שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    חמשת בתי הכנסת הירוקים של ישראל
    שימוש חוזר במי המקווה, גמ"ח כלים רב פעמיים והחלפה לנורות חסכוניות - אלו הן חלק מהיוזמות שזיכו חמישה בתי כנסת בארץ בתואר "בית כנסת סביבתי"

    בבתי הכנסת יקראו השבת את פרשת נוח, ובה סיפור המבול - אסון הטבע העצום שהביא אלוהים על העולם ושהשמיד את כל בני האדם וחיות הארץ, פרט לאלו שהיו בתיבה. בארגונים הסביבתיים היהודיים סימנו את פרשת נוח כשבת "ירוקה", והשנה הכריז ארגון "טבע עברי" על תחרות בתי הכנסת הירוקים של ישראל.

     

    >>> כניסה מהירה לפייסבוק שלנו - כאן! <<<

     

    ועוד ביהדות:

  1. זמני כניסת שבת - ועוד על פרשת נוח
  2. את "הארי פוטר ומניחי התפילין" כבר קראתם?

     

    בחודשים האחרונים התבקשו נציגים מבתי כנסת בישראל למלא שאלון שבודק את מידת הסביבתיות של בתי הכנסת, לצד שאלות של נגישות, מעורבות חברתית ועיסוק בלימוד אקטואלי של התורה – בהקשר הסביבתי חברתי כמובן. עשרות בתי כנסת וקהילות מכל רחבי הארץ השתתפו בתחרות, והנה חמשת המנצחים, שהרשימו ביותר בפעילותם. בתי כנסת אלו אף זכו במענק להמשך העשייה בתחום.

     

    לקרוא, ליהנות ולעשות גם.

     

    הכי אקולוגי: בית הכנסת של רותם

    היישוב רותם הוא יישוב דתי-חילוני-סביבתי, המונה כ-30 משפחות מגוונות מבחינה דתית, אך מחויבות לחיי רוח ולשמירה על הסביבה.

     

    בקהילת רותם בית הכנסת הוא מבנה הציבור העיקרי של הקהילה, ובו מתכנסים התושבים לקיום אסיפות, לחגיגת שמחות, ללימוד משותף ולפעילות חברתית. מתוך כך, קיבלה על עצמה כל הקהילה (כולל ילדי היישוב) את שיפוץ המבנה, שהיה במקור מבנה תעשייתי של היאחזות

    הנח"ל במקום. העבודה נעשתה תוך שימוש בשיטות של בנייה אקולוגית, תוך הקפדה על חומרים מקומיים, מערכות מיחזור מים ועוד.

     

    בעיניי קהילת רותם, חצר בית הכנסת נתפסת כחלק מן המבנה, ולפיכך במהלך השיפוצים נשתלו בה צמחי תבלין לשימוש בשמחות, ונבנתה שם סוכת צל גדולה המחופה כפות תמרים, ומתחתיה פינת ישיבה הבנויה מאדמה. ברותם אגב, כבמקומות נוספים, "אין כניסה" לעלוני השבת כדי למנוע בזבוז נייר.

     

    הכי קהילתי: "ואני תפילה", ירושלים

    "ואני תפילה" היא קהילה תוססת בשכונת נחלאות בירושלים, שאליה משתייכות כ-200 משפחות. חברי הקהילה מקפידים

    לרכוש את האוכל והשתייה לקידושים מעסקים קטנים בשוק מחנה יהודה הנמצא בקרבת מקום, ובכך הם חוסכים עלויות סביבתיות של שינוע, תומכים בעסקים מקומיים ותורמים לכלכלה בשכונה.

     

    בקידושים עצמם מקפידה הקהילה על "אפס פסולת": הכלים כולם מגמ"ח כלים רב-פעמיים שמחזיקה הקהילה, שאריות המזון מגיעים לקומפוסט (השכונתי כמובן) וכל היתר מופרד וממוחזר. (רעיונות נוספים לקידושים "ירוקים" ניתן למצוא כאן).

     

    הכי חסכוני: "קול ברמה", אפרת

    בתוך כלל הפניות לתחרות, בלט במיוחד מספרם הגבוה של המתמודדים מגוש עציון בכלל, ומאפרת בפרט. בסופו של דבר נבחר בית הכנסת "קול ברמה" לייצג את העיר.

     

    "קול ברמה" הינו בית הכנסת הראשון שאימץ את מדיניות "אפרת ירוקה". בימים אלו נמצא בית הכנסת בתהליך של החלפת

    מתקני השירותים לצורך חיסכון במים, החלפת גופי התאורה לגופים חסכוניים וירוקים, התקנת מזגנים חסכוניים באנרגיה ועוד.

     

    כחלק ממדיניות החיסכון האנרגטי, מחוברים כל מכשירי החשמל לנתב - וחלק מהתאורה לא ניתנת להדלקה בימות השבוע בכלל, כדי לחסוך באנרגיה. כמו כן מותקן בבית הכנסת מסך גדול להודעות רצות, כדי לחסוך בנייר לצורכי הפרסומים השונים.

     

    הכי ירוק: בית כנסת בבארות יצחק

    במציאות ימינו ראוי לציין באופן כללי את הקיבוצים, המתנהלים באופן "טבעי" על ברכי החשיבה הסביבתית-חברתית. בקיבוצים, ככלל, ישנה מדיניות של צניעות מרצון, שימוש חוזר כמעט בכל דבר, חסכון בנסיעה ברכב (סידור רכב), אחריות על החלשים בקהילה וכן הלאה. כשמוסיפים לכך מודעות סביבתית גבוהה ואורח חיים אמוני – מקבלים תמונה מקסימה של "קיימות יהודית".

     

    קיבוץ בארות יצחק הוא דוגמה קלאסית לקהילת הקיבוץ הדתי, שנוסדה ברוח של תורה ועבודה ומתנהלת כקהילה "מקיימת" בכל רבדי החיים. לקהילת בארות יצחק

    יש חדר אוכל משותף, מקורות פרנסה משותפים, נוי משותף, בריכה משותפת ואפילו נותנים צדקה (גם) במשותף.

     

    בבית הכנסת של בארות יצחק למשל, לא מוכרים עליות, תפילות, תקיעות, קריאה בתורה וכו', לא לחברים ולא לאורחים, או כהגדרתם: "ה'מי שברך' עלינו!" בקיבץ מתבצעת פעילות חסד נרחבת, כאשר כל מתקני הקיבוץ מתגייסים לטובת העניין. השנה, למשל, מבצע "קמחר דפסחא" של מפעלות הציונות הדתית נערך בעזרת הקיבוץ, שסיפק מקום איחסון ואריזה, חשמל, מים ואף את כתפיהם של מתנדבים רבים. למן החלת חוק הפיקדון, התחילו לאסוף בקיבוץ בקבוקים ופחיות למיחזור, כאשר את הסכום המתקבל מעבירים לעמותת "טל חיים", המספקת מזון למשפחות מצוקה בפתח תקווה ועוד. 

     

    הכי חברתי: "אוהל אברהם", דימונה

    בית הכנסת "אוהל אברהם" נבנה במקור למתפללים בנוסח יהדות הודו, אך כיום נותן מענה לקהילה מעורבת ומגוונת מעדות שונות. המקופ מתנהל באופן ידידותי לסביבה – תוך השקעה רבה בחינוך צעירי הקהילה למודעות לסביבה ולאהבת הארץ - כולל שימוש חוזר במי המקווה ועוד.

     

    עם זאת, התרשמותנו העיקרית הינה מפעילות החסד והסולידריות החברתית העניפה של הקהילה. במהלך השנה כולה מתקיימות בבית הכנסת פעילויות של עזרה לנזקקים בצורת חלוקת תלושי מזון

    ופרטי לבוש, סיוע במימון טיולים לתלמידי בתי ספר, מתן שיעורי קריאה בתורה ללא תשלום לחתני בר מצווה ועוד. לפני תחילת כל שנת לימודים מתקיימת בשטחו, ובסיוע קהילת המתפללים, התרמה של ציוד "חזרה לבית הספר" למען ילדים ממשפחות מוחלשות.

     

    בית הכנסת מסייע למשפחות אבלות בזמן השבעה באספקת סידורי תפילה, שירותי חזנות, ספסלים, קהילת מתפללים למניין ומצרכי מזון בהתאם לצרכיהם של האבלים. ובכלל, בית הכנסת מספק ציוד לאירועים בקהילה גם ללא אופי דתי. כמיטב המסורת, עוסק בית הכנסת גם בארגון טיולים לקברי צדיקים ולסליחות בכותל המערבי במתכונת של נסיעה משותפת – המאפשרת למיעוטי יכולת ליהנות מהביקור, וכן ומארוחה, ללא תשלום. 

     


  3.  

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: באדיבות ארגון טבע עברי
    הפרוכת בבית הכנסת ברותם
    צילום: באדיבות ארגון טבע עברי
    מומלצים