שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    איך תצליחו בבחינות? עשו ספורט ושבו בבתי קפה
    רגע לפני שהסטודנטים מסתערים על הספריות בניסיון לצלוח בשלום את תקופת הבחינות, ליקטנו עבורכם כמה עצות והמלצות: הכינו לוח בחינות מסודר, זהו את שיטת הלמידה שמתאימה לכם, בחרו בתבונה שותפי לימוד ואל תשכחו לצאת מהבית

    סיומו של סמסטר ב' הוא בהחלט אליה וקוץ בה עבור ציבור הסטודנטים, שכן הוא מסמל את יריית הפתיחה עבור תקופת הבחינות הידועה לשמצה. על מנת להימנע ממועדי ב' וכדי לנהל את הזמן ובכלל את צורת הלמידה בצורה יעילה יותר ביקשנו מרייצ'ל טומס-רזניק, מנהלת מרכז לאה ונפתלי בן-יהודה לטיפוח כישורי למידה במרכז הבינתחומי הרצליה, להשיב על מספר שאלות שמטרידות את כולנו. לגזור ולשמור, גם לשנת הלימודים הבאה.

     

     

    איך לנהל את הזמן בתקופת המבחנים?

    כולם מכירים את הרעיון אבל לא כולם מכינים לוח בחינות ומסביבו אפשר להתחיל לבנות את תכנית הלמידה. כדאי להיות כמה שיותר ספציפיים, להגדיר את היום עם מטרות מאוד ברורות כדי לאפשר בקרה על הביצועים באותו יום.

     

    המטרות צריכות להיות ברורות מבחינת התכנים, המאמרים שאקרא וכמה זמן אקדיש לכל דבר. כל יום יתחיל עם תשומת לב לתכנון היומי, ויסתיים עם בקרה לגבי הביצוע. מה הספקתי ומה לא, כדי שהתכנון למחרת יהיה ריאלי הרבה יותר ויעמוד בדרישות למבחן.

     

    מה חשוב יותר: שינון החומר או תרגול?

    בתוך הלמידה חשוב ליצור שגרת למידה, ולחלק אותה לשלוש יחידות לימוד עם הפסקות ביניהן. בכל קורס רצוי וחשוב להשתמש בסילבוס שלו כדי לכתוב תכנית עבודה מדויקת.

     

    הלמידה עצמה מחייבת כל הזמן תרגול. פעם חשבנו שללמוד זה רק לעבור על החומר ולהשאיר את היום האחרון למבחנים, אולם מסתבר שכל יום צריך לתרגל שאלות. גם כדי לעשות את הלמידה אלקטיבית יותר, וגם כי ביום האחרון אני מגלה שאין לי זמן לעשות את הבחינה.

     

     (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
    (צילום: shutterstock)

     

    הצלחה בבחינה היא הצלחה ביכולת שלי להתמודד עם הבחינה לענות בזמן. לכן התרגול הוא הכרחי. כדאי לתרגל בערב, לעשות בהתחלה שאלות לדוגמה עם מחברת פתוחה, ויותר מאוחר בלי המחברת. מה שחשוב הוא נושא הערכת הזמנים. לאורך כל הלמידה חשוב לעבוד עם שעון. גם כשקוראים יחידת לימוד, יש לשים לב לזמן שלנו, ובטח כשאנחנו עונים על שאלות לדוגמה - לא יכול להיות שלא נעבוד עם שעון. עדיף להתמודד עם השעון בזמן הלמידה מאשר אחר כך.

     

    מאיפה מתחילים?

    עוד לפני שמתחילים יש חצי יום של התארגנות לקראת הלמידה לבחינה. לאסוף את כל חומרי הבחינה, כי הבעיה של רוב הסטודנטים היא שהם מוצפים בידע. יש להם עשרות מחברות בחינה והם לא יודעים מאיזה חומר ללמוד. הלמידה חייבת להתחיל בהתארגנות והכנה ללימוד.

     

    צריך כמובן להתחיל מקריאת טופס הבחינה ובדיקה יסודית של סגנון השאלות. צריך להבין היטב מה רוצים מכם - האם תידרשו לתת דוגמאות, ליישם את הידע שרכשתם, לצרף ציטוטים, לתת הגדרות קצרות של מושגים, ועוד.

     

    כמה זמן רצוי ללמוד לפני כל בחינה?

    משך הלימודים תלוי במקצוע ובזמן שיש לכם. יש סטודנטים שיכולים ללמוד 10 שעות רצוף ביום, יש סטודנטים בעלי לקויות למידה שלוקח להם הרבה יותר זמן, ויש כאלה שעושים ספרינט של 18 שעות.

     

     

    באקדמיה הדגש הוא על היישום, ולכן גם אם אני יודע את החומר אבל לא מצליח ליישם אותו על חומר אחר, זה לא עוזר לי. לכן הדגש הוא על למידה מעמיקה יותר וברמה גבוהה יותר.

     

    מה סגנון הלמידה שלי?

    לגבי בחירת סגנון למידה אישי - אין דרך אחרת אלא להתחיל להתנסות. חשוב לגוון את סגנונות הלמידה. למשל, לנסות לכתוב את החומר; לא להעתיק אלא לעבד את החומר תוך כדי הכתיבה. אחת הטכניקות המומלצות היא לשאול שאלות על החומר ולכתוב תשובות. הפורמט של שאלה + תשובה מצוין לעיבוד מידע.

     

    אם הסגנון שלי הוא שמיעה, אז או שאקרא את החומר בקול רם או שאמצא חבר שמסביר את החומר ואני יושב ומקשיב לו. הרבה סטודנטים לומדים ויזואלית, ולשם כך לא צריך להיות צייר דגול. לימוד ויזואלי יכול להיות ארגון של המידע בתוך ציר זמן, או בתרשים היררכי פשוט.

     

    אפשר גם לקחת את המילים ולהפוך אותן לייצוג ויזואלי, באמצעות שימוש בצבעים למשל. אפשרות נוספת ללימוד ויזואלי היא באמצעות סירטונים ב-YouTube שמסבירים מושגים מופשטיפ בפילוסופיה, משפטים, רפואה וכדומה, ושיטה זו יכולה לסייע בזכירת מושגים.

     

    בתקופת הבחינות הראשונה כדאי להתנסות בכל מיני אופני למידה, ולבצע בקרה על הצלחתם בתקופת הבחינות. בתום תקופת הבחינות רושמים הערות - לגבי ההתנהלות במהלך הסמסטר, בתקופת הבחינות ובבחינות עצמן. את המידע הזה לוקחים לסמסטרים הבאים.

     

    מה יותר יעיל: ללמוד לבד או בקבוצה?

    חשוב לבדוק את הנושא של לבד או בקבוצות. יש אפקט מאוד חשוב ללמידה קבוצתית, במיוחד לסטודנטים שמתקשים להתחיל וקבוצת הלמידה מסייעת בהתחלה.

     

    לימוד קבוצתי לא חייב להיות עם קולגה שלומד את אותו התחום. קבוצה יכולה להיות מורכבת גם משניים או שלושה שותפים. כדאי לבחור אותם בקפידה, והם לא חייבים להיות החברים הכי טובים שלכם ללימודים - הם החברים הכי טובים שלכם לתקופת בחינות.

     

    חשוב לשים לב לסגנון הלמידה של חברי הקבוצה. אם סגנון הלמידה שלכם הוא דיבור, אתם צריכים פרטנר שסגנון הלמידה שלו הוא הקשבה או כתיבה. באותו אופן חשוב למצוא אנשים שקצב הלמידה שלהם דומה לקצב שלכם, אחרת תמיד מישהו ירגיש שהשני מעכב אותו.

     

    אפשר גם לשלב בין לימוד עצמי וקבוצתי - למשל במהלך היום ללמוד את החומר לבד, ובערב לעשות בקרה בקבוצה.

     

    האם למידה בבית מומלצת יותר?

    ההיכרות עם סגנון הלמידה האישי כולל גם זמני למידה מועדפים ומקומות למידה. תקופת הבחינות מאפשרת ליצור את לוח הזמנים הגמיש והמתאים לכם. יש סטודנטים שמתאים להם ללמוד בשעות הערב והלילה המאוחרות, וזה מצליח כל עוד מדובר בשגרה ודפוס שהם שומרים עליו.

     

    כדאי לשים לב לסביבת הלמידה - יציאה מהבית כדי ללמוד בחוץ יכולה בהחלט לסייע. אפשר להשתמש בספריות ציבוריות, וסטודנטים רבים משתמשים בבתי קפה, שזו גם אפשרות טובה.

     

    מה לעשות ביום הבחינה?

    הנושא של לחץ הוא משהו מאוד אישי. יש סטודנטים שנרגעים כשהם לומדים ממש לפני הבחינה, כי הם מקבלים תחושה שהם זוכרים את החומר היטב. לעומת זאת יש כאלה שילמדו כמה שעות לפני, וזה יכניס אותם ללחץ נוראי.

     

    בגדול ההמלצה היא לסיים את הלמידה ממש יום לפני הבחינה, כשבאותו יום אפשר לעבור על החומר ברמה של הסילבוס, התכנים, או מחברת הבחינה אבל לא ממש להיכנס לתוך החומר ולתרגל. הפוטנציאל ללחץ וחרדה בשעות האחרונות מאוד גבוה. אפשר גם לצאת לארוחת צהריים ולהגיע רעננים לבחינה.

     

    בזמן הבחינה, הרבה סטודנטים מתקשים "להתניע" את נושא כתיבה. הם מרגישים שהם יושבים חצי שעה ולא כותבים כלום.

     

    ההמלצה היא להתחיל להיכנס לראש של הבחינה כרבע שעה או חצי שעה לפני הבחינה עצמה. למשל להתחיל לשחזר תרגילים ונוסחאות. הדוגמה הכי טובה היא של שחיין, שמוכרח לעשות חימום לפני שהוא קופץ למים. ה"חימום" מומלץ במיוחד לסטודנטים שסובלים מחרדת בחינות, כיוון שהלחץ עלול לגזול זמן יקר בעת הבחינה.

     

    איך מתמודדים עם עייפות החומר?

    במהלך כל תקופת הבחינות, מאחר שאנחנו מתמודדים עם מרתון ארוך, חשוב לשמר את "הבטריה" אחרת היא נגמרת. אחת הדרכים היא למצוא פרקי זמן למנוחה, לבילויים, או לספורט - כל אלה חשובים מאד.

     

    אם אנחנו לא קולטים בזמן שנכנסנו למרתון של 10 בחינות, ייגמר לנו הסוס אחרי 3 בחינות. רואים את זה פעמים רבות, שסטודנטים לא מצליחים דווקא בבחינות האחרונות.

     

    עם מה כדאי להתחיל בבחינה עצמה?

    יש נבחנים שיבחרו להתחיל עם החלק הקשה, כי בתחילת המבחן הם עדיין מאוד מרוכזים ובהמשך זה יקל עליהם לדעת שהחלק הקשה נמצא מאחוריהם. לעומת זאת, סטודנטים שסובלים מקשיי התנעה, כדאי שיתחילו בשאלות הקצרות המעניקות ניקוד נמוך, כי הם רק בתהליך האצה לקראת הדבר האמיתי. כמובן שחשוב לשים לב כל הזמן לחלוקת זמן ולניקוד.

     

    ומה בקשר להפסקות לשירותים?

    עליכם למצוא את הפרופיל האישי שלכם ללמידה. יש סטודנטים שצריך להתעקש איתם שממש ייצאו מהכיתה בזמן הבחינה, כי ההליכה הפיזית עצמה מסייעת להם. במיוחד במצב של לחץ, יכול להועיל לצאת לרגע מהכיתה ואז לחזור מרוכזים. לעומת זאת, סטודנטים אחרים דווקא ייפגעו מקטיעת הקצף של הכתיבה.

     

    הדבר החשוב ביותר הוא לא להתנסות באסטרטגיות חדשות בזמן הבחינה. לדוגמה, אם מנסים אסטרטגייה חדשה לפיצוח שאלות אמריקאיות, חשוב להתנסות בה לפני הבחינה ולא בזמן הבחינה עצמה. חשוב שבעת הבחינה עצמה, שתרגישו בטוחים בשיטות הלמידה והפיתרון המוכרות לכם.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים