שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    "אני מבקש רק חופשה". מסמכי בן גוריון נחשפים
    היה זה ביוני 63' כשהזקן הטיל פצצה פוליטית והודיע: "איני יכול להמשיך, אני מבקש חופשה", מותיר את הציבור בהלם. אזרחים וילדים כתבו לו: "הידיעה נפלה עליי כרעידת אדמה, עדיין אסור לך, עוד לא". אבל הזקן התעקש, והבטיח להם: "לוי אשכול טוב ממני". ומה אמר בישיבתו האחרונה כראש הממשלה?

    "אינני יכול להמשיך, הדבר היחיד שאני מבקש - חופשה". כשפרש ראש הממשלה דוד בן-גוריון באמצע הקדנציה ביוני 1963, הוא נימק את פרישתו ב"שיקולים אישיים" וסירב להסביר. כל ניסיונות שותפיו למפא"י להניא אותו מהחלטתו, כשלו. בלבו של בן-גוריון גמלה ההחלטה לעזוב ולחזור לשדה בוקר. 50 שנה לאחר הפרישה הדרמטית מפרסם כעת ארכיון המדינה מקבץ תעודות, על הנעשה מאחורי הקלעים של הפרישה. 

     

    עוד חדשות ב-ynet:

     

    זו היתה הפרישה השנייה של בן גוריון מתפקידו כראש הממשלה. קדמה לה פרישה בדצמבר 53', אז פרש לשנה וחצי ועבר להתגורר בצריף בשדה בוקר. הפרישה השנייה, העריכו לימים היסטוריונים את שיקוליו של הזקן, נבעה משילוב בין עייפות החומר, בדידות וחולשה פוליטית, תוצאה של "פרשת עסק הביש" , מחלוקת קשה על רקע המדיניות מול גרמניה המערבית ומשבר ביחסים עם ארה"ב בעקבות פיתוח הכור בדימונה.

     

    "יגאל האמן לי, אינני יכול" 

    ב-16 ביוני 63', בתחילתה של ישיבת הממשלה רגע לפני הסעודה בבית הנשיא הנכנס זלמן שזר, שהיה בימיו הראשונים לכהונה, הטיל בן גוריון פצצה פוליטית. "אני רוצה להגיד לחברים: אני פורש לגמרי מתוך צרכים אישיים שאין להם שום קשר עם בעיה או מעשה כלשהו. אני רוצה לבקש כחבר ותיק שקואליציה זו תתקיים ושייעשו מאמצים שתוצג ממשלה בשבוע הבא. אין לי כל אפשרות, מתוך עניינים אישיים לגמרי, להמשיך בעבודה", אומר בן גוריון לשרים ההמומים ומבקש חופשה.

     

    בן גוריון בישיבת ממשלת ישראל הראשונה (מתוך אתר כנסת ישראל) (מתוך אתר כנסת ישראל)
    בן גוריון בישיבת ממשלת ישראל הראשונה(מתוך אתר כנסת ישראל)

     

    השר יגאל אלון, מבקש דחייה בשבוע. "לא", עונה בן גוריון, "אינני יכול לצערי להמשיך. הדבר היחיד שאני מבקש הוא חופשה". אלון מודה שהופתע: " אולי חברי מפא"י לא הופתעו, לכל הפחות כמה חברים הופתעו, אני הופתעתי. יש מנהג שאם מבקשים לדחות עניין - דוחים". אך בן גוריון בשלו: "יגאל תאמין לי שאינני יכול. לא תחליטו, לא תחליטו. אני מבקש שתחליטו, אני לא אהיה בשבוע הבא בישיבה".

     

    המשמעות, ברור לכולם, היא הפלת הממשלה. "זאת לא כוונתי אבל זה החוק", אומר בן גוריון. "אין כוונתי להביא להתפטרות הקואליציה. אני רוצה שהקואליציה הזו תתקיים".

     

    "עדיין אסור לך, עוד לא"

    הודעת ההתפטרות של בן גוריון מתקבלת בציבור בהלם וצער גדול. הזקן מקבל מכתבים מאזרחים מודאגים המפצירים בו לחזור בו מכוונתו ולהישאר. המשוררת וסופרת הילדים אנדה עמיר פינקרפלד, המתבשרת על ההודעה בזמן ביקור בניירובי שבקניה, כותבת לבן גוריון: "לפני מחצית השעה השמיע קול ציון לגולה ידיעה שנפלה עליי כמו רעידת אדמה. כמו הלם היה הדבר, עדיין אסור לך. עוד לא, עוד לא גדל יהושע אשר תפקיד עליו את ירושתך. אני מבינה שאתה כבר מתגעגע אל עצמך סוף-סוף, אבל עוד לא". 

     

    מילות הפרידה מבן גוריון. מתוך מסמכי הארכיון ()
    מילות הפרידה מבן גוריון. מתוך מסמכי הארכיון

    "אנדה היקרה", משיב בן גוריון לסופרת במכתב משלו. "לא ידעתי שאת בניירובי. לא אלמן ישראל, אני בטוח כי אחרי שנה שנתיים תתגאי בפעולתו של לוי אשכול כראש הממשלה ושר הביטחון. מה את עושה בניירובי?".

     

    מכתב נוסף כותב לו יהושע חדד, תלמיד כיתה ז' בבית הספר ממלכתי דתי בטבריה. "מדינת ישראל זקוקה לך מאד עתה, היא סומכת על הקב"ה ועליך ואני מקווה בכל ליבי שתשוב לכהן כראש ממשלה וכשר ביטחון. וישראל תפרח ותבנה ותשגשג ותתקיים הנבואה שנביא ירמיה הנביא". בן גוריון משיב:

     

    הצריף של בן גוריון בשדה בוקר. לשם הוא פרש (צילום: ארכיון הצילומים, קק"ל) (צילום: ארכיון הצילומים, קק
    הצריף של בן גוריון בשדה בוקר. לשם הוא פרש(צילום: ארכיון הצילומים, קק"ל)

     

    "אני שותף לתקוותך שישראל תפרח ותבנה ותשגשג אבל אין אני שותף לחששך שאין אדם מתאים להיות במקומי. מכיר אני היטב את לוי אשכול, בהרבה דברים הוא עולה עליי". 

     

    הפרישה: בגלל המדענים הגרמנים

    כמתחייב בחוק, מזמין אליו הנשיא הנכנס זלמן שזר את נציגי הסיעות בכנסת כדי לבחור מועמד מוסכם לכונן ממשלה חדשה. בפגישתו עם נציגי מפא"י, הוא מודה כי פרישת בן גוריון תפסה אותו בלתי מוכן. "ידעתי שטיפול במשבר שייך לעניין הנשיאות ושאי אפשר בלי משבר, אין גם חתונה שאין בה יחד עם זה גם תגרה, אבל לא תיארתי לעצמי שהמשבר יזדרז כל כך להתפרץ. המשבר בא בשבילי יותר מדי לפני הזמן". נציג מפא"י, ח"כ עקיבא גוברין, אומר לנשיא שזר כי במפא"י תמימי דעים - לוי אשכול צריך למלא את מקומו של בן גוריון".

     

    הבאים בתור לבוא לנשיא שזר היו נציגי חירות. באופן מפתיע, שר האוצר לוי אשכול, הוא מועמד מקובל גם על האופוזיציה, שלא ממהרת לנצל הזדמנות ולקרוא לבחירות. ח"כ יוחנן בדר, מברך על התפטרותו של בן גוריון. "אנו חושבים אותה לצעד חיוני לקראת קירוב לבבות. ואנו חושבים בכל הכבוד שהיה עוד יותר טוב לו היה מתפטר מוקדם יותר". עם זאת, אומר בדר: "אנו רוצים להמשיך לשרת את העם באופוזיציה".

     

    הזקן נוטע שתיל. מתוך ארכיון הקק"ל (צילום: ארכיון הצילומים, קק"ל) (צילום: ארכיון הצילומים, קק
    הזקן נוטע שתיל. מתוך ארכיון הקק"ל

     

    באותם ימים מרחפת בישראל סכנה ביטחונית שאיש לא יודע להעריכה במדויק - נוכחות של מדענים גרמנים במצרים העוסקים בפיתוח צבאי. לדברי נציגי חירות, ממשלת אשכול נדרשת למלא חובתה ולטפל בסכנה, אחרת יפעלו להפלתה. לדברי ח"כ אסתר רזיאל נאור, התפטרותו של בן גוריון "באה מההתמוטטות של כל מבנה המדיניות שלו כלפי גרמניה המערבית. אם אנחנו נראה שהממשלה תבין את ההכרח לפעול מחדש וביתר שאת בעניין מציאותם של המדענים הגרמנים במצרים, אנחנו נקדם אותה בברכה. אם לא, נדרוש בחירות". 

     

    "עד הבוקר התחבטת, עכשיו אתה מתכבד"

    ב-23 ביוני מתכנסת הממשלה לדיון, בו בעת נמצא שר האוצר לוי אשכול בעיצומם של מגעים קואליציוניים כדי להרכיב ממשלה חלופית. בן גוריון פותח את הישיבה בבקשה חוזרת לאשר לו חופשה מיידית. "אני מניח שממשלה תוקם עוד בימים אלה, אבל היות ויש לנו עסק עם יהודים, אי אפשר לדעת. לכן אני מבקש מה שלפני שבוע החברים באיזה אופן התחמקו מזאת, לאשר לי חופשה".

     

    הסופרת אנדה עמיר פינקרפלד כותבת לבן גוריון ()
    הסופרת אנדה עמיר פינקרפלד כותבת לבן גוריון

     

    אלא שהשרים מתנגדים שוב לבקשה. בן גוריון מתוסכל: "אינני מתחיל להבין, אבל כנראה אין מה לעשות", הוא אומר, וחותם את הישיבה". אבל באותו היום חלה התפתחות פוליטית, אשכול הצליח לגבש את הממשלה החדשה. למחרת מתכנסת שוב הממשלה, הפעם להיפרד מהזקן. בן גוריון, הפעם נינוח ומבודח, פותח את הישיבה בעקיצה. "לא נתתם לי חופשה, לאות פרידה אמשול בכם ביד חזקה. רשות הדיבור לשר האוצר".

     

    אשכול: "ברשות יושב הראש".

     

    "לא יושב ראש", מתקן אותו בן גוריון, "אלא ראש הממשלה".

     

    בן גוריון (משמאל) בהכרזת העצמאות (צילום: AFP) (צילום: AFP)
    בן גוריון (משמאל) בהכרזת העצמאות(צילום: AFP)

     

    אשכול פותח את דבריו בדיווח על הסיכומים שאליהם הגיע עם הסיעות המכהנות בקואליציה. מבנה הממשלה, הוא אומר, יישאר בדיוק כשהיה. הוא מציג לשרים את עיקרי נאומו הקרוב במליאה: ביטחון, מעצמות, כלכלה, ערבים בארץ וכמובן יהדות התפוצות והקשר למדינה. "ובסיום אני אתכבד", אומר אשכול אך בן גוריון קוטע את דבריו: "עד הבוקר התחבטת, עכשיו אתה מתכבד להציג את הממשלה".

     

    "היו לי ימים טובים כאזרח פשוט"

    ואז מתפנה אשכול להיפרד מבן גוריון: "לא ארבה בשבחים, אפילו לא אלה המגיעים לך. אני מאמין שאתה בלבך שלם עם עצמך, קשה הפרידה

    גם לאלה שהיו בני פלוגתה שלך ממפלגות אחרות וגם במפלגתך שלך. לפעמים הגיעו למתיחות יחסים, בלב כולנו טבועה ההכרה שאתה האיש שבימינו הקים, בנה את המדינה, את הצבא. מי יודע אם לא אתה, אם היינו מגיעים למצב שאנו נמצאים בו עכשיו. עקרת את עצמך ואותנו מהמציאות האפורה והעלית אותנו לקיומה של מדינה. אתה כאילו פסלת מהסלע את המדינה".

     

    זכות הדיבור האחרונה, שמורה בישיבה לזקן הנפרד מכסאו. "אולי תתפלאו אבל עדיין אינני מביט אל העבר, עיניי פנויות לעתיד. יש לי ניסיון שטוב להיות אזרח, תוך המדינה אני מסופק אם היו לי ימים טובים כאלה כאשר הייתי אזרח פשוט, בין ממשלה לממשלה".

     

    ראש הממשלה הנכנס, לוי אשכול, שהיה אלמן, חלק את רגשותיו על כניסתו לתפקיד במקומו של הזקן עם דליה כרמל, שהתגוררה בניו יורק ואיתה ניהל קשרים רומנטיים. ב-6 ביולי 1963 כתב לה אשכול: "אשר יגורתי בא, בן גוריון הלך ואני גלשתי לתפקידים חדשים. נעקרתי מהקודמים ויש צורך להסתגל לצלול למים חדשים עמוקים: צוננים ורותחים ואני צועד קצת מפוחד ומחפש מחסה לגב אינסטינקטיבית".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    דוד בן גוריון ב-1951. "עוד שנתיים תתגאו בלוי אשכול"
    צילום: לע"מ
    מומלצים