שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    על סביבה, ערכים ומה שביניהם
    "כדאי שנחשוב כל אחד מאתנו על הערכים המנחים אותו והשפעותיהם על עיצוב היום יום שלנו: איך אנחנו מתניידים? איפה אנחנו חיים? מה אנחנו לובשים? מה אנחנו אוכלים? מהם הערכים מאחורי קבלת ההחלטות שלנו בנושאים אלו ואחרים?". שיעור במכללה החברתית כלכלית

    ערכים מתווים את הקיום שלנו בכל היבט אפשרי ולמעשה העולם שאנו חיים בו הוא תוצר ישיר של תפישותינו האידיאולוגיות והערכיות. גם הסביבה והיחס לשמירת טבע הם תוצר ישיר של הערכים שלנו כחברה ושל סדרי העדיפויות שלנו בה.

     

    כבר בתנ"ך היו גישות שונות לסביבה ולתפקידו של האדם בסביבה: ההבדלים בין פרק א' בבראשית לפרק ב' ידועים בהקשרים רבים והם קיימים גם בהקשר הסביבתי. בבראשית א' פסוק כ"ח - "ויברך אותם אלוהם ויאמר להם אלוהים פרו ורבו ומלאו את הארץ וכבשוה ורדו בדגת הים ובעוף השמים ובכל חיה הרומשת על הארץ" – מוצגת תפישה אנתרופוצנטרית השמה את האדם במרכז ואת זכותו לנצל את משאבי הסביבה לצרכיו. לעומת זאת, בבראשית ב' פסוק ט"ו - "וייקח יהוה אלוהים את האדם וינחהו בגן עדן לעבדה ולשמרה" – מוצגת תפישה משולבת של אחריות האדם לסביבתו.

     

    החברה המערבית בה הפרט הוא במרכז היא חברת שפע הקרובה יותר בתפישתה לבראשית א'. חברה צרכנית המתייחסת במושגי כוח למשאבי הטבע ומעדיפה את נוחות הפרט בהווה על הקיום האנושי בכללו בעתיד. ואם זה נשמע קצת קשה, אז כדאי שנחשוב כל אחד מאתנו על הערכים המנחים אותו והשפעותיהם על עיצוב היום יום שלנו: איך אנחנו מתניידים? איפה אנחנו חיים? מה אנחנו לובשים? מה אנחנו אוכלים? מהם הערכים מאחורי קבלת ההחלטות שלנו בנושאים אלו ואחרים?

     

    הערכים שהובילו להתפתחות התנועה הסביבתית בארץ ובעולם:

    בשנות ה-50 רווחה התפישה הרומנטית הרואה ערך בשמירת הטבע הנאצל והבלתי תלוי. האדם נתפש כזר למערכת הטבעית וכפוגם בה. תפישה ערכית זו הובילה בשטח לטיפוח שמורות טבע מגודרות ומופרדות בהם מבקר האדם כאורח. ולהוראת הטבע כעולם אידילי.

     

    בשנות ה-70-80 האדם וצרכיו הקיומיים נתפשו כערכים מובילים. הגישה האתנוצנטרית הזו הובילה למחקרים סביבתיים בדגש על השפעות זיהום הסביבה על האדם ויכולתו לשרוד. הוקם המשרד לאיכות הסביבה ונכתבו תוכניות לימודים בדגש על מדעי הסביבה.

     

    בשנות ה-90 ועד היום קיימת תפישה משלבת הרואה ערך רב בטבע לכשעצמו ומכירה בצורך של האדם להשתלב בסביבה ולהתפתח יחד איתה. ערך השילוב והאחריות בא לידי ביטוי בחיפוש הדרך של הארגונים הסביבתיים היום. לערכים אלה של שילוב וראייה ארוכת טווח נמצא המינוח "קיימות". מונח זה מתייחס ליכולת של האדם לפעול יחד עם הסביבה עכשיו ולמען הדורות הבאים. מכאן, נגזרות בחינוך תוכניות חינוכיות הקושרות בין התלמיד למקום, ותוכניות קהילתיות המשמרות מסורות ותרבויות מקומיות.

     

    התחבורה כמשל

    לסביבה ולערכים חברתיים נוכל בקלות לחבר את הנושא הכלכלי, שכן סביבה, חברה וכלכלה מהווים משולש משמעותי שלכל אחת מצלעותיו חשיבות עצומה. יציבות המשולש תלויה בבריאותה של כל אחת מצלעותיו. לצורך המחשה בחרתי להציג ערכים שונים כפי שיבואו ובאים לידי ביטוי בנושא תחבורה. במידה והערכים המנחים הם נגישות, שוויוניות וטובת הכלל נוכל לראות השקעה ניכרת בתחבורה ציבורית מפותחת; תחבורה מסילתית; תדירות תחבורה ציבורית גבוהה ואיכות שירות מצוינת. עד כה זוהי הצלע הכלכלית.

     

    התוצאה במרחב הפיזי תהיה פחות כבישים ויותר תחנות אוטובוס, מסילות רכבות, קישוריות טובה בין סוגי תחבורה שונים ובמקביל שימוש זהיר יותר בשטחים הפתוחים הנותרים הן לשירותים מערכת אקולוגיים והן לשירותים חברתיים. במקרה כזה תתקיים נגישות גבוהה למרכזי תעסוקה, פנאי, השכלה וכדומה לאוכלוסיה מגוונת.

     

    לעומת זאת, בחברה בה שולטים הערכים של זכות הפרט לעצמאות וניידות, מיידיות וצמצום מעורבות שלטונית, נראה יותר השקעות בתשתית לרכב פרטי (כבישים וחניונים); תקנות המתייחסות לפרט (הגדלת מספר התקנים לחניה למשל); תנאים מקלים לרכישת רכב וכיוב'.

     

    כמובן, שמבחינה סביבתית תהיה התוצאה רישות וקיטוע משמעותי של השטחים הפתוחים תוך פגיעה נרחבת במערכות אקולוגיות. במובן החברתי, הגורמים הנהנים במיוחד מקידום ערכים אלה הם האוכלוסיות החזקות שלהן יכולת לרכוש ולהחזיק רכב פרטי. לעומת זאת תתקיים הדרה של אוכלוסיה חלשה יותר ממרכזי תעסוקה ובילוי שאינם נגישים ללא רכב פרטי.

     

    לגופי השלטון כלים כלכליים ותכנוניים המביאים לידי ביטוי פיזי ערכים חברתיים. כל אלה משפיעים על קיומנו היומיומי כאן עכשיו ועל איכות החיים והסביבה לדורות הבאים.

     

    הקשר בין הנושא הסביבתי החברתי והכלכלי הולך ומתבהר בשנים האחרונות והמחאה החברתית בשנה שעברה חיברה את הדברים באופן בולט. הדיור הציבורי, חוק הודל"ים, והרפורמה בתכנון ובניה, האם כל אלה הם נושאים חברתיים - סביבתיים בעלי השלכות כלכליות ברורות או אולי נושאים כלכליים בעלי השלכה סביבתית? התשובה היא כי מדובר בצלעות של משולש אחד.

     

    ומה עם הקישון?

    ואם נלך לדוגמא החיפאית: הטיפול בנחל הקישון ששיפכו באזור התעשייה בחיפה מכיל את

    מרכיבי המשולש: בשטח מצומצם מתחייב איזון בין צרכים כלכליים מסורתיים (נמל חיפה); שמירת טבע (נחל איתן זורם יחיד במרחב ומערכת אקולוגית ייחודית ואף מינים אנדמיים) וצרכים חברתיים (שטחים פתוחים נגישים לטובת ציבור במרחב עירוני צפוף). רק ראייה רחבה הקושרת בין תעסוקה, איכות סביבה ואיכות חיים תוכל לפתור את חוסר האיזון הקיים היום.

     

    הצורך למצוא את האיזון בין צלעות המשולש נובע מכך שאין בהכרח סתירה בין מרכיביו. השקפת העולם שלי אומרת כי שיתוף פעולה בין ארגוני סביבה וחברה הוא הכרחי וראיית הקשר הכלכלי הכרחי כדי להבין את חלקי המשוואה כולה ובכך לתרום לאיזונה.

     

    • הכותבת היא מנהלת קהילת החברה להגנת הטבע בחיפה.
    • המכללה החברתית-כלכלית מונעת בידי פעילים ואנשי אקדמיה המלמדים בה בהתנדבות, ופועלת כדי להקנות לתלמידים בכל הארץ ידע ביקורתי ותיאורטי על החברה הישראלית - לצד כלים מעשיים לשינוי חברתי. המדור מגיש שיעורים מתוך תוכנית הלימודים של המכללה.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: אורי קדם
    מסילות רכבת מאפשרות נגישות גבוהה למרכזי תעסוקה, פנאי, השכלה וכדומה לאוכלוסיה מגוונת
    צילום: אורי קדם
    רוח טובה
    יד שרה
    כיתבו לנו
    מומלצים