שתף קטע נבחר

נתניהו, איזה תקציב הסתרת?

מערכת הבחירות הפכה למשאל עם על תקציב המדינה. כמו בכל משאל עם, יש לנקוט שקיפות מלאה ולחשוף את הצעת התקציב

ניתן לומר דברים רבים כנגד פועלה והישגיה של הממשלה הנוכחית: העברת מיליארדי שקלים מאזרחי המדינה לעשיריה באמצעות הטבות מס, תשובות חלקיות לדרישות של מאות אלפי אנשים שיצאו לרחובות וביקשו לשנות את סדרי העדיפויות הלאומיים, העמקת הקרע בין חלקים שונים בחברה הישראלית. אך ההחלטה המיידית לצאת לבחירות מוקדם מהצפוי נובעת בעיקרה מסיבה אחרת לגמרי, פרט למלחמה שנמנעה עם איראן: תקציב המדינה לשנת 2013.

 

הגיעה העת לומר לציבור מה נכלל באותו תקציב שבו אף מפלגה לא הייתה מוכנה לתמוך לפני הבחירות. ראש הממשלה, בנימין נתניהו, הוא שהחליט - ולא אף אחד אחר - להקדים את הבחירות מפני שלא הצליח להגיע להסכמה על התקציב הזה עם המפלגות האחרות בקואליציה. אנחנו רוצים לדעת למה יש בחירות, למה שאר המפלגות לא הסכימו. אנחנו גם רוצים לדעת מה מחכה לנו אחרי הבחירות, אם הוא ייבחר שוב.

 

ראש הממשלה חוזר שוב ושוב על כך שבכוונתו להעביר "תקציב אחראי". כידוע, זהו שם קוד לקיצוץ דרסטי בשירותים החברתיים ההכרחיים עליהם ביקשנו להגן כשיצאנו בהמונינו למחות בקיץ שעבר. "תקציב אחראי", אומר לנו נתניהו, הוא תקציב מאוזן. תקציב שימנע העמקת חובותיה של מדינת ישראל. אך יש אין ספור דרכים להגיע לתקציב מאוזן. למשל, אפשר להתעקש על כך שחברות ענק ישלמו יותר תמלוגים על משאבי הטבע שהן כורות, משאבי טבע ששייכים לכולנו, אפשר לחייב תאגידים לשלם את חובותיהם למדינה במקום לחלטם כפי שהחליט שר האוצר, יובל שטייניץ, החלטה שמשמעותה גריעה של 27 מיליארד שקלים מהכנסות המדינה.

 

לא מופרך להניח שנתניהו יציג הישגים כלכליים-חברתיים בקמפיין הבחירות שלו: חינוך חינם לפעוטות, טיפולי שיניים לילדים. כל זה טוב ויפה, אבל אינו עונה לדרישות היסוד של הציבור שיצא להפגין בקיץ שעבר: שינוי סדרי העדיפויות הלאומיים. למשל, דווקא נושא הדיור, שבגללו התחילה המחאה, הושמט כמעט לחלוטין בדו"ח ועדת טרכטנברג, שהיווה את תשובתו של נתניהו למחאה, גם ההצעה להעלות את המסים לאלה שיכולים לשלם לא התקבלה, ולעומת זאת, המע"מ עלה, והממשלה ויתרה על עשרות מיליארדים של "רווחים כלואים".

 

מפלגות הקואליציה ידעו שתקציב כזה, שממוטט את מה שנשאר ממדינת הרווחה הישראלית, אינו מייצג את האינטרסים של בוחריהן. הן ידעו שאם יעבירו תקציב כזה, הבוחר הישראלי יסרב להצביע להן בבחירות הבאות. לכן העדיפו להקדים את הבחירות לפני שיעבירו את התקציב. בכך הפכה מערכת הבחירות למעין משאל עם על תקציב המדינה.

 

אם כך, כמו בכל משאל עם, על מנת שיוכלו הבוחרים להחליט, יש לנקוט שקיפות מלאה ולחשוף את הצעת התקציב. אם יחשבו הבוחרים שהאופן בו ביקש בנימין נתניהו לחלק את הכספים במדינת ישראל הוא "אחראי", יתכבדו ויצביעו עבורו או עבור המפלגות שצפויות להצטרף אליו לקואליציה אם ירכיב את הממשלה הבאה.

 

כל עוד לא נראה את התקציב אותו מתכוון נתניהו להעביר אם ייבחר לראשות הממשלה הבאה, מהוות הבחירות אקט פחדני של הסתרה. לא רק של בנימין נתניהו, אלא של כל אלה שקיבלו את הצעת התקציב ולא פרסמו אותה לבוחריהן. לכן אנחנו קוראים לראש הממשלה ולשותפיו הקואליציוניים - הכרזתם על בחירות בגלל התקציב, חשפו אותו וראו מה חושב הבוחר הישראלי. זו המדינה של כולנו, התקציב של כולנו. מגיע לנו לדעת בדיוק ממי אתם מתכוונים לקחת, ולמי אתם מתכוונים לתת.

 

אלון-לי גרין, פעיל בחד"ש

 

גולשים מוזמנים להציע טורים במייל הבא: opinions@y-i.co.il

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
תקציב אחראי או עוד גזירות? נתניהו
צילום: אוהד צויגנברג
צילום: דפנה טלמון
אלון-לי גרין
צילום: דפנה טלמון
מומלצים