חושבת עליהם. לכן מן הסתם הם יתמכו ברעיון של הסרט. אבא שלהם, כפי שאני מכיר אותו, חי את חייו על פי התנאים שלו, והם אותו הדבר מהבחינה הזו. חוץ מזה שהם חיים בקהילות אחרות - חלק במנצ'סטר וחלק בישראל, כך שאני לא מאמין שזה נוגע בהם ישירות".

 

חברה שונה, ויכוחים זהים

לקראת הסוף, כשמערכת היחסים הזוגית נחשפת במלואה, כולל טיפול זוגי מצולם שעוברים השניים אצל זוג דתי אחר, מתרחש עימות מילולי בין ווייבל לבין גבי לוק. ויכוח מצולם על האופן שבו הוא מתנהל מול אשתו. האם הייתה שם חציית גבול מ"הדיסטנס המקודש" של במאי מדמויותיו? ווייבל דווקא לא סבור כך.

 

"עבורי, הסרט בהחלט לחוויה אינטימית. הוא המסע שלי להבין יותר את רעיון הנישואין. להבין את הלחצים, המתח והתסכול בשהייה הצפופה עם משהו

אחר. ומצד שני, לראות כמה הם סבלנים אחד כלפי השני, זה לקח מעורר הערצה. צריך להבין שהם בפני עצמם הם דמויות אקסצנטריות ולמרות זאת, אפילו הקרבות שהם מנהלים הם חלק מהביחד והחיבור הכל-כך חזק ביניהם. מה שמפתיע את הצופים זה התגלית שבסופו של דבר הוויכוחים הם אותם ויכוחים והבעיות הן אותן בעיות, אצל רוב הזוגות בכל חברה שהיא

 

"קסמה לי במיוחד הדרך שבה הם מתנהלים. כל-כך שונה מהאיפוק הבריטי שאני רגיל אליו. אני מתחבר אליהם רוחנית, לטמפרמנט היהודי, לאפשרות להביע את דעתך על אף שאתה בעמדת מיעוט, אני אוהב את זה. אצלנו אנשים אף פעם לא מדברים באמת על מה הם חושבים, מאוד מופנמים ולא פתוחים. בני הזוג לוק כל כך ספונטניים שרק להיות איתם זה פשוט כיף גדול".

 

"שיט תענוגות כשר למהדרין" yesדוקו חמישי, 9.8, 22:00.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
גבי ותקווה לוק. מבט אותנטי
מומלצים