תלמידים חרדים: "אנגלית? אנחנו יודעים יידיש"
יעקב יודע חשבון "בשביל לשלם במכולת". בני 14 מדקלמים שגם הרב אלישיב לא למד ליבה. המורה שלהם סבור שלומדי תורה שומרים על המדינה: "המדינה מאבדת את זכות הקיום שלה. אנחנו, הציבור החרדי, נסתדר". החרדים מגיבים לטיוטת חוק ההסדרים, שמתנה תקציבים בלימודי אנגלית ומתמטיקה
רחוב מירסקי בשכונת רמות בירושלים הוא מקום מושבם של כמה וכמה מוסדות לימוד חרדיים, בהם גם לא מעט "ישיבות קטנות" - ישיבות לתלמידי כיתות ט' עד י"ב, שלומדים במהלך היום אך ורק תורה, ללא כל לימודי ליבה. על פי טיוטת חוק ההסדרים, שתוגש בקרוב לכנסת, ישיבות אלה צפויות לספוג מכה כלכלית קשה ולאבד את תמיכת המדינה. אתמול (ד') בצהריים הסתובבו בין מבני הישיבות מאות תלמידים, ובניגוד למנהלים - שסירבו להתייחס לסערת הקיצוצים - כמה מהם דווקא שמחו לדבר. "אני לא מבין למה לפיד נטפל אלינו", אמר ל-ynet יעקב (16). "זאת פשוט חוצפה. זה מפריע לנו ללמוד".
- עדכונים נוספים בעמוד הפייסבוק של ynet
חוק ההסדרים שיוגש לאישור הכנסת כולל בין היתר קיצוץ המימון למוסדות חינוך שאינם רשמיים ושלא מלמדים את מקצועות הליבה. כפי
הנראה יתוקצבו רק מוסדות לימוד חרדיים שמלמדים 55 אחוז לפחות מלימודי הליבה. חשיפת הטיוטה שלשום גרמה לסערה בקרב הציבור החרדי שמתעקש שגם אם יאושרו הסעיפים הללו - לימודי התורה לא ייפגעו.
רוב הילדים החרדים לומדים בתלמוד תורה עד כיתה ח', ובשנים אלה הם דווקא פוגשים לא מעט לימודי ליבה. רק לאחר מכן עוברים הנערים ל"ישיבה קטנה", שבה אין לימודי חול כלל אלא תלמוד, גמרא, משנה וכדומה. בגיל 18 יעברו רובם ל"ישיבה גדולה" שמתאימה לבחורים לפני חתונה.
יעקב וחבריו קמים מדי יום ב-6:00 ומאז מוקדש היום שלהם ללימודים ותפילות במוסד. ב-22:00 מחזירות אותם ההסעות לבתיהם. "כשהיינו בתלמוד תורה למדנו חשבון וזה מספיק", אומר יעקב. "לדעתי יש לנו את כל הידע שצריך בשביל המשך לימוד התורה וגם בשביל לקבל עודף במכולת. אנחנו כל הזמן לומדים מסכתות שונות, ובניגוד למערכת החינוך החילונית, ששם יש הרבה בעיות, אצלנו רגוע. אצלכם בכניסה לתיכון עומד שומר ובודק בתיקים של התלמידים מי בא עם סכין. אצלנו אין כאלה דברים".
חברו לספסל הלימודים, משה (16), לא מבין מדוע צריך לדעת אנגלית: "בשביל מה אנחנו זקוקים לזה? אנחנו יודעים יידיש. זאת שפת הלימודים שלנו. יש לנו הרגשה שמפלים אותנו לרעה. אנחנו יודעים שרוצים לקצץ בתקציבים אבל מבחינתנו זה אומר שלא נוכל לשבת וללמוד".
"גם הרב אלישיב לא למד ליבה"
דוד (40) מלמד בישיבה במתחם. הוא מספר שהמדינה משלמת 500 שקל בחודש עבור כל תלמיד, ושאר הכסף למימון הישיבה מגיע מההורים ומתרומות. "הישיבה שאני מלמד בה היא פנימייה: התלמידים ישנים כאן ומקבלים שלוש ארוחות ביום. מובן שלימודי הליבה לא מופיעים בסדר היום".
כתבות נוספות בערוץ החדשות של ynet:
- ליברמן ליועמ"ש: לחקור בדחיפות את ההדלפות
- נהריה: הרב אסר לקבור את האב ליד בנו הלוחם
- דעה: חרדים, אתם טפילים פיננסיים. לכו לעבוד
ההתנגדות שלו ל"מלחמת האדם העובד" של יאיר לפיד היא לא פרקטית אלא תיאולוגית. הוא מתעקש שהקיצוץ בתקציבי הישיבות יפגע במדינה שלדעתו שורדת בזכות לימודי התורה: "המדינה מאבדת את זכות הקיום שלה. אנחנו, הציבור החרדי, נסתדר. לא משנה איך. אבל המדינה חיה בנסי ניסים כשמסביבה רק אויבים שרוצים להשמיד אותה. צריך להכיר שזה נס ולא לחרב את עולם התורה".
בישיבה הסמוכה יושבת קבוצת תלמידים בני 14 שמעלים שמות של רבנים מגדולי דור שלא למדו לימודי ליבה: "הרב יוסף שלום אלישיב היה איש כזה חכם כי הוא למד רק תורה", אומר דוד (14). "לימוד תורה זה הדבר הכי טוב שיש ואנחנו לא רוצים משהו אחר".
"גם בגלות הטילו גזרות. נעמוד בזה"
יש גם חרדים אופטימיים הרבה יותר, שסבורים שהסעיפים שאמורים לפגוע בלימודי התורה כלל לא יעברו. אחד מהם הוא יו"ר משמרת הקודש והחינוך בציבור החרדי, הרב מרדכי בלוי: "כל חברי הכנסת החדשים ואנשי ה'פוליטיקה החדשה' לא מבינים בתקציבים.
הקליברים שיושבים באופוזיציה יעשו להם בית ספר על כל סעיף. אם התקציב כפי שהציג שר האוצר בכל זאת יעבור, תהיה פה מלחמת עולם. אנחנו לא ניכנע. היינו בכל הגלויות בעולם, הטילו עלינו גזרות, ואנו נעמוד גם בזה. גדולי התורה הם המנהיגים שלנו והם לא יאפשרו לעשות שום שינוי בתוכנית הלימודים של הציבור החרדי".
לדברי בלוי, גם אם יאושר התקציב, הדבר לא יביא לצמצום לימודי התורה: "אנחנו פשוט נצטמצם. הילדים יחיו יותר על ההורים. אנחנו לא טסים לחו"ל, רובנו לא נוסעים ברכבים, אנחנו לא ריקי כהן, אבל אנחנו בהחלט מוכנים למסור את נפשנו ובוודאי את הכסף הפרטי שלנו בשביל לקבל חינוך טוב. פגיעה בתקציבים לא תגרום לשינוי בעקרונות שהציבור החרדי אמון עליהם".
את שר האוצר החדש מכנה בלוי "אדם שלא מבין בכלכלה". לדבריו "יאיר לפיד מונע משנאה. במקום להתמודד עם המציאות הקשה שבה אנחנו חיים הוא מנסה להסית את הדיון לשנאת חרדים. האם אותם ילדים שלא לומדים ליבה או שלא ניגשים למיצ"ב הם הנזק של המדינה?"
עמדה דומה מציג יו"ר החינוך העצמאי במגזר החרדי, הרב אברהם לייזרזון: "לא ניסוג מעמדותינו העקרוניות בנושא החינוך - לא בתכנים ולא בלימודים. הבהרנו כבר לא פעם שבכל הנוגע לתכני הלימודים, בעלי הבית על החינוך שלנו הם גדולי התורה. יש לנו מתווה של תכני לימודים שנקבע לפני עשרות שנים. אנו לא רשאים לשנות כהוא זה ממה שגדולי התורה הורו בעבר ומורים כיום".
"הנשים מגיעות עם ידע באנגלית ומתמטיקה"
רנן הרטמן, מנכ"ל ומייסד הקריה האקדמית אונו שבה פועל קמפוס חרדי זה 11 שנה, מבין את הצורך הדרמטי בלימודי הליבה. הסטודנטים החרדים שמגיעים אליו לרכוש השכלה נאלצים לעבור שנת מכינה שבה הם לומדים אנגלית ומתמטיקה - מקצועות שרובם לא למדו קודם.
"אני נתקל בציבור אינטליגנטי ורעב ללמידה", הוא אומר. "אני יכול לומר שיש פער אדיר בין הנשים שמגיעות עם ידע מסוים במקצועות הללו, לבין הגברים שמגיעים בלי ידע כלל. אנחנו בוודאות זקוקים לזה שהם יקבלו לימודי ליבה. אי אפשר בשנת מכינה אחת לכסות על כל הפערים.
מובן שיש מקרים של סטודנטים שלא למדו ליבה ומסיימים את המכינה בהצטיינות, גם זה קיים, אבל ודאי שזה היה מקל על כולם אם הם היו מגיעים עם ידע מוקדם".
עם זאת, הרטמן סבור שחקיקה לא תעשה את העבודה: "אם מישהו חושב שעל ידי חקיקה נוכל לחייב את הציבור החרדי, הוא טועה טעות מרה. לא ניתן לשנות במחי החלטת ממשלה את התרבות החרדית, שאגב, אנחנו תרמנו להיווצרותה. הדבר לא יכול להתרחש בתכתיבים ובקיצוצים, אלא בהידברות".
מורה חרדי מהחינוך הטכנולוגי מוסיף: "המדינה צריכה להבין שאם היא מאפשרת לאנשים לפתוח מוסדות פרטיים, עליה לאפשר להם ללמוד מה שהם רוצים. מי שבסופו של דבר הולך לישיבה ולא מתכוון להשתלב בשוק העבודה לא צריך ללמוד את המקצועות הללו. אלינו מגיעים תלמידים חרדים שבוחרים להשתלב בשוק העבודה ומבינים כמה לימודי הליבה חשובים. אם ההורים שלהם היו חכמים, הם היו צריכים לשלוח אותם מלכתחילה למוסד שלומדים בו את מקצועות הליבה".
לפנייה לכתב/ת 
