שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    לתת ריטלין? הטיפול בפעוטות היפראקטיביים
    הם לא יושבים לרגע, מתמודדים עם עונשים וכעסים מצד ההורים והגננת ומתקשים ביצירת קשרים עם ילדי הגן. הפרעת קשב וריכוז אצל פעוטות היא לא נדירה, אך בישראל לרוב לא ניתן לטפל בה תרופתית לפני גיל שש. מה בכל זאת ניתן לעשות? מדריך מיוחד

    כ-10% מהילדים בישראל מטופלים בתרופות להפרעות קשב וריכוז, שהביאו לשיפור איכות חייהם והישגיהם בלימודים, ואפילו לשיפור בחיי החברה שלהם. אבל התרופות הללו מותרות לשימוש בישראל רק מגיל בית הספר, בעוד שבמרבית המקרים ההיפראקטיביות והפרעות הקשב והריכוז מתחילים מוקדם בהרבה.

     

    הורים רבים מכירים את הסיטואציה: התינוק נמצא באי שקט תמידי כבר מגיל מספר חודשים, קצת אחרי גיל שנה הוא כבר מתרוצץ ללא הרף, הופך את הבית, משתולל, מתפרע - ופוגע קשות באיכות חייהם של בני המשפחה המתוסכלים. אבל הטיפול אינו פשוט: בעוד שבילדי בית הספר ניתן לאחר איבחון לטפל גם בתרופות, הרי שהן אינן מורשות לשימוש בפעוטות, וגם האבחנה בגיל הצעיר אינה פשוטה.

     

    עוד על הפרעות קשב וריכוז בערוץ הורים:

    דווקא שחמט? המשחקים הכי טובים לילדי ADHD

    מה רע בלהיות ילד היפראקטיבי?

    לא מממש את הפוטנציאל: מחוננים עם ADHD

     

    "על פי המקובל, אבחנת ADHD נעשית מגיל שבע ומעלה", מסביר ד"ר גל מאירי, מנהל היחידה לפסיכיאטריה לגיל הרך בבית החולים סורוקה, "אבל זו החלטה שרירותית וברוב המקרים אנחנו רואים שהתסמינים החלו כבר בשלב מאוד מוקדם, בשנות החיים הראשונות. מנגד, ככל שהגיל צעיר יותר, האיבחון מורכב יותר".

     

    ד"ר מאירי מסביר כי הסימנים להפרעות קשב וריכוז פחות ספציפיים ומובהקים בגיל צעיר , בהשוואה לגיל הילדות. "ככל שהילדים קטנים יותר, המעברים שלהם ממצב אחד לשני מהירים הרבה יותר. אי אפשר לקחת תינוק בן חצי שנה, שלרגע אחד צוחק ולרגע אחד בוכה וזז באי שקט בעריסה, ולומר שיש לו ADHD".

     

    וכך, למרות שהורים רבים כבר מזהים בשלב מוקדם מאוד כי ילדם היפראקטיבי ומתקשה להתרכז במשימות, הרי שהאיבחון בגיל צעיר אינו פשוט וכולל מספר מפגשים אצל הפסיכיאטר או הפסיכולוג. המומחה לרוב יידרש לבחון את הילד על פי מספר שאלות מרכזיות המעלות את החשד להפרעת קשב וריכוז:

     

    1. האם טווח הקשב גם במשחק ספונטני וגם במשחק מובנה או מוכתב תואמים את גילו.

     

    2. האם הילד מסוגל לשבת למספר דקות ולשחק במשחק הדורש ריכוז.

     

    3. האם הילד מוסח מכל גירוי קטן.

     

    4. מהי מידת התנועתיות והתזזיות של הילד, והאם הוא אכן אינו נח לרגע.

     

    הפרעת קשב? אולי זו בעיה בוויסות החושי

    הפרעת קשב וריכוז אצל פעוטות, וגם אצל ילדים גדולים יותר, עשויה לנבוע מסיבות רבות אחרות, המשפיעות על מצבו הנפשי של הילד. כך, למשל, מתח גדול בבית, פטירת בן משפחה או הליך גירושין עלולים להתבטא גם הם כ-ADHD. "להורים נדמה שהילד קטן ולא מבין כלום, אבל הוא מבין היטב ואף מרגיש את המתח באוויר", מסביר ד"ר מאירי. "יש ילדים שמגיבים לטראומה בהסתגרות, אולם אחרים עלולים להגיב בדיכאון רגזני, הנראה מבחוץ כהיפראקטיביות והפרעת קשב".

     

    גנטיקה משפיעה גם היא על הסיכוי ל-ADHD: ההפרעה שכיחה פי חמישה אצל בנים, ולרוב עוברת בירושה מאב לבן. מכאן שאם האב סובל בעצמו מההפרעה וישנו גם אח גדול שסובל ממנה - הזאטוט נמצא בסיכון גבוה יותר.

     

    אחת הבעיות השכיחות ביותר, המתבטאות אצל פעוטות באי שקט ורגזנות, היא הפרעה בוויסות החושי. ילדים אלה סובלים מהפרעה בתחושתיות נמוכה, וזקוקים לגירויים תמידיים בעוצמות גבוהות. "אומרים על הילדים הללו שהם לא מרגישים את גבולות הגוף שלהם ואת עוצמות המגע", מסביר ד"ר מאירי. "אלו ילדים שיכולים לקבל מכה, לא לשים לכך לב ופשוט להמשיך הלאה.  ילד כאלו יכולים לחבק ילד אחר בחוזקה כל כך עד שמבחינת הילד השני זו תהיה מכה. אלו הדברים הראשוניים שאנחנו בודקים".

     

    איבחון הפרעה בוויסות התחושתי מתבצע באמצעות תשאול ההורים ובדיקת התנהגות הילד בחדר עם גירויים ומיכשור סנסורי, הנבדק על גופו על ידי צוות רב תחומי הכולל פסיכולוג, מרפאה בעיסוק ובעת הצורך גם פסיכיאטר.

     

    אצל מיעוט מהילדים קיימת הפרעה בתחום התקשורת בספקטרום האוטיסטי.

    ילדים אלה נראים לכאורה כסובלים מהיפראקטיביות, בשל תנועתיות חריגה, אך לאחר סדרת בדיקות נראה כי מדובר בלקות תקשורתית, הנבדלת מהפרעת קשב וריכוז רגילה בקושי ליצור קשר עין וחברותיות.

     

    "האוטיסט הקלאסי הולך על קצות האצבעות, מנפנף ידיים ואינו יוצר בכלל קשר עם הסביבה", מסביר ד"ר מאירי. "ילד כזה רוצה לרוב להיות לבד. לעתים הוא ישחק עם מישהו אחר, אך עד מהרה יעבור לעניינים שלו. אולם יש מקרים קיצוניים פחות, הנראים לכאורה כ-ADHD, ולמעשה מדובר בספקטרום האוטיסטי".

     

    גם הפרעות שינה עשויות לבוא לידי ביטוי כהפרעת קשב וריכוז: הילד אינו ישן היטב בלילות, אם בשל בעיות בחסימת דרכי האוויר או בשל הפרעת שינה בסיסית. ילד כזה עשוי להיות לא רגוע ולא שקט בשל היותו עייף במהלך היום. אם קיימת הפרעת קשב וריכוז בסיסית, הרי שהעייפות עלולה להחמיר אותה.

     

    לפני התרופות: אילו טיפולים יתאימו

    אם נשללו כל הסיבות האחרות העלולות להתבטא כהפרעת קשב וריכוז, והילד אובחן כ-ADHD, מנסים תחילה מגוון של טיפולים, לפני תחילת הטיפול התרופתי. "בילדים קטנים יש לנקוט משנה זהירות לפני מתן תרופות, ולכן אנחנו עושים את כל המאמצים כדי להיות בטוחים באבחנה וכדי לשלול את הסיבות האחרות שיכולות להתבטא כהפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות".

     

    הפרעה בוויסות החושי

    את הטיפול מבצעת מרפאה בעיסוק, וההתמקדות היא בקושי בוויסות. הילד נחשף בהדרגה למגע, באופן שמאפשר לו אינטראקציה עם מספר הולך וגדל של חומרים, עד שהוא מסתגל אליהם. במקרים של רגישות וסטיבולרית נעזרות המטפלות במכשירים ומתקנים המפחיתים את הרגישות המאיימת על הילד. במקרים של תת רגישות מנסה הצוות לגרום לילד לחוש חוויות עדינות, כך שירגיש לא רק את הקיצוניות שבהם.

     

    אבל זה לא מספיק: התייחסות נכונה של הסביבה לילד כזה חשובה לא פחות. ההורים, הגננת, המורים והאנשים המשמעותיים האחרים בחייו חייבים להיוודע לקשיים, לפרש אותם נכון ולהימנע מהדבקת תוויות שגויות, שילוו את הילד כל החיים.

     

    חשוב גם שהסביבה תדע להציב לילד דרישות מתאימות. למשל, להפחית את הרגישות בהדרגה כדי להקל את ההסתגלות של הילד לסביבה ולמצבים חברתיים שונים. הדבר צריך להיעשות ממקום של אמפתיה, קבלה של הקושי ולא האשמה וויכוחים. לכן נדרשת לעיתים התערבות של איש מקצוע מתחום בריאות הנפש.

     

    ריפוי בעיסוק

    כאן מתבצעת עבודה על הרגלי הלמידה של הפעוט, על זמנים וסדר. קיימות שיטות טיפול שונות המלמדות את הילד לרכוש הרגלי הארכת זמנים מול מטלות שונות, כמו למשל הארכת זמן הישיבה מול שולחן כתיבה, בזמן האוכל או בהאזנה לקריאה.

     

    רכיבה טיפולית ושחייה טיפולית

    בטיפול זה, בו משתתפות במימון באופן חלקי קופות החולים, מתבצעת הוצאת אנרגיה פיזית במקביל לתשומת לב וריכוז הנדרשים מהילד. התוצאות מפתיעות, ולרוב מביאות לשיפור דרמטי בטיפול.

     

    חיזוקים חיוביים

    התנהגותם הסוערת של הילדים מביאה תגובות רבות וקשות מצד ההורים, הגננת והסביבה, מה שמחמיר את איבוד השליטה של הילד. אך התגובה לילד עם הפרעת קשב דווקא לא צריכה להתבסס על ענישה או חיזוקים שליליים, אלא על חיזוקים חיוביים. לפיכך, התנהגות טובה צריכה להעניק לילד צ'ופרים קטנים לטווח הקצר, לעתים גם של מספר דקות, בשל תפיסת הזמן השונה והקצרה של הילד. כך, למשל, במקום לומר לילד: "אם תתנהג יפה היום, תקבל בערב מדבקה", יש לקצוב את הצ'ופר לטווח קצר יותר, כמו: "אם תסיים לסדר את הצעצועים, תקבל הפתעה".

     

    הוצאת אנרגיה

    לילדים בעלי צורך רב בהוצאת אנרגיה ניתן לרכוש אופניים, טרמפולינה או מתקן אחר שיאפשר להם לעשות זאת, כחיזוק חיובי. כך, למשל, ילד שיישב ויבצע את המטלה, יקבל כצ'ופר עשר דקות קפיצה על הטרמפולינה. הדבר ישרת בשני מישורים: התניית סדר יום וגם מענה על הצורך החושי בפעלתנות.

     

    יישור קו

    במרבית המקרים ילדים היפראקטיביים חכמים מאוד ולעתים אף מניפולטיביים. לפיכך, יש צורך ביישור קו בין ההורים, הסבים הסבתות והמטפלים, הן בנוגע לסדר יום והן בנוגע להצבת הגבולות. הבדלים בין הגישות יקשו על הטיפול וימנעו מהילד ללמוד את הגבולות המוטלות עליו.

     

    הטיפול התרופתי

    אם בוצעה האבחנה בזהירות והקפדה מירבית, נשללה

    הפרעה אחרת או מחלה, ונוסו כל הטיפולים הפרא רפואיים, ניתן כמוצא אחרון ובמקרים קשים ועמידים לטפל תרופתית בריטלין.

     

    התרופה מאושרת לשימוש בישראל רק מגיל שש, אולם בארצות מערביות רבות היא מאושרת לשימוש במקרים מסויימים גם מגיל שלוש. התרופה נבדקה מחקרית גם בגילאים אלה, ומשרד הבריאות הישראלי מאפשר לטפל במקרים חריגים בריטלין גם בפעוטות.

     

    התרופה ניתנת באמצעות טופס הקרוי "29 ג", אותו ממלא פסיכיאטר הילדים. משרד הבריאות מאשר את מתן התרופה במידה והטופס מנומק על חומרת ההפרעה, ולאחר שנעשו כל המאמצים לטפל בילד בדרכים אחרות מלבד תרופות.

     

    "הפרעת קשב פוגעת בהתפתחות התקינה של הילד, לעתים חושפת אותו לסכנה מחבלות ומכניסה את כל המשפחה לסערה שפוגעת בטיפול בילדים האחרים במשפחה", מסכם ד"ר מאירי. "בתוך כך, ילדים אחרים מתרחקים מהפעוט, מה שיוצר פגיעה בדימוי העצמי שלו, עד שמצבו הרגשי והנפשי הולך ומידרדר.

     

    "ילדים אלה רגילים שכל הזמן גוערים בהם,מבוקר ועד לילה, מתקנים אותם, אוסרים עליהם, רודפים אחריהם ונותנים להם הערות שליליות. את הכל הפעוט הקטן צריך לספוג, עד שבגיל חמש הוא כבר מפתח אנטי נגד העולם, וחש שכולם נגדו כל העת. לכן חשוב כל כך לאבחן בזמן ולטפל בילד. בכל חשד, כדאי לפנות לרופא הילדים, שיפנה למרכז להתפתחות הילד כדי לבצע אבחון ובעת הצורך טיפול מוקדם".

     



     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: shutterstock
    הפרעת קשב וריכוז. תסמונת תורשתית
    צילום: shutterstock
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים