חוברה מחדש: הסיפור המופלא של פרנקי צבת הים
ב-2009 פגע כלי שיט בפרנקי, צבת ים חומה ונדירה באיזור חיפה. הגולגולת שלה רוסקה, היא איבדה חצי לסת ועין, אך במרכז להצלת צבי ים נלחמו להצילה. אחרי ניתוח שיחזור מסובך, שיקום ואפילו טביעה כמעט מוצלחת, היא שבה לטבע
במרכז ההצלה הארצי של צבי הים ברשות הטבע והגנים טופלו בשנים האחרונות עשרות צבי ים חומים וירוקים בדרך חזרה לטבע, אך נדמה שפרנקי, צבת ים חומה, שהגיעה עם ראש מרוסק לאחר שנפגעה מכלי שיט ליד חיפה, תיזכר כצבה שעברה את הליך השיקום המורכב והארוך ביותר בישראל.
אפריל 2009 - דייג זיהה צבה מדממת בנמל חיפה
סיפור ההצלה של פרנקי, נקבה בת כ-20 שנה החל לפני שלוש שנים וחמישה חודשים. דייג שדג עם חכה באיזור נמל חיפה התקשר ליניב לוי, מנהל המרכז ודיווח על צבה פצועה שעדיין זזה במים.
"הוא סיפר שכל הראש שלה פתוח ומדמם, אך הוא לא יכול היה להגיע אליה", משחזר לוי את השיחה. "הזעקתי את השיטור הימי למקום ויחד עם פקח רשות הטבע והגנים, אייל כהן, הצליחו למשות אותה מהים וכהן הביא אותה למרכז ההצלה".
צוות המרכז כבר מתורגל בטיפולי חירום בכל שעות היממה. צבים שנפגעו ממדחסי ספינות, הסתבכו ברשתות דיג או בלעו קרסי דיג מגיעים בגדלים ובחומרות פציעות שונות, אך מצבה של פרנקי היה חמור במיוחד.
"בניגוד למרבית הצבים הפצועים שנסחפים אל החוף ומגיעים לאחר חודשים של סבל והחמרה במצבם, הפעם היה מדובר בפציעה טריה בת מספר שעות ולכן החשיבות להבהילה לטיפול נמרץ כדי שניתן יהיה להצילה בניתוח מיידי", מספר לוי.
"היא היתה במצב קריטי, הגולגולת שלה היתה מרוסקת מעוצמת הפגיעה, אבל למרות זאת, האמנו בה שתצליח לשרוד. הצבים הם בעלי חיים בעלי סיבולת גבוהה מאוד בהשוואה לחיות אחרות".
פרנקנשטיין עם שיריון
פרנקי הובאה למרפאת "כל חי" של ד"ר צחי אייזנברג ברחובות. בשנים האחרונות אייזנברג ניתח עשרות צבי ים וגם הפעם, נדרשו כישוריו הרפואיים כדי להציל את אחד הזוחלים הימיים הנדירים בים התיכון.
לוי וצוות המרכז הגיעו אל המרפאה, שם הורדמה פרנקי וניתוח שיחזור הגולגולת יצא לדרך. "למרות השבר לאורך כל הגולגולת, למזלה המוח שלה לא נפגע. היא סבלה ממקור שבור, פגיעה בנחיריים, העין שלה יצאה מהמקום, מאורת העין שלה נשברה ונאלצנו גם להסיר חלק מבלוטות המלח שלה שמסייעות לה להפריש החוצה את המלחים מהגוף", אומר ד"ר אייזנברג.
לאחר ניתוח ממושך, הצליח אייזנברג לעצור את הדימום מהמוח ולקבע את הגולגולת של פרנקי. מדובר בהליך מורכב במיוחד נוכח העובדה שכל נשימה של הצבה, הזיזה את עצמות הגולגולת. בסיום הניתוח, ברגים נקדחו לתוך ראשה לקיבוע חיצוני ויחד עם חוטי מתכת, ראשה של פרנקי אוחה מחדש.
במשך ארבעה חודשים שהתה פרנקי במחלקת טיפול נמרץ במרכז במבואות ים. בבריכה גדולה ואישית, ללא קירבה לשאר הצבים הפצועים במקום, היא החלה את מסע ההחלמה.
בחודשים הראשונים נאלצו המטפלים לתת לה נוזלים מאינפוזיה להאכיל אותה באמצעות צינור הזנה מאחר שהיתה חלשה מאוד ולא יכלה ללעוס. בנוסף לכך, כל הזזה של הראש יכולה היתה לגרום לפירוק מחודש של הגולגולת, לעכב את הליך האיחוי ולזיהומים.
בשילוב של תרופות, נוזלים וטיפול תומך, היא חזרה לעצמה ואף החלה לאכול ללא סיוע מצוות המטפלים.
האתגר הגדול של פרנקי היה לנסות לעלות אל פני המים בבריכה הרדודה ולנשום. כשחלק מהלסת שבור וחסר, הדבר הופך לאתגר קיומי.
"האוויר ברח מהצד וגם מים נכנסו לה לפה, כך שהיא היתה צריכה להתאמץ ולהרים את הראש גבוה ככל האפשר מעל פני המים", מוסיף לוי. "במים רדודים זה עוד נסבל, אך מספיק שהמים עמוקים מעט ונסיונות הנשימה שלה פשוט גורמים לה לאבד את שיווי המשקל והיא מתהפכת לאחור, נבהלת ופשוט גורמת לעצמה לטבוע מרוב פאניקה".
לאחר שנה: נמצאה ללא רוח חיים בקרקעית הבריכה
שנה בתוך תהליך השיקום, הרגילו המטפלים את פרנקי להתמודד עם מפלס מים גבוה יותר בהדרגה ובמהלך הלילה, השיבו את מפלס המים לרדוד ככל שניתן כדי למנוע מקרי טביעה. תקלה חמורה שאירעה במערכת שאיבת המים גרמה להצפת הבריכה במהלך הלילה. כשהגיעו המטפלים בבוקר, הם מצאו אותה על קרקעית הבריכה ללא רוח חיים.
"היא עלתה לנשום, נבהלה וככל הנראה אחרי כמה סלטות במים, היא פשוט שתתה הרבה מים וטבעה", אומר לוי. "החלטתי שאני לא מוותר לה בכזאת קלות, הוצאתי לה מים מהריאות, דחפנו לה אוויר פנימה, הזרקנו אדרלנין וחומרים מעוררי נשימה. זו היתה אחת ההחייאות הארוכות שעשיתי בחיי בצבי ים ואחרי שמונה שעות היא שבה אלינו".
פרנקי שוב חזרה למחלקת טיפול נמרץ ולאחר מספר שבועות של התאוששות, שוב החלו לאמן אותה להתרגל למים עמוקים יותר תחת השגחה. השנים חלפו ולוי מודה כי לא שיערו בתחילה כי שיקום צבת הים יימשך זמן רב.
שיקום הלסת שלה כדי למנוע את חדירת המים ויציאת האוויר, הניע את הווטרינרים לפעול לשיחזור או התקנת תוספת מלאכותית.
לוי מסביר כי לאחר התייעצויות עם מיטב המומחים בארץ ובעולם, הם הגיעו למסקנה שמאחר ופרנקי עדיין בתהליך גדילה, ברגע שהתוספת המלאכותית תנשור בעוד מספר חודשים או שנים, פרנקי שוב תהיה חסרת אונים. "בכך רק דחינו את הקץ, במקום שהיא תלמד להסתדר עם המגבלה שלה", הוא מדגיש.
בחצי השנה האחרונה השתפרה יכולתה של פרנקי להתמודד עם מים עמוקים והרגע הגדול שלה הגיע.
ליווי צמוד: מבולבלת אבל אופטימית
בראש השנה, הרחק מעיני התקשורת וסקרנים, יצאו צוות המטפלים, יחד עם הווטרינרים יעל גרונדלנד וצחי אייזנברג, ומתנדבי המרכז להצלת צבים לשחרר את פרנקי בשמורת גדור, בחזרה לים.
בדרך כלל בהשבת צבי ים ששוקמו עם פגיעות גפיים, מלווה צוות המטפלים את הצבים עד להגעתם לקו המים ומצליח לשחות אחריהם למשך מספר מטרים בלבד, מאחר שהזוחלים שוחים במהירות ונעלמים במעמקי הים. הפעם משלחת הליווי עקבה אחרי פרנקי מקרוב.
"במשך חצי שעה היא היתה בהלם מוחלט מהמים, לא הבינה מה רוצים ממנה ורק אחרי חצי שעה החלה לצלול לקרקעית כדי לחפש את עצמה", צוחק לוי. "ראיתי שאין לה שמץ של מושג מהסביבה שלה. היא שחתה לחוף ועזרנו לה לשוב למים. רק אחרי שעה נפל לה האסימון והיא החלה לשחות מערבה בקו ישר".
מגבלת הנשימה של פרנקי מאלצת אותה להטות את הראש הצידה ולשאוף אוויר, בדומה לשחייני חתירה. "כשראינו שאין זכר לסלטות הפאניקה שלה והיא החלה לנשום בצורה טובה, לרדת לקרקעית ולשוב אל פני המים, איחלנו לה בהצלחה בדרך ועזבנו אותה לנפשה", מסכם לוי את המסע.
"היא השמינה כל כך בשנים האחרונות ועלתה מ-22 ק"ג ביום הגעתה ל-57 ק"ג, כך שגם אם לא תצליח למצוא מזון בימים הקרובים, יש לה מספיק מאגרים כדי לשרוד, אבל אחרי כל מה שהיא עברה, אני סומך עליה שתסתדר בים ומאמין שאף תוכל לעזור למין שלה להתרבות".
עוד כתבות על זוחלים בים וביבשה
לפנייה לכתב/ת 
