שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות

    אכילה בסתר: למה ילדים אוכלים בהיחבא?

    לאכול כשאף אחד לא רואה ולהכחיש שאכלתם משהו - זו תופעה נפוצה מאוד, בעיקר בקרב ילדים. איך לזהות שזה מה שאכן קורה, למה הילדים מגיעים למצב כזה ומה אפשר לעשות כדי לפתור את התסבוכת?

    אפרת (כל השמות בדויים) יושבת מולי בחדר. היא בת 35, אישה נאה ומטופחת. משקלה חצה את המאה ק"ג לפני שנים רבות. מנהלת בכירה בחברה מוכרת. "יש לי בשולחן מגירה נעולה", היא מספרת, "ובה עשרות ממתקים. כאלה מהזן הנחות ביותר. פעם ביום לפחות, אני נועלת את הדלת ואוכלת. אוכלת מהר מאד, מפחד שמישהו יחפש אותי.

     

    את אפליקציית הבריאות לסמארטפון כבר הורדת? הורידו לאייפון או לאנדרואיד

     

    "בדרך הביתה מהעבודה אני נעצרת בדרך כלל במקדונלדס או בסושייה אהובה וקונה מנה ענקית. שאותה אני יושבת ואוכלת באוטו. זאת למרות שמחכה לי בבית ארוחה חמה, טעימה ומזינה. אוכלת לבד, בלי שאף אחד יידע. ואני מתביישת לספר, מתביישת מעצמי".

     

    עוד כתבות בערוץ הורים

    בעיות התנהגות בילדים? צריך לטפל בהורים

    בדקנו: כמה תעלה לכם דיאטה לילד?

    טרנד: מצלמים את הילדים מתפלשים בעוגה

     

    אכילה בסתר היא תופעה רחבה, הנוגעת למספר גדול של גברים, נשים וילדים. לעיתים קרובות שורשיה נעוצים בילדות, ולעיתים אפילו בילדות המוקדמת, מגיל שנתיים לערך. אמא לבת שלוש מספרת: "גילי ישבה בחדרה כשפיה מרוח בשוקולד. כשראתה אותי נכנסת, החביאה את קוביית השוקולד הנמסה בידה מאחורי גבה. הרגשתי כאילו סטרו לי. היא יודעת שמותר לאכול רק קוביית שוקולד אחת. מה עשיתי לא נכון?"

     

    מתי אכילה בסתר צריכה להדאיג?

    חשוב לציין שלא בכל פעם שילד ינסה להסתיר מאיתנו משהו שהוא אוכל, פירוש הדבר שיש כאן בעיה.

     

    לעיתים קרובות זו עשויה להיות רק בדיקת גבולות, או מעשה שובבות. גם כמבוגרים, אנו עשויים למצוא את עצמינו חוטפים משהו בהחבא, בין אם כי סתם לא בא לנו לחלוק את קוביות השוקולד האחרונות עם בן/בת הזוג או עם הילד ובין אם כדי להימנע מהערות (לא חבל? דווקא שמרת כל כך יפה, למה להרוס?).

     

    נורה אדומה צריכה להידלק אם האכילה בסתר הופכת לדפוס קבוע, אם מדובר בכמויות גדולות של אוכל, אם ההסתרה מצריכה השקעת אנרגיה רבה, אם האכילה מלווה ברגשות אשמה (בקרב מבוגרים יותר) או אם מרגישים שהאכילה בסתר הופכת לאופן אכילה מועדף.

     

    "הייתי ילדה שמנה", מספרת אפרת. "דומה לאמא שלי. היא שמרה על עצמה מאד יפה, הלכה לדיאטנית באופן קבוע, דאגה תמיד שיהיה אוכל טרי ובריא בבית, עשתה המון ספורט. אמא כל הזמן הזהירה אותי שחשוב לשמור על הגוף, שלילדים שמנים החיים קשים, שמותר לאכול אבל במידה. כל הילדים בכיתה הביאו כריכים עם שוקולד ורק אני קיבלתי תמיד לחם עם גבינה והמון ירקות.

     

    "התביישתי להוציא את קופסת האוכל שלי מהתיק. עם הזמן התחלתי לסחור באוכל. הייתי מקבלת כריכים עם שוקולד תמורת מחקים מיוחדים, מכתביות יקרות וטושים זוהרים. כשהתבגרתי, השתמשתי בדמי הכיס שלי כדי לקנות ממתקים. הייתי קונה טילון ענק, שקית ענקית של תפוצ'יפס, לפעמים גם מאפה".

     

    היא ממשיכה: "באחת הפניות בדרך הביתה היה ספסל בודד כזה, שמוסתר כמעט לגמרי מהרחוב. בדרך כלל התיישבתי שם ואכלתי מהר את כל מה שקניתי. מהר, לפני שמישהו יראה אותי בטעות. מהר, לפני שאגיע הביתה. לא חושבת שאמא הייתה כועסת עליי אם הייתה יודעת על זה. אבל ידעתי שזה כל כך חשוב לה, והתביישתי ממנה. התביישתי מעצמי".

     

    עודף שליטה הורית יכול לגרום לאכילה בסתר (צילום: shuttrtstock) (צילום: shuttrtstock)
    עודף שליטה הורית יכול לגרום לאכילה בסתר(צילום: shuttrtstock)

     

    שליטה הורית מוגזמת

    עודף שליטה של ההורים על האכילה של הילדים, היא אחת הסיבות לאכילה בסתר, ל'גניבת אוכל'. הדבר נפוץ בקרב הורים בעלי סגנון הורות שתלטני, אך נמצא אותו הרבה גם במקרים שבהם ההורים (שניהם או רק אחד מהם) פוחדים מהשמנת הילד.

     

    לעתים קרובות הורים אשר בעצמם היו ילדים לא רזים, חוששים מגורל דומה לילדם, ומחליטים 'לעשות הכל' כדי למנוע זאת ממנו. כאשר החרדה כל כך גדולה, לא מתאפשרת הקשבה לצרכיו האמיתיים של הילד. כאשר הפחד מכך שהילד ישמין כל כך גדול, בכל פעם שהילד יבקש לאכול, יתעורר בהורה דחף לעצור אותו מהדפוס ההרסני, כביכול.

     

    הילד, בין אם ירצה לאכול כדי לספק את הצורך, ובין אם ירצה להחזיר את האוטונומיה שלו על גופו או אפילו 'לעשות דווקא', להוכיח שליטה, עלול לבחור באפשרות של אכילה בסתר, אכילה בלי הפרעה, ללא עיניים בוחנות ומבקרות, אכילה ללא תחושת אשמה, שהנה שוב אכזבתי את ההורים, ללא צורך לתת דין וחשבון על הבחירות.

     

    גיל מספר: "הייתי ילד שמן. להורים שלי זה לא הפריע. הבית היה מלא תמיד בעוגות טריות, אבא היה קונה המון ממתקים ושתייה מתוקה. עד כתה ט' לא היו לי בכלל חברים. לא העזתי אפילו להסתכל לילדים אחרים בעינים. צחקו עלי ולעגו לי בלי סוף. עד שהחלטתי שדי. שיכנעתי את אמא לקחת אותי לדיאטנית והתחלתי לשמור.

     

    "לא היה קל וויתרתי על המון, אבל ירדתי לא מעט במשקל. רק אז התחלתי לחיות. נשבעתי לעצמי, שלילדים שלי זה לא יקרה. הילדים שלי לא יהיו שמנים. אני יודע שאני קצת קיצוני. הם מקבלים ממתק רק ביום שישי. שתייה מתוקה אני מרשה רק בימי הולדת. וגם אם הם מקבלים שקית עם מתקים, הם יודעים שמותר להם לבחור רק אחד".

     

    פגיעה באמון בין הילדים להורים

    לא תמיד השליטה הזו קשורה בפחד מהשמנת הילדים. לעתים הסיבה היא אלרגיות או מחלות המצריכות הקפדה תזונתית כגון סוכרת או צליאק. "אמא תמיד פחדה מהביקורות הרבעוניות במרפאת סוכרת", ספרה לי נועה, בת 13.

     

    "שבוע לפני ביקורת כזו, הבית, שגם ככה היה כפוף למשטר קפדני של אוכל ללא סוכר, ממש הפך לקיצוני. הייתי לוקחת כסף ובלי לגלות לה, קונה לעצמי ממתקים ובורקסים ענקיים. הייתי גם מספרת לה שאני הולכת ללמוד עם חברות ובעצם הייתי אוכלת שם המון".

     

    גם כאשר האוכל משמש אמצעי לשליטה והענשה, ילדים עלולים לאכול בסתר: "העונש האהוב על ההורים שלי היה להתנות את הקינוח בהתנהגות", אומר נועם, בן 32 היום. "הייתי ילד מאד שובב, לכן לעיתים קרובות לא הייתי זכאי לקינוח. זה הפסיק להפריע לי מהר מאוד, כיוון שהייתי מארגן לעצמי 'סטוק' של ממתקים בקופסא שהייתי שומר במגירה שליד המיטה. אכלתי המון, בשקט, והרגשתי שניצחתי".

     

    אכילה בסתר היא עדות לפגיעה ביחסי האמון בין הילד להורים. הסיבה לכך היא הרצון להמנע מביקורת של ההורים, לעיתים להימנע מהתוצאות, בין אם מדובר בעונש ובין אם באכזבת ההורים. אכילה בסתר היא דבר מתיש. המון אנרגיה מושקעת בהסתרה, בסילוק הראיות. בבניית סיפורי כיסוי במקרים בהם נתפסים, בשקרים.

     

    מיותר לצין שלרוב ההנאה מהאוכל אינה מרובה ושהדבר הוא פתח לביסוסה של אכילה לא תקינה. זה מתחיל כבריחה לאכילה בשקט, אבל בעיקר אם נתפסים וזוכים ל'שטיפה', להסברים או 'רק' למבט מאוכזב או מאשים, עלולים להתעורר עם הזמן תחושות אשמה ובושה קשים. בושה בחולשה, בושה על הפגיעה באמון ההורים, על חוסר כוח הרצון, בושה על מי שאני.

     

    הבריחה מביקורת של אחרים הופכת לבריחה מעצמי. בריחה מעצמי היא תחושה שקשה מאד לשנות. זוהי גם הסיבה לכך שמבוגרים רבים ממשיכים בדפוס האכילה בסתר, גם כאשר הם אינם חייבים בדין וחשבון לאף אחד כבר.

     

    לעתים המטרה היא דווקא הפוכה, לזכות ביחס ההורים: "אני מבשלת מדי יום סיר גדול של אוכל טרי, אשר אמור להספיק לבעלי, לי לבן ה- 12 ולבת ה-6. בכל יום כשאני חוזרת מהעבודה אני מוצאת את הסיר כמעט ריק. באחד הימים הילד חיסל לבד קציצות מכמעט קילו בשר! אני מתעמתת איתו על בסיס כמעט יומי אבל זה לא עוזר. הוא מכחיש. זה מגוחך כיוון שהוא נמצא לבד בבית עד שאני מגיעה עם אחותו".

     

    כיצד ניתן למנוע אכילה בסתר?

    חלוקת האחריות באכילה. בספרה 'ילדים ואכילה- מינקת ועד בגרות', מתארת אלין סאטר את חלוקת האחריות באכילה. האחריות שלנו, ההורים, היא לדאוג לקיומו של אוכל זמין ומזין בבית, אנחנו האחראים על קיומן של ארוחות ועל המזון שיוגש בהן, על האווירה בזמן הארוחות.

     

    האחריות של הילד היא לבחור מה ברצונות לאכול מתוך המגוון המוצע, כמה ואם בכלל. הדבר תקף מגיל לידה. כל התערבות עלולה להרחיק את התינוק/ הילד מתחושות הרעב והשובע הטבעיות שלו, מיכולת הוויסות העצמי שלו.

     

    הישמרו מאיסורים ומגבולות נוקשים. הסביבה שלנו מוצפת במאכלים הרחוקים מלהיות בריאים. חשוב להיות מציאתיים ולאפשר חשיפה לגם למאכלים אלה. גבול כגון 'ממתק אחד ביום או 'ממתק אוכלים רק בשעה ארבע'' עשוי לעיתים להיות מאד בעייתי.

     

    פנו לייעוץ. אם אתם פוחדים שילדיכם ישמין, אם אתם רואים אותו עולה במשקל בצורה לא מאוזנת, חשוב לגשת ולהתייעץ עם דיאטנית קלינית המתמחה בנושא. חשוב לעשות זאת ללא הילד, בעיקר בגילאים הצעירים.

     

    איך להגיב לגילוי של אכילה בסתר?

    אל תענישו. ענישה, נזיפה ואפילו מבט מאוכזב, עלולים להשאיר חותם שלא יימחה במשך שנים ארוכות. כל הנ"ל גם עלולים רק להחמיר את התופעה ולשכלל את יכולות ההסתרה.

     

    שוחחו עם הילד. רק אם הילד בוגר מספיק, ניתן לשבת איתו ולשוחח על המקרה. חשוב מאד לנהל את השיחה שלא בסמוך לאירוע, בכדי להצליח לשוחח בשלווה. חשוב להמנע משיפוטיות. ניתן לפתוח ולתאר את המקרה ולתת לילד לדבר. לשמוע ממנו מה הסיבה.

     

    פנו לייעוץ. בכל מקרה מאד חשוב לפנות לדיאטנית קלינית מומחית. בעיקר אם התחושות סביב הנושא הן קשות, אם קיים כעס גדול על הילד, אם הפחד גדול. עיבוד נכון של התחושות האלה לפני השיחה עם הילד, יובילו לשיחה אפקטיבית יותר.

     

    הכותבת היא דיאטנית קלינית ופסיכודרמטיסטית - טיפול ייחודי בהתנהגויות אכילה




     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: shutterstock
    למה הילדים אוכלים בלי שאף אחד רורה
    צילום: shutterstock
    ד"ר רק שאלה
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים