שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    הכי מטוקבקות
      צילום: ירון ברנר

      הטילים פסקו? זה הזמן למכת הביורוקרטיה

      רשימת הנזקים שגרמו הרקטות לעסקים בדרום במבצע עמוד ענן ארוכה: חלקם פשוטים לחישוב, כמו ימי ההיעדרות של העובדים, וחלקם סמויים מן העין - כמו אובדן לקוחות בחו"ל בגלל תמונות המלחמה ששודרו בכל העולם. אלא שעכשיו נאלצים בתי העסק לצאת לקרב האמיתי: המלחמה בכרישי הביורוקרטיה

      כאזרח ישראלי שעובד באשדוד עברתי שלושה סבבים של נפילת טילים על העיר: במבצע עופרת יצוקה בשנת 2009, בחודש מרס השנה, ובמבצע עמוד ענן  שהסתיים השבוע.

       

      לכתבות נוספות על מבצע "עמוד ענן" :

       

      אין זה טור של התבכיינות על ״מגיע לי״, או "תחזיקו אותי כי עוד רגע אני הולך לפשוט רגל". אינני מאמין בתרבות המגיע לי. הדבר היחיד שמגיע לי הוא לחיות בארץ זו (אני משאיר לקורא להחליט אם זה "מגיע לי" חיובי, כזכות אבות/לידה, או מגיע לי שלילי, כפי שאבי היה מנסח אחרי שקיבלתי מכה אחרי מעשה רע: "מגיע לך"). אני רק מבקש דבר אחד: אם מחליטים לפצות את בתי העסק והעובדים - אז שיעשו את זה מהר. אם הרשויות לא מתכוונות לתת פיצוי ראוי - אז שיודיעו - כדי שנדע להתמודד עם זאת.

       

      הנזק: היעדרות העובדים

      האם הנזק הוא גדול? כן, בהחלט, בהרבה מאוד פרמטרים - חלקם גלויים וחלקם סמויים. הנזק הברור ביותר הוא בשל היעדרות העובדים שלא הגיעו לעבודה במשך רבע מהחודש. לכאורה הם עלולים להיפגע ברבע ממשכורתם החודשית.

       

      בעבר שולמה משכורתם של הורים לילדים עד גיל 14, שנותרו בבית על מנת לשמור עליהם, כי בתי הספר היו סגורים. אבל מה עלי לעשות כמעביד אם העובד "סתם" נתפס לחרדות ויש לו ילד בגיל 16 או ילדים גדולים יותר?

       

      האם עלי לשלם לו משכורת מלאה, למרות שהעבודה במפעל כמעט שותקה ואיני מקבל בגינו פיצוי? האם עלי להפחית ממנו את כל שכרו או שמא אחלוק עימו את הנטל חצי-חצי?

       

      ואם עובד אמור לנסוע באוטובוס כ-40 דקות על מנת להגיע לעבודה, והוא פוחד להיות חשוף מחוץ לממ"ד לזמן ארוך, ולכן נשאר בבית? על פי הגדרות העבר, הוא לא יקבל פיצוי ויפסיד את שכרו.

       

      הנזק: עיכוב בהובלת הסחורה לייצוא

      אבל יש למעסיק נזקים רבים יותר וסמויים יותר. בתי מסחר רבים, למשל, סבלו מאובדן עצום של לקוחות, כשאף אחד כמעט לא הגיע אליהם במשך יותר משבוע. הפגיעה הקשה בהכנסות לא עצרה את תשלומי הארנונה, השכירות וההוצאות האחרות שהמשיכו להיפרע באופן שוטף.

       

      אבל אני מעוניין להרחיב על נזקים אחרים. ביום שני האחרון משאית שהיתה אמורה לקחת משטח למשלוח לאירופה לא הגיעה, כי הנהג פחד להיכנס ל"איזור האסון" של אשדוד... העלות של טיסה חלופית מאוחרת, אחסנת הסחורה והוצאות נוספות - הוטלו כמובן כולן על המפעל. ואיך תסביר ללקוחות את העיכוב?

       

      הנזק: אובדן לקוחות עתידי

      במהלך השבוע האחרון קיבלנו טלפונים מלקוחות, שספק בדאגה וספק באהדה שאלו לשלומנו, ולשלום הסחורה כמובן. מי יכול לערוב לי כי במכרז הבא הלקוח לא יפנה אלינו, כי מבחינתו אשדוד היא אזור מלחמה? האם אתם הייתם עושים עסקים עם ספק סחורה שמייצר בחאלב, סוריה?

       

      אשדוד חוזרת לשגרה בתום המבצע (צילום: עידו ארז) (צילום: עידו ארז)
      אשדוד חוזרת לשגרה בתום המבצע(צילום: עידו ארז)

       

      לנו ברור שאין גזירה שווה בין חאלב לאשדוד, אבל איך מסתכלים על כך בעולם הגדול? הנה סיפור קצר שממחיש את חוסר ההבנה של אירופאי מהיישוב למצב בישראל ובמזרח התיכון: יום אחד פנה אלינו מפיץ אירופאי, וסיפר בשמחה גדולה כי הוא מצא לנו לקוח מעולה מסוריה! הוא ביקש שנמסור לו את כתובת שגרירות סוריה בישראל על מנת שיוכל להריץ טפסים לתחילת המסחר... אז אתם מצפים מכולם להבין את עומק ההבדל במצב הביטחוני של ישראל ושל סוריה?

       

      הנזק: תלאות הביורוקרטיה

      אם לא די בנזק שנגרם לעסקים, הרי שגם הפרוצדורה לקבל פיצוי היא רבה וקשה. יש מחירון לכל דבר. מבצע עופרת יצוקה, בינואר 2009, נמשך כשלושה שבועות. החישובים והתשלומים הושלמו במהירות, ותוך ארבעה חודשים, בחודש מאי, הועברו הפיצויים. המערכת עבדה מהר יחסית, והפיצוי היה מלא על כל השכר שהגיע להורים לילדים עד גיל 14.

       

      אבל בסבב הלחימה הקודם, בחודש מרס השנה, במהלכו נסגרו בתי הספר בדרום במשך ארבעה ימים, הסיפור היה שונה לחלוטין. הדיונים האם לפצות את העובדים נמשכו חודשים ארוכים לאחר סבב הלחימה, ולמרות פרסומים רבים על הסכם פיצוי, כשניסיתי לברר בחודש מאי נתקלתי בטירטור מתמשך בין הגורמים השונים.

       

      כשהתקשרתי למשרד התמ"ת הפנו אותי אל ההסתדרות, כדי לשמוע פרטים על ההסדר המתגבש. אלא שבהסתדרות הפנו אותי אל התאחדות התעשיינים, וחוזר חלילה.

       

      רק אי שם בשלהי חודש יוני פורסמו לפתע טפסי הבקשה לפיצוי. אני הייתי הראשון באשדוד שהגיש טפסים, ואפילו פקיד מס ההכנסה הסתכל עלי בהפתעה. אחרי חודש התקשרתי למס ההכנסה כדי לברר מה עלה בגורל הטפסים, והפנו אותי לשדרות שם יושב פקיד מס הכנסה המטפל בפיצויים למפעלים.

       

      הפקיד בשדרות היה מאוד אדיב, נתן לי מספר פקס בתל אביב, והבטיח: "שם יטפלו בך". ביקשתי גם מספר טלפון, אבל הוא סירב ואמר: הם לא מעוניינים לפרסם את מספר הטלפון.

       

      דווקא בשבוע האחרון, בשיאו של מבצע עמוד ענן, הגיעו החדשות הטובות: לפתע קיבלתי טלפון מעובדת מס רכוש, שהודיעה לי בחגיגיות שהנושא נמצא בטיפול. את הכסף כמובן עדיין לא ראיתי עד היום הזה, יותר מ-8 חודשים לאחר האירוע. אגב, הפיצוי היה 280 שקל ליום עבודה, ואם העובדת (בדרך כלל העובדת היא זו שהייתה בבית – אמפירית) מרוויחה ל"רוע" מזלה קצת יותר מ-6,000 שקל לחודש - היא אמורה להפסיד?

       

      הרשויות מציעות מחירון ציני להחריד בכל הנוגע לפיצויי על נזקי מלחמה. אם לאחר סבב קצר של לחימה הפיצויים משולמים בקצב איטי ובאחוז נמוך, על מלחמה גדולה בעלת פרופיל ציבורי גבוה - התשלום מגיע הרבה יותר בקלות.

       

      אז מה יהיה דינם של שמונה ימי הלחימה בעמוד ענן? איכשהו בימים של טרום בחירות, כשחברי הכנסת מחזרים אחרי קולות הבוחרים, ובפרט כהציבור נשאר בתום המבצע עם טעם חמצמץ בפה, יש לי הרגשה שהפעם הפוליטיקאים ידאגו להעביר אלינו את הפיצוי הרבה יותר מהר.

       

      יהודה מודעי הוא שותף בחברת "אימפקט" לחשבות, ניהול כספים וייעוץ כלכלי - Yehudam7@gmail.com


      פורסם לראשונה 23/11/2012 08:40

       

      לפנייה לכתב/ת
       תגובה חדשה
      הצג:
      אזהרה:
      פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
      מומלצים