שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות

    חינוך חינם מגיל 3: חוסכים כסף - פוגעים בילדים

    "רובכם לא הייתם בוחרים בגן העירוני הנוכחי של הילד שלכם. איזה הורה ישלח את בן ה-3 לגן בו אוכלים צהריים בשתיים ואיזה הורה יחשוב שגננת אחת יכולה לחבק 35 ילדים עצובים בפרידה בבוקר או בכלל להכיר אותם?". אפרת מונשרי גורן מסבירה למה על חסכון של כמה מאות שקלים אנחנו עומדים לשלם מחיר כבד

    אתחיל הפעם בשורה התחתונה, בכל מה שאני חושבת על ההורים "המשקיענים" שמקטרים על הזמן שהם צריכים לבלות עם הילדים שלהם. בדיוק על אלו שלא מצליחים להשתלט על השניים הפרטיים שלהם, אבל שולחים אותם כל בוקר בשמחה לגן העירוני, כי זה בחינם, בהנחה שהגננת תצליח לעשות מה שהם לא - לשמור ולדאוג לרווחתם הנפשית של הילדים שלהם.

     

    עוד כתבות בנושא חינוך בערוץ הורים :

     

    אז יש לי משהו חשוב לספר לכם: גננות הן לא קוסמות. שום גננת שבעולם לא תצליח להתמודד עם ילדים בני שלוש שאינם גמולים או עצמאיים ואפילו לא תמיד מדברים היטב. הנזק כבר כאן ועכשיו רק צריך לפרוט אותו, או בעצם לבקר בגן עירוני אחד ובו 35 ילדים, גננת אחת וסייעת.

     

    אם התמזל מזלכם, הגעתם לגן שיש בו ילד שילוב או ילד עם צרכים מיוחדים כי אז זכיתם לסייעת נוספת ולעוד זוג עיניים וידיים תומכות. אולי הרווחתם קצת כסף אבל בהחלט לא חשבתם על טובת הילדים שכם.

     

    גננת? סתם בייביסיטר

    הטור הזה נכתב לאחר שגננת אחת שלחה מכתב שמסתובב עכשיו בפייסבוק. היא שאלה בכאב איך מצפים ממנה לתפקד כשבגן תפוסה מלאה של 35 ילדים, 10 מהם לא גמולים וחלקם עדיין לא מדבר היטב, לא עצמאי ואפילו צמוד לבקבוק. איך מצפים ממנה לענות לצרכים בסיסיים של פעוטות בני שלוש שלא כולם היו לפני כן בגן או במסגרת כלשהי.

     

    לאף אחד אין תשובה, מהסיבה הפשוטה - לא מצפים ממנה להתמודד או להצליח. מצפים ממנה לעשות בייביסיטר לילדים ולמשוך אותם ערים ולא אלימים עד לארוחת הצהריים המאוחרת.

     

    תודו על האמת: רובכם, ההורים ששולחים את הילד לגן עירוני, לא היה בוחר בגן הנוכחי של הילד שלכם. למעשה, רוב ההורים היו בורחים מהלחץ, מספר הילדים לעומת מספר המבוגרים ואפילו מניקיון השירותים או שעות האוכל המוזרות. איזה הורה ישלח את הילד בן השלוש לגן בו אוכלים ארוחת צהריים בשעה שתיים ואיזה הורה יחשוב שגננת אחת יכולה לחבק 35 ילדים עצובים בפרידה בבוקר או בכלל להכיר אותם?

     

    איך הגענו למצב שבו הגננות חסרות אונים והילדים נפגעים, אבל המערכת כולה מחייכת ומספרת שהורים הרוויחו? ככה זה כשאת המחאה הובילו גם בני 20 פלוס, מלאי אנרגיה אומנם ועם תפיסה חברתית מדהימה, אבל עם חוסר הבנה בסיסי בגידול ילדים.

     

    איך הסכמנו לחינוך חינם מהסוג הזול?

    לא, אין לי ביקורת עליהם, אלא עלינו, ההורים, שלא עצרנו לרגע ובדקנו מה אנחנו מבקשים. איך נפלנו שוב לדרישה לכמות ולא לאיכות, איך הסכמנו לחינוך חינם מהסוג הזול ביותר, שאולי יחסוך כמה שקלים בארנק אבל לא ייתן לשום הורה לישון בשקט בלילה?

     

    במקום לדרוש הארכת חופשת הלידה ומתן חינוך איכותי לכל, קמים הורים שצורחים: "חינוך חינם מגיל שלושה חודשים" ומאושרים מהמצב בו המדינה מסבסדת גני ילדים מגיל שנתיים ותשעה חודשים. חוסר ההבנה הבסיסי הזה לצורכי הילד ולנזקים העתידיים מחינוך בגיל צעיר במסגרות המוניות הוא גם נזק כלכלי למדינה. יותר מזה, זוהי התייחסות לכמות ולא לאיכות, התייחסות לחינוך כאל בייביסיטר מהסוג הגרוע ולא כאל מקום שאמור להגן על הילד, להכיל אותו או להבין את צרכיו המשתנים.

     

    חינוך חינם מגיל שלוש אינו המצאה של ועדת טרכטנברג או של ראש הממשלה בנימין נתניהו וגם לא של ראשי המחאה או צעדת העגלות. בשנת 1984 נקבע, בתיקון לחוק לימוד חובה, שיש להרחיב את החוק ולהכילו גם על גילאי שלוש וארבע. החוק הוקפא ולא יושם, בשל מחסור בתקציבים. 

     

    בשנת 1998 התקבלה בכנסת הצעת חוק נוספת של חברי הכנסת דאז תמר גוז'נסקי, ענת מאור ושלמה בן עמי. ההצעה עברה והחוק יושם במספר מצומצם מאד של עיירות פיתוח ושכונות מצוקה.

     

    אבל החוק, שרוענן בהמשך גם על ידי ועדת דוברת, נשאר מוקפא. ארגוני המורים מחו על שינוי ביום העבודה שלהם, לא נמצא תקציב פנוי ליישום ההמלצות וילדי הגנים לא תוקצבו. כבר אז, בדיוק כמו היום, היה ברור שלא ניתן ליישם חוק בלי תקציב גדול ושינוי מהותי במערכת החינוך הישראלית והכשרה של צוותי חינוך.

     

    מה השגנו? חינוך טוב לעשירים בלבד כבר מגיל שלוש

    עכשיו נמצא התקציב, או לפחות המוטיבציה, ליישם את החוק מהר ולתת תחושה מדומה שהכל יהיה בסדר. במהירות בזק הכשירו מבנים למבני גנים והפכו כל גננת חדשה לבעלת גן. על בעיית הגננות הפרטיות או על העומס והצרכים הרגשיים של הילדים אף אחד לא נתן את הדעת. הרי להצליח להרים תוך מספר חודשים פרויקט לוגיסטי כזה גדול זו משימה רצינית, אז למה להתייחס לילדים ולצרכיהם, אם אפשר פשוט ליישר אותם במערכת.

     

    אני מצטערת שאני לא מתחברת לשמחה הגדולה על השינוי, שאני לא מתחברת להתלהבות ההמונית של הורים מחינוך חינם לפעוטות מגיל שלוש. אני לא מתחברת לחישובים הכלכליים של חיסכון כלכלי מדומה ולא מתחברת לנפנוף בגני ילדים חינמיים שהמדינה העניקה לנו כדי להשקיט קצת את המחאה של שנה שעברה. הגישה שחינוך חינם הוא הפתרון לכל בעיותינו הכלכליות היא גישה שגויה, ויותר מזה אם יעבור חוק חינוך חינם מגיל אפס הוא יהווה אסון.

     

    בעוד שברוב העולם המערבי ישנה הבנה כי חופשת לידה ארוכה ומסובסדת על ידי המדינה, כמו גם שמירת על מקומות עבודה לאורך זמן, היא המשמעותית, אצלנו בארץ מחפשים רק איך לדאוג לאפסון הילדים - וכמה שיותר מהר.

     

    זה הלחץ? העבודה הקשה? אולי, אבל החלטתם להביא ילדים אז חישבו מה טוב בשבילם. פעוטונים עמוסים הם מתכון לבעיות רגשיות וכמובן למחלות ולאשפוזים שיהוו נטל על ההורים ונטל על תקציב המדינה.

     

    ארגון הבריאות העולמי (WHO) מציע לאמהות לצאת לחופשת לידה כבר בשבוע 34 עד 36 להריון. חופשת לידה עוד בהריון מונעת לידות מוקדמות וכמובן סיבוכים והשקעה כלכלית של המדינה. בישראל התעלמו מההמלצה.

     

    אותו ארגון בריאות ממליץ לאמהות להניק חצי שנה הנקה מלאה. המלצה זו קשה ליישום כאשר אמהות חוזרות לעבודה לאחר 14 שבועות.

    הנקה מפחיתה מחלות שונות ואשפוזים ושוב, לפי מחקרים, תורמת דווקא לכלכלת המדינה. מה עשו בישראל? שינו בשנים האחרונות את ההמלצה להנקה עד גיל ארבעה חודשים, שגם בה לא ניתן לעמוד כאשר חוזרים לעבודה.

     

    לפני מספר שנים פורסמו כמה מחקרים על השפעת החינוך הקיבוצי על הילדים, שגדלו בבתי ילדים. נזכרתי במחקרים הללו כשקראתי את מכתבה של הגננת, המתריע על חינוך חינם לגילאי שלוש. גם אז חשבו כולם שמצאו פתרון מדהים לצורך של הורים לעבוד ושל המערכת לחנך. דור קיבוצי שלם גדל ופרנס עשרות מחקרים על בעיות רגשיות, דימוי עצמי וקשיים נוספים.

     

    אולי בעוד דור נוכל גם אנחנו לבדוק אילו בעיות יצרנו לילדינו. בסופו של דבר הגענו לאותה הנקודה - ההורה הישראלי משקיע יותר כסף בחינוך (גנים פרטיים, מטפלות ומורים פרטיים) ומקבל פחות מהמדינה, בהשוואה למדינות מערביות אחרות.

     

    האם ההחלטה על יישום חוק חינוך חינם מגיל שלוש, באיחור של 28 שנים, שינתה את המצב? האם זה השינוי שלו יחלו מארגני מחאת האוהלים? אני לא בטוחה. השינוי מעמיק את המעמדות בחינוך ומאפשר להורים בעלי כסף לבחור את חינוך ילדיהם. השאר יקבלו שרותי בייביסיטר דחוסים ואולי גם כמה שריטות להמשך הדרך.

     

    הכותבת היא מנהלת פורום ייעוץ הורים, מנחת הורים ובעלת פינה בתוכניות הבוקר "רולידר מדבר" ו"סדר יום". לדף הפייסבוק

     



     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: Shutterstock
    גן לבני 3. חינוך או שירותי בייביסיטר?
    צילום: Shutterstock
    ד"ר רק שאלה
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים