הורים במשפט רמדיה: "דם הילדים זועק מהאדמה"
בשלב הטיעונים לעונש ביקשה התביעה לגזור מאסר ממושך על טכנולוג המזון של החברה. הורים שאיבדו את ילדיהם ייחלו לעונש מרבי. "לבי עם הנאשמים, אבל הם צריכים לשמוח שהם לא בצד שלנו", אמר לשופט אמיר נטי שבתו נפגעה
"האמנו בחברת רמדיה. לא הוגן לגרום נזק כה חמור לילדים חסרי ישע". כך הסבירו הבוקר (יום ג') הוריהם של התינוקות אשר הלכו לעולמם בעקבות אכילת תחליף החלב רמדיה והוריהם של התינוקות אשר נותרו נכים עקב כך, בשלב הטיעונים לעונש בפרשת רמדיה. בבית משפט השלום בפתח תקווה ביקשה התביעה לגזור מאסר ממושך בפועל וכן מאסר על תנאי על פרדריק בלק, טכנולוג המזון של רמדיה, שהורשע בגרימת מוות ברשלנות.
בהכרעת הדין הרשיע בית המשפט גם את המנכ"ל גדעון לנדסברגר בעבירה של אי מילוי תקן, אך זיכה אותו מרוב סעיפי האישום. משה מילר, מבעלי רמדיה, זוכה באופן מלא.
עופר שובע, שבתו ענבר הפכה נכה בעקבות אכילת תחליף החלב, הגיע לדיון מצויד בפחית שהכילה בעבר את מזון התינוקות. הוא הציג תמונות של בתו לפני הפגיעה ולאחריה, וכן תמונות של עזרים רפואיים אשר משמשים אותה בעקבות הפגיעה.
שובע סיפר על השתלשלות האירועים ועל התמודדות בני המשפחה עם מחלתה של הילדה, עד שזוהה הגורם לפגיעה. "ענבר ספגה פגיעה אנושה. היא לא הצליחה לבלוע אפילו את הרוק שלה, וכל עשר דקות הייתה נחנקת כאילו שמטביעים אותה". הוא סיפר כי התינוקת רותקה למיטה ואיבדה את מאור עיניה, "בגלל שאכלה מזון תינוקות שמחירו היה יקר יותר מאחרים". שובע קבע: "לא הוגן לגרום נזק כזה חמור לילד חסר ישע. האמנו בחברת רמדיה. לפני שהיא נפגעה היא הייתה תינוקת מלאת חיים והביאה אושר להוריה".
לדבריו, במהלך האשפוז שקעה ענבר בתרדמת. למרות זאת הוא ביקש להמשיך ולהאכיל אותה ברמדיה, וכך היה. נגד חברת הומנה והיינץ הגרמניות ונגד חברת רמדיה טען האב כי לא פעלו בצורה הומנית. "הן נטשו אותנו, הן התנגדו שנגדל אותה בבית והחזיקו אותנו כבני ערובה בבית החולים. רמסו אותנו".
עוד טען בדיון: "דם התינוקות זועק מהאדמה. אני מצפה שבית המשפט ינקום על הזוועה הזאת, על מה שהם עשו לתינוקות, כמו בתורה - 'עין תחת עין, שן תחת שן'. אני מבקש להטיל עליהם את העונשים המרביים".
אמיר נטי, אביה של נטע שנפגעה אף היא מהתרכובת, פירט כיצד מצבה של בתו הלך והידרדר מאז החלו להזינה בתחליף החלב. אמה, מירב, הניקה אותה עד שאחותה הגדולה החלה לקנא בה, ואז החליטו ההורים להזינה ברמדיה. נטי הוסיף וסיפר על הטיפול היומיומי שנטע זקוקה לו, שבעקבותיו החברים נטשו אותם, ועל התמודדות, יום-יום ושעה-שעה, עם התוצאות במטרה לטפל בנטע ולשקם אותה.
בבית המשפט סיפר האב על "הפשעים שמערימים עליהם" כדבריו, בהליכים בירוקרטיים בכל הקשור לטיפול ושיקום הבת המוגבלת: "הצטערתי שמילר יצא זכאי. לבי עם הנאשמים, אבל הם צריכים לשמוח שהם בצד שלהם ולא בצד שלנו". במהלך הדיון העידו מכרים של בלק על "איש מדהים שעוזר לזולת", וביקשו להקל בעונשו.
פרשת רמדיה - ידיעות נוספות בחדשות ynet:
החוקר נגד רמדיה: "מי יבריא את הילדים החולים?"
מיכל זיסר, שבנה אבישי הלך לעולמו בעקבות אכילת רמדיה, סיפרה: "עשר שנים אני חיה את החיים בצל המוות של בני. מזגזגת בין עצב לשמחה. גם כשהוא היה בבית החולים המשכתי להאכיל אותו ברמדיה, כל כך האמנתי באיכותו של תחליף החלב שלהם". במהלך אשפוזו, לדבריה, בעודה מאכילה אותו בתחליף החלב, מצבו הידרדר. "התחננתי לרופאים, 'תצילו אותו'. הוא אושפז ביחידה לטיפול נמרץ, הלך ודעך. המערכות שלו קרסו והוא נפטר". היא הוסיפה: "לא הלכתי להלוויה. לא רציתי שהתמונה של הגופה הקטנה תיצרב בזיכרוני".
זיסר ביקשה "למצות את הדין למען כולנו", והדגישה: "ילדים מתו ונפגעו כתוצאה מזלזול בחיי אדם. יום הולדתו של אבישי לא נחגג מעולם. אני רוצה שהנאשמים יקבלו עונש חמור ביותר, את העונש המרבי על גרימת מותו של בני ועל הפגיעה בשאר הילדים".
ארבעה ילדים שאינם עוד, עשרות נפגעים
הפרשה שהתפוצצה ב-2003 הביאה להליכים פליליים ואזרחיים נגד החברה ומנהליה. מיולי עד נובמבר 2003 שיווקה רמדיה פורמולה שבדיעבד התברר שגרמה לתינוקות מחלות עצבים בלתי הפיכות, שיתוקים ופגיעה בתפקוד הלב. בעקבות זאת מתו שלושה ילדים, וילדה נוספת מתה שבע שנים לאחר מכן. עשרות מהנפגעים סובלים מתוצאות הרשלנות עד היום.
רק ב-2008 הוגש כתב אישום בפרשה נגד בכירי רמדיה ובכירי משרד הבריאות, והוא כלל עבירות של גרימת מוות ברשלנות וחבלה ברשלנות, לצד עבירות נוספות כהטעיית צרכנים ושיבוש מהלכי משפט.
בלק, לשעבר מנהל מו"פ ואיכות וטכנולוג המזון בחברה, נשכר על פי כתב האישום לתפקיד אף שהיה חסר ניסיון בתחום ולא עבר מעולם השתלמות מקצועית הקשורה למזון תינוקות או לצורכי תינוקות. לנדסברגר היה מנכ"ל החברה וגם הוא מונה לתפקיד חרף היעדר השכלה מקצועית בתחומים של ייצור ופיתוח תמ"ל. לפי האישום, הוא היה אחראי לטיב המוצרים ולבטיחות שלהם עבור הצרכנים.
האיש ששכר את שני הנאשמים האלו הוא משה מילר, ששימש המנכ"ל ובעל מניות בהיינץ ישראל ודירקטור בחברות הבת שלה, כולל רמדיה שיווק ורמדיה תעשיות. במסגרת תפקידו הוא נדרש לפקח על ניהולן של חברות אלה. כל השלושה הכחישו את המיוחס להם.
הדיונים האחרונים מהווים אקורד סיום למהלכים המשפטיים בפרשה, לאחר שגם חמשת עובדי משרד הבריאות שהיו אחראים לנושא הכנסת הפורמולה לישראל כבר נשפטו ולכל הדעות יצאו בזול: ביוני 2011 הם הודו במסגרת עסקת טיעון בביצוע מעשה שעלול היה לגרום להפצת מחלה. הם לא הורשעו והעונש שהוטל עליהם היה בסך הכול 500-400 שעות עבודה לתועלת הציבור. חמשת העובדים הם נסרין חורי ויוסף חסקל (עובדי משרד הבריאות), ברטה שוום וראיסה פרברוב ששימשו מפקחות בתחנות חיפה ואשדוד, ודורית ניצן קלוסקי, שהייתה מנהלת המחלקה לתזונה במשרד הבריאות והייתה אחראית, בין היתר, על המפקחים בתחנות ההסגר.