"בן זוגי נכנס לחרדה ומצפה שאטפל בו"
בזמנים קשים אלו, זוגות רבים נאלצים לחוות רגעים לא נורמלים, של לחץ ותשישות שעשויים לשתק ולהכניס את אחד משניהם לחרדה. מה עושים כשאחד מבני הזוג מפסיק לתפקד?
ניר וחגית (השמות בדויים) בזוגיות קרוב לעשר שנים. יש להם שני ילדים קטנים, בני ארבע וחצי שנה. חגית מעידה שגם היא בלחץ מהמצב, אך אין לה את הפריבילגיה לא לתפקד. היא צריכה להמשיך לעבוד, לתפעל את הבית ובעיקר - להיות שם, עבור הילדים. מבחינתה, ניר מתנהג בצורה ילדותית: "הוא רואה רק את הצרכים שלו". ניר לעומת זאת, מתאר פגיעה מחגית שמפנה לו כתף קרה. הוא מרגיש שגילה את פרצופה האמיתי, והוא מתחיל לתהות האם הוא רוצה בכלל את הזוגיות הזאת.
דרושה אמפטיה בזוגיות
בכל זוגיות קיימת אמפטיה אחד כלפי השני, יש הקשבה לקשיים ורצון לעזור. זה אחד מאבני היסוד בכל מערכת יחסים. אך כשהיא לא מתרחשת ברגעי משבר באופן אוטומטי, נוצר משבר בזוגיות שרק יגדיל את תחושת הדכדוך. חשוב להבין שכשבן/ת הזוג כבר יתחילו להתאושש מהדכדוך, הדבר הראשון שבו "יטפלו" הוא בן/ת הזוג שלא תיפקד כפי שציפו. אצל חגית קיימת אמפטיה לניר בימים כתיקונים, אך בימים האחרונים כשהמתח והחרדה אופפים אותה, האמפטיה שלה הולכת וקטנה.
חגית מצפה שניר יהיה שם לימינה ויחלוק איתה את המטלות הנוספות בעקבות המצב. מבחינתה, זה שניר לא מתפקד - מקשה עליה, והיא אינה יכולה להיות אמפטית למצוקה שלו שמשפיעה עליה באופן ישיר.
בן זוג הוא רק בן זוג
בני זוג רבים מצפים שברגעי המשבר שלהם, הראשונים שצריכים לעמוד לצידם ואף לטפל בהם, יהיו הפרטנרים שלהם. יש להם לא פעם, רשימת ציפיות כיצד בן הזוג אמור לנהוג. זה מתחיל בסבלנות, פרגון ונתינת כתף, וממשיך בלקיחת תפקידים בניהול הבית והמשפחה במקומם.
עם כל האהבה והרצון הטוב, בן הזוג יכול להיות סובלני אך ורק במידה מסוימת, ובכל מקרה, כנראה שהוא כבר לוקח עוד תפקידים שבן הזוג לא ממלא בעקבות מצוקתו. לכן, ממש לא הגיוני לצפות ממנו להפוך למטפל בכל רמ"ח איבריו. חשוב להבין שבני זוג אינם אנשי מקצוע, וזה לא תפקידם במערכת הזוגית לטפל רגשית בבן הזוג.
במקרים כאלו יהיה נכון שאיש מקצוע יעבוד עם בן הזוג ויעזור לו להתמודד עם מצבו הרגיש, ובעיקר להבין שבני הזוג - גם הם נמצאים בחרדה, כמו חגית למשל, שאינה פנויה לעוד מעמסה. יש פה אפילו מקום של הערכה לחגית, שאומרת בצורה ברורה: "אני לא פנויה לטפל בניר".
מצב חרום אינו מדד לטיב הזוגיות
ישנה הנחה שברגעי משבר אנו לומדים מי האדם שעומד מולנו. בזוגיות, ההנחה הזאת רחוקה מלהיות נכונה. בני זוג שמנהלים מערכת יחסים כמה שנים, הופכים להיות המראה האחד של השנייה.
כשאחד נכנס למצוקה, גם בן הזוג "נדבק" בתחושה, ולכן גם הוא עשוי להפסיק לתפקד. במקרה של ניר וחגית, שניהם במצוקה מהמצב הביטחוני, רק שלחגית דווקא ישנה מצוקה נוספת, המצב הנפשי של בן זוגה.
עליה להתמודד במקביל הן עם הלחץ שלה בפן הביטחוני-מדיני והן בפן האישי, שבן הזוג לא מתפקד. סביר להניח שעולות אצלה מספר חששות, כמו: עד מתי הוא יישאר במצב הזה, ומה ההשלכות?
לכן אין מקום לשפוט אותה על האמרות וההתנהגות הקשה שלה, כביכול. יש לבחון זאת כאירוע בשעת מצוקה בלבד, שלא מלמד דבר עליה. זוגיות ברגעי משבר נהפכת למאוד פגיעה ופתוחה לפרשנויות קשות, לה אין לצערי כיפת ברזל.
לכל הכתבות והעדכונים - כנסו לעמוד הפייסבוק של ערוץ יחסים
דנה פלדמן טסלר היא יועצת ומגשרת זוגית
לפנייה לכתב/ת 
